Advertise on podcast: Communi-Talks דיבורי קהילה

בפרק הזה אנוה רצון ודניאל אופק מארחים את ד"ר חבצלת אריאל, מומחית לחיזוק וקידום קהילות, עובדת סוציאלית קהילתית ויועצת ארגונית, לשיחה על זהות מוסכמת כבסיס לקהילה חזקה ומחזקת ועל האופן שבו היא משמשת כמצפן ומטרייה לקבלת החלטות בארגונים, צוותים וקהילות.דרך המעבר מהגדרת בסיס לזהות ("מי אני ומי אנחנו רוצים להיות"), לבניית תהליך מובנה של בירור זהות ושיתוף הציבור – באמצעות צוות מוביל רב-גוני, הכשרת מנחים פנימיים ומעגלי שיח הם בוחנים כיצד זהותמבוררת מאפשרת לנהל קונפליקטים, לקלוט חברים חדשים בצמיחה דמוגרפית ולצלוח תקופות של משבר ושינוי.השיחה נוגעת בארבעת השחקנים במודל הקהילה החזקה (הפרט, הקהילה, ההנהגה והרשות), בהבחנה הברורה בין חזון לזהותובאתגר של תרגום הזהות המוסכמת לפרקטיקות יומיומיות, לקווים מנחים ולתוכניות עבודה בתחומי החינוך והקהילה.

בפרק זה אנוה רצון ודניאל אופק מארחים את אורלי דבוש ניצן, סמנכ"לית פיתוח ואסטרטגיה בארגון "בינה", לשיחה על ארגון לומד בזמן משבר ועל תפקידם של תרבות, טקסיות ויהדות ישראלית בבניית חוסן וריפוי קהילתי. דרך המעבר מעשיית חירום אינטואיטיבית בשטח בעקבות אירועי השבעה באוקטובר לבניית מודל מובנה ומחקרי, הם בוחנים כיצד רתמו את הידע הארגוני הקיים ליוזמות כמו "צומחת שוב" במושבים בדרום ובצפון, "מרחבי הלב" בבתי בינה בחו"ל וסדנאות לעיבוד חוויות לחימה למילואימניקים. השיחה נוגעת בשלושת רכיבי המודל – העוגן של המסורת והטקסטים ככלי השלכתי לעיבוד חוויות טראומה, יצירת תחושת בית ושייכות המאפשרת לכל אדם להיכנס עם מלוא זהותו, והחשיבות של "החזקת המחזיקים" באמצעות ליווי טיפולי ומעטפת סוציאלית למלווים ולמנחים הפועלים בשטח לכל הפרקים כנסו לאתר שלנו:אתר דיבורי קהילה - ⁠⁠⁠https://community-talk.lovable.app/⁠⁠⁠ רוצים לעקוב אחרינו:קבוצת הווטסאפ של דיבורי קהילה - ⁠⁠⁠https://did.li/community-talk⁠⁠⁠טלגרם של דיבורי קהילה - ⁠⁠⁠https://t.me/communitalks⁠⁠⁠עמוד פייסבוק של דיבורי קהילה - ⁠⁠⁠https://did.li/CommuniBook⁠⁠⁠עמוד אינסטגרם של דיבורי קהילה - ⁠⁠⁠https://did.li/Communinsta⁠⁠⁠עמוד טיקטוק של דיבורי קהילה - ⁠⁠⁠https://did.li/Communitoktok⁠

בפרק הזה אנוה רצון ודניאל אופק עוצרים רגע את השיחות עם האורחים וחוזרים לדבר על העבודה שלהם עצמם – על קהילה, השתתפות ומערכות בתוך מציאות של משבר מתמשך. הם מדברים על מה קורה כשאי אפשר פשוט "להשאיר את המציאות בחוץ", והיא נכנסת איתנו לכל חדר, לכל קבוצה ולכל תהליך. על השתתפות מודעת טראומה, על היחסים בין אנשים, על כאב שלא תמיד מקבל מקום, ועל האחריות של מי שמנחה תהליך להחזיק גם את התוכן וגם את מה שקורה בחדר. דרך חוויות מהשטח הם נוגעים בשאלות של מקצועיות, גבולות, ביטחון, מנהיגות והיכולת לייצר "איים של שפיות" בתוך מציאות שעדיין לא באמת הסתיימה. פרק קצת אחר – אישי, פתוח ומאחורי הקלעים של העבודה שאנחנו עושים בדיבורי קהילה. לכל הפרקים כנסו לאתר שלנו:אתר דיבורי קהילה - ⁠⁠https://community-talk.lovable.app/⁠⁠ רוצים לעקוב אחרינו:קבוצת הווטסאפ של דיבורי קהילה - ⁠⁠https://did.li/community-talk⁠⁠טלגרם של דיבורי קהילה - ⁠⁠https://t.me/communitalks⁠⁠עמוד פייסבוק של דיבורי קהילה - ⁠⁠https://did.li/CommuniBook⁠⁠עמוד אינסטגרם של דיבורי קהילה - ⁠⁠https://did.li/Communinsta⁠⁠עמוד טיקטוק של דיבורי קהילה - ⁠⁠https://did.li/Communitoktok

אנוה רצון ודניאל אופק מארחים את בוריס סטולבה, מנכ"ל "א.ר.ב.א – מנווטים את הארגון", לשיחה על נושא שלא מדובר - הקשר בין מערכות, קהילות וכסף. בפרק הם בוחנים כיצד משברי הקורונה והשביעה באוקטובר אילצו את המגזר השלישי לאמץ חשיבה עסקית-אסטרטגית ולהפוך את האקסל הסטטי לכלי עבודה דינמי. דרך המעבר מתרומות ליבה מסורתיות לפיתוח הכנסות עצמיות, ניהול השקעות ומדידת אימפקט - השיחה נוגעת בפסיכולוגיה הארגונית ובמתח המובנה שבין ערכים חברתיים לכסף. בנוסף בפרק הם דנים באתגרים המורכבים של מערכות היחסים הפיננסיות בתוך קהילות (כמו קיבוצים), ובשאלה כיצד מנגנונים תקציביים ומנגנוני גיוס חזקים ומאורגנים מאפשרים לקהילות לצלוח תקופות של טלטלה קשה. לאתר של בוריס וארבא:⁠https://ar-ba.co/⁠ לכל הפרקים כנסו לאתר שלנו:אתר דיבורי קהילה - ⁠https://community-talk.lovable.app/⁠ רוצים לעקוב אחרינו:קבוצת הווטסאפ של דיבורי קהילה - ⁠https://did.li/community-talk⁠טלגרם של דיבורי קהילה - ⁠https://t.me/communitalks⁠עמוד פייסבוק של דיבורי קהילה - ⁠https://did.li/CommuniBook⁠עמוד אינסטגרם של דיבורי קהילה - ⁠https://did.li/Communinsta⁠עמוד טיקטוק של דיבורי קהילה - ⁠https://did.li/Communitoktok

בפרק הזה אנוה רצון ודניאל אופק מארחים את שירה אוחנה ופייני סוקייניק מיוזמת “חוסן ילדינו”, לשיחה על חוסן ילדים כמשימה מערכתית ולא רק כמענה נקודתי.דרך המעבר מעשיית חירום לבניית תשתיות ארוכות טווח, הם בוחנים איך מחזקים הורים, קהילות, רשויות ושותפויות בין־מגזריות.השיחה נוגעת באתגר של בניית מענים שלא יוצרים תלות, אלא משאירים אחריהם יכולת מקומית, מנהיגות וידע שנשארים גם אחרי שהמשבר חולף *לכל הפרקים כנסו לאתר שלנו:* אתר דיבורי קהילה -⁠⁠ https://community-talk.lovable.app/⁠⁠ *רוצים לעקוב אחרינו:* קבוצת הווטסאפ של דיבורי קהילה -⁠⁠ https://did.li/community-talk⁠⁠ טלגרם של דיבורי קהילה -⁠⁠ https://t.me/communitalks⁠⁠ עמוד פייסבוק של דיבורי קהילה - ⁠⁠https://did.li/CommuniBook⁠⁠ עמוד אינסטגרם של דיבורי קהילה -⁠⁠ https://did.li/Communinsta⁠⁠ עמוד טיקטוק של דיבורי קהילה - ⁠⁠https://did.li/Communitoktok

מה באמת קורה כשאדם "מטפס בסולם" החברתי? האם מוביליות חברתית היא תמיד סיפור הצלחה, או שיש לה גם מחירים אישיים, משפחתיים וקהילתיים?בפרק הזה אנוה רצון ודניאל אופק מארחים את ד"ר מירית חייבי ברק, חוקרת מוביליות חברתית, אי־שוויון וחינוך, לשיחה שמבקשת להסתכל מעבר לנתונים. יחד הם בוחנים איך נראית מוביליות חברתית מבפנים, מה קורה לזהות שלנו כשאנחנו עוברים בין עולמות, ואיך משפחה, קהילה ומערכות ציבוריות יכולות לאפשר שינוי – בלי לדרוש מאנשים לוותר על מי שהם.דרך מחקרים, סיפורים אישיים ודוגמאות מהחברה הישראלית, השיחה נוגעת במתח שבין מצוינות לשייכות, בין הצלחה אישית לאחריות מערכתית, ובשאלה איך אפשר לקדם מוביליות חברתית שמחזקת גם את האדם וגם את הקהילה שממנה הוא מגיע.בפרק תשמעו בין היתר: • מהי מוביליות חברתית, ולמה היא הרבה יותר מורכבת מעלייה בסולם הכלכלי. • מהם המחירים הרגשיים והזהותיים של מעבר בין מעמדות. • איך משפחה, קהילה ומערכת החינוך משפיעות על היכולת לייצר שינוי. • למה סיפורי "אם תרצה – תצליח" לא מספרים את כל הסיפור. • ומה אפשר לעשות כדי לבנות מוביליות חברתית שמצמצמת אי־שוויון, בלי לנתק אנשים מהשורשים שלהם. פרק על זהות, שייכות, צדק חברתי והאפשרות לייצר שינוי שלא בא על חשבון הבית שממנו יצאנו. 🎙️ *לכל הפרקים כנסו לאתר שלנו:* אתר דיבורי קהילה -⁠ https://community-talk.lovable.app/⁠ *רוצים לעקוב אחרינו:* קבוצת הווטסאפ של דיבורי קהילה -⁠ https://did.li/community-talk⁠ טלגרם של דיבורי קהילה -⁠ https://t.me/communitalks⁠ עמוד פייסבוק של דיבורי קהילה - ⁠https://did.li/CommuniBook⁠ עמוד אינסטגרם של דיבורי קהילה -⁠ https://did.li/Communinsta⁠ עמוד טיקטוק של דיבורי קהילה - ⁠https://did.li/Communitoktok

אחרי יותר מ־180 פרקים וחמש שנים של "דיבורי קהילה", אנוה רצון ודניאל אופק חוזרים לשאלה שמלווה את עולם הקהילות כבר שנים: מה באמת בונה קהילה חזקה? בשיחה אישית ופתוחה הם מדברים על המעבר ממדידת פעילויות ואירועים למדידת אמון, שייכות ומנהיגות מקומית. דרך דוגמאות מתקופת הקורונה, מאירועי ה־7 באוקטובר ומהעבודה בשטח, הם בוחנים למה דווקא ברגעי משבר מתגלה הכוח האמיתי של קהילה – וכיצד מנהיגות בלתי פורמלית, קשרים אנושיים ותשתיות חברתיות הופכים לנכס החשוב ביותר. זהו פרק על המתח שבין עשייה "מלמעלה למטה" לבין בנייה משותפת עם אנשים, על מה שקשה למדוד אבל משנה מציאות, ועל השאלה איך יוצרים קהילה שלא רק פועלת – אלא גם מחזיקה לאורך זמן. *לכל הפרקים כנסו לאתר שלנו:* אתר דיבורי קהילה - https://community-talk.lovable.app/ *רוצים לעקוב אחרינו:* קבוצת הווטסאפ של דיבורי קהילה - https://did.li/community-talk טלגרם של דיבורי קהילה - https://t.me/communitalks עמוד פייסבוק של דיבורי קהילה - https://did.li/CommuniBook עמוד אינסטגרם של דיבורי קהילה - https://did.li/Communinsta עמוד טיקטוק של דיבורי קהילה - https://did.li/Communitoktok

ד"ר נעם יצחקי, פסיכולוגית חינוכית ובת קיבוץ בארי, עד השבעה באוקטובר, עבדה בשפ"ח נתיבות, כיהנה כיו"ר התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית ולימדה באוניברסיטה. כיום היא מנהלת את מערך החינוך של בארי, והובילה את המעבר המורכב מהמלונות למגורים הזמניים תוך התמקדות בשיקום הקהילה ובבניית חוסן. 5 תובנות עיקריות מהפרק: החינוך כמרכז החוסן: מערכת החינוך היא "הלב הפועם" המאפשר למבוגרים להתפנות לשיקום ומספק לקהילה כולה אופק ותקווה דרך כוחותיהם של הילדים.שימור מסורות ככלי טיפולי: היצמדות למסורות ותיקות (כמו מפקד האש) מחזקת את תחושת הרצף והזהות, ומוכיחה כי "הרוע לא הצליח לקחת לנו הכל".מנהיגות כ"סיסמוגרף": ניהול מערכות בטראומה מחייב קריאה מתמדת של הצרכים המשתנים ואיזון רגיש בין יצירת שגרה "נורמלית" לבין מתן מקום לאבל.חשיבותן של שותפויות מבוססות אמון: סיוע חיצוני אפקטיבי נבנה דרך נוכחות פיזית בשטח והיענות לצרכים קונקרטיים, המייצרים תשתית לשיתוף פעולה משמעותי.תיווך רגשי לקראת החזרה הביתה: השיבה לבארי דורשת בנייה מחדש של הנרטיב הקהילתי ותיווך המורכבות והדילמות האישיות של ההורים עבור ילדיהם.פרק שמחזיק מורכבות, יחד עם המון תקווה שמסופרת על ידי אחת הנשים המבריקות שיצא לנו לראיין. ליצירת קשר עם נעם: [email protected] מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

חופית היא עובדת סוציאלית קהילתית האחראית על תחום הערכות לחירום במרכז חוסן שער הנגב מזה כארבע שנים. היא גדלה בנחל עוז, נשואה ואם לילד בן שלוש, וכיום מתגוררת בקיבוץ חצור כתושבת מפונה המשלבת בין תפקידה המקצועי לבין חווייתה האישית כחלק מהקהילה. חמישה דברים עיקריים שניתן ללמוד מהפרק מודל העבודה של מרכז חוסן: המרכז פועל בשלוש זרועות: טיפול פרטני וקבוצתי, חיזוק החוסן הקהילתי דרך מפגשים ומשאבי התמודדות, והערכות לחירום מול צוותי היישובים והמועצה.התפתחות תפקיד ה-צח"י (צוות חירום יישובי): בעקבות ה-7 באוקטובר, ה-צח"י עבר ממתן מענה מקומי קצר מועד לניהול קהילות שלמות במקומות פינוי ועבודה ישירה מול משרדי ממשלה.אתגר "המציאות המשותפת": עבודה עם קהילה שאתה חלק ממנה מעניקה יתרון של היכרות עמוקה ומחויבות, אך מייצרת קושי ביצירת הפרדה ואובייקטיביות לנוכח השחיקה והטראומה המשותפת.שילוב בין המקצועי לרגשי: מוכנות לחירום אינה רק טכנולוגיה ונהלים; היא חייבת לכלול "עיבוד רגשי" המאפשר לחברי צוותי החירום להתמודד עם רגשות אשמה, שחיקה וטראומה אישית.בניית נרטיב קהילתי לצמיחה: תהליך השיקום דורש בניית סיפור קהילתי חדש, שאינו נמדד במושגי "הצלחנו או נכשלנו", אלא ביכולת להחזיק יחד את הכאב לצד התקווה והחלומות לעתיד. ליצירת קשר עם חופית: [email protected] לקישור לכלל הפלטפורמות של דיבורי קהילה מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף קישור אל הטלגרם שלנו- שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

בפרק זה אנו צוללים אל תוך עולם הדמוקרטיה הדליברטיבית (דיונית) ובוחנים כיצד אספות אזרחים משנות את פני השלטון המקומי בישראל. נפגוש את זהבה לנדמן, משנה לראש עיריית רעננה, ואת דניאלה זגמן, מנהלת המעבדה לאספות אזרחים, לשיחה מרתקת על הדרך שבה שיתוף תושבים אמיתי מייצר אמון, שייכות ופתרונות מעשיים לאתגרים קהילתיים מורכבים. נשמע על המודל הייחודי שיושם ברעננה לחיבור בין קהילות מגוונות ועל ה"קסם" שקורה כשמפגישים אנשים מרקעים שונים סביב שולחן אחד. זהבה לנדמן: תושבת וחברת מועצה ברעננה, משנה לראש העירייה וממונה על תחום השירותים החברתיים. היא מובילה את מועצת האחדות העירונית ובוגרת המחזור הראשון של המעבדה לאספות אזרחים. לנדמן פועלת לקידום חוסן קהילתי ואחדות חברתית, מתוך ניסיון חיים עשיר כפעילה חברתית ומתנדבת מגיל צעיר. •דניאלה זגמן: בעלת תואר שני במדיניות ציבורית ובוגרת תוכנית צוערים לשירות המדינה, בעלת תואר ראשון במשפטים. בשנתיים וחצי האחרונות מנהלת את המעבדה לאספות אזרחים ברשויות המקומיות מטעם מרכז השל ומיזם דמוקרטיה 3.0. בעברה הובילה מהלכים ממשלתיים משמעותיים בתחום הגנת הסביבה, כמו הפסקת השימוש בכלים חד-פעמיים בגני ילדים. 5 דברים שלמדנו מהפרק: 1. מהי אספת אזרחים: מדובר במודל שבו נבחר מדגם מייצג של תושבים ("מיני-רשות" בחדר אחד) המשקף את כלל האוכלוסייה – נשים, גברים, דתיים, חילונים, עולים וותיקים. הקבוצה עוברת תהליך עומק של כ-40 שעות שבו הם לומדים נושא מסוים, דנים בו ומגבשים המלצות למדיניות עבור ראש הרשות. 2. חשיבות התיאום והמחויבות העירונית: כדי שאספת אזרחים תצליח, נדרש מנדט ברור מראש הרשות ומחויבות של הדרג המקצועי (מנכ"ל, דוברות, אגפים). הרשות אינה מחויבת לקבל את כל ההמלצות, אך היא מחויבת לשקיפות ולמתן תגובה רשמית ומנומקת לכל המלצה והמלצה. 3. צמצום פערי ידע כבסיס להחלטות: חברי האספה אינם נדרשים להיות מומחים מראש. התהליך כולל שלב למידה משמעותי שבו מובאים מומחים מהשורה הראשונה (מהאקדמיה ומהרשות) המנגישים לתושבים את הידע הנדרש כדי לקבל החלטות מושכלות ומבוססות נתונים. 4. יצירת חוסן ושייכות דרך השפעה: אחד הממצאים הבולטים הוא שתהליך האספה מעלה משמעותית את תחושת הגאווה המקומית והשייכות. כאשר תושבים מרגישים שיש להם יכולת להשפיע על עתידם (מדד ה"משמעותיות"), נוצר אמון מחודש במערכת וביכולת לחיות יחד למרות מחלוקות. 5. מהלכה למעשה – תוצרים קהילתיים: ברעננה, האספה עסקה בשאלה כיצד לייצר חיבורים בין קהילות מגוונות. מתוך 22 המלצות שהוגשו, עלו דרישות מעשיות כמו הקמת מרכזים קהילתיים שכונתיים ויצירת פורום רכזי קהילה לחיזוק הקשר הישיר עם העירייה. המלצות אלו נבחנות כעת לשילוב בתוכניות העבודה של הרשות. לאינפוגרפיקה של הפרק לאתר של אסיפת האזרחים לאינסטגרם של אסיפת האזרחים דניאלה תשמח שתיצרו איתה קשר דרך האתר לקישור לכלל הפלטפורמות של דיבורי קהילה מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף קישור אל הטלגרם שלנו- שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

בפרק זה אנו מארחים את יונתן וויינברג, איש קהילה ותיק המשלב בחייו בין מחקר אסטרטגי לעשייה קהילתית וטכנולוגית עמוקה. יונתן לוקח אותנו למסע שהתחיל בעיצוב מדיניות במכון ראות ובארגון "לחיות יחד", והגיע עד לפיתוח פלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות לניהול התנדבות ותמיכה בעמותת "יד תמר". שוחחנו על הכוח של הקהילה כ"שכבת ההגנה" שבין המשפחה למדינה, על הדרך שבה טכנולוגיה יכולה (וצריכה) לתמוך באנשי המקצוע בשטח, ועל השיעורים החשובים שלמדנו על חוסן קהילתי בזמן הקורונה ובמלחמת "חרבות ברזל". זהו פרק על יזמות, על היכולת לפרק כאוס למשימות קטנות, ועל האמונה שקהילה חזקה היא לא רק נכס חברתי, אלא צורך קיומי. יונתן וויינברג, תושב בית רימון, נשוי לרעות ואב לשבעה (במקורות צוין שישה, אך המידע המעודכן מציין שבעה). יונתן מכהן כסמנכ"ל קהילה וטכנולוגיה ב"יד תמר", ובמסגרת תפקידו הוא אחראי על הקמת מערכי תמיכה למשפחות במשבר בכל רחבי הארץ ועל פיתוח והטמעת טכנולוגיות לניהול תמיכה והתנדבות. הרקע המקצועי שלו עשיר וכולל עיצוב מדיניות בסוגיות של חברה, כלכלה ולכידות חברתית במכון ראות ובארגון "לחיות יחד", לצד ייעוץ אסטרטגי כעצמאי. 5 דברים שלמדנו מהפרק: 1. הקהילה כמרחב הביניים הקריטי: הקהילה נמצאת בתווך שבין המערכת המשפחתית למערכת המדינתית. בעוד שהמשפחה המודרנית היא פריכה ושבירה מול משברים (כמו מחלות או מעברי מגורים), הקהילה מהווה רשת ביטחון שמונעת קריסה רב-ממדית. 2. טכנולוגיה כאמצעי, לא כמטרה: טכנולוגיה בקהילה צריכה לתמוך ב"לב הפרופסיה" ולעזור למי שבשטח לעזור לאחרים טוב יותר. האפליקציה שפיתח יונתן ("תמר") נועדה לעזור למלווים לפרק את "הר הכאוס" של משפחה במשבר למשימות קונקרטיות, מבלי להחליף את הקשר האנושי והאמון. 3. המעבר מ"כספומט" ל"מנצח": בעזרת מערכי תמיכה קהילתיים וטכנולוגיה, עובדים סוציאליים ברשויות יכולים להשתחרר מהעומס של טיפול בבירוקרטיה קטנה (כמו מיצוי זכויות או עזרה טכנית) ולהפוך למנהלים ("מנצחים") של מערך תמיכה רחב יותר, מה שמאפשר להם להתמקד בטיפול המקצועי העמוק. 4. חשיבות המיפוי והדיוק בצרכים: בזמן משבר, משפחות נוטות לומר "אני בסדר" או ללכת לאיבוד בתוך הלחץ. המערכת של "יד תמר" מלמדת צוותים קהילתיים איך לבצע מיפוי צרכים מדויק (אוכל, הסעות, זכויות) ואיך לרתום את מעגלי התמיכה הקרובים והרחוקים של המשפחה בצורה יעילה. 5. קהילה כנכס לאומי וחוסן בשדה הקרב: המלחמה הוכיחה שקהילות חזקות הן אלו שנושאות בנטל החוסן הלאומי. קהילה שמחוברת ברמה המקומית והלאומית היא "יבשת חדשה" של משאבים, שמאפשרת לאנשים לשרוד תקופות קשות של פינוי מהבית או גיוס ממושך למילואים לעוד מידע על עמותת יד תמר לקישור לכלל הפלטפורמות של דיבורי קהילה מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף קישור אל הטלגרם שלנו- שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

בפרק זה, יורם גורדון בר משתף כיצד הפך את חוויית הבדידות האישית בעיר להקמת קהילת "בית הבאר" ביפו – מודל ייחודי שבו האזרחים הוותיקים מנהיגים ומפעילים את הפעילות עבור עצמם. השיחה צוללת לפרקטיקות של זיהוי "כוחות" בקהילה ולחזון של יורם להקמת רשת ארצית של קהילות עירוניות דרך חממת "רקמא". יורם גורדון בר, רק בן 80, תושב יפו, מביא ניסיון של עשרות שנים בייעוץ ארגוני ואימון מנהיגים. הוא המייסד של קהילת 'בית הבאר' ומוביל חממת 'רקמא' לליווי יזמים להקמת קהילות אזרחים ותיקים. בשנת 2025, בזכות מענק מקרן שחף ומשרד הרווחה, הרחיב את פעילותו להקמת קהילות חדשות בירוחם ובחיפה, והוא מלווה כיום את קהילת "על המקפצה" בתל אביב.  5 דברים שלמדנו מהפרק: 1. מענה לבדידות עירונית: הקהילה מייצרת רשת ביטחון חברתית חיונית לאזרחים ותיקים שחשים בדידות לאחר הפרישה ממסגרות העבודה. 2. מיצוי "כוחות" הקהילה: הצלחת הקהילה נשענת על הידע והכישורים של חבריה; ב"בית הבאר", כ-90% מהתכנים מועברים על ידי החברים עצמם. 3. השפעה על המרחב העירוני: הקהילה פועלת גם החוצה, למשל במיזמי אמנות שסייעו לעסקים מקומיים ביפו לשרוד את עבודות הרכבת הקלה. 4. חוסן חברתי במשבר: בתקופות כמו הקורונה או המלחמה, הקהילה שימשה עוגן קריטי והעמיקה את האינטימיות בין החברים דרך מפגשים דיגיטליים ושיח משותף. 5. מעבר לניהול עצמי: כדי להבטיח קיימות, קהילה צריכה לעבור מהובלת היזם לניהול עצמי באמצעות ועדות חברים וליווי מקצועי. ליצירת קשר עם יורם: 054-5440030 לקישור לכלל הפלטפורמות של דיבורי קהילה מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

אהד כהן הוא מנכ"ל ומייסד תנועת "עתיד לעוטף", תושב קיבוץ אור הנר (במקור מחולון) שהגיע מרקע של הייטק וספורט הישגי. בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, הוא בחר לעזוב את עולמו המקצועי הקודם כדי להוביל תנועה אזרחית המקדמת את שיקום וצמיחת חבל העוטף מתוך השטח. להלן חמש הנקודות המרכזיות: 1. הנהגה אזרחית "מלמטה למעלה": הובלת השיקום מתוך השטח תחת העיקרון "לא יחליטו עלינו בלעדינו", כדי שהתושבים הם שיעצבו את עתידם. 2. חמשת עמודי התווך לצמיחה: פעולה משולבת לחיזוק הזהות, גיבוש חזון ל-20 שנה, הכשרת מנהיגות מקומית, שינוי מדיניות ובניית אמון מול המדינה. 3. אזוריות וסינרגיה: יצירת שותפות גורל ויעוד בין הקיבוצים, המושבים והעיר שדרות, מתוך הבנה שצמיחת המרחב כולו תלויה בשיתוף פעולה ובשבירת הבידוד היישובי. 4. השפעה מקצועית ומדינית: שימוש בכלים של דאטה, לובינג וחקיקה כדי לגייס תקציבים ולהעביר את גופי השיקום הממשלתיים לעבודה מתוך העוטף. 5. תפיסת ביטחון במקום מיגון: מעבר מהתמגנות פסיבית לדרישה לחיים נורמליים ובטוחים, המתבטאת בהישגים כמו פתיחת הרכבת בשדרות וחוף זיקים. ליצירת קשר עם אהד: [email protected]  להצטרפות לתנועה לקבלת עדכונים מעתיד לעוטף מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף קישור אל הטלגרם שלנו- שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

תכירו את נטע אראלי בן אור. נטע הוא בן  40, נולד וגדל בקיבוץ עין גדי, נשוי לרותם ואב לשלושה ילדים (נעמי, עומר ודניאלה), ומתגורר עימם בקיבוץ העוגן. את עיקר הקריירה הצבאית שלו עשה בחיל החינוך, בתפקידו האחרון כקצין חינוך מג"ב יו"ש, שם התגבשו רעיונותיו בנוגע להיבטים קהילתיים. בעברו עבד כמנהל מיזם תוצרת הארץ בלוד – ארגון קהילות הצעירים והסטודנטים – ולאחר מכן הקים את המיזם החינוכי-קהילתי "המרחב החינוכי השלם". כיום הוא מכהן כסגן ראש המועצה האזורית עמק חפר, תפקיד אליו נבחר בבחירות האחרונות ומחזיק את תיקי החינוך, הספורט, צעירים, קשרי חוץ וקיבוצים. נטע אוהד הפועל תל אביב בכל תחומי הספורט והזמר האהוב עליו אריק אינשטיין חמש נקודות מרכזיות מהפרק  1. מבנה השלטון הדו-רובדי והמורכבות ברשויות האזוריות: המועצות האזוריות פועלות במבנה דו-רובדי, שבו השלטון המקומי (המועצה) עובד לצד ועדים מקומיים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות ביישובים עצמם. עמק חפר, מאופיינת במגוון גדול (מושבים, קיבוצים ויישובים קהילתי), מה שמכניס מורכבות ניהולית גדולה יותר מאשר יישובים חד-סוגיים. 2. חשיבות הקשר הבין-אישי ושיתוף הפעולה בין המועצה ליישובים: כדי להצליח במשימות, נדרש חיבור הדוק והבנה של הצרכים בין הנהגת המועצה להנהגות היישובים. לכן ה"בין אישי" לחשוב ביותר. 3. תפקיד המועצה הוא גם זיהוי ואספקת מענים לצרכים קהילתיים: המועצה האזורית נבחנת ביכולתה לזהות צרכים קהילתיים מתוך השטח (היישובים) ולענות עליהם יחד עם הקהילה. המועצה מסייעת לפתח את המנהיגות המקומית ביישובים אלו, משקיעה משאבים וכלים, ומאפשרת ליוזמות מקומיות להצליח, מה שנתפס כבחינת השלטון הדו-רובדי. 4. הצורך הקריטי במנהיגות צעירה והתמודדות עם הזדקנות המרחב הכפרי: המרחב הכפרי מזדקן עקב מחירי קרקע גבוהים, שלא מאפשרים לצעירים להשאר, על כן, צעירים  הם "נדירים" במערכת המוניציפלית. כדי להתמודד עם זה, המועצה בעמק חפר, פועלת ליצירת יוקרה בתפקידי מפתח על מנת  להכשיר צעירים לקחת אחריות ולהשתלב בוועד המקומי ובמליאת המועצה. 5. חשיבות ההשפעה הציבורית והאחריות האזרחית לאחר 7 באוקטובר: בעקבות המלחמה, התחזקה ההבנה כי מוסדות קהילתיים חזקים הם תשתית חיונית להשפעה על המציאות. קיים צורך לקחת אחריות ציבורית, לא רק באופן אישי אלא גם בשיתוף פעולה עם שותפים שאולי לא חושבים בדיוק כמוך. התגייסות החברה האזרחית לאחר 7 באוקטובר הפילה "הרבה אסימונים" לאנשים, המבינים שאי אפשר להמשיך ולסמוך רק על אחרים שישמרו על הבית, אלא כולם צריכים לקחת אחריות. לקישור לכלל הפלטפורמות של דיבורי קהילה למייל של נטע: [email protected]

עידן גולדברג הוא מומחה בתחום הקהילות וחוגג כ-13 שנות ניסיון (כעין "בר מצווה בתחום"). הוא בן 38, נשוי ואב לשניים. עידן מתגורר עם משפחתו בשכונת שפירא בדרום תל אביב מזה שש שנים והוא אחד מהמובילים של מיזם לירה שפירא. עידן עוסק ב"קהילות לומדות" ומייצר גרנולה למכירה, ומקבל גם "לירה שפירא" כתשלום. חמש נקודות מהפרק: 1. מודל כלכלה מעגלית וחיזוק הקהילה: המיזם הוא מערך קיימות קהילתי שהחל ב-2018 ומאפשר לתושבים להפוך זבל אורגני לערך כספי וכך הוא מחבר גם בין קהלים שונים בשכונה (כגון מבוגרות ותיקות ומשפחות צעירות). 2. המטבע המקומי והמעגל הנסגר: המשתתפים מפרידים זבל אורגני ומקבלים מטבע "לירה שפירא" (שווה ערך לשקל עבור כל קילוגרם זבל), כאשר התושב רואה את כל סגירת המעגל – מרגע ההפרדה ועד הפיכתו לקומפוסט ולמוצר. 3. פעילות חקלאות עירונית: המיזם מפעיל שטח של כשלושה דונם המכונה "תל חובז" לחקלאות עירונית, שם מגדלים ירקות באמצעות הקומפוסט שנוצר, ואותם ניתן לרכוש באמצעות מטבע הלירה המקומי. 4. ערך סביבתי מדיד: במיזם זה נאספו בשנה האחרונה מעל 100 טון של זבל אורגני מופרד, הנתון משמעותי מבחינת חיסכון בפחמן דו חמצני, והוא שווה ערך להורדת 20 מכוניות מהכביש לשנה. 5. פלטפורמה להפצת ידע והכשרה: המיזם משמש מודל מוכח (הוכחת התכנות) לניהול כלכלה מקומית וסביבתית, והוא מקיים קורסים (היברידיים) להכשרת משוגעים לדבר ורכזי סביבה מערים אחרות במטרה לשכפל את המודל לקישור לכלל הפלטפורמות של דיבורי קהילה לאתר של לירה שפירא למייל של עידן: [email protected]