Advertise on podcast: Beliefs and Consequences

בת כמה הייתה רבקה כשנישאה ליצחק? בפרשנות רש״י לבראשית מופיע חישוב שלפיו יצחק היה בן ארבעים ורבקה בת שלוש. בקטע מתוך פרק 150 של ״על אמונות ותוצאותיהן״, דניאל אדר מתחיל בפרשת חיי שרה ובוחן את השאלות המוסריות שמתעוררות מהמפגש בין הסיפור המקראי, הפרשנות המסורתית וההלכה. ‏הדיון עובר מפירוש רש״י למשנה ולתלמוד במסכת נידה, לאזכורים במסכת יבמות ולכתבי הרמב״ם. במרכזו עומדים ספי הגיל המופיעים במקורות, המונחים ״קידושי ביאה״ ו״הלכה למשה מסיני״, והאופן שבו הטקסטים מסווגים מעשים הנוגעים לקטינות ולקטינים. אדר מציג ביקורת חריפה על המסגרת הזאת ושואל מה מקומם של שלמות הגוף, ההגנה על ילדים והאחריות המוסרית בתוך הדיון ההלכתי. ‏בהמשך נבחנים סיפורים תלמודיים שבהם מופיעים רבי עקיבא ורבי מאיר, וכן אמירות על מי שאינם יהודים. הדיון מגיע גם לדיווח משנת 2006 של העיתונאי אבישי בן חיים על פסיקה המיוחסת לרב יוסף שלום אלישיב בעניין שירת ״מה נשתנה״ של ילדות מגיל שלוש. ‏זהו עיון ביקורתי בדת, במוסר ובסמכות: כיצד מתייחסים לטקסטים מקודשים כשהם מעוררים התנגדות מוסרית, ומה קורה כאשר מסורת עתיקה ממשיכה להשפיע על חינוך ועל חיי היום־יום? הקטע כולל דיון מילולי בפגיעה מינית בילדים, ללא תיאורים חזותיים.

‏מדוע מלים תינוקות? האם ברית המילה נועדה להשלים את גוף האדם, להגן מפני סכנות או דווקא לרסן את המיניות? ומה קורה כשההסברים השונים מתנגשים זה בזה? ‏בקטע מתוך פרק 147 של ״על אמונות ותוצאותיהן״, המוקדש לפרשת השבוע לך לך, דניאל אדר בוחן את האמונות והנימוקים שנקשרו לברית המילה לאורך הדורות. הקטע מתפרסם מחדש לקראת הקריאה החוזרת בפרשה, ומציב במרכז שאלה שנוגעת למסורת, לזהות ולזכות להחליט על הגוף. ‏הדיון מתחיל במקורות המתארים מילה כהשגת שלמות גופנית ובהסבר של ספר היובלים על הדמיון למלאכים. משם הוא עובר לקמעות מן המזרח הקדום, לסיפור ״חתן דמים״ על משה וציפורה ולפרשנויות של רש״י, רבי יהודה בר ביזנא ואבן עזרא. בהקשר זה מוזכרת גם הרצאתו של ד״ר יגאל בן נון על מקורות המנהג. ‏בהמשך נבחנת התפשטות מילת התינוקות בעולם דובר האנגלית, על רקע הפחד הוויקטוריאני מאוננות והטענות ההיסטוריות של הרופא לואיס סייר. לבסוף מגיע הדיון לרמב״ם ול״מורה נבוכים״: כיצד הסביר את מטרת המילה, ומדוע ייחס חשיבות לביצועה בינקות? ‏זהו דיון ביקורתי בהיסטוריה של רעיונות, בפרשנות ובכוחו של הרגל תרבותי. הטענות הרפואיות ההיסטוריות המובאות בו מוצגות כחלק מן האמונות הנדונות, ולא כהמלצות רפואיות עדכניות. ‏#בריתמילה #פרשתלךלך #פרשתהשבוע #עלאמונותותוצאותיהן #דניאלאדר #רמבם #יגאלבןנון #לואיססייר #רשי #רבייהודהברביזנא #אבןעזרא #אברהם #משה #ציפורה #אליעזר #פרעה #אדם #שת #נח #שם #איוב #יעקב #יוסף #בלעם #שמואל #דוד #ירמיהו #זרובבל #דינה

האם צריך אלוהים כדי להיות מוסריים, או שאמפתיה והבנת הסבל מספיקות? ומה נשאר מ״בחירה חופשית״ כשמאחורי הבחירה עומדים איומים בגיהנום, בהדרה או באובדן המשפחה? ‏לרגל פרק 200 של ״על אמונות ותוצאותיהן״, דניאל אדר מארח את אורי כתבן מ׳הקו האתאיסטי׳ לשיחה על אתאיזם, אמונה דתית, מוסר וחשיבה ביקורתית. השיחה מתחילה בשאלה יסודית: איך אנחנו יודעים את מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים? מכאן הם בוחנים מקורות מידע, צנזורה דתית, כשלים לוגיים והטיות קוגניטיביות, ואת ההבדל בין שינון עובדות לרכישת כלים לבדיקת טענות. ‏בהמשך נבחנים ׳שכר ועונש׳, הפחד מהגיהינום וההימור של פסקל: האם החשש לטעות מצדיק אמונה, ואיך בוחרים על איזו דת להמר? דניאל ואורי מדברים גם על הפחד שעלול להישאר אחרי עזיבת הדת, ועל חשיבות ההקשבה לחוויות של מאמינות ומאמינים לשעבר. ‏השיחה עוסקת במעמד הנשים ביהדות האורתודוקסית, בהדרה מהמרחב הציבורי ובשאלה מתי ״זו הבחירה שלי״ מבטאת חופש, ומתי היא משקפת חינוך תחת איום, ושליטה בהסכמה. ‏לבסוף עולה שאלת היהדות הרפורמית: האם אתאיסטים ויהודים רפורמים יכולים להיות בעלי ברית במאבק על שוויון ודמוקרטיה, גם כשהמחלוקת על האמונה נשארת? דניאל מדגיש את הדחיפות החברתית והפוליטית בישראל, ואורי את חשיבות בירור האמת גם בין בעלי ברית. ‏שיחה כנה על רעיונות, רגשות והמחיר של אמונות בחיים המשותפים שלנו.

ככל שישראל מתקרבת לבחירות, השאלה איננה רק במי בוחרים, אלא אילו אמונות, ערכים ורעיונות מקבלים כוח פוליטי והופכים לתוצאות. בפרק 199 של על אמונות ותוצאותיהן, דניאל אדר בוחן את האיום הקיומי על ישראל, באמצעות הדוגמא של ח"כ יצחק פינדרוס, ממפלגת הגברים האשכנזים הפונדמנטליסטים 'יהדות התורה', ואת מה שהן חושפות על הקשר בין פונדמנטליזם דתי, כוח פוליטי והשלמת משימת השמדת הדמוקרטיה הישראלית. הפרק עוסק בעמדות הטליבאניות האלימות וההרסניות של פינדרוס ודומיו בנוגע לח"כ נעמה לזימי, לנשים שהתגיירו מחוץ לכתות האורתודוקסיות, ללהט"ב ולבית המשפט העליון. הדיון כולל את התמיכה הדתית המסיבית במפלצת עמירם בן אוליאל, שורף בני משפחת דוואבשה, את הרצח הדתי למהדרין של שירה בנקי ז"ל בידי המחבל האורתודוקסי ישי שליסל, ואת הצדקת הטרור הדתי מאת האייתולה הרב הראשי לשעבר שלמה עמאר. דרך המקרים האלה עולה השאלה המרכזית שמלווה את הערוץ כבר חמש שנים: מה קורה כאשר אמונות זוועה פרימיטיביות של טליבאן  בעברית הופכות לחקיקה, למדיניות, לכוח פוליטי ולמציאות חברתית? לקראת הבחירות, דניאל שואל האם ישראל תמשיך בכיוון של טרור דתי רב תחומי ורב חזיתי, בהנהגת האייתולות של הכתות האורתודוקסיות, או שהציבור הישראלי הלא פסיכו-משיחי יבחר סוף סוף לשנות כיוון ולהגן על דמוקרטיה, שוויון, חופש דת וחופש מדת. #יצחקפינדרוס #פוליטיקהישראלית #דתומדינה #יהדותהתורה #דמוקרטיה #פונדמנטליזםדתי #נעמהלזימי #שירהבנקי #שלמהעמאר #ישי_שליסל #עמירםבןאוליאל #להטב #בחירותבישראל #חופשמדת

חמש שנים אחרי שיצאנו לדרך עם על אמונות ותוצאותיהן, אנחנו פותחים את עונה 6 וחוזרים לשאלה שנמצאת בלב הערוץ מאז 2021: מה קורה כאשר אמונות הופכות לכוח פוליטי, למדיניות ולמציאות? בפרק 198 דניאל אדר חוזר לאזהרות שהשמענו לאורך השנים ובוחן את ישראל של 2026: התחזקות המשיחיות הדתית, הפגיעה בדמוקרטיה ובשלטון החוק, יחסי דת ומדינה, מעמד הנשים והאזרחים הערבים, כוחן הפוליטי של המפלגות החרדיות, אלימות וטרור יהודי בשטחים, תפקידה של התקשורת והמחיר הבינלאומי שישראל משלמת. ומה יקרה אחרי הבחירות? הפרק מציג שני תרחישים: המשך שלטון הקואליציה הנוכחית, או ממשלה אחרת שתנסה לשנות כיוון. אבל גם במקרה של חילופי שלטון עולה שאלה מטרידה: האם הכוחות המשיחיים שהתחזקו בשנים האחרונות פשוט יקבלו את הכרעת הבוחר? הפרק כולל גם התייחסות לדבריו של ספי רכלבסקי, מחבר "חמורו של משיח", ולפעילות שעליה דיבר בערוץ בעבר העיתונאי והמתעד אורן זיו. חמש שנים אחרי שהתחלנו, השאלה נשארת אותה שאלה: מה קורה כשאמונות הופכות למעשים, ומעשים מולידים לתוצאות?

טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות נתפס כאירוע סמלי שמייצג את ערכי המדינה. אבל מה קורה כשהבחירות שנעשות בו מעלות שאלות קשות על אותם ערכים עצמם? בפרק הזה של ׳על אמונות ותוצאותיהן׳, דניאל אדר מנתח את הבחירה באברהם זרביב להשיא משואה ביום העצמאות 2026, ושואל מה המשמעות הרחבה של ההחלטה הזו, עבור החברה הישראלית ולגבי האופן שבו היא נתפסת בעולם. הדיון מתמקד בקשר שבין אמונות דתיות, שיח ציבורי ומדיניות בפועל - בין אמונות לבין תוצאותיהן. כיצד אמירות, תפיסות וערכים דתיים מזמנים אחרים הופכים לפעולות בשטח במאה ה-21? ומה קורה כשהפער בין חוק למציאות, ובין דת לבין אנושיות, הופך לנורמה? הפרק מציב הקשר רחב יותר לשיח הישראלי והבינלאומי, כולל האופן שבו מעשים וגם אמירות מתוך החברה הישראלית - ובמיוחד השילטון בישראל - משמשות חומר גלם יקר לאנטישמיות.  #ישראל #יום_העצמאות #טקס_המשואות #אברהם_זרביב

בפרק הזה של ׳על אמונות ותוצאותיהן׳, אנחנו מנתחים את פורים 2026 כרגע שבו המסכות נפלו והאמת נחשפה. לא עוד תחפושות, לא עוד הסוואה. מה שמתגלה הוא שילוב מסוכן וידוע של דת ואלימות אידיאולוגית. הזמן להגיד ״לא ידעתי״ עבר. הפרק בוחן את המשמעות של הצעת חוק עונש מוות לערבים בלבד, את הכחשת כל "טרור יהודי", ואת האופן שבו הנהגה הפוליטית הקרויה ״רוחנית״ מייצרת טרור ללא הפסקה. בזמן שממשלה פונדמנטליסטית בישראל תומכת בטרור יומיומי, הגיע הזמן להכיר בעובדה שטרור יהודי בישראל קיים על טהרת הדת. רק הדת מייצרת טרור יהודי ומחבלים יהודים ללא הפסקה וללא גבולות. כל פוגרום יהודי - מקורו דתי ורבני. 1. כיבוש  2. גירוש  3. התנחלות  4. עונש מוות לערבים - זאת הנוסחה ואלו המעשים. כפי שחשף ללא כחל וסרק הגיס הדתי של נתניהו: ״ישראל תתנהל על פי ההלכה, ומי שרוצה דמוקרטיה שייסע לארה״ב.״  האם אזרחי ישראל יתעוררו סוף סוף ויבעטו מחייהם את הטליבאן בעברית? האם אזרחי ישראל יבחרו בדמוקרטיה?

מדוע הממסד האורתודוקסי בישראל מגיב בפחד ובפניקה כלפי היהדות הרפורמית? בפרק זה של ׳על אמונות ותוצאותיהן׳ נדבר על הניצחון המשפטי של הרפורמים, נתעכב על המונח המטעה ״הפרדה״ כאשר במציאות מדובר על היררכיה ברורה ועל העליונות מגדרית. נסקור את הסיבות החברתיות, הפוליטיות והכלכליות לאימה בהנהגה האורתודוקסית מהתפשטות יהדות שוויונית, ליברלית ומודרנית - גם בישראל. לא מפתיע שמגזר וכתות פטריארכליות פרימיטיביות הרואות בעקרונות השיוויון בין גברים ונשים, ובזכויות הלהט״ב - ״טירלול פרוגרסיבי״ - יאבדו את שלוותם בראותם יהדות אחרת, שונה מאוד משלהם, משגשגת כי היא ליברלית, שפויה, מכבדת, מזמינה ומתאימה למאה ה-21. הם בפניקה. דרך ניתוח היסטורי, חברתי ורעיוני, נבדוק כיצד נולדה היהדות הרפורמית, מדוע היא מושכת קהלים חילוניים ומסורתיים הולכים וגדלים, ומה המשמעות הרחבה של פלורליזם דתי במדינה דמוקרטית ושוחרת השכלה. הפרק מציג גם דוגמאות לטקסים ואירועים שוויוניים בקהילות רפורמיות רבות בישראל. האם רבים מיהודי מדינת ישראל הם רפורמים ולא יודעים את זה? עד כמה האורתודוקסים מנסים שימשיכו לא לדעת? הדיון בפרק מבקש לעורר מחשבה, להציב שאלות קשות ולבחון מחדש הנחות יסוד על דת, חברה ושוויון בישראל של ימינו.

בפרק הזה של Beliefs & Consequences | על אמונות ותוצאותיהן אנו צוללים לעולמו של כריסטופר היצ׳נס, אחד האינטלקטואלים הבולטים והמשפיעים של סוף המאה ה־20 ותחילת המאה ה־21. היצ׳נס היה עיתונאי חוקר, סופר, נואם חד לשון ואנטי־תאיסט, שלא פחד להתעמת עם דתות מאורגנות, סמכות פוליטית וקונצנזוס חברתי, להפריך שקרים פופולריים ולהאבק על האמת. נבחן את ביקורתו החריפה על הדתות התאיסטיות, את טענתו שהמוסר אינו תלוי בדמות מדומיינת אלוהית, ואת האתגר האינטלקטואלי שהציב למאמינים בכל הדתות. נעמיק בביקורתו על הכנסייה הקתולית, על דוקטרינות כמו החטא הקדמון, ועל דמויות איומות שנתפסו כקדושות, כולל האם תרזה. ניגע גם בספרו הידוע God Is Not Great ובמקומו של היצ׳נס לצד דמויות מרכזיות של האתאיזם החדש כמו ריצ׳רד דוקינס ו־סם האריס. זהו פרק על חופש מחשבתי, על נטל ההוכחה, על פחד מחירות, ועל המחיר שדת מאורגנת גובה מהאנושות, כפי שהסביר היצ׳נס. פרק שמזמין אתכן ואתכם לבחון מחדש אמונות, מוסכמות ודברים שנדמים לנו מובנים מאליהם.

בפרק שאלות ותשובות של דצמבר 2025, דניאל אדר עונה על ארבע שאלות מרכזיות מצופים שנוגעות לליבת האמונה והמסורות היהודית והנוצרית: כיצד סיפורי תורה מופרכים שסופרו כעובדות, הפכו פתאום ״אלגוריות״ או מטפורות? עד כמה יהודים אורתודוקסים בימינו מאמינים עדיין בכשפים כחלק מהחיים? מדוע הנצרות ראויה לגנאי רב תחומי? ומדוע הטענה ש״כולם נבראו בצלם אלוהים ולכן האל אוהב את כולם״ היא שקר בוטה וחצוף, שהתורה סותרת מראשיתה ועד סופה? הפרק מציג ניתוח חד ומבוסס של המיתולוגיה המקראית, הסתירות הפנימיות בדתות המונותאיסטיות, האופן שבו סיפורים שהוצגו כעובדות הפכו לפתע ל״מטאפורות״ רק לאחר שהופרכו עובדתית, והדרך שבה אמונות טפלות כמו ׳נהר הסמבטיון׳ ממשיכות להשפיע גם במאה ה־21. דניאל מדגים כיצד כל שאלה כזאת חושפת פער עמוק בין העובדות לבין האמונות, בין טקסטים עתיקים לבין המציאות, ובין מוסר בן זמננו לבין האידיאולוגיות האלימות של הדתות ההיסטוריות - נצרות, איסלאם, יהדות.  הדיון אינו רק ביקורתי אלא גם מאיר עיניים, ומזמין כל אחת וכל אחד לבדוק בעצמן/ם את המקורות, את הטענות, ואת השקרים הרבים שמספרים לנו מאז הילדות הרכה.

בפרק הזה של ״על אמונות ותוצאותיהן״, דניאל אדר חושף את הגרסה העכשווית ל״נעשה ונשמע״ על ההר - שבו האל החדש הוא דונלד טראמפ, והימין הישראלי עומד מתחתיו ביראה ובצייתנות. החמאס לא נעלם ולא פורק, ״הריביירה היהודית״ בעזה לא נבנתה ולא תיבנה, ו״הניצחון המוחלט״ התחלף בהכתבה מוחלטת: טראמפ מציג את ״עשרים הדיברות״ שלו - והקואליציה הימנית מוחאת כפיים ומנשקת את ידיו. איך קרה שאלה שדרשו "לא למשא ומתן תחת אש" מצייתים כעת לפקודת וושינגטון? מה נותר מחזון הימין המשיחי לאחר שהבוס החדש ירד על הר הכנסת וחיסל אותו? פרק חד, נוקב וסאטירי על הכניעה הפוליטית הגדולה בתולדות ישראל - כשהדת והסגידה הפרובינציאלית לכוח מתערבבים עד לאבדן הדרך והבושה.

בפרק מיוחד זה של על אמונות ותוצאותיהן, דניאל אדר מארח את ד״ר יגאל בן־נון להרצאה ושיחה מרתקת על סצנת הצליבה של ישו והעובדות ההיסטוריות שמאחורי אחד הסיפורים המוכרים ביותר ברחבי העולם. האם ישו היה דמות היסטורית כפי שמתארות הבשורות? מי באמת עמד מאחורי ההוצאה להורג - הרומאים, היהודים, או שניהם? ד״ר בן־נון מציג מחקר מקיף ומאיר עיניים, חושף את הסתירות בין ארבעת ספרי ׳הבשורה׳, את ההקשרים הפוליטיים של התקופה, ואת הדרך שבה נבנה מיתוס הצליבה, שבין השאר שימש דלק לשינאה ורדיפת יהודים על ידי נוצרים במשך דורות רבים. מתי נכתבו ה׳בשורות׳? מדועסופרי התקופה לא מזכירים את ישו? הפרק מעורר מחשבה על האופן שבו דת, היסטוריה ותעמולה נפגשים, ומציע קריאה ביקורתית חדשה לסיפור המפורסם מ׳הברית החדשה׳

ל ילד/ה לומד/ת שסוכות נבנו במדבר מענפים ועלים, ולכן כך חוגגים את ״חג הסוכות״. אבל חז״ל מלמדים אחרת לגמרי. לפי התלמוד וההלכה – הסוכות היו ׳ענני כבוד׳ מכושפים, מעופפים, שסיככו, עטפו והגנו על מיליוני בני אדם ובעלי חיים במשך ארבעים שנה. העננים המאגיים האלה - ולא סוכות מעשה בני אדם - הם הסיבה לחג.  בפרק הזה דניאל אדר חושף את סודות ״ענני הכבוד״: הם יישרו הרים, גיהצו בגדים, והחליפו מידה לילדים לפי הצורך. תכירו גם את ׳בארה של מרים׳ – באר הקסמים הניידת שהתגלגלה במדבר והשקתה את ההמונים – ואת ה׳מן׳, משלוח המזון ההמוני היומי הנופל מהשמים.  איך מיתולוגיות על כישוף הפכו להיסטוריה רשמית שמלמדים עד היום? ואיך אנטי-חינוך כזה משמר פחד, אמונות תפלות וחשיבה ילדותית גם במאה ה-21?  זהו פרק שיפתח לכם/ן עיניים, ישבור מיתוסים, ויזכיר למה כל כך חשוב לשאול שאלות.

מה עומד מאחורי טקסי יום כיפור? מה משמעות השעיר לעזאזל, ולמה דם בעלי חיים שימש כמרכיב מרכזי ב״כפרת״ החטאים? בפרק זה נצלול למעמקי המקרא, נחשוף את מקורות הפולחן ונשאל שאלות קשות: האם היהדות מן התורה באמת רחוקה מ״פגאניות״? מה מקור הנוהג לכנות טקסים יהודיים מן התורה ״פגאניים״ ושל ״עובדי אלילים״, למרות שמי שציווה אותם הוא האל יהוה? נבחן את הקשר שבין טקסי הקורבן לבין עולמות המוות, הדמונים והאמונה בהעברת ״טומאה״, אשמה וחולי לחיות אחרות, כדי שהן ימותו במקום מבצעי הטקסים. האם "עזאזל" הוא שֵד, מלאך שפשע, או אל קדום ששונמך? הצטרפו למסע שמטלטל את התפיסות המוכרות על יום הכיפורים – ופותח דיון אמיץ על זהות, אמונה ומיתוס.

מה אנחנו באמת רואים כשאנחנו "מסתכלים לשמים"? דניאל אדר בוחן את האמונה הדתית דרך מראה חדה – תרתי משמע. החל מהאיסור ההלכתי על גבר להסתכל במַרְאָה "כדרך נשים", דרך מחקר מוחי שמראה שהמאמינים מייחסים לאל שבו מאמינים דעות הזהות לדעותיהם, ועד ביקורת נוקבת על ההיסטוריה האלימה של המונותאיזם.  בפרק הזה תגלו:  • כיצד יהדות, נצרות ואסלאם משקפות את פני המאמינים בהן  • מה באמת מלמד מחקר ה-fMRI מאוניברסיטת שיקגו על "רצון האל"  • הקשר הישיר בין מונרכיה למונותאיזם והעתקת שלטון היחיד באדם לשמים האזינו לשיחה שמעוררת מחשבה על מראות, אמונות, ושליטה – ותבחנו מחדש את מה שחשבתם שאתם יודעים על אלוהים.