Advertise on podcast: הפודקאסט של גיא קצוביץ'

גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer), ברק שוסטר (Battery), ינאי אורון (Vertex), ואת שרית פירון, שותפה מנהלת ב-Team8. בפרק זה נצלול למספרים שחשפה אנתרופיק לקראת מה שצפוי להיות ההנפקה הגדולה בהיסטוריה, בהם צמיחה חסרת תקדים ו-900% Net Retention, ובוחנים את הירידות האחרונות במניות ה-AI והשבבים, את הדוח של גוגל ואת הצעת העזיבה שקיבלו כרבע מעובדי מייקרוסופט בעולם. בהמשך הם מנתחים את מהפכת ה-Inference ואת מקומן של החברות הישראליות בה, ומסיימים עם שרית פירון, שהובילה את סבב ה-A של קלאסיק, בשיחה על מאחורי הקלעים של האקזיט הקוונטי לאינטל ועל מקומה של ישראל בחזית המחשוב הקוונטי. ראשי פרקים: (00:00:00) פתיחה ומשחק הסטארטאפים: אמיתי או מזויף? (00:10:07) המספרים של אנתרופיק לקראת ההנפקה (00:20:41) מהפכת ה-Inference (00:29:02) החברות הישראליות בעולם ה-AI (00:36:58) הדוח של גוגל ועתיד החיפוש (00:42:54) הירידות במניות ה-AI והשבבים (00:45:54) מייקרוסופט מציעה עזיבה לרבע מעובדיה (00:51:36) מאחורי האקזיט של קלאסיק, עם שרית פירון

למה מומחים בכלכלה, מודיעין ופוליטיקה טועים שוב ושוב בתחזיות שלהם, בעוד שאנשים רגילים מסוימים מצליחים לחזות את העתיד בדיוק מדהים? והאם בינה מלאכותית, בקרוב, תוכל לעשות זאת טוב יותר? פרופ' מיכאל גלעד, חוקר בתחום מדע החיזוי, חושף את הפער בין מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים לבין מה שבאמת קורה, ומסביר מדוע אינטליגנציה גבוהה לא מבטיחה הערכות טובות יותר של המציאות. בפרק נחשפים המאפיינים של "חזאי-על" (Superforecasters) שמצליחים שוב ושוב לדייק בחיזויים מורכבים, איך שווקי ניבוי כמו פולימרקט מספקים תחזיות מדויקות יותר מפרשנים מקצועיים, ולמה הסתמכות על תחושות בטן היא בדיוק ההפך ממה שצריך לעשות. חותמת זמן 0:00 - פתיחה: למה רוב משקיעי הון סיכון נכשלים? 1:43 - "סופר-פורקסטרים": האם מומחים באמת יודעים לחזות את העתיד? 4:11 - מדוע כל כך קשה לחזות את העתיד? 7:40 - המדע של החיזוי: התכונות והכלים של "חזאי-על" 9:24 - שווקי ניבוי: חוכמת ההמונים שמנצחת את המומחים 16:20 - נבואה שמגשימה את עצמה: איך כלי חיזוי משפיעים על המציאות? 19:34 - מודל דיגיטלי של העולם: הסטארט-אפ שמנסה לחזות את המחר 23:51 - איך מנתחים שאלה מורכבת? מקרה מבחן: סבב לחימה נוסף מול איראן 28:41 - קבלת החלטות גיאופוליטית: ניתוח המלחמה והאינטרסים של השחקנים 35:17 - כלים מעשיים: איך כל אחד יכול לשפר את יכולת החיזוי שלו? 38:45 - תחושות בטן או ניתוח אנליטי: על מה כדאי לסמוך? 44:19 - אסקפיזם קוונטי: האם אנחנו חיים במציאויות מקבילות? 47:01 - מתי נוכל לשאול את המודל שאלות בעצמנו?

דניאל נוה, מומחה בארכיאולוגיה פרה-היסטורית, עזב את העולם המודרני וחי שנה שלמה בתוך ג'ונגלים בדרום הודו עם קבוצת ציידים-לקטים. מה שהוא גילה שם מאתגר את כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על זמן, מציאות, חינוך ילדים ומשמעות החיים. האם המעבר לחקלאות באמת היטיב עם האנושות, או שמא החברה המודרנית שילמה מחיר כבד על התקדמות טכנולוגית? בפרק הזה דניאל חושף איך תפיסת הזמן של ציידים-לקטים שונה בתכלית מהחברה המערבית, מדוע הם תופסים צמחים ובעלי חיים כ"מישהו" ולא כ"משהו", ואיך זה משתלב עם מחקרים מדעיים עכשוויים. הוא משתף על שיטות חינוך המבוססות על חופש כמעט מוחלט, על פתרון סכסוכים דרך עצמאות אישית וזכות לעזוב, ועל גישה הוליסטית לבריאות שמחברת בין גוף, נפש ומערכות יחסים. זו הזדמנות נדירה להציץ לתוך אורח חיים שמציע תשובות מפתיעות למשבר הסביבתי והחברתי שלנו. חותמת זמן 0:00 - המסע בעקבות שבטי הציידים-לקטים בהודו 5:01 - עולמם הנעלם של הציידים-לקטים האחרונים 8:14 - המעבר לחקלאות והשינוי בתפיסת הזמן 12:41 - לראות את הטבע כ"מישהו" ולא כ"משהו" 18:07 - טכנולוגיות "מוח שמאל" מול "מוח ימין" 22:16 - שלושת עמודי התווך של הבריאות: גוף, נפש ומערכות יחסים 24:49 - חינוך ילדים בהשראת הג'ונגל: למידה עצמאית וגבולות 29:05 - מניעת קונפליקטים והחופש לקום וללכת 34:37 - להגיב לצורך שמתחת לפעולה 38:07 - האם הטכנולוגיה מרחיקה אותנו מהעולם?

גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer), ברק שוסטר (Battery) וינאי אורון (Vertex). בפרק זה דנים המשתתפים בשאלת היציבות הפיננסית של מהפכת הבינה המלאכותית: מודל המימון והחובות של חברות תשתיות כמו CoreWeave, עלויות העתק של הקמת דאטה סנטרים והזינוק במספר ה״דקאקורנים״. בהמשך הם מנתחים את שינוי הפרדיגמה בפיתוח תוכנה בעקבות הנתונים שפרסמה אנתרופיק על כתיבת קוד אוטונומית ששברה את כלי ה-Git הקיימים, בוחנים מקרה בוחן סביב מאבקי שליטה וזכויות פרו רטא בחברות צמיחה, ומסכמים בניתוח דמוגרפי של מערכת החינוך וההצבעה בבחירות בישראל, לצד הסיכונים למעמדה של תעשיית ההייטק המקומית בעולם. ראשי פרקים (00:00:00) פתיחה וסימני בועה ב-AI (00:08:16) הכלכלה שמאחורי הקמת דאטה סנטרים (00:23:14) גיוסי דקאקורנים ושוק ה-Secondary (00:38:16) אנתרופיק ומהפכת הקוד האוטונומי (00:43:30) סערת זכויות הפרו רטא בסיבובי ענק (00:57:56) מגמות דמוגרפיות ובחירות בישראל (01:11:43) עתיד ההייטק ומעמד ישראל בעולם

למה אנחנו חוזרים על אותם טעויות, מערכות יחסים וקונפליקטיםשוב ושוב, גם כשאנחנו יודעים שהם לא טובים לנו? טל בשן, מומחה לפסיכולוגיה של דפוסים לא מודעים, מגלה שהתשובה טמונה באסטרטגיות הגנה שיצרנו בילדות כדי להימנע מכאב רגשי - ושכיום הן בדיוק מה שמונע מאיתנו להתקדם. בפרק הזה הוא מסביר איך לזהות את האסטרטגיות המגבילות האלה ומדוע כל ניסיון לשנות התנהגות בלי לטפל בשורש נידון לכישלון. בשיחה, טל חושף את הקשר בין זיכרונות ילדות מוקדמים לבין הדפוסים שחוזרים על עצמם בחיינו הבוגרים, מסביר מדוע תת-המודע מתנגד לשינוי גם כשאנחנו רוצים בו נואשות, ומציג את המתודה של "פגישה עם השורש" – דרך מבוקרת לחזור לחווית הכאב המקורית ולגלות שכיום, כמבוגרים, יש לנו את הכוח להכיל אותה. הוא גם מדבר על הטרגדיה של תודעה ריאקטיבית ועל איך פחד מאובדן שליטה יוצר בדיוק את מה שאנחנו מנסים למנוע. חותמת זמן 0:00 - הכוחות הנסתרים שמנהלים אותנו 1:43 - מהי "אסטרטגיה לא מודעת" ואיך היא נולדת? 5:56 - שני הסימנים לכך שאסטרטגיה מנהלת את חייכם 12:26 - אסטרטגיית הזיקית: איך טראומת ילדות פוגעת בזוגיות ובעסקים 19:23 - למה אי אפשר פשוט "לשחרר שליטה"? 25:29 - הדרך לשחרור: לחזור ולפגוש את הפצע המקורי 30:53 - שתי דרכים לגלות את שורשי ההתנהגות שלנו 35:36 - תרגיל מעשי: ניתוח שלושת זיכרונות הילדות של המגיש 55:41 - הטרגדיה של התודעה הריאקטיבית: כשהאסטרטגיה יוצרת את מה שהיא מנסה למנוע 1:01:04 - סיכום וסיום

למה יזמים ישראלים צריכים להגיע לארה"ב מוקדם ככל האפשר, ומה הסיכון האמיתי בבניית מוצר על בסיס פידבק מהשוק הישראלי? גיל בן-ארצי, מייסד שותף בקרן הון הסיכון UpWest, מספר את סיפור הקמת הקרן ב-2011 והמודל הייחודי שפיתחה כדי לגשר בין יזמים ישראלים לשוק האמריקאי כבר בשלב הפרי-סיד והסיד. בפרק: איך התפתח המודל של UpWest ממנגנון בסגנון Y Combinator למתן צ'ק ראשון בחברות דיפ-טק ו-Vertical AI, מדוע חדירה מוקדמת לשוק האמריקאי קריטית לקבלת פידבק אמיתי מלקוחות ולבניית תהליכי מכירה נכונים, מה השאלה שגיל שואל את עצמו כל בוקר כדי להבטיח שהקרן מציעה ערך אמיתי ליזמים, ולמה הצלחה כמשקיע בשלבים מוקדמים תלויה ביכולת להיות צודק בהשקעות נון-קונצנזוס ולהאמין במי שמנסה לעשות את הבלתי אפשרי. חותמת זמן 0:00 - סיפור הפתיחה: איך דחייה הובילה להקמת קרן מתחרה 1:50 - הקמת אפווסט: זיהוי הצורך של יזמים ישראלים בשוק האמריקאי 5:26 - למה השוק האמריקאי כל כך קריטי להצלחה? 10:21 - האבולוציה של אפווסט: המעבר ממודל אקסלרטור לקרן הון סיכון 16:40 - תזת ההשקעות של אפווסט כיום: סייבר, דיפ-טק ובינה מלאכותית 20:59 - איך נראית עבודה עם אפווסט ומה גודל העסקה? 26:25 - שאלת המפתח שכל משקיע חייב לשאול את עצמו 33:50 - חיי היום-יום של שותף בקרן: מתמיכה בחברות ועד גישור בין יזמים 37:25 - מהן התכונות שהופכות יזמים למצליחים? 38:37 - כוחה של קהילה והצצה לפורטפוליו של אפווסט

יאיר מירון, יזם הייטק ותיק, התגייס ב-7 באוקטובר ליחידת השבויים והנעדרים ומצא עצמו מנהל את המשבר הגדול ביותר בתולדות המדינה - 3,150 נעדרים, מאות חטופים, ודילמות מוסריות שהשפיעו ישירות על הפעילות הצבאית בעזה. איך בונים מתודולוגיה לאיתור חטופים כשאין תקדים? ואיך חשיבה יזמית של סטארט-אפ יכולה להציל חיים בזמן אמת? בפרק הזה יאיר חושף את מאחורי הקלעים של עבודת היחידה, את התרומה הייחודית של יזמים ואנשי טכנולוגיה למאמץ המודיעיני, ואת הדילמות המורכבות שבין הצלת חיים לבין פעילות מבצעית. הוא גם משתף על הספר "מתיר אסורים" שכתב כדי לתעד את התקופה, ועל המיזם החדש שהקים לגידול חברות בשיטת בוטסטארפ – מוצר עובד עם לקוחות משלמים תוך שלושה חודשים, בלי תלות בגיוסי הון. לינקים חשובים: הסטודיו להקמת מיזמים של יאיר - https://www.colab.ai האתר הרשמי של הספר ״מתיר אסורים״ - https://www.yairmiron.com חותמת זמן 0:00 - מהסטארט-אפ שנמכר לוויקס לגיוס המילואים ב-7 באוקטובר 4:12 - איך ניגשים לאירוע עם 3,150 נעדרים? 8:48 - העבודה הסיזיפית: צמצום רשימת הנעדרים וגיבוש רשימת החטופים 14:54 - למה לכתוב ספר תוך כדי מלחמה? הסיפור שחייבים לספר 18:00 - להכניס חשיבה של יזם למערכת צבאית בירוקרטית 26:50 - המודיעין שמגן על החטופים ומשפיע על תוכניות התקיפה של צה״ל 29:34 - דילמת הקרונית: קבלת החלטות של חיים ומוות בזמן אמת 33:19 - איך המודיעין מסייע לצוות המשא ומתן מול המניפולציות של חמאס? 37:11 - בחזרה לעתיד: המיזם החדש שמאתגר את עולם הון הסיכון 39:28 - שלושה חודשים ללקוח משלם: המודל של colab.ai 43:41 - אילו יזמים יכולים לשנות את כללי המשחק?

במהדורה הפעם אנחנו מסכמים שבועיים סוערים בעולמות ה-AI וההון סיכון: החל מההדלפה הדרמטית על ההפסדים של אנטרופיק, ועד למהפכת הממשק של סוכני ה-AI (Instinct ו-Muse) שמכניסה את ענקיות האי-קומרס ללחץ. בנוסף, נדבר על משבר האנרגיה שעצר את פרויקט הדאטה-סנטר הענק של אורקל, וננתח את ההחלטה המפתיעה של קרן NFX שחושפת את המשבר של קרנות ה-VC בוואלי. האזנה נעימה! גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer), ברק שוסטר (Battery) וינאי אורון (Vertex). (00:00:00) הפתיח והחדשות המרכזיות(00:02:51) המספרים המודלפים של אנתרופיק(00:11:53) מהפכת סוכני ה-AI: אינסטינקט נגד מיוז(00:18:01) למה אמזון חוסמת את סוכני הקניות?(00:26:28) הממשק הבא של האינטרנט וה-AI(00:34:28) פרויקט ג'ופיטר ומשבר האנרגיה של השרתים(00:41:49) האתגרים בהקמת ענני מחשוב חדשים (Neoclouds)(00:49:36) המודל החדש והמפתיע של קרן NFX(01:02:06) תופעת הסיבובים המפוצלים בעמק הסיליקון

שגיא גידלי הקים חברת סייבר מצליחה, גייס 165 מיליון דולר ומכר אותה לצ'ק פוינט ב-490 מיליון דולר – אבל האתגר האמיתי התחיל שישה חודשים לפני המכירה, כאשר בנו רפאל אובחן עם תסמונת גנטית נדירה והרופאים אמרו פה אחד: "אין תרופה ואין מה לעשות, תחזור עוד שנה למעקב".  במקום לקבל את הגזירה, שגיא החליט לרתום את כישוריו היזמיים ממעולם ההייטק למשימה הכי אישית שלו: למצוא טיפול לבנו בשיטות חסרות תקדים, תוך שימוש במתודולוגיות וכלים מעולמות המודלים וה-AI. בפרק מרתק ומסמר שיער, חושף שגיא יצר במו ידיו - בלי רקע בביולוגיה או רפואה - תשתית לחקר המחלה של בנו ובאמצעות מודלי AI סרק אלפי תרופות עד שהגיע לפיתרון "מן המדף", וכיצד הוא משתמש כיום באותה האסטרטגיה כדי לשנות את האופן בו מטפלים במחלות נדירות נוספות.  פרק שלא תוכלו להפסיק להקשיב לו.  חותמת זמן 0:00 - הסיפור היזמי: מ-VPN לקונסיומרים לאקזיט של חצי מיליארד 8:39 - הפיבוט הגדול: למה להרוג עסק רווחי ולהקים את פרימיטר 81? 14:32 - "אין תרופה, תחזרו עוד שנה": האבחון הגנטי ששינה את הכל 22:42 - המשימה: איך יזם סייבר מתחיל לפתח תרופה לבן שלו? 34:16 - הפריצה: מציאת תרופה בעזרת בינה מלאכותית ותוסף תזונה 41:18 - להציל את רפאל ולהקים חברה: המודל להאצת פיתוח תרופות 49:43 - עדכון על רפאל: "הדלק שמניע אותי"

למה הכלכלה הישראלית ממשיכה לשגשג בעוד המדינה מתמודדת עם איומים קיומיים וחוסר יציבות גיאופוליטי חסר תקדים? אדם רויטר, מומחה לניהול סיכונים, מגיע עם הסבר פסיכולוגי מפתיע: עד מלחמת ה-7 באוקטובר השוק תימחר  שלל תרחישי קיצון שלא התממשו, והתוצאה היא גל השקעות זרות שהגיע לשיא כל הזמנים והשקל החזק ביותר מזה שנים. בפרק הזה רויטר מנתח את 5 הגורמים המרכזיים לעוצמת המשק הישראלי – מהייטק ויזמות ועד חוסן נפשי ייחודי, מסביר למה השקל החזק הופך לסיכון אמיתי לסטארט-אפים ולחברות הייטק, ומציע אסטרטגיות גידור מעשיות למנכ"לים. הוא גם סוקר את הסיכונים הגלובליים הגדולים ביותר - מהתקפה סינית אפשרית על טייוואן שתשבית את תעשיית השבבים ועד קריסה דמוגרפית במערב, אבל בסופו של דבר מביע אופטימיות עמוקה לגבי עתיד הכלכלה הישראלית. חותמת זמן 0:00 - הפער הבלתי נתפס: למה הבורסה בשיא בזמן מלחמה? 2:11 - ההסבר הפסיכולוגי: התרחישים שלא התממשו והחוסן הישראלי 8:22 - עוצמת המשק הישראלי: איך שרדנו את משברי 2008 והקורונה? 11:24 - חמשת עמודי התווך של ההצלחה הכלכלית הישראלית 16:16 - השקל החזק: הסיכון האמיתי שמרחף מעל ההייטק 19:29 - גידור סיכוני מט"ח: איך חברות יכולות להתגונן? 31:11 - האם סין תתקוף את טייוואן ומה יקרה לכלכלה העולמית? 39:00 - הקריסה הדמוגרפית: הפצצה המתקתקת של העולם המערבי 45:15 - האיום מרוסיה והסיכון המקומי: תקציב הביטחון 50:08 - תפקידו של בנק ישראל: האם הוא חייב להתערב בשער הדולר? 52:04 - מבט אופטימי לעתיד: למה המשק הישראלי ימשיך לצמוח

בר מור, מנכ"ל ומייסד-שותף של הסטארט-אפ Agora, הפך את חברתו לפלטפורמה מובילה לניהול השקעות נדל"ן אחרי פיבוט דרמטי מרעיון בלוקצ'יין שלא עבד בתחילת הדרך.  בפרק הזה בר חושף את האסטרטגיה שהפכה את Agora ל"קארטה של עולם הנדל"ן", מסביר למה מכירות על ידי המייסדים הן קריטיות בשלבים מוקדמים, ומשתף איך הם נכנסו ל"פאונדר מוד" מחודש כדי להטמיע AI פנימית ולהאיץ פרויקטים. הוא מדבר על השינוי בתפקיד המנכ"ל עם צמיחת החברה, על החשיבות של לטוס לארצות הברית ולסגור עסקאות פנים אל פנים, ועל האתגר החדש שבו התחרות היא על תשומת הלב של הלקוח מול פתרונות AI פנימיים. איך מוצאים את הבעיה האמיתית בשוק כשהלקוחות מתעניינים במשהו אחר לגמרי ממה שתכננתם למכור? ואיך מתמודדים עם מהפכת ה-AI כשהיא מאטה את מחזורי המכירה ומשנה את כללי המשחק? האזינו. חותמת זמן 0:00 - מהי אגורה ואיך היא מנהלת 400 מיליארד דולר בנדל"ן? 6:16 - מבלוקצ'יין לניהול אקסלים: הפיבוט שהוביל לפתרון הבעיה האמיתית 10:06 - "המנכ"ל הוא איש המכירות הטוב ביותר": על מכירות, צמיחה ותפקיד היזם המשתנה 21:04 - "פאונדר מוד" ומהפכת ה-AI הפנימית: איך בונים ארגון יעיל יותר? 33:33 - האם AI הורג את ה-SaaS? התמודדות עם לקוחות ומתחרים בעידן החדש 41:21 - ההזדמנות הגדולה של AI: איך בונים מפת דרכים של 10 שנים בשנתיים

גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer), ברק שוסטר (Battery) וינאי אורון (Vertex).  בפרק: פאניקה מ-AGI בעקבות אזהרות בכירים, סוכני AI שפורצים את ה"סנדבוקס" כדי לרמות במבחן, והתלהבות מ-Instinct - עוזר ה-AI בוואטסאפ שמנהל לנו את החיים. בחצי השני: הנתון המטורף שחושף איך אנבידיה אחראית ל-66% מהצמיחה בישראל, גיוסי הענק בהייטק המקומי, המהלך האסטרטגי של רפאל בגרמניה, ופינת השמועות - לאן נעלמה עסקת המיליארדים של דקארט ואנתרופיק? ראשי פרקים: 00:00 - פתיחה 03:07 - בדרך ל-AGI: החוקר שעזב ומזהיר מאיבוד שליטה 17:25 - סוכני ה-AI שפרצו את ארגז החול 28:59 - עוזר ה-AI האישי בוואטסאפ (Instinct) 49:13 - הנתון המטורף: אנבידיה ו-66% מהצמיחה בישראל 56:14 - גיוסי ענק בהייטק: Hibob, Upwind ועוד 01:00:20 - מודל ספרטה: המפעל של רפאל בגרמניה 01:03:58 - פינת השמועות: מה קרה לעסקת דקארט (Decart)?

נדב נוי מכר את חברת הסייבר ג'יני לחברת Cyera בפחות מחצי שנה מהעסקת העובד הראשון, בעסקה ששוויה הוערך ב-50 מיליון דולר. איך בונים חברה שנרכשת כל כך מהר, ומה באמת קורה ליזם אחרי שהוא חותם על האקזיט? בפרק הזה נדב חושף את הסיפור המלא מאחורי העסקה המטאורית, מסביר מדוע הגנת מידע בעידן הבינה המלאכותית הפכה לבעיה קריטית, ומשתף מה קורה לראש כשהלחץ היזמי מתנגש עם אירועי חיים אישיים. הפרק עוסק באתגר של מניעת דליפות מידע ארגוני כשסוכני AI פועלים בשם עובדים, בגיוס סיד לא שגרתי של 3 מיליון דולר שאפשר גמישות אסטרטגית, ובשילוב הטבעי בין הטכנולוגיה של ג'יני לבין פלטפורמת אבטחת המידע של סיירה. נדב גם חולק את הסיפור האישי על הרגע שבו בתו נולדה בדיוק ביום חתימת ה-Term Sheet, ומתאר כיצד החיים לאחר רכישה משלבים לחץ גובר עם ירידה בחרדה האישית. חותמת זמן 0:00 - הקדמה: אקזיט של 50 מיליון דולר בחצי שנה 3:05 - הסכנה החדשה: איך סוכני AI מדליפים מידע ארגוני? 12:10 - הפתרון של ג'יני: "אנליסט" צמוד לכל עובד 16:32 - מהגיוס ועד הרכישה: סיפור הקשר עם סיירה 21:35 - החיים בתוך סיירה והסוד לאקזיט מהיר 27:36 - הצד האישי של היזמות: חרדה, הקרבה ולידה ביום החתימה

עומר קפלן היה אחד ממייסדי Ironsource, שהונפקה ב-11 מיליארד דולר ונמכרה במיליארדים, אותה ניהל כשותף יחד עם צוות של 8 קו-פאונדרים - ולא מזמן, חברו חלקם יחד כדי להקים חברה שנועדה לשנות את עולם האי-קומרס וגייסו אליה מעל ל-118 מיליון דולר בתוך זמן קצר, ובתוך כך הכריזו על סבב הסיד מהגדולים בהיסטוריה של ישראל. למה מישהו שכבר הצליח בגדול בוחר לחזור ללחץ, לסיכון ולמורכבות של סיבוב נוסף? ומה באמת גורם לצוות מייסדים ענק לא להתפרק לאורך הדרך? שוחחנו בפרק מעמיק על שיעורים על שותפויות, הצלחה, חזרה למירוץ והתמודדות עם אתגרים ולחת - וההבדלים בין כל אלו ברודאו הראשון (ב-AfterDownload למכור המכירה לאיירון), אחריה (עם צוות המייסדים של איירון בחברה עצמה), וכעת (כמנכ"ל Zyg, החברה החדשה).  את החברה הקימו עומר קפלן יחד עם שאר המייסדים: אסף בן עמי, נדב אשכנזי, תומר  בר-זאב, ודניאל שנער בנוסף למומחי סייבר ובינה מלאכותית יוצאי יחידת העילית 81 של אמ״ן: ד"ר אייל עמית, עמרי שטיינמץ וגיא צור. חותמת זמן 0:00 - פתיחה: מרמת החייל לעזריאלי שרונה 2:02 - למה להקים פודקאסט ואז להפסיק? 5:41 - הסיפור של איירון סורס: איך שמונה מייסדים עובדים יחד? 14:53 - להקים חברה חדשה: שוב עם שמונה מייסדים 19:46 - הפילוסופיה מאחורי מיזוג צוותי יזמים 26:05 - למה לצאת למסע הזה שוב אחרי אקזיט ענק? 30:19 - המחיר האישי של היזמות: איזון וסטרס בסיבוב שני 35:23 - מה זה ZEG? מערכת ההפעלה לצמיחה של מותגי איקומרס 41:18 - האתגר הגדול: חיזוי Lifetime Value וצמיחה בעולם האיקומרס 48:45 - הסוד לשימור לקוחות: איך בונים נאמנות למותג? 55:05 - הטכנולוגיה והחזון: למה צריך 100 מיליון דולר?

גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer Venture Partners), ברק שוסטר (Battery Ventures) וינאי אורון (Vertex Ventures Israel) למהדורת מוסף בה נדון ביחסי הכוחות בין העיתונות להייטק סביב דיווחים על אקזיטים מנופחים וחבילות תגמול שנויות במחלוקת. בהמשך, נצלול למהפכת הAI בתוך ארגוני פיתוח - איך מפתחים בודדים הופכים לצוות שלם ומה ההשפעה על המבנה הארגוני של החברות. בנוסף, ננתח את ריכוזיות ההון בשלבי הסיד בישראל לעומת ארה"ב, ולסיום נדבר על המהלך של JetBrains להרצת מודלי קוד באופן מקומי ואת התחזית שלנו לגבי עתיד מעבדות ה-AI הגדולות. (00:00:00) דיווחים על אקזיטים מנופחים ועיתונות ביקורתית (00:11:46) ניגוד עניינים ותפקיד הדירקטוריון בחברות הייטק (00:20:02) חקירת משרד המשפטים נגד ענקיות ה-AI (00:22:09) המעבר לחברות AI-Native ומפתחי קצה מתקדמים (00:39:44) ריכוזיות ההון בסיד בישראל ובארה"ב (00:46:21) השפעת מגה-ראונדים של AI על שוק הון הסיכון (01:02:24) מודלי AI מקומיים ומהלך של JetBrains (01:07:47) התחזית: האם מעבדות ה-AI הגדולות יקרסו בקרוב?