Advertise on podcast: דקות או פחות ‎30

אריק גומנובסקי נולד בטשקנט שבאוזבקיסטן ובגיל 10 עלה עם משפחתו לישראל. כבר מגיל צעיר הייתה לו חיבה למקצועות ריאליים, מה שהוביל אותו להתגייס לתכנית תלפיות ומשם לתפקיד טכנולוגי באמ״ן. תוך כדי השירות הוא השלים לימודי מנהל עסקים באינסאד והיה אחד היזמים הראשונים שבנו חברה במסגרת טים 8 אצל מי שהכיר עוד משירותו הצבאי נדבר צפריר. אחרי שני אקזיטים בעולם הסייבר, אחד מהם עם שותפו לשעבר שי מורג, הוא החליט שהתשוקה שלו נמצאת במקום אחר והקים לפני קצת יותר משנה את באנד, פלטפורמה לניהול סוכני אי איי , שמאפשרת לבנות צוותי עבודה אייג'נטים ולשמור את ה"הקשר" והידע שהם צברו, גם אם הארגון מחליף מודל או ספק בינה מלאכותית. הם גייסו 17 מיליון דולר וכבר עובדים עם כעשרים לקוחות. שיחה עם יזם סדרתי ועל ההבדל שבין שני האקזיטים שהוא עשה בעולם הסייבר שהניבו יותר מחצי מיליון דולר ליזמים ולמשקיעים ולחברה בתחום שבו צריך לחנך את השוק כמו הנישה הספציפי שלהם בעולם האי איי.

זה סיפור על יזם ישראלי עם חזון פסיכי, שהמציא חלקיק מחזיר אור ייחודי, שיכול להשתחרר לאטמוספירה ולהביא לעמעום השמש ובכך למתן את התחממות כדור הארץ. ינאי יידוב הוא פיזיקאי גרעיני, שכיהן בעבר כסגן המדען הראשי בוועדה לאנרגיה אטומית. הרעיון, המכונה "טכנולוגיה לייצוב טמפרטורת כדור הארץ" או "הזרקת אירוסולים לסטרטוספרה", מבוסס על תהליך טבעי. התפרצויות געשיות אדירות, כמו זו של הר הגעש לאקי באיסלנד, פולטות מיליוני טונות של גופרית לשכבות הגבוהות של האטמוספירה, שם החלקיקים מחזירים את קרינת השמש ומביאים להתקררות זמנית של כדור הארץ. סטארדאסט טוענת שהיא פיתחה מערכת שיכולה לשכפל ולתחזק את אפקט הקירור הזה, באמצעות צי של כמאה מטוסים שיפזרו באופן רציף את החלקיקים שפיתחה בגובה רב. עד כה הם גייסו כ-75 מיליון דולר ממשקיעים מובילים בישראל ובעמק הסיליקון. במקביל יש לא מעט ביקורת על החברה ועל הסיכונים הסביבתיים האפשריים שיש לשחרור כזה של חלקיקים. שיחה מרתקת עם מדען ויזם שיש לו חזון יוצא דופן עם השפעה על אחת הבעיות הכי קשות של העולם.

יזהר שי הוא אחד מאושיות ההיי טק הישראלי. אחרי לימודי הנדסת אלקטרוניקה, הוא השתלב במרכז המו״פ של מוטורולה בישראל, הקים חברות, ניהל ומכר חברות והיה במשך 14 שנים משקיע הון סיכון, עד שפגש בטיסה מקרית את בני גנץ ששכנע אותו להיכנס לפוליטיקה. בפרק מיוחד לקראת מלאת שלוש שנים לטבח השבעה באוקטובר, שי מספר לנו על בנו ירון שנפל בקרב בכרם שלום כשהגן על הישוב מפני הפלישה ביום הנורא ההוא, על ההחלטה המשפחתית להקים את נקסט אוקטובר עמותה שמחברת בין חברות סטרטאפ למשפחות הנופלים והנרצחים ומה הוא למד בשנים שלו בפוליטיקה, כח״כ ואז כשר המדע והטכנולוגיה.

אסף פלד גדל בפרדס חנה-כרכור של שנות השבעים והשמונים כאוהד שרוף של מכבי נתניה וארסנל. אחרי תואר במשפטים הוא התברג באחת מקרנות ההון סיכון הראשונות בישראל אוורגרין ועשה קריירה של 12 שנה כמשקיע בין השאר גם בקרן אייפקס עם אורן זאב, וכאיש מיזוגים ורכישות של סיסקו. אחרי ניסיון אחד לא כל כך מוצלח להרים סטרטאפ ראשון, הוא הקים את החברה שלימים תיקרא מינוט מדיה, בהתחלה בתחום של תוכן אוהדים ובהמשך אחרי סדרה של מיזוגים ורכישות התבססה כאחד משחקני תוכן וטכנולוגיית הספורט הכי גדולות בעולם, שעלתה לכותרות בין השאר אחרי שרכשה את אחד ממותגי תוכן הספורט האהובים באמריקה, ספורטס אילוסטרייטד. עם 400 עובדים, גיוסים של 300 מיליון דולר לאורך השנים והכנסות של 300 מיליון דולר, הוא מספר על האתגרים וגם על העסקה של חברת טכנולוגיה שהוא מגדיר כהונאה ומתבררת היום בצינורות משפטיים, וגם מה גרם לו לחזור עם המשפחה לארץ, ומה משמר את הדרייב אחרי כל כך הרבה שנים בראשות החברה.

מי לא מכיר את אקסל, התוכנה הותיקה של מיקרוסופט שמאפשרת לכם לבנות תכניות עסקיות, תקציבים וטבלאות. כבר יותר מארבעים שנה שהגיליון האלקטרוני של ענקית התוכנה שולט בכיפה, אבל בשנים האחרונות יש למיקרוסופט תחרות קשה מצד גוגל שלא לדבר על האפשרויות שכלי הבינה המלאכותית מאפשרות למי שרוצה לבנות טבלאות או תקציבים בקלות ובמהירות. מאחורי הדור הבא של אקסל עומדים שני ישראלים תמי צרויה ויאיר הלמן שמנהלים צוות של כמאתיים עובדים שבונים את אקסל אונליין ואקסל מובייל וביתר שאת את יכולות הבינה המלאכותית של הגיליון האלקטרוני ואת האינטגרציות שהם מאפשרים למודלי השפה הגדולים של אופן אי איי, קלוד ואחרים. אז איך בונים כלי כל כך מרכזי דווקא מישראל ומגיעים, נכון להיום, ליותר מחמישים אחוז ממשתמשי אקסל עובדים על גרסת הווב או המובייל של הגיליון האלקטרוני. אבל מה שעוד יותר מפתיע שגילינו בשיחה עם תמי ויאיר, היא כמות המעריצים שיש לתוכנה הותיקה, שאפילו משתתפים באולימפיאדת אקסל, תחרות שנתית שבה מתחרים מכל העולם מתמודדים על תואר אלוף האקסל העולמי.

צפריר יואלי גדל בקיבוץ בקו העימות בצפון. הוא השלים שירות כקב״ר ב-820 ותוך כדי השירות למד הנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת ת״א. בשלב מסוים בתחילת הקריירה שלו הוא הבין שהוא לא המהנדס הכי טוב בחדר ועבר לתפקידי פיתוח עסקי ולפני 18 שנה החליט להקים עם מספר שותפים את אנלייט, מחלוצות האנרגיה המתחדשת שנסחרת היום בכ-30 מיליארד ש״ח בבורסה בתל אביב. אחרי תקופה כמשקיע הון סיכון הוא רצה לחזור לשטח ולפני כחצי שנה הקים את סטארק פאוור, שמפתחת תשתיות אנרגיה עבור דאטה סנטרים בארה״ב. תוך זמן קצר הם גייסו ממשקיעים מוסדיים מאות מיליוני ש״ח, ורכשו חברה אמריקנית שאחראית על פיתוח קרקעות, כדי שיהיו מוכנות להקמה של מרכזי נתונים עבור חברות ענק כמו אמזון, גוגל, ומטא. שיחה עם יזם קצת שונה על שוק האנרגיה, תשתיות הבינה המלאכותית, ועד כמה הוא אסטרטגי עבור מדינת ישראל.

שי מורג כבר היה בראיון אצלנו לפני כשנתיים. אז הוא הגיע בכובע של טנאבל, התאגיד האמריקני שרכש את הסטרטאפ השלישי שלו. כנראה שמאות מיליוני דולרים באקזיטים ושלוש הצלחות לא הספיקו לו, אז ביולי הוא הכריז על גיוס של 60 מיליון דולר לאוק (עץ אלון באנגלית), שפיתחה מערכת הפעלה מבוססת בינה מלאכותית לניהול זהויות והרשאות בארגונים. פחות משנה אחרי ההקמה, אוק כבר מעסיקה עשרות עובדים במשרדים בתל אביב ובסן פרנסיסקו אבל זו רק ההתחלה. שיחה כנה עם יזם סדרתי שכבר לא צריך להוכיח כלום, שיכול בכיף לצאת לפנסיה מוקדמת ביעד אקזוטי, אבל מחליט שוב לבנות חברת סייבר מחדש. הפעם, הוא לא מתכוון לנוח, לפני שהחברה תהיה מפלצת בתחום שלא עוצר לרגע.

״לכי לחפש עבודה אחרת, אף אחד לא ישקיע בסטרטאפ הזה״ זה מה שאמר לאפרת שגיא אופיר אחד המשקיעים המוכרים בישראל, כשהיא ניסתה לגייס את סיבוב הסיד שלה. שבע שנים אחר כך, החברה שהיא הקימה יחד עם עוד שלושה שותפים גייסה כבר חמישים מיליון דולר ומכניסה עשרות מיליונים ואפרת יכולה להגיד למשקיע הזה ״אמרתי לך״. היום אייר דוקטור, הסטרטאפ שהיא הקימה, מחבר תיירים, אנשי עסקים ונוודים דיגיטליים למרפאות, בתי חולים ובתי מרקחת בכל מקום בעולם. המודל העסקי העיקרי שלהם הוא מול חברות הביטוח, ברגע שרכשתם ביטוח לחו״ל, גם עם חברות הביטוח הגדולות בארץ, אייר דוקטור מפעילה את האפליקציה שלהם מאחורי הקלעים, ומאפשרת לכם גישה לאלפי רופאים בלמעלה ממאה מדינות ברחבי העולם. שיחה על יזמת שמדגישה שהיא לא שירתה ב-8200, לא עושה סייבר, ובכל זאת בנתה עסק משגשג וצומח.

מתן למדן עבר כבר שלושה גלגולים מרשימים בחיים שלו. הוא שירת עשר שנים באגף המודיעין, בתפקידים טכנולוגיים ומודעיניים ב-8200 וסיים את השירות כראש הלשכה של מי שהיה אז ראש אמ״ן האלוף תמיר היימן. פגישה מקרית במעלית בקרייה עם אילנה דיין ביום השחרור שלו, הובילה אותו למשרת תחקירן בתוכנית עובדה, עם שלל תחקירים ששודרו בפריים טיים של ערוץ 12, אבל אז הוא החליט לעשות עוד שינוי ונרשם ללימודי מנהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד. הצעד הזה הוביל אותו לפרק חדש בקריירה כמשקיע הון סיכון באחת הקרנות המפורסמות בעמק הסיליקון, סי אר וי. לפני כחצי שנה הוא הצטרף כשותף בקרן חדשה בשם סטרייקר ונצ'רס שמשקיעה בשלבים מוקדמים בצוותים ישראלים ואמריקנים שבונים סטרטאפים בבינה מלאכותית, סייבר, או בשילוב ביניהם. הקרן שלהם בסך 170 מיליון דולר משקיעה בין 5 ל-20 מיליון דולר בכל צוות אפילו לפני שהחברה רשומה. שיחה על עיתונות והון סיכון, וגם מה הוא למד במודיעין שהוביל אותו לעיתונות ואיך כל התכונות האלה משתלמות כשאתם משקיעי הון סיכון.

את מיכאל גבאי אירחנו בפודקאסט לפני 6 שנים, אז בתור אחד המייסדים של טריגו וויז׳ן שבנתה מערכות לניהול סופרים וחנויות ללא קופה. הם גייסו מעל 200 מיליון דולר, עבדו עם רשתות ענק, ואז ברגע אחד, כשאמזון החליטה לבטל את פרוייקט החנויות הפיזיות שלה ללא קופה, גם הלקוחות הגדולים שלהם מעולם הקמעונאות עשו חישוב מחדש. מיכאל עזב את התפקיד הפעיל בחברה בעצה אחת עם הדירקטוריון, ואחרי תקופה שהוא הקדיש כדי לפתח טכנולוגיה שסייעה במאמץ להשבת החטופים, החליט לבנות חברה חדשה בשם גיין. גיין היא מערכת של סוכני בינה מלאכותית שמשפרים את תהליכי הרכש עבור תאגידי ענק וחוסכת להם כסף. שנה וחצי אחרי ההקמה, הם כבר גייסו 12 מיליון דולר ומכניסים מיליוני דולרים. איך זה לעזוב את החברה שהקמת? למה הוא התחיל מחדש, ומה הפוטנציאל של גיין להיות חברה ענקית? הכל בפרק עם יזם סדרתי שלא רואה בעיניים.

גד מאור נכנס לעולם הייטק בעקבות אחיו הגדול כבר בגיל 16, כשהצטרף לסטרטאפ במשרת ג'וניור. את החברה הראשונה שלו, שייקר, הוא הקים בקפיטריה של המרכז הבינתחומי עם לא פחות משמונה חברים, הם גייסו 22 מיליון דולר, בין היתר מליידי גאגא וג'סטין ביבר, עשו פיווט וחוו את רכבת ההרים ששמה סטרטאפ, עד שנמכרו לחברת משחקים גדולה. הטראומה מההתנהלות עם חלק מהמשקיעים הובילה אותו להקים את מייבנס שפיתחה כלי שיווק דיגיטליים לחברות גדולות בלי לגייס כסף. הם גדלו בשיא ל-50 עובדים ולהכנסות שנתיות חוזרות של כ-10 מיליון דולר עד שב-2022 הם נמכרו לענקית המשחקים זינגה. על ההבדל בין מודל ההון סיכון לבוטסטראפ, על עולם הגיימינג ואיך זה לחזור לבנות בידיים בעידן הבינה המלאכותית ולמה דווקא עכשיו זו התקופה הכי מרגשת לבנות משהו חדש.

עמית מגידו הה ילד משרד החוץ, בן של דיפלומט שמצא את עצמו כל כמה שנים אומר שלום לחברים וממשיך ליעד הבא בעקבות השליחות של אבא. לקראת חטיבת הביניים הוא חזר ארצה, עשה בישראל תיכון ואחרי זה התגייס ל-8200 לתפקידים בתפר שבין טכנולוגיה ומודיעין. אחרי 13 שנים בסדיר ובקבע הוא החליט לא לבזבז זמן ויצא ללמוד מנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד משם גוייס על ידי אמזון לבנות את מוצרי הסייבר שלהם לשוק האנטרפרייז. את נייטיב חברת הסייבר בעולמות הענן הוא הקים בעיצומה של המלחמה וגייס תוך כמה חודשים שני סבבי גיוס וסה״כ 42 מיליון דולר. עכשיו האתגר שלהם הוא לקחת את כל מה שהוא למד באמזון ובעיקר בחטיבת הענן שלה איי דאבל יו אס, כדי לרוץ מהר ולבנות מכונה משומנת.

יאיר גרינדלינגר הוא יזם סדרתי, יוצא ממר״מ, ואחד האנשים הכי מעניינים לדבר איתם היום על עתיד הסייבר בעידן הבינה המלאכותית. בשיחה נדבר על המסלול שלו, מהשירות הצבאי, דרך העבודה הראשונה במכירות תוכנה שבה הבין שהוא רוצה לבנות חברות, ועד להקמה ומכירה של חברות סייבר לאורך שני עשורים של יזמות. יאיר מספר איך בנה את החברה הראשונה שלו, מה השתנה בפעם השנייה, ואיך נראית היום הקמה של סטארטאפ סייבר בעולם שבו סוכני בינה מלאכותית משנים את כללי המשחק. נדבר גם על החברה החדשה שלו, סרף איי־איי, שפועלת כבר עם ארגונים מהגדולים בעולם וגייסה 57 מיליון דולר, על גיוס הענק שביצע בשיא המלחמה, ועל למה צוותי אבטחה יצטרכו לעבוד אחרת לגמרי בשנים הקרובות. פרק על יזמות, סייבר, בניית חברות, והעתיד של העבודה בין בני אדם לסוכני בינה מלאכותית.

השבוע מתארח בפודקאסט ליאור פרושאור, שותף מנהל בקרן דיפ33. בעיצומה של תקופה מאתגרת מאוד בשוק ההון סיכון, דיפ33 הצליחה לגייס קרן חדשה בהיקף של 150 מיליון דולר, המתמקדת בהשקעות דיפ-טק ישראליות. בשיחה אנחנו צוללים לתזה של הקרן: איך חדשנות ישראלית בתחומים כמו בינה מלאכותית, תשתיות וטכנולוגיות עומק יכולה להשפיע על המאזן הגלובלי, במיוחד במאבק בין מעצמות על עליונות טכנולוגית. לפני דיפ33, ליאור היה ממייסדי הנאקו, אחת מקרנות ההון סיכון הוותיקות והמובילות בישראל, והיה בין המשקיעים הראשונים בחברות כמו ויה וקארביין, לצד עוד חברות מצליחות. דיברנו על מצב האקוסיסטם הישראלי, למה דווקא עכשיו דיפ-טק הופך להזדמנות מרכזית, איך משקיעים חושבים על הימורים ארוכי טווח בעידן של לחץ לתוצאות מהירות, ואילו תחומים צפויים להוביל את העשור הקרוב. פרק על השקעות, גיאופוליטיקה, בינה מלאכותית, על המקום הייחודי של ישראל במרוץ הטכנולוגי העולמי, וגם על אבא שלו השגריר רון פרושאור.

אייל אלבכרי גדל באור יהודה של שנות השמונים והתגייס לגולני בימים של רצועת הביטחון המדממת של שנות התשעים. הוא השתחרר כשתעשיית ההייטק הייתה בחיתולים והשתלב בתפקידי שיווק ואסטרטגיה במרקורי, נייס וצ׳קפוינט. בשנת 2014 לקראת גיל 40 החיידק היזמי התחיל לדגדג לו והוא החליט להקים את דילהאב, שפיתחה פתרון ענן לניהול תהליכי מכירה בארגונים. עד היום הם גייסו כ-160 מיליון דולר, הם מעסיקים כ-300 עובדים ומתקרבים למכירות של 100 מיליון דולר בשנה. וגם היום 12 שנים אחרי הקמת החברה, הם בוחרים לנהל את החברה כולל השיווק והמכירות מישראל. בבחירה בין להימכר לבין לרכוש, הם בחרו כבר כמה פעמים באפשרות השנייה, כשסירבו להצעות מכירה ובמקביל רכשו שתי חברות, אחת מהן, מתחרה ישירה מסן פרנסיסקו. שיחה על יזם רעב, שעד שהוא לא מצלצל בפעמון בחדר העסקאות של הבורסה בניו יורק הוא לא מתכוון לעצור.