Advertise on podcast: סינמסקופ. פודקאסט קולנוע עם יאיר רוה

רוצים לעזור לממן את פעילות הבלוג והפודקאסט? מוזמנים לבקר ⁠בדף שלי ולבחור לכם את אחת מדרגות התמיכה, החל מ-30 שקל. קבלו את הפודקאסט יום לפני כולם, הצטרפו לקבוצות הסודיות של "סינמסקופ" לקבלת עדכונים והמלצות פרטיות, או פרסמו את היצירה או העסק שלכם. לפרטים נוספים ⁠לחצו כאן⁠ נובמבר הוא החודש שבו נטפליקס מתחילה להתמלא בסרטי איכות, עלילתיים ותיעודיים, עם כוונות אוסקרים. הנה כמה מהם: ״אהבה אפשרית״, זוכה הפרס השני בפסטיבל ונציה ונציג קוריאה לאוסקר הבינלאומי, עולה ביום שישי בנטפליקס. הסרט הקצר והמעולה של לי, ״פעימת לב״, כבר עלה בתחילת השבוע. ג׳אד אפטאו הפך למתעד הגדול של הקומדיה האמריקאית. הוא יצר כבר שלושה סרטי תעודה השנה, ושניים מהם עלו בשבוע שעבר (גם בנטפליקס): סרט תיעודי על נורם מקדונלד המנוח וסרט על מריה במפורד תבדל״א. שניהם מלאי כאב ומפוצצים בפאנצ׳ים. נקודות ההשקה בין הסרטים חושפות לא רק את סיפורם של הקומיקאים המתועדים, אלא גם את מה שמעסיק את אפטאו. ״הזר״ של פרנסואה אוזון עלה בבתי הקולנוע. עיבוד לאלבר קאמי, שלדעתי הוא בכלל עיבוד לשיר של הקיור. תוכלו לקרוא עליהם גם כאן, בסינמסקופ

רוצים לעזור לממן את פעילות הבלוג והפודקאסט? מוזמנים לבקר בדף שלי ב-Patreon ולבחור לכם את אחת מדרגות התמיכה, החל מ-30 שקל. קבלו את הפודקאסט יום לפני כולם, הצטרפו לקבוצות הסודיות של "סינמסקופ" לקבלת עדכונים והמלצות פרטיות, או פרסמו את היצירה או העסק שלכם. לפרטים נוספים לחצו כאן לסשה ברון כהן יש סרט חדש שבו הוא מחזיר את עלי ג׳י למסך כדי להפליל את השמאל והימין האמריקאי, רגע לפני הבחירות באמריקה. באמריקה שלחו את הסרט ישר לסטרימינג באמזון פריים ולא לבתי הקולנוע, לעומת זאת בישראל הוא היה אמור להיות יומיים בקולנוע, שהפכו לשבוע - כי בישראל הסרט הפך ללהיט. כן, גם כאן סשה ברון כהן מדבר עברית. קראו את הביקורת שלי על הסרט כאן בסוף השבוע הקרוב יחול הלואין. חג שאני לא מבין איזו סיבה יש לחגוג אותו בישראל (בתל אביב) אבל הצד הטוב הוא שבכל שירותי הסטרימינג יש אוספי סרטי אימה, חדשים וקלאסיים. אני מדבר בתוכנית על אחד מהם: Teenage Sex and Death at Camp Miasma של ג׳יין שוברון, מטא-סרט אימה שהוא גם מאמר אקדמי על סרטי אימה וגם פארודיה עליהם. ו״כבשה בקופסה״ הוא סרט עתידני עדין, לירי ויפה של הבמאי היפני הירוקאזו קורה-אדה, מעין פראפרזה יפנית אינטליגנטית ל״AI״ של סטיבן ספילברג. אל תשכחו ללחוץ Follow.

עשו מינוי לפודקאסט ב-30 שקל חודש (או יותר, לבחירתכם, אפשר לבטל בכל רגע ללא התחייבות) ותקבלו כל פרק יום לפני כולם. ⁠⁠לחצו כאן לפרטים⁠⁠ התוכנית השבוע מוגשת בחסות ״בוחרים קולנוע״, סרטים שכדאי לראות רגע לפני בחירות. מרכז תרבות אניס בשיתוף האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה. ⁠⁠כרטיסים ופרטים כאן⁠⁠ דיסני הולכים לפמפם לכם בראש בחודשיים הקרובים שאת ״הנוקמים: עלייתו של ד״ר דום״ אתם חייבים לראות באולם אינפיניטי-ויז׳ן. אז מה זה בדיוק, איפה יש אולם כזה, למה זה בולשיט, אבל מה אפשר ללמוד מהקמפיין הזה על השינוי הגמור שעבר על הוליווד בתחום ההפצה. ״נפילת הלוויתן״ - כמעט ולא הלכתי לסרט הזה כי ציפיתי לסרט אימה מגעיל, וכמעט פספסתי את הפתעת העונה, סרט מרגש ולרגעים פיוטי על בן, אב ולוויתן. והסרט התיעודי על אואזיס בדיסני+ מכיל רגעים של מתח, מתי פצצת האטום בין האחים גלאגר תתפוצץ, והאם סיבוב ההופעות יעבור בשלום. ובדרך הוא מכיל כמה קטעים מעולים של תיעוד סיבוב ההופעות והקהל. אני ממש לא ממעריצי אואזיס ונהניתי מאוד.

עשו מינוי לפודקאסט ב-30 שקל חודש (או יותר, לבחירתכם, אפשר לבטל בכל רגע ללא התחייבות) ותקבלו כל פרק יום לפני כולם. ⁠לחצו כאן לפרטים⁠ התוכנית השבוע מוגשת בחסות ״בוחרים קולנוע״, סרטים שכדאי לראות רגע לפני בחירות. מרכז תרבות אניס בשיתוף האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה. ⁠כרטיסים ופרטים כאן⁠ סרטו של אבי נשר שיוצא מחר בבתי הקולנוע, ״האהבות שלנו״, מתרחש ביום שלפני ה-7 באוקטובר 2023, ועוקב אחרי גלריה של דמויות עד לשעות הראשונות שאחרי אותו יום טראגי. יש לי הרבה מה להגיד על הסרט, אז כדאי לכם להקשיב. וגם: היום יום הקולנוע הישראלי, שהפך מאירוע חשוב, חיובי ומשמעותי בלוח השנה של הקולנוע הישראלי, ליום שבו משרד התרבות מנסה להתנקם בתעשייה, במקום לקדם אותה. מה לראות? למשל את ״תיכון מגשימים״.

"Digger" ending explained, and also its beginning. Spoilers start at the 24:30 mark. Until then it's spoiler free. עשו מינוי לפודקאסט ב-30 שקל חודש (או יותר, לבחירתכם, אפשר לבטל בכל רגע ללא התחייבות) ותקבלו כל פרק יום לפני כולם. לחצו כאן לפרטים התוכנית מוקדש ל״דיגר״, הסרט החדש של אלחנדרו גונסלס איניאריטו וטום קרוז, אחד הסרטים שכנראה הכי לא הובנו על ידי המבקרים (והקהל). אם כבר ראיתם אותו, אתם ממש תרצו לשמוע מה יש לי להגיד עליו. אם עוד לא ראיתם אותו, אני חושב שאצליח לשכנע אתכם לראות אותו, למרות שרוב הביקורות היו שליליות. מדקה 24:30 אני נכנס לספוילרים שקורים בסוף המערכה הראשונה של הסרט. לדעתי האישית אלה לא ספוילרים, אלא ממש מהות הסרט, ויכול להיות שבקשת היוצרים לא לדבר על מה הסרט באמת היא זו שגרמה לקהל להבין אותו לא נכון ולא לרצות לראות אותו. לכן אני חושב שאם נרתעתם מהצפייה בסרט עד כה, הקשיבו לתוכנית הזאת ואני חושב שזה יגרום לכם להסתנכרן. אתן רמז קטן: זו יצירה אחות ל״בירדמן״. התוכנית השבוע מוגשת בחסות ״בוחרים קולנוע״, סרטים שכדאי לראות רגע לפני בחירות. מרכז תרבות אניס בשיתוף האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה. כרטיסים ופרטים כאן

רוצים לקבל במייל את הפודקאסט יום לפני כולם? עשו מינוי כאן. זה מתחיל עם 30 שקל. בתוכנית השבוע: אני מתחיל עם המלצות לפסטיבל חיפה. מה כבר ראיתי ומה אני רוצה לראות. הנה עוד המלצות כאן. מדקה 31: שני סרטים עם אותו שם ופחות או יותר אותו סינופסיס: ״The Runner״ עם גל גדות באמזון פריים וידיאו ו״Runner״ עם אלן ריצ׳סון (״ריצ׳ר״). שניהם דוהרים 90 דקות - היא ברגל הוא ברכב - כדי להציל ילד או ילדה שעשויים למות, וראשי מאפיה שמנסים לעצור אותם. ב״ראנר״ אוון ווילסון (יליד אוסטין) הוא בלדר שמוביל צידנית עם איברים להשתלה שצריך להגיע בזמן לבית החולים. ב״האויב שבפנים״ אוסטין אברמס (יליד פלורידה) הוא בלדר שמוביל צידניות עם איברים להשתלה שצריך להגיע לבית החולים בזמן. ״האויב שבפנים״ הוא רי-בוט של זאק קרגר (״שעת הנעלמים״) לסדרת סרטי האימה שביים פול וו.ס. אנדרסון המבוססת על משחק המחשב. אהבתי את סרטיו של אנדרסון, אבל קרגר ביים סרט שונה לחלוטין.

את הביקורת על ״עצמאות״ תמצאו כאן. ואם אתם רוצים לעשות מינוי לפודקאסט (מתחיל ב-30 שקל) ולקבל אותו יום לפני כולם, לחצו כאן. ואם אתם רוצים חודש חינם ב-Mubi כדי לראות את La Mesias שאני מזכיר בפרק, לחצו כאן.

בנובמבר הקרוב תקבל המפיקה כריסטין ואשון (ושותפתה פמלה קופלר) פרס מפעל חיים מיוחד מהאקדמיה האמריקאית לקולנוע, את פרס אירווין ת׳לברג, המוענק למפיקים בעלי חזון ותעוזה. עד כה הפרס הזה הלך לרוב לראשי אולפנים ומפיקים בכירים בתוך העולם ההוליוודי. ואשון היא ההפך: מאז 1991 היא מפיקה עצמאית הממוקמת בסוהו בניו יורק ועושה סרטים קיצוניים ופרובוקטיביים, מהמרת על תכנים להט״ביים, על במאים ובמאיות בסרט הביכורים שלהם, ועל נושאים שלא נראים על פניהם מסחריים. להבדיל מחברת ״גוד מאשין״ שבמשך שנים ישבה ליד המשרד שלה באותה קומה, היא לא נקנתה נקנתה על ידי אולפן הוליוודי ולא עשתה אקזיט. היא היתה מראשוני המפיקים העצמאיים, והיא נותרה מאחרוני המפיקים העצמאיים. לאורך כל השנים האלה היא יצרה מערכת יחסים יצירתית מתמשכת עם טוד היינז, לו הפיקה את כל סרטיו. היא גילתה את סלין סונג עם ״חיים שלמים״ וב-2018 בחרה בטלי שלום עזר לביים סרט אינדי אמריקאי, שפתח באותה שנה את הפסטיבל הגאה. ביוני 2018 ואשון הגיעה כאורחת הפסטיבל והסכימה להגיע גם לאולפן רדיו הקצה להקליט שיחה של שעה איתי. הנה, מתוך ארכיון התוכנית, השיחה שלי עם ואשון.

״קריוקי״, סרט הביכורים של משה רוזנטל מ-2022, זיכה את ששון גבאי וריטה שוקרון בפרסי אופיר. הסרט היה מועמד ל-14 פרסים, זכה בארבעה והפסיד את פרס הסרט הטוב ביותר ל״סינמה סבאיא״. במדגם פרסי אופיר שעשיתי באותה שנה, ״קריוקי״ הסתמן כמנצח. זו היתה טעות שניה בסך הכל ב-18 שנים של מדגמים, אבל זה שבר אותי. ב-2023 כבר הפסקתי לעשות מדגמי פרסי אופיר. רגע לפני שעולה בבתי הקולנוע ״עצמאות״, סרטו השני של רוזנטל, שהפעם מועמד ל-16 פרסי אופיר (שיא של כל הזמנים), הנה, מפודקאסט מספר 357, הביקורת שלי על ״קריוקי״.

כולם מדברים על איימקס בזכות ״האודיסאה״ ובקרוב גם בזכות ״חולית 3״. אבל מה יקרה כשהסרטים האלה יגיעו לסטרימינג ולבלו ריי? איך יעבירו את פריים האיימקס למסך הטלוויזיה? כריסטופר נולאן למעשה מחזיר אותנו 30-40 שנה אחורה, לימים שבהם היה הבדל בין גרסת הקולנוע לגרסת הטלוויזיה. ומה הם הסרטים היחידים שמצאתי בסטרימינג שמשמרים את פריים האיימקס? רמז: הם לא הסרטים של כריסטופר נולאן. וגם: ״קויוטי נגד אקמי״ הוא לא רק משל אנטי-תאגידי שנון ומצחיק, הוא גם גרסת הילדים ל״המיתוס של סיזיפוס״ של אלבר קאמי. וגם: ״נקמה בלב ים״ ו״פולחן הדמים״, בי-מוביז לסוף אוגוסט.

רוצים לקבל את הפרקים הבאים כבר ביום שלישי, יום לפני כולם. מנויים לפודקאסט מתחילים ב-30 שקל לחודש, ולשמוע כל פרק יום לפני שהוא מופץ לכולם זה רק הצ׳ופר הכי קטן ברשימה. בדקו כאן מה מתאים לכם ״חג מולד מר״ של אלמודובר לא מתרחש בחג המולד (אבל ״הבית האחרון״ דווקא כן). הסרט של אלמודובר נקרא על שם שיר ספרדי של הזמרת צ׳בלה ואראגאס והסרט מספר על תסריטאי שכותב תסריט על תסריטאית שכותבת תסריט. זה רחוק מלהיות אחד מסרטיו הטובים של אלמודובר, אבל הוא דיון מעניין על האופי הנצלני והערפדי של במאים ואמנים, שמחפשים השראה בכל דבר, כולל בחיים של האנשים הכי קרובים אליהם. האם זהו סרט וידוי והתנצלות של אלמודובר בפני האנשים הקרובים אליו? ומהדקה ה-40: שני סרטים עם נקודת מוצא עלילתית דומה על אמא, אבא, ילד, ילדה, כלב ומכונית שאין להם זמן לטפל במשברים המשפחתיים שלהם כי פתאום קורה משהו משונה ומפלצות טורפות אדם מופיעות מחוץ לחלון ביתם הפרברי. ״סוף רחוב האלון״ בבתי הקולנוע ו״הבית האחרון״ בנטפליקס.

בסוף ספטמבר 1976 יצא למסכים ״גבעת חלפון אינה עונה״, שמכר 600,000 כרטיסים. חמישים שנה אחר כך יוצא למסכים סרט שאמור להיות מחווה לו, אבל למרות שהצילום בו טוב יותר הוא לא מצליח להבין מה היה בסרט ההוא שהפך לכל כך אהוב. ננסה להסביר. החל מדקה 40: ״האחד והיחיד שלי״ של דוד טאובר הוא כמו חלום שהתגשם עבורי: מותחן פסיכולוגי או דרמת אימה על-טבעית, שהיא גם קומדיה רומנטית שמבוססת על טקסטים מתוך מדרשי חז״ל בגמרא. איחוד בין ז׳אנרים אמריקאיים ובין טקסטים עבריים/יהודיים/ישראליים ובובת בבושקה של סיפור-בתוך-סיפור-בתוך-סיפור. זה כמו סרט של האחים כהן אם האחים כהן היו חיים בירושלים והוא אחד הסרטים הישראליים הכי מקוריים שראיתי הרבה זמן.

וגם: מה אנחנו לומדים על מצב הקולנוע הישראלי אחרי פרסום המועמדויות לפרס אופיר. קראו עוד על המועמדויות לפרס אופיר כאן. הביקורת על ״ספיידרמן: יום חדש״ ואם אתם רוצים לקבל את הפודקאסט יום לפני כולם, כאן עושים את זה.

תמכו ב״סינמסקופ ברדיו הקצה כאן״ ״תיכון מגשימים״ הוא מיוזיקל ראפ נהדר שיצא בשבוע שעבר בבית הקולנוע, עשר שנים אחרי שההצגה באותו שם הפכה ללהיט פולחן בין תיאטרון האינקובטור בירושלים וצוותא בתל אביב. זה הסרט השני שמביים עמית אולמן, על פי הצגת ראפ שהוא היה מיצריה, אחרי ״העיר הזאת״ מ-2023. אני מארח את עמית אולמן באולפן רדיו הקצה לשיחה על עיבודים, על כתיבה בחרוזים, סרטי תיכון והתבגרות, על ימי צילום, ועל הרגע שבו הבין שהוא וג׳ימבו ג׳יי כבר מבוגרים מדי לשחק את התפקידים הראשיים והחיפוש אחר השחקנים שיוכלו למלא את מקומם בסרט. מוזמנים לקרוא את הביקורת שלי על ״תיכון מגשימים״. ואת הביקורת על ״העיר הזאת״, שיש בה בדיעבד משהו מעט נבואי. ***** רוצים לשמוע את הפרקים הבאים יום לפני כולם? הצטרפו כמנויים לפודקאסט כאן.

למה כריסטופר נולאן החליט לעבד לקולנוע את ״האודיסאה״ של הומרוס אחרי שזכה באוסקר על ״אופנהיימר״? אני חושב שיש לי תשובה. עד דקה 24: הקדמה, על ההפקה שאמורה להיות הכי גדולה. מדקה 24 עד דקה 33: מה הזווית הנראטיבית של כריסטופר נולאן לסיפור המוכר של האודיסאה? מדקה 33 עד דקה 44: הביקורת. האם הסרט הזה גדול מדי? הוא יותר רידלי סקוט או יותר אנדריי טרקובסקי? מדקה 44 עד דקה 59: הניתוח. למה כריסטופר נולאן עשה את הסרט הזה? אני חושב שהבנתי מה הוא אומר לנו כאן, ואיך הוא מצליח להפוך את האודיסאה לטקסט אישי עבורו. וגם: הקמתי לתחייה את⁠ הפטריאון שלי⁠, שהיה רדום מאז סוף העשור הקודם, ושדרכו תוכלו להחליט אם אתם רוצים לתמוך בפודקאסט הזה. יש שם כמה צ׳ופרים חמודים מאוד, כמו האזנה לפרקי הפודקסט יום לפני כולם, וקבלת המלצות אישיות לסרטים בוואטסאפ. ⁠היכנסו לעיין בהצעות בלינק הזה.