Advertise on podcast: משדרים ביטחון

בממלכה המאוחדת מצד אחד, ובקרב המחוקקים הדמוקרטים בארה"ב מצד שני, עמלים על חבילות סנקציות נגד ישראל. סנקציות על המערכת הבנקאית של ישראל ינתקו אותה מהעולם ויהפכו אותה למדינה במעמד של איראן ורוסיה. אבל אין זו גזרת גורל, אפשר למנוע זאת ולהימנע מ"כלכלת קריפטו", שאינה מהווה חלופה רצינית מבחינת הכלכלנים. ד"ר תומר פדלון, חוקר עמית בתוכנית כלכלה וביטחון לאומי, ופרופ' אסטבן קלור, פרופ' לכלכלה באונ' העברית וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בפרק חדש של סדרת הפודקאסטים "מגרש הרוסים", חוקרי תוכנית רוסיה במכון – השגריר ארקדי מיל-מן וד"ר אלה איטקין, דנים בתהליך הפוליטי שהפך את רוסיה למדינה דמוקרטית למראית עין. מה קרה לפרלמנט הרוסי בשני העשורים לשלטונו של פוטין? ואיך מוסדות ממשיכים להתקיים, אבל מאבדים את כוחם, בעוד השלטון מתרכז בידיו של אדם אחד? וגם - למה השלטון כל כך פחד מפעיל האופוזיציה אלכסיי נבלני, ומי היה איש הצללים של הקרמלין?

תוצאות בחירות האמצע בארה"ב, המסתיימות ביום שלישי הקרוב, כמו גם יצירת מציאות פוליטית חדשה בישראל בעקבות הבחירות לכנסת, ישפיעו רבות על מערכת היחסים בין ממשל ארה"ב לבלפור ועל דעת הקהל האמריקנית וזו של המחוקקים האמריקנים. כיצד הדבר יבוא לידי ביטוי? מהן ההשלכות על האפשרות שתהיה מערכה אמריקאית נוספת באיראן, עם או בלי ישראל? ומה יעלה בגורלו של הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל? אל"מ (מיל') אלדד שביט, חוקר בכיר בתכנית ארה"ב במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם מיהר להגיב על הבחירות בישראל. האם בכוונתו להצטרף לעימות, אם יהיה כזה, מול איראן? והאם אפשר להעביר ללבנון את הסיוע שהמדינה זקוקה לו בלי שזה יגיע לארגון השיעי? אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בפרק זה של "משדרים [אקסטרה] ביטחון", ד"ר גליה לביא ומני וקנין ממרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי צוללים אל לב התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית לסין בזירת הבינה המלאכותית. השיחה מנתחת כיצד סין רותמת את ה-AI כמנוע מרכזי לצמיחה כלכלית, להתעצמות צבאית, לפיקוח אזרחי ולעיצוב כללי המשחק הבינלאומיים, ומתארת את הדרכים שבהן בייג'ינג מתמודדת עם הגבלות השבבים האמריקאיות. בנוסף, הפרק בוחן את הגישה הסינית לניהול סיכוני בטיחות וביטחון לאומי – ובראשם החשש מסוכני AI עצמאיים שייצאו משליטה או יפרו את הצנזורה, תוך המשך ריצה קדימה ללא האטת קצב הפיתוח, מציג את החלופה הסינית של מודלים בעלי משקלים פתוחים, ומסכם במשמעויות עבור ישראל, הנדרשת לשמר את תלותה הטכנולוגית בארצות הברית תוך ניהול סיכוני אבטחת מידע וזיהוי הזדמנויות במודלים הסיניים

ממשל טראמפ אמנם מרוצה מיעילות המצור על מצר הורמוז, אבל הדבר לא מונע מאיראן להמשיך ולתקוף מיכליות. זאת ועוד, לאחרונה מגביר משטר האייתוללות את התקיפות שלו במצר, ומנגד ארה"ב מרכזת יותר ויותר כוחות באזור, בכמויות דומות למה שהיה לפני "שאגת הארי" בסוף פברואר האחרון. האם מערכה שלישית של ארה"ב וישראל צפויה בשבועות הקרובים, ואם כן, האם שתי המדינות רוצות להשיג בה את אותם דברים? וגם - עדכון על הנעשה בתוך איראן במישור הגרעין בימים אלה. דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי", וד"ר ג'סי ויינברג, רכז תוכנית המחקר "ישראלי והמעצמות הגלובליות", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

המלחמה בתימן עלולה להפוך שוב למלחמת התשה ארוכה בין הח'ותים לבין ערב הסעודית, שלא מצליחה להוכיח עליונות צבאית וגם לא להגן על עצמה באופן יעיל. מדוע כסף גדול ורכישה של טכנולוגיות צבאיות מתקדמות לא קונה עליונות בשדה הקרב? ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון וראש תחום המפרץ, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בפרק חדש של "משדרים [אקסטרה] ביטחון", לקראת הבחירות הקרבות, מארח חוקר המכון הבכיר דודי סימן-טוב את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לשעבר השופט בדימוס חנן מלצר, המשנה ליועמ"ש לשעבר עו"ד רז נזרי, ומנכ"ל איגוד האינטרנט עו"ד יורם הכהן. השלושה דנים על האיומים החדשים על ההליך הדמוקרטי ודרכי ההתמודדות עימם, בעקבות סימולציה שנערכה במכון למחקרי ביטחון לאומי לקראת הבחירות. המשתתפים מנתחים כיצד הדמוקרטיזציה של כלי הבינה המלאכותית וטכנולוגיות ה"דיפ-פייק" מאפשרת לגורמים זרים וליריבים פוליטיים להפיץ דיסאינפורמציה וליצור מציאות מדומה, ודנים בפער שבין דיני הבחירות המיושנים לקצב ההתפתחות הטכנולוגי ובתפקידה החיוני של החברה האזרחית בזיהוי מוקדם של איומים אלו. בנוסף, הפרק צולל אל החששות המרכזיים לקראת יום הבוחר – מהפצת שמועות כזב להרתעת מצביעים בפלטפורמות שאינן משתפות פעולה כמו טלגרם, דרך השפעתם של סקרים לא מוסדרים וזירות הימורים כמו "פולימרקט" שעלולים לייצר תחושה של "גניבת בחירות", ועד לתרחישים של מתקפות סייבר ואף מלחמה עצימה. לצד האתגרים, מוצגים פתרונות מעשיים להגנה על טוהר הבחירות ואמון הציבור. * לארגון הסימולציה שותפים גם מרכז שמגר ומכון ספרא באוניברסיטת תל אביב

נפילת או פציעת קצין בשדה הקרב, או לחלופין היעדרו ממילואים בשל אילוצי החיים, משפיעים רבות על יכולת המחלקה והפלוגה להמשיך לתפקד בשטח. כך הראו בבירור שלוש שנים של מלחמה. אביחיל סמולר, רכז תוכנית המחקר העל-זירתית במכון למחקרי ביטחון לאומי, מעלה ומשדרג הצעה מוכרת: להעצים את הנגדים על מנת לחזק את צה"ל. המפתח: הכרה מוסדית והסדרה של הניסיון והכשירות שכבר מתבטאים בשטח. שיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס. לקריאת המאמר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/nco/

בפרק חדש של הפודקאסט "משדרים [אקסטרה] ביטחון" לציון שלוש שנים למלחמת "חרבות ברזל", מארחת ד"ר עידית שפרן גיטלמן את החוקרות ד"ר ענת שפירא ודנה קרניאלי לשיחה על פרויקט ציר הזמן האינטראקטיבי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, המנתח את הסוגיות המרכזיות במרחב שבין הצבא לחברה לאורך שנות הלחימה. החוקרות סוקרות את מתודולוגיית הניטור והמחקר, ומציגות כיצד השיח הציבורי התפתח מהתמקדות בעצימות הצבאית ובהתכנסות סביב הדגל בשנה הראשונה, למתחים שבין הדרג הצבאי למדיני בשנה השנייה, ועד להצפת סוגיות עומק חברתיות של שוויון בנטל, חוק הגיוס, שירות משותף ופוליטיזציה בשנה השלישית. לאורך הפרק נידונים השחיקה בחוסן ובסולידריות החברתית, הפער שבין האמון הרגשי והמקצועי בצה"ל לבין השבר הערכי והיחס לתחקירי השבעה באוקטובר, וכן תופעת מערך המילואים – מההתייצבות המרשימה בצל השחיקה ועד לאתגרי המשמעת והבעת עמדות פוליטיות. כל זאת לצד השאלה המרכזית: האם וכיצד ניתן לשקם את אמון הציבור. לצפייה בציר הזמן המלא: https://bit.ly/3VQCkDR

ב־29 בספטמבר הזהירה רוסיה את נאט״ו כי ניסיון לבודד את מחוז קלינינגרד (מובלעת רוסית לחוף הים הבלטי, הגובלת בפו ובליטא) עלול להביא להפעלת מלוא ארסנל הנשק שברשותה, לרבות נשק גרעיני. איום זה הוא אחד מיני רבים אשר יוצאים מהקרמלין ומדאיגים את מדינות אירופה. בו בזמן, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מעניק רוח גבית לנשיא פוטין. ארקדי מיל-מן, חוקר בכיר במכון וראש תחום רוסיה, מנתח את האיומים מול הסכנות הממשיות והמלחמה ההיברידית העצימה גם ברגעים אלה. שיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

ראש אמ"ן לשעבר וראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן, מציע תכנית מפורטת ליישום תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ לעזה. בתוכנית, חלוקה של הרצועה לשלושה אזורים - אדום, כתום, ירוק. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הימן מפרט את המתווה, שכבר מעורר עניין ב"מועצת השלום". לקריאת המחקר המלא בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/gaza-traffic-light/

מחקר חדש על מעמדה הבינלאומי של ישראל מציע להסתכל באופן מפוקח על הסוגיה הקריטית לביטחון הלאומי שלנו. אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, חוקרת בכירה במכון החתומה על המחקר, מציעה לחלק את העולם לקבוצות שונות שמול כל אחת מהן יש לעבוד אחרת. שיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס. לקריאת המחקר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/israels-international-standing/

לקראת בחירות האמצע בארה"ב, חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי ערכו ניתוח מקיף על המפלגה הדמוקרטית. הם מצאו כי, למרות תשומת הלב התקשורתית, הפרוגרסיבים ביותר במפלגה, המתנגדים לסיוע צבאי לישראל ומשתמשים במונחים "ג'נוסייד" ו"אפרטהייד" אינם הרוב במפלגה, רחוק מכך. למעשה, מדובר בקבוצה הקטנה ביותר בתוך המפלגה - אם כי בצמיחה. ד"ר אבישי בן-ששון גורדיס, ראש תחום ארה"ב במכון, עם הממצאים המפורטים וההמלצות, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

לקראת מערכת הבחירות הצמודה, חוקר המכון דוד סימן-טוב מארח את ניר רוזן, מנכ"ל פייק-ריפורטר, ואת עידן רינג מאיגוד האינטרנט הישראלי, כדי לדון באיום ההשפעה הזרה והדיסאינפורמציה ברשתות החברתיות בתקופה רגישה זו. השלושה מסבירים כיצד רוסיה, איראן וגורמים נוספים מתלבשים על השסעים בחברה הישראלית ומקצינים אותם – תוך שהם מביאים דוגמאות מאירועים שהתרחשו רק לאחרונה. כמו כן, הם מתארים איך מאתרים רשתות השפעה כאלה ומסירים אותן, מדוע כ-85% מהתחקירים נולדים מדיווחי הציבור, ומה המחיר של היעדר רגולציה ומעורבות ממשלתית. לבסוף, הם מזהירים מפני ההשפעה הגוברת של כלים טכנולוגיים מתקדמים כמו בינה מלאכותית, ומדגישים: הסכנה אינה מסתיימת ביום הבחירות.