Advertise on podcast: עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה

האם זה בסדר שג'מיני יכתוב את דברי ההספד שמקריאה נכדה בלוויה של סבתא שלה? האם זה בסדר ש-ChatGPT יכתוב ברכת יומולדת לחייל שחזר לחופשה קצרה? האם זה בסדר שגרוק יכתוב את הברכה שיקריא השושבין בחתונה של החבר שלו ואפילו את דברי החתן עצמו כשהוא עומד מתחת לחופה? אלו מסוג השאלות שמתחילות להטריד אנשים (וגם את נועה, מאזינה ששלחה לי שאלה) אז החלטתי לעצור לרגע ולחשוב על הסוגיה: האם זה בסדר או שמא יש כאן בעיה ואם יש כאן בעיה, מהי בעצם הבעיה? למה אנשים מרגישים לא בנוח כאשר הם נתקלים בברכה שכתבה מכונה? קישורים: אתר CelebrateAlly.com https://www.celebrateally.com מחקר: אשליה של אמפטיות https://www.frontiersin.org/journals/psychology/articles/10.3389/fpsyg.2025.1568911/full מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט. אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן.  💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

לפני יותר מ-100 שנה כמה צוללנים יוונים מצאו במצולות את המצבור הגדול ביותר של פסלי שיש וברונזה מתקופת יוון העתיקה. בין הפריטים נמצא דבר נוסף שתחילה כמעט נזרק חזרה לים כיוון שחשבו שבטעות שהוא סלע חסר חשיבות. אבל אותו סלע התגלה כאחד הממצאים החשובים והמדהימים בהיסטוריה של הטכנולוגיה. במשך עשרות שנים לכד "המנגנון מאנטיקיתרה" את דמיונם של סופרים וחוקרים ורק באחרונה הם הודיעו שהם הצליחו לפצח את החידה. זה לא סלע, זה המחשב הראשון בעולם והוא נבנה בתקופת יוון העתיקה. הפרק שודר לראשונה בפברואר 2023. קישורים: מחשב יווני עתיק – מאמרו של פרייס ב"סיינטיפיק אמריקן" http://hist.science.online.fr/antikythera/MORE-DOCS/DSPrice1959/D.S.Price-An%20Ancient%20Greek%20Computer.htm מדענים פיצחו את סודות מנגנון אנטיקיתרה https://www.vice.com/en/article/pkd57k/scientists-have-unlocked-the-secrets-of-the-ancient-antikythera-mechanism המודל של הייקום במנגנון אנטיקיתרה – כתב העת "נייצ'ר" https://www.nature.com/articles/s41598-021-84310-w מתי המחשב הופעל? https://www.livescience.com/antikythera-mechanism-start-date-found המחשב שלא אמור להיות קיים https://www.youtube.com/watch?v=qqlJ50zDgeA מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט. אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן.  💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁 למילוי הסקר ליחצו כאן תקציר: בשנת 1920, פרסם המגזין "סיינטיפיק אמריקן" ראיון עם תומס אדיסון, בו הוא תיאר את תוכניותיו לפתח "מנגנון מדעי" שיאפשר תקשורת עם "ישויות שעברו לקיום או לממד אחר". שנתיים לאחר מכן, הציע כתב העת פרס בגובה של 5,000 דולר עבור הוכחה מדעית לקיומן של רוחות רפאים. אנשים שהאמינו בקיומן כמו הסופר ארתור קונן דויל, שכתב את ספרי "שרלוק הולמס", לצד ספקנים ידועים כמו הקוסם הארי הודיני, בדקו את המידע שהתקבל. עד היום, אף אחד לא זכה בפרס. אבל התקווה לשוחח עם המתים לא עברה מהעולם ומספר הולך וגדל של בני אדם משתמש בטכנולוגיה החדישה ביותר של תקופתנו, בינה מלאכותית, כדי ליצור קשר עם "ישויות שעברו לקיום או לממד אחר". אז מצד אחד זה לא מפתיע – זה מה שאנחנו, בני האדם, תמיד עושים – אבל מצד שני, הטכנולוגיות האלו מציעות כיום לכל אחד מאיתנו לדבר עם הישויות האלו. זה... רעיון טוב? זה החלק השני בסדרה בת שני חלקים שעוסקת באחת התופעות הטכנולוגיות והחברתיות המשונות, המרתקות ובעיקר הצומחות ביותר באינטרנט. קישורים: כריסטופר פלקי בהצהרה בבית המשפט https://www.npr.org/2025/05/07/g-s1-64640/ai-impact-statement-murder-victim סיינטיפיק אמריקן: האם הבוטים יכולים לעזור לנו להחלים? https://www.scientificamerican.com/article/can-ai-griefbots-help-us-heal על תעשיית רוחות הרפאים הדיגיטליות https://spectrum.ieee.org/digital-afterlife מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט. אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן.  💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים רוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאן בשנים האחרונות, ובוודאי מאז הופעת הבינה המלאכותית היוצרת שנשענת על מודלי השפה הגדולים, החלו להופיע שירותים המציעים לאנשים לתקשר עם תאומים דיגיטליים של אנשים שכבר אינם בין החיים. רוב השירותים מבוססים על אותו הרעיון: תנו לנו מידע על יקירכם שנפטרו, כמה שיותר מידע – מידע עובדתי, מידע קולי, מידע ויזואלי – ובאמצעות מודלי בינה מלאכותית שונים, נבנה שחזור דיגיטלי, רוח רפאים דיגיטלית, שאיתה תוכלו לתקשר. נכון לסוף 2025 יש יותר מעשר פלטפורמות שמציעות שירותים מהסוג הזה ובתעשייה טוענים שמיליוני בני אדם ברחבי העולם כבר משתמשים בהן. השאלות שעולות בעקבות הופעת הטכנולוגיה הזו הן אינסופיות ונעות בין הפילוסופי לכלכלי, בין הטכנולוגי למוסרי. האם יש מישהו שיתנגד לנהל שיחה עם אדם קרוב ויקר, אדם אהוב שאליו אנחנו מתגעגעים מעומק הלב ושאינו נמצא בין החיים? רובנו היינו שמחים, אבל מה המחיר - לא המחיר הכלכלי אלא הפסיכולוגי, הרגשי? זה החלק הראשון בסדרה בת שני חלקים בה נעסוק באחת התופעות הטכנולוגיות והחברתיות המשונות, המרתקות ובעיקר הצומחות ביותר באינטרנט של השנים האחרונות. כתבה: הסימולציה של ג'סיקה https://www.sfchronicle.com/projects/2021/jessica-simulation-artificial-intelligence סרט: Eternal You https://www.imdb.com/title/tt30320493 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט. אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן.  💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

שפה היא טכנולוגיה מדהימה שמשמשת כמכונת זמן: היא מכילה בתוכה את ההיסטוריה של האנשים שדוברים אותה, היא מצביעה על המיקום הגיאוגרפי שלהם, על החוויות שלהם, על האופן שבו הם התפתחו, כעם. זו הסיבה שאבדן של שפות הוא אבדן של תרבויות שלמות, של דרכים לראות את העולם. על פי ההערכות מדי 40 יום נכחדת שפה: הדובר האחרון של השפה מת ואף אחד אחר לא יודע לדבר אותה. למרבה המזל אנחנו חיים בעידן טכנולוגי ויש טכנולוגיות רבות שיכולות לעזור ולשמר את השפות שנמצאות בסכנת הכחדה – טכנולוגיות שמקליטות, שמתעדות, חלקן מבוססות על הטכנולוגיה החדישה מכולן: בינה מלאכותית. אבל כאן בדיוק טמון הפרדוקס: אותה בינה מלאכותית שיכולה לעזור לנו לשמר מאות ואפילו אלפי שפות קטנות, היא גם הטכנולוגיה שמזרזת את השמדתן. למעשה, בינה מלאכותית מאיצה את הקצב שבו שפות נעלמות. אבל למה? קישורים: נשיונל ג'יאוגרפיק: קולות אבודים https://www.nationalgeographic.com/magazine/article/vanishing-languages מחקר: הטיה תרבותית של ChatGPT https://scholar.harvard.edu/sites/scholar.harvard.edu/files/henrich/files/which_humans_09222023.pdf מחקר: הקשר בין שפה לצמחי מרפא https://www.pnas.org/doi/10.1073/pnas.2103683118 מחקר: שימוש בשפה זרה ותועלתנות https://www.researchgate.net/publication/261839039_Your_Morals_Depend_on_Language אתר: First Voices https://www.firstvoices.com מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט. אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן.  💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

טכנולוגיה חדשה וחברות הייעוץ הגדולות עזרו לחברות ותאגידים גדולים לפרוש ולהטמיע אותה, אבל הופעת הבינה המלאכותית מאיימת להתיר את הקשר הסימביוטי הזה. חברות הבינה המלאכותית מפתחות שירותי בינה מלאכותית שמעבדים ערימות עצומות של דאטה ממקורות שונים, מוצאים בתוכם תבניות ודפוסים ועל בסיס התבניות האלו הם מייצרים תחזיות והמלצות שאותם הם מציגים בצורה משכנעת בדוחות מנומקים. האם זה לא בדיוק, אבל בדיוק השירות שמציעות חברות הייעוץ הגדולות? התשובה היא לא, זה לא בדיוק השירות אבל זה מאוד קרוב. מספיק קרוב כדי לטלטל את תעשיית הייעוץ שמגלגלת מאות מיליארדי דולרים בשנה ומעסיקה יותר מ-1.5מיליון עובדים. הטלטלה באה לידי ביטוי בפיטורים המוניים, עיכוב בגיוסי עובדים, בשינוי דרמטי במבנה חברות הייעוץ ואפילו במודל העסקי שלהן. היא גרמה לבכירים בתעשייה לטעון: "מדובר באיום קיומי". קישורים: האם הבינה המלאכותית תהיה מק'ינזי החדשה? https://www.newyorker.com/science/annals-of-artificial-intelligence/will-ai-become-the-new-mckinsey האם בינה מלאכותית תחליף את היועצים? https://www.forbes.com/sites/jodiecook/2024/02/20/will-ai-replace-consultants-heres-what-business-owners-say/ אקסנצ'ר מפטרת 11 אלף עובדים https://thecsrjournal.in/accenture-cuts-11000-jobs-but-expands-ai-hiring-globally חברות הייעוץ החדשות https://www.businessinsider.com/mckinsey-bcg-and-deloitte-competition-small-boutique-specialized-ai-2025-4 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט. אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן.  💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

אתם לא מתבלבלים, אתם לא סתם ממורמרים, זה לא רק אתם, זה לא רק בתוך הראש שלכם: מוצרים, אתרים ושירותים, שבעבר היו ממש מוצלחים, מדרדרים והופכים לגרועים. וזה קורה בכל מקום, לא רק באינטרנט: חברות תעופה, יצרניות של טלפונים סלולריים, חברות סטרימינג, בתי מלון, כולם היו בעבר נהדרים והתגאתם בכך שאתם לקוחות שלהם, הם היום, בהיעדר המילה מוצלחת יותר... חרא! קורי דוקטורו, אקטיביסט שזכה בשורה של פרסים והוא אחד הכותבים המוכשרים, המצחיקים, החדים והמשפיעים ביותר שפועלים ברשת, טבע בכמה מאמרים שהוא פרסם לפני כמה שנים מילה שמתארת את התהליך שמסביר האירוע הזה: Enshitification, או "שיטיפיקציה". למרות ששיטיפיקציה זכתה להרבה מאוד תשומת לב תקשורתית, רק בסוף 2025 דוקטורו הוציא ספר שמוקדש לה. בהקדמה לספר הוא מסביר: "זו מילה מצחיקה ושובבה. זה מצחיק ושובב לומר אותה ואני גאה בזה", אבל לטענתו הסיבה לפופולריות שלה קשורה לכך שהיא "מקפלת בתוכה תיאוריה שמסבירה את הדעיכה המהירה של הדברים שחשובים לנו, היא מסבירה למה זה קורה ומה עלינו לעשות בנידון". לתשומת לבכם: המילה "חרא" נשמעת בפרק הזה כמה פעמים. קישורים: ספר: שיטיפיקציה – למה כל דבר הפך לגרוע יותר ומה ניתן לעשות בעניין https://www.amazon.com/Enshittification-Everything-Suddenly-Worse-About-ebook/dp/B0DQJ5TWB1 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט. אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן.  💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בחודשים האחרונים נשמעים יותר ויותר קולות, חלקם של מנכ"לי חברות הבינה המלאכותית עצמם, שטוענים שאנחנו נמצאים בתוך בועת בינה מלאכותית, ועדיין, לא מדובר בקביעה שכו-לם מסכימים עליה: יש כאלו שטוענים שמדובר בהגזמה ושפרשנים רבים ממהרים להכריז על בועות שעומדות להתפוצץ כמעט בכל שנה, וכמעט בכל שנה הם טועים.  לפני שנכנסתי לתוך המספרים, לתוך הנתונים והטיעונים, גם לי לא היתה דעה מגובשת סביב השאלה האם אנחנו בבועה: האם יש בום של התלהבות מבינה מלאכותית? בוודאי, אבל למה לא? זו טכנולוגיה שעומדת לשנות את העולם, אם לא נתלהב ממנה, ממה נתלהב? האם יש של בום השקעות בבינה מלאכותית? כן, אבל ככה זה תמיד. במסילות רכבת לא השקיעו? באוטוסטרדות לא השקיעו? בהנחת סיבים אופטיים לא השקיעו? השקיעו. אז משקיעים גם עכשיו. בלגאן. ננסה לעשות סדר.  ראשית, ננסה להבין ממה בנוי הטיעון שאנחנו נמצאים בבועה, על מה הוא נשען, על אילו נתונים ועד כמה הם משכנעים? לאחר מכן ננסה להבין האם הטיעון לפיו "גם אם יש בועה, זה לא כל כך רע - למעשה, זה אפילו טוב!", האם הטיעון הזה, משכנע. הצטיידו במשאבה או בסיכה: בום. בינה. בועה? קישורים: ג'ף בזוס בשבוע הטכנולוגיה האיטלקי https://www.youtube.com/watch?v=4Vf8pljp1FY מחקר חברת Bain & Co https://www.bain.com/about/media-center/press-releases/20252/$2-trillion-in-new-revenue-needed-to-fund-ais-scaling-trend---bain--companys-6th-annual-global-technology-report/ הטקסט של קורי דוקטרו https://pluralistic.net/2025/09/27/econopocalypse/#subprime-intelligence הניתוח של אד זיטרון https://www.wheresyoured.at/the-case-against-generative-ai ᐧ מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט. אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן.  💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

צ'אטבוטים אוהבים להתנצל. הם מתנצלים כל הזמן. הם ממהרים להתנצל. אין להם שום בעיה להתנצל. אפילו כשאין להם על מה להתנצל הם מתנצלים. אבל התנצלות היא לא סתם רצף של מילים. היא אירוע לשוני ייחודי שיש לו משמעות מיוחדת, השפעה מיוחדת, ושעומדת מאחוריו כוונה. אבל לבוטים האלו אין כוונה. אם הם לא מתכוונים לשום דבר, ולמילים שלהם באמת משמעות, למה הם מתנצלים ולמה אנחנו כל כך מתרשמים מההתנצלויות האלו? מחקר שפורסם באחרונה צולל אל ההתנצלויות של הבוטים, מנתח אותן וחוזר עם מסקנה מפתיעה: לא רק שההתנצלויות האלו ריקות, הן מטעות ומסוכנות ויתכן שהן מחייבות הרחבה או לכל הפחות שינוי בהגדרת אחד המושגים החשובים ביותר שבאמצעותם אנחנו מבינים את הבוטים: "בולשיט". קישורים: פוסט ברדיט: אני בושה https://www.reddit.com/r/GeminiAI/comments/1lxqbxa/i_am_actually_terrified מחקר: צ'אטבוט בולשיט https://arxiv.org/abs/2501.09910 מחקר: ChatGPT הוא בולשיט https://link.springer.com/article/10.1007/s10676-024-09775-5 מחקר: משחקי דמיון של צ'אטבוטים https://journals.publishing.umich.edu/ergo/article/id/4668 ᐧ מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט. אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן.  💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בחודשים האחרונים פורסמו יותר ויותר אירועים שבהם אנשים שמתכתבים עם ChatGPT ובוטים אחרים, מפתחים דלוזיות, פסיכוזות ולעתים נקלעים לתוך מחילות של הזיה. בפרק בפרק הקודם התמקדתי בשאלה "איך זה קורה", הפעם אתמקד בשאלה אחרת: "למה זה קורה". תחילה אנסה להסביר מדוע אין טעם לבקש מהבוטים לספק הסבר שיבהיר למה הם עושים את מה שהם עושים ואחר כך אציג השערה שאני חושב שמסבירה למה חלק מהמשתמשים מוצאים את עצמם מדברים עם הבוטים האלו ובהדרגה גולשים תוך מחוזות ההזיה. קישורים: מיני סדרה: ריפלי https://www.imdb.com/title/tt11016042 כלי בינה מלאכותית עושים נזקים https://arstechnica.com/information-technology/2025/07/ai-coding-assistants-chase-phantoms-destroy-real-user-data/ למה אסור לסמוך על הבוטים שמסבירים את עצמם https://arstechnica.com/ai/2025/08/why-its-a-mistake-to-ask-chatbots-about-their-mistakes/ מדריך הפרומפטים של חברת אנת'רופיק https://docs.anthropic.com/en/home מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט. אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן.  💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

מאות מיליוני בני אדם משתמשים בצ'אטבוטים וזה לא מפתיע לגלות שחלקם מפגינים התנהגויות שיש בהן, למשל, מן ההתמכרות. אחרי הכל מבין מיליארדי בני האדם שאוכלים שוקולד, יהיו כמה שיתמכרו לשוקולד, מבין מיליארדי בני האדם שעושים קניות, יהיו כמה שיתמכרו לקניות, שלא לדבר על כך שלפעמים הבעיות שאנחנו רואים הן התוצאה ולא הסיבה. כלומר, בגלל שיש לי אישיות התמכרותית אני מבלה עשר שעות בצפייה בטלוויזיה. זה לא בגלל שהטלוויזיה "גרמה לי" להתמכר אליה אלא בגלל שאם זו לא היתה טלוויזיה זה כנראה היה משהו אחר. כך חשבתי על העניין עד לא מזמן אבל בחודשים האחרונים אני עוקב אחרי תופעה שהולכת ומתפשטת ברחבי העולם ואני מתחיל לשנות את דעתי: משתמשים ובעיקר בני משפחותיהם, מדווחים על אירועים פסיכוטיים, אירועים של הזיות, של פרנויה וניתוק מהמציאות, שמתרחשים אחרי סשנים ארוכים של שיחות עם הבוטים השונים. מה קורה במקרים האלו? האם אפשר למצוא דפוס משותף בשיחות שמתחילות כשיחה רגילות ובתוך זמן קצר יחסית הופכות לשיחות שנראה שיצאו מתוך הזיה? אני אספר על מחקר של קבוצת חוקרים בריטים שמספק קצה חוט להבנת הדינמיקה הרעילה הזו רגע לפני שננסה להבין למה האירועים האלו בכלל מתרחשים. קישורים: סיפורו אל אלן ברוקס https://www.nytimes.com/2025/08/08/technology/ai-chatbots-delusions-chatgpt.html רדיט: ChatGPT מעורר פסיכוזה https://www.reddit.com/r/ChatGPT/comments/1kalae8/chatgpt_induced_psychosis רולינג-סטונס: אנשים מאבדים את היקרים להם לטובת בינה מלאכותית https://www.rollingstone.com/culture/culture-features/ai-spiritual-delusions-destroying-human-relationships-1235330175/ סרטון הווידאו של משקיע הון הסיכון ג'ף לואיס https://x.com/GeoffLewisOrg/status/1945212979173097560 מחקר: שגעון טכנולוגי בשניים https://arxiv.org/abs/2507.19218 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט. אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן.  💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

תקציר: כמי שבילה חלק ניכר מילדותו באולמות משחקי הוידאו של תל-אביב, הייתי בטוח שאני מכיר את רוב מכונות המשחק הפופולאריות, אבל סרט דוקומנטרי ישן על התרבות היפנית, הציג בפניי משחק שלא ידעתי על קיומו. מקורותיו של המשחק נטועים בצרפת של לפני המהפכה הצרפתית. הוא חצה את האוקיינוס לארה"ב ומשם, כעבור כ-150 שנה, הוא הגיע ליפן ואז השתלט עליה לחלוטין. עד לא מכבר היפנים הוציאו על המשחק סכום כסף השווה ל-4% מהתוצר הלאומי הגולמי של המדינה כולה, כ-200 מיליארד דולר או פי 30 מכלל ההכנסות של תעשיית ההימורים בלאס-ווגאס. מה סוד הקסם של המשחק שכבר 100 שנה שולט בה ביד רמה, כיצד היאקוזה קשור אליו ומדוע היפנים כל כך אוהבים אותו? זהו סיפורו המשוגע של "פצ'ינקו", סיפור על טכנולוגיה ותרבות, פשע ודיפלומטיה, היסטוריה ופוליטיקה. הפרק שודר לראשונה באוקטובר 2021. קישורים: מצב תעשיית הפצ'ינקו https://agbrief.com/news/japan/26/11/2024/pachinko-market-to-continue-steady-decline-until-2028-research/ סרטו של וים ונדרס, "טוקיו-גה". https://www.imdb.com/title/tt0090182 סרטו של אוזו, The Flavor of Green Tea over Rice https://www.youtube.com/watch?v=AO-1aZQ-uUY ניתוח תרבות יפן בעיניי שעות הפנאי של אזרחיה https://www.amazon.com/Culture-Japan-through-Leisure-Transition/dp/0791437914 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט. אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן.  💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בשנים 2005 ועד 2023, זינק מספר הסטודנטים האמריקאים שלמדו בחוגים למדעי המחשב בכ-400%, החוגים האלו היו נחשקים גם בישראל, אבל בשנה האחרונה המגמה התהפכה ומספר הסטודנטים האמריקאים שביקשו ללמוד מדעי המחשב גדל ב-0.2 אחוזים בלבד ועל פי ההערכות בשנים הבאות שיעור הסטודנטים החדשים יחל לצנוח. אחת הסיבות לכך היא שהמועמדים והמועמדות הצעירים והצעירות מודאגים ממה שקורה בשוק: הביקוש למפתחים נמצא בירידה, מספר המשרות הפתוחות שמיועדות לג'וניורים הולך ופוחת כשבמקביל מספר המפוטרים הולך וגדל. המגמה הזו מתסכלת ונוגדת את האינטואיציה. אחרי הכל, ללמוד קוד, ללמוד תכנות נחשב במשך שנים ל"מקצוע העתיד", למקצוע הבטוח, אבל מערכות הבינה המלאכותית מאיימות על הדור החדש של כותבי וכותבות הקוד ונדמה שהסיבה לכך היא תזה שהשתלטה על עמק הסיליקון. התזה הזו קובעת שהדרך לבינה מלאכותית כללית עוברת דרך בניית מפתח על-אנושי, superhuman coder. המפתח העל-אנושי יוכל לבצע משימות קידוד במהירות וביעילות גדולה יותר מהמפתחים האנושיים ומהרגע שזה יקרה, המוטיבציה להעסיק מפתחים אנושיים תצנח פלאים. במקביל, המפתח העל-אנושי יופנה אל הקוד שלו עצמו: הוא ישפר אותו, יתחיל לפתור בעיות חדשות ובתוך זמן קצר נגיע אל בינה מלאכותית כללית ואחריה לסופר-בינה מלאכותית. מתי החלק של המפתח העל-אנושי צפוי לקרות? על פי חלק מהתחזיות זה עניין של שנה-שנתיים. זה החלק השלישי והאחרון בסדרה בת שלושה חלקים שעוסקת בשינוי שעומד לטלטל את עולמם של הכותבים, הסטודנטים, המרצים והמפתחים.  קישורים: פרויקט 2027 https://ai-2027.com התחזית שחוזה את הסערה https://www.nytimes.com/2025/04/03/technology/ai-futures-project-ai-2027.html המחקר של ארגון METR https://arxiv.org/abs/2503.14499 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט. אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן.  💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בעשורים האחרונים מורים נאלצו להתמודד עם אינסוף מהפכות. בהתחלה זה היה המחשב האישי, ה-PC, אחר כך זו היתה האינטרנט ואחריהם הגיעו הרשתות החברתיות, הטלפונים הסלולריים ואז האפליקציות בטלפונים הסלולריים. בכל פעם המורים נדרשו ללמוד טכנולוגיה חדשה, בכל פעם הם נדרשו להתמודד עם האתגרים שהיא מציבה. עכשיו זו הבינה המלאכותית ולכן מנהלים, מורים, מרצים – כולם נדרשים להכיר ואז לשלוט בה.  העניין הוא שמערכות הבינה המלאכותית ובייחוד הבוטים הכותבים, הם לא דומים בשום דבר לטכנולוגיות של העבר. הן יצור חדש שמצויד ביכולות חדשות שמובילות לאיומים חדשים, כאלו שהמערכת, בייחוד מערכת ההשכלה הגבוהה, עוד לא נתקלה בהן בעבר. אני משתדל לא להשתמש בשפה דרמטית סתם ובלי סיבה אבל לדעתי, מהפכת הבינה המלאכותית עשויה למוטט את מערכת ההשכלה כפי שאנחנו מכירים אותה וההשפעות של ההתמוטטות הזו עלולות לגלוש אל שוק העבודה. זה החלק השני בסדרה בת שלושה חלקים שעוסקת בשינוי הגדול ביותר שעומד לטלטל את עולמם של הכותבים, הסטודנטים והמרצים והמפתחים. השינוי הזה לא רחוק; למעשה, הוא כבר כאן. קישורים: כולם מרמים את דרכם ללימודים https://nymag.com/intelligencer/article/openai-chatgpt-ai-cheating-education-college-students-school.html הטקסונומיה של בלום https://shorturl.at/gL72r הופעת ChatGPT הובילו לירידות של 99% במניית Chegg https://gizmodo.com/chegg-is-on-its-last-legs-after-chatgpt-sent-its-stock-down-99-2000522585 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט. אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן.  💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

ההתקדמות בעולם הבינה המלאכותית היא מהירה ורחבה ובתקופה האחרונה המערכות שמייצרות סרטוני וידאו משכו תשומת לב רבה, אבל אולי בגלל שאני אוהב כתיבה טובה דווקא ההתפתחויות בתחום מערכות הבינה המלאכותית הכותבות מושכות את תשומת הלב שלי. חלק עצום מהחברה, התרבות, הכלכלה, המשפט, למעשה הציוויליזציה המערבית כולה, כולם מבוססים על כתיבה. אתה מנסח חוזים, חותם על תצהירים, כותב מאמרים אפילו שולח הודעות ווטסאפ – הכל מבוסס על כתיבה. אבל מה קורה מהרגע שבו הכותב האנושי נעלם, מה קורה מהרגע שאין בו עוד צורך מכיוון שמערכות הבינה המלאכותית כותבות עבורו ובמקומו? כמו הרבה דברים אחרים שקשורים בבינה מלאכותית, במחשבה ראשונה אתה אומר לעצמך "גן-עדן! מי צריך את המטלה המעיקה, הארוכה והמאוד מעייפת של כתיבה. שהמערכות האלו יעסקו בכתיבה וישחררו אותי לעשות דברים אחרים!". אבל כמו הרבה דברים אחרים שקשורים בבינה מלאכותית, במחשבה שנייה אתה מבין שגן העדן שחשבת עליו, עשוי להתגלות כאשליה. זה החלק הראשון בסדרה בת שלושה חלקים שעוסקת בשינוי הגדול ביותר שעומד לטלטל את עולמם של הכותבים, הסטודנטים, המרצים והמפתחים – הוא יטלטל גם את עולמכם. ולא, השינוי הזה ממש לא רחוק; למעשה, הוא כבר כאן. קישורים: הבינה המלאכותית מסמנת את מותו של המחבר https://www.noemamag.com/ai-signals-the-death-of-the-author רולאן בארת' בעידן אפקוליפסת הרובוטים https://aicopyright.substack.com/p/reading-roland-barthes-in-the-robot מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט. אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן.  💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן