Advertise on podcast: משדרים ביטחון

בפרק השני של הסדרה "צו העם", משוחחת המנחה עידית שפרן גיטלמן עם הפרשן הצבאי של עיתון ״הארץ״ עמוס הראל. ביחד הם יבחנו כיצד השתנה החוזה בין הצבא לחברה הישראלית מהרגע שבו הסתערו מחבלי חמאס על יישובי עוטף עזה.

ביום שלישי, 14 באפריל 2026, צפויה להתקיים פגישה ראשונה בין שגרירי ישראל ולבנון בוושינגטון, יחד עם שגריר ארה"ב בביירות - תחילתו של משא ומתן ישיר בין שתי המדינות. רגע היסטורי - שכמוהו לא היה מאז שנות ה-80. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסבירה אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, מה צפוי כל צד לדרוש מהשני, כשבלב השיחות ניצב האתגר המרכזי: פירוק חיזבאללה מנשקו.

סבב השיחות הראשון בין ארה"ב לבין איראן, הסתיים ללא הסכם. ג'יי. די. ואנס, סגן נשיא ארה״ב המשמש כראש המשלחת האמריקנית למו״מ אמר בעת עזיבתו את פקיסטן כי איראן "בחרה לא להסכים לתנאים שלנו". נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שיתף כתבה על כלי שלכאורה עומד לרשותו וטרם עשה בו שימוש במערכה מול איראן: סגר ימי. האם עדיין קיים סיכוי להסכם, והאם טראמפ יכול לחדש את האש בלי להסתבך יותר מדי מבית? ואיפה, בין התרחישים שעל השולחן, נמצא האינטרס הישראלי? ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון וראש תוכנית המחקר "איראן והציר השיעי" וד"ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש תוכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

חודש למלחמה השניה באיראן: ניתוח ההישגים, הסיבוכים וסוגיות הגרעין, הטילים הבליסטים, המו"מ האפשרי ותפיסת הניצחון של הצדדים. פאנל מומחים מיוחד של תוכנית המחקר "איראן הציר השיעי" במכון למחקרי ביטחון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס: ד"ר רז צימט, חוקר בכיר ומנהל התוכנית "איראן והציר השיעי", סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית ולשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד ודני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן.

חורמשהר, שיהאב-3, סג'יל, פתח-110… אילו טילים משגרת איראן לעבר ישראל, מה אנחנו יודעים לומר על כלכלת החימושים שלה והאם את כל הכלים האלה ואחרים ניתן ליירט באותה מידה? וגם - מה ניתן ללמוד על ההחלטה של משטר האייתוללות לעשות שימוש בפצצות מצרר? ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, מומחה ללייזר ואלקטרואופטיקה, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בפתח השבוע הרביעי של המלחמה באיראן, נבחן האם ואיך המערכה משרתת את האינטרסים של פוטין, ועד כמה הוא מסייע למשטר האייתולות. וגם – איך באים לידי ביטוי הפי שבין האינטרסים האסטרטגיים הביטחוניים של ישראל ושל ארה"ב, בהקשר של רוסיה במציאות הנוכחית? חוקר המכון ארקדי מיל-מן, לשעבר שגריר ישראל ברוסיה, וגאורגי פורוסקון, חוקר תחום רוסיה במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

באיזה שלב של המלחמה מתחילים לתכנן את סופה ואת המציאות שמבקשים ליצור באמצעותה לאחר מכן? כיצד הזרוע המדינית משפיעה על הגדרת יעדים צבאיים וכיצד אותם יעדים צבאיים מסייעים להשגת היעדים הפנימיים? האם בשלב הזה של המלחמה מאוחר מדי לדבר על תכנון ומדוע הפסקת אש שאינה כוללת איתה הסדרה עתידית היא טעות שנעשתה ב"עם כלביא" ואסור לחזור עליה כעת? תא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בפרק חדש של מעבר לרשת, אורית פרלוב מנסה לאפיין את השיח הציבורי באיראן בעקבות מבצע ״שאגת הארי״ תחילה, עוסקת פרלוב בתרחישים הבולטים המוצגים ע״י אסטרטגים איראנים וערבים, המנסים להעריך מהם תרחישי הסיום האפשריים למלחמה. בחלק השני מנסה פרלוב לבחון מהם התנאים הנדרשים להפלת משטר באיראן, בהם החלשת מנגנוני הדיכוי ומוקדי הכוח של משה״מ, הפיכה פנימית לשלב מעבר, לחץ כלכלי, הסרת חסימת האינטרנט וניתוק ערוצי התקשורת של המשטר. בחלק השלישי בוחנת פרלוב את מדיניות הרחבת מעגלי הכאוס של המשטר באיראן - מה בבסיסו ואת מה הוא משרת? ובחלק האחרון מציגה פרלוב קולות מאיראן: יומני מלחמה, "צייד הבסיג׳ים" והעברת הקורדינטות למיקומם של כוחות הדיכוי, הפחד שהמלחמה תיגמר לפני שהמשטר יפול, וגם - מדוע הצעירים האיראנים עדיין לא ברחובות?

טורקיה פעלה שנים כדי למנוע את המלחמה הנוכחית בין ישראל וארה"ב לאיראן. כעת, למרות שהיא מוצאת את עצמה יעד לטילים איראניים, היא מוסיפה להאשים את ישראל במצב. סוריה של אחמד א-שרע לעומת זאת סימנה את איראן כאויב הגדול שלה ומנסה לנצל הזדמנויות דיפלומטיות מול ארה"ב ומדינות ערביות סוניות לאור המצב. בנוסף, מתרבים הדיווחים על האפשרות כי כוחות סוריים יכנסו ללבנון כדי להילחם נגד חיזבאללה. על כך, ועוד, בשיחה של ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון המתמחה במדיניות החוץ העכשווית של טורקיה, וד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תחום הזירה בצפונית, עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

נשיא ארה"ב וראש הממשלה נתניהו מסמנים את תחילת הסוף של המערכה מול משטר האייתוללות. במצב נוכחי, מערך הטילים הבליסטיים והמשטר עצמו מוחלשים מאוד, אבל חומר בקיע יש עדיין. האם מוג'תבא חמינאי הוא אחד שניתן יהיה להגיע איתו להסכם כלשהו? ד"ר רז צימט, חוקר בכיר ומנהל תוכנית איראן והציר השיעי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

עד כמה טראמפ קשוב לדעת הקהל האמריקנית, ובייחוד לרעשים שליליים שנשמעים ביחס למלחמה מתוך הבייס שלו? כיצד המערכה המשותפת לארה"ב ולישראל צפויה להשפיע על הפוליטיקה האמריקנית וכתוציאה מכך גם על יחסי שתי המדינות? ד"ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש התכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

שבוע מאז החלה המערכה האמריקנית-ישראלית נגד איראן - מה בדיוק נפגע ממערך הטילים, ממוסדות המשטר, ומתוכנית הגרעין של איראן? עד כמה נפילת המשטר נראית ריאלית נכון לרגע זה? והאם נוצרו התנאים לכך שהעם האיראני "יתפוס את גורלו בידיו״ כפי שהציב כיעד ראש הממשלה נתניהו? דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

המערכה מול איראן מתבצעת כפעולה משותפת בין ישראל לארה"ב. כיצד פועלת החלוקה ומערך הפיקוד במצב חסר תקדים שכזה? מה יקרה אם ארה"ב תחליט לסיים כשישראל עוד מסמנת מטרות באיראן? וגם, באיזה מצב נכנס צה"ל למערכה הנוכחית? עפר שלח, חוקר בכיר במכון ומנהל תכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

הארגון השיעי החליט להיכנס למערכה מול ישראל לצד איראן. צה"ל נכנס קרקעית לדרום לבנון ובמקביל הצבא הלבנוני פורס את כוחותיו מחדש, במה שנראה כמו מהלך שנועד לאפשר לצה"ל לפעול נגד הארגון. עד כמה חיזבאללה יכול לגרום נזק לעורף הישראלי למרות מצבו המוחלש? מה גרם לו בכלל לצאת למערכה הזאת והאם זו הייתה החלטה התאבדותית מבחינתו או להיפך, משימת הישרדות וגם חובה זהותית? ד"ר מורן לבנוני, חוקר לבנון וחיזבאללה במכון, ואורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

ביום השלישי למבצע "שאגת הארי", ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תחום המפרץ במכון, מנתח בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את התגובה הצפויה של מדינות המפרץ למתקפות האיראנית לשטחן ואת ההשלכות על יחסי הכוחות באזור.