Advertise on podcast: HUJICAST

ד"ר יונתן אנהורי ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית גילה לאחרונה חומר שהשדה המגנטי שלו מתנהג שונה מכל החומרים שידועים לאדם, והיה הראשון לראות ולהגדיר תופעה מגנטית חדשה לגמרי - "מגנטיות קצה" שמה. התגלית של אנהורי, וזו לא הגזמה, יכולה לשנות את עתיד הננוטכנולוגיה. תחום המחקר של ד"ר אנהורי נקרא "מיקרוסקופיה מגנטית". מה זה, למה זה טוב ומה אפשר לעשות עם זה - הכל בשיחה מרתקת עם HUJICAST. ד"ר אנהורי לוקח אותנו יד ביד לטיול מודרך בשדה המגנטי; שוחחנו על תכונות השדה - הפועלות על הזוהר הצפוני, על כרטיסי האשראי שלנו ועל הציפורים בשמיים), מה בדיוק רואים במיקרוסופ מגנטי; על הייחוד של החומר החדש - שהתאפשר, בין השאר, בזכות מיקרוסקופ מגנטי שפותח באוניברסיטה העברית ויכול להגיע לרזולוציות עוצרות נשימה של אחד חלקי מאה אלף של מילימטר ולמדוד את השדה המגנטי של אלקטרון בודד), על התופעה החדשה, "מגנטיות קצה" שגילה; וגם על איך זה להיות האדם הראשון לראות משהו שאף אחד לא ראה קודם (רמז: ממש כיף). בנוסף, שוחחנו על תחום מחקר נוסף של ד"ר אנהורי: "מערבולות קוונטיות" - זה נשמע קטן, זה נשמע מסתורי וזה נשמע מסובך - אבל אחרי השיחה הזו הכל יהיה קצת יותר ברור. מבטיחים.

בדרך לבחירות: יותר ויותר אזרחים, גם בישראל, מדווחים שהם צורכים את מנת האקטואליה שלהם לא דרך מהדורות החדשות וכותרות העיתונים - אלא דרך תכניות הסאטירה המתחזות לתכניות חדשות, כמו התכנית של ג'ון סיוארט, ארץ נהדרת שלנו ועוד. המיאוס, הניכור וחוסר האמון כלפי המערכת הפוליטית, מהתופעות הבולטות של התקופה, מוצאת את ביטויה בהתעלמות מהחדשות ה"אמיתיות" ומעבר לתכניות הסאטירה-חדשות, שבתורן מגבירות עוד יותר את אותו ניכור וחוסר אמון. מה זה אומר עלינו, על תוכניות הסאטירה, על הפוליטיקאים ועל הדמוקרטיה בכלל? דרור פויר בשיחה על סאטירה פוליטית, עם ד"ר מיטל בלמס-כהן, ד"ר לתקשורת פוליטית, ראשת המגמה לתקשורת פוליטית ותהליכים פסיכולוגיים בעידן הדיגיטלי במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. ניסינו לעמוד על מאפייניה של הסאטירה בעידן הרשתות וריבוי הערוצים, להבין את "תפיסת המציאות" של אזרחים הצורכים את הסאטירה כמקור חדשותי; תוכניות הסאטירה ברובן לא עוסקות בסוגיות החשובות בחברה, אלא מתרכזות בלהגחיך את האנשים העוסקים בה - לא בדיוק הדרך הנכונה לייצר אזרח מודע. ניסינו לבנות עבור האנשים האלה דיאטה תקשורתית מאוזנת יותר. ולא פחות חשוב: איך בכלל חוקרים סאטירה? שוחחנו גם על גבולות הסאטירה. אנחנו אמנם חיים בדמוקרטיה עם חופש ביטוי ואף אחד לא מצנזר את הסאטיריקנים או שולח אותם לכלא - אבל למרות שאנחנו כבר בקושי שמים לב לזה, אותם סאטיריקנים טלוויזיונים יודעים טוב מאוד איפה עובר הגבול. מותר לצחוק על פוליטיקאים, על מיעוטים, עדות, מאפיינים פיזיים, על הכל מותר לצחוק, מלבד על דבר אחד: בעלי ההון. בחזקים באמת היא כמעט ולא נוגעת. המחקר של ד"ר בלמס-כהן מתמקד בנושא של פרסונליזציה פוליטית בזירה הלאומית והבינלאומית - איך עברנו משייכות, אהדה ו(כמובן) הצבעה למפלגות, דעות ורעיונות - לאנשים. הכל נהיה אישי. הקשר לסאטירה ולמעבר המשקל מהסוגיה לאדם, ברור, השאלה היא מי הביצה ומי התרנגולת במשל הזה. שוחחנו על המרוויחים והמפסידים מהמגמה הזו, והאם בסוף הסאטירה משנה סדרי עולם או רק נובחת על השיירה העוברת.

מה קורה לנו במוח כשאנחנו במצבי לחץ, מתח וטראומה? איך (והאם) מצליחה החברה הישראלית, למודת העימותים והמתחים, להתמודד עם הלחץ הנפשי? האם אנחנו חברה לחוצה יותר? האם את הלחצים והטראומות שלנו אנחנו מעבירים בירושה לדור הבא, ובמשתמע: האם נולדנו תינוקות לחוצים להורים לחוצים? מה הבעיה בתרופות הפסיכיאטריות והיום - ולמה הן (ותרופות אחרות) פועלות אחרת על גברים ונשים. בשביל לענות על השאלות האלה צריך חוקרת מוח. מזל שיש את פרופסור חרמונה שורק, נוירוביולוגית מולקולרית במרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח ובמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ואחת המדעניות המובילות בעולם בתחומה. רק לאחרונה זכתה בפרס א.מ.ת לשנת 2022. כבוד לארח אותה. על השאלות שלהלן - ועל רבות אחרות - היא עונה בפרק הזה של HUJICAST. שוחחנו על מחקריה של פרופסור שורק בנושא מנגנוני תגובה למצבי לחץ וחרדה, על פיתוח תרופות להקטנת השפעות של פוסט-טראומה, וטיפול במחלות ניווניות של המוח ומערכת העצבים. על מחקריה פורציה הדרך בביולוגיה המולקולרית של האיתות הכולינרגי: היא שואלת אלו סוגי RNA ישנו את האיתות של מוליך עצבי בשם אצטילכולין ואיך ניתן לווסת אותו בצורה מיטבית כדי להקל על מגוון רחב של מחלות של המוח. שוחחנו על תחום רפואת ה-RNA, על עולם הרפואה המותאמת אישית - עד כמה היא באמת מותאמת אישית? על מצב המחקר של תרופות פסיכיאטריות טובות יותר, ועל אחד העוולות הגדולות בעולם הרפואה: כמעט כל המחקר הרפואי נעשה על גברים לבנים ופועל עליהם טוב יותר מאשר על אוכלוסיות כמו נשים, אפריקאים ומזרח תיכוניים…

אמנם החורף שהיה לנו היה חורף קלאסי, נעים, אבל הוא לא דוגמה מייצגת לחורפים שאנחנו חווים פה בעשרות השנים האחרונות. שיחה עם ד"ר אפרת שפר מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה, שחוקרת איך שינויי האקלים ישפיעו על הצומח הטבעי בישראל, ובמיוחד על מחקר שלה שהראה - על ידי ניתוח של נתונים מ-45 השנים האחרונות - שכל מה שהרגשנו היה נכון: העונה היבשה מתארכת, והעונה הרטובה הולכת ומתקצרת. בנוסף, יש שינוי בפיזור הגשם ובדפוסי הגשם: בכל יום גשום יורד יותר גשם, הגשם יותר אלים, וכולנו כבר מכירים את ההצפות. אם זו מגמה, אומרת שפר, יכול להיות שהמצב בעתיד יהיה עוד יותר קיצוני. כולנו יודעים שזו אכן מגמה. אחת המטרות המרכזיות הייתה לבדוק האם ניכר שינוי במשטר הגשם שיוכל להשפיע בעתיד על מידת ההתאמה של הצומח המקומי לתנאי האקלים המקומיים, אומרת ד"ר שפר. "אם כמויות הגשם בעונה הרטובה ימשיכו לקטון, ליכולת השרידות של הצמחים תהיה משמעות רבה לגבי מה ניתן יהיה לגדל פה". המצב הוביל אמנם לירידה במספר השיחים הקטנים בישראל, אבל יש גם חדשות טובות: עץ האלון בעלייה ובכלל, החורש הישראלי רק הולך וגדל, הולך ומצטופף, בניגוד לכל התחזיות. אז לא הכל גרוע, וגם אם גרוע - לפחות שיהיה ירוק.

תכנית מיוחדת לשבועות! כולם מדברים על בשר מתורבת, אבל חלב מתורבת הוא מוצר שהרבה יותר קשה ומורכב להגיע אליו מבחינה מדעית וטכנולוגית: במקרה הזה אנחנו לא רוצים "רק" לקחת תאים ולגדל אותם - אלא לגרום לתאים גם להפיק את אותה התוצרת שהם מפיקים בטבע. איך יוצרים חלב מתורבת? שיחה עם פרופסור נורית ארגוב ארגמן, מהמחלקה למדעי בעלי חיים, בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה. ארגוב ארגמן היא אחת מפורצות הדרך בתחום החלב המתורבת; באוניברסיטה כמובן, וגם בחברת WILK שהיא המדענית הראשית שלה. שוחחנו על מה מייחד את חלב האם, או יותר נכון, את השומן שנמצא בחלב האם. כל היצורים הרב תאיים שעל כדור הארץ מפרישים בגופם שומן באותה השיטה בדיוק. רק בייצור השומן שבחלב האם (אצל יונקים) מופיע מבנה שומני ייחודי, שנקרא MFGM, שלא נמצא באף מקור שומן אחר. קיים דמיון חזק בין חלב האם של כל היונקים. ועוד: לאם יש יכולת חשובה לייצר חלב שונה, לפי השלבים בהנקה, עונות השנה וכד'. במצבי עקה יודע גוף האם לשלוח שומן שייגן על התינוק. אם נוכל להשתמש במבנה השומני הנ"ל - MFGM - אפשר יריה להעשיר את השומן ברכיבים מועילים לצרכן. במעבדה שלה, מגדלת ארגוב ארגמן תאים של בלוטת חלב באינקובטור. פרופסור נורית ארגוב ארגמן החלה את דרכה המחקרית בחלב פרות, ומהר מאוד הגיעה לחלב אם. מטרת המחקר שלה זה להבין איך להעשיר באופן טבעי את החלב (ואת תחליפי החלב), דרך מניפולציות ושליטה בייצור ה-MFGM. עד כדי כך שניתן יהיה לייצר "סופר חלב". שלא כמו תעשיית הבשר המתורבת, החלב המתורבת לא שם לו למטרה לחסל את הרפתות; קנה המידה פשוט גדול מדי. התחום מתמקד יותר בשיפור איכות החלב (שהולכת ויורדת בכל העולם), ובעיקר שיפור של תחליפי החלב והעשרתם במרכיבים של חלב אם אמיתי.

פרופ' ליעוז אתגר מהחוג למדעי הסביבה ומהמכון לכימיה בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית מגיעה ל-HUJICAST, הסכת המדע והמחקר, כדי להשיק סדרת הסכתים חדשה בנושא צבע. העולם ייראה לכם הרבה יותר צבעוני וברור אחריה. המחקר של פרופסור ליעוז אתגר עוסק בתחום האנרגיה הסולרית, בדגש על שיפור תפקודם של תאים סולאריים מבוססי חומר היברידי (אורגני ולא אורגני), החומרים שהוא מחפש צריכים לדעת לבלוע כמה שיותר מהאור. כלומר, אפשר בהחלט לומר שפרופסור אתגר מכיר טוב מאוד את השמש שלנו ואת ספקטרום הצבעים - בהחלט האדם המתאים להתחיל איתו (כמעט) מההתחלה, עם השאלות הכי כיפיות: שאלות של ילדים. מהם בכלל הצבעים? למה בכלל אנחנו רואים צבעים? איך אנחנו רואים אותם? למה דווקא את אלה? מה ההבדל בין הצבעים? כמה צבעים יש ביקום? מה זה שקוף? איזה צבע זה זהב? מה הקשר בין האור והחום? מהי קרינה? למה האור הוא לא תחום מחקר בפני עצמו? זה מוזר כשחושבים על זה, לא? דברנו על הצבעים שאנחנו לא רואים, מה יש מעבר לספקטרום? למה בבגדים שחורים חם יותר? וכמובן לא יכולנו שלא לנצל את ההזדמנות ללמוד קצת יותר על האנגיה הסולארית. על ההבדלים בין ניצול אור השמש לחום לעומת ייצור חשמל, איך מייצרים תא פוטו-וולטאי יעיל יותר ומה יהיה הדור הבא של האנרגיה הסולארית.

"אירועי מאי 2021 במבט מחקרי: שיחות עם חוקרי מכון טרומן שבאוניברסיטה העברית" עוסק בהתפרצות האלימה שאירעה בערים המעורבות בישראל במאי 2021, ומנתח את הגורמים שהובילה אליה. בשני חלקי הפודקאסט, מסבירים חוקרי מכון טרומן את המאפיינים של הערים המעורבות בישראל ושל המרקם האנושי, תרבותי, כלכלי וחברתי של התושבים שגרים בהן, ודנים בגורמים ובסיבות לפרוץ האירועים דווקא בעיתוי זה, תוך סקירת האתגרים העומדים בפני גורמי החוק והגורמים העירוניים שמובילים את ניהול ומדיניות הערים הללו, ובירור האם יש ביכולתינו למנוע היתכנות של התפרצויות אלימות נוספות מסוג זה בעתיד הקרוב והרחוק. הגשה: טלי מורנו עריכה: מאיה כהן הפקה: KeyPod החוקרים לפי סדר השתתפות: ד"ר חן ברם, ד"ר רגב נתנזון, פרל ניקול-חסיד, ד"ר עמרי גרינברג, רואן נאסר, שאדי עכריה, ניצן פייביש, פרופ' ערן הלפרין, עו"ד אורלי אריאב, ד"ר אורנה שמר.

"אירועי מאי 2021 במבט מחקרי: שיחות עם חוקרי מכון טרומן שבאוניברסיטה העברית" עוסק בהתפרצות האלימה שאירעה בערים המעורבות בישראל במאי 2021, ומנתח את הגורמים שהובילה אליה. בשני חלקי הפודקאסט, מסבירים חוקרי מכון טרומן את המאפיינים של הערים המעורבות בישראל ושל המרקם האנושי, תרבותי, כלכלי וחברתי של התושבים שגרים בהן, ודנים בגורמים ובסיבות לפרוץ האירועים דווקא בעיתוי זה, תוך סקירת האתגרים העומדים בפני גורמי החוק והגורמים העירוניים שמובילים את ניהול ומדיניות הערים הללו, ובירור האם יש ביכולתינו למנוע היתכנות של התפרצויות אלימות נוספות מסוג זה בעתיד הקרוב והרחוק. הגשה: טלי מורנו עריכה: מאיה כהן הפקה: KeyPod החוקרים לפי סדר השתתפות: ד"ר חן ברם, ד"ר רגב נתנזון, פרל ניקול-חסיד, ד"ר עמרי גרינברג, רואן נאסר, שאדי עכריה, ניצן פייביש, פרופ' ערן הלפרין, עו"ד אורלי אריאב, ד"ר אורנה שמר.

אין ספק שהיא אהובה מאוד בכל העולם ובמגוון רחב של צורות הכנה ועשייה, והיא אפילו לא משמינה, אבל יחד עם זאת - בריאה היא לא. בהשוואה לעלים ירוקים אחרים, החסה ענייה יחסית בערכים תזונתיים. מה אפשר לעשות בשביל לעזור לחסה לעזור לנו?יש פתרון! שיחה עם הדוקטורנטית ירין ליבנה מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה שהצליחה (בליווי פרופ' סשה ויינשטיין), לערוך גנטית עלי חסה (בטכנולוגיית CRISPR), להוסיף להם וויטמינים וערכים תזונתיים - ולהפוך את החסה לבריאה הרבה יותר. העלים החדשים מכילים עד פי 8 יותר ויטמין C, כחמישים אחוז יותר בטא קרוטן, ועוד כהנה וכהנה ויטמינים ומינרלים. חמישה עלים מהחסה המשופרת ביום, יספקו את תצרוכת וויטמין C המומלצת לאדם. מה עוד מחכה לחסה שלנו בעתיד? איזה עוד תוספות יכניסו בה? איך, בעצם, עובדת העריכה הגנטית? ירין ליבנה תנסה לענות על כל השאלות, כולל על השאלה מה החלום שלה: להיות זו שתצליח לפרק - ובעזרת צמחים! - את אי הפלסטיק העצום ששט באוקיינוס השקט.

איפה היית בצבא? לרגל יום העצמאות, שיחה עם פרופסור אלון קדיש מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה, מומחה להיסטוריה צבאית בדגש על מלחמת העצמאות. ניסינו לגשת מחדש לאתוס הישראלי הגדול מכולם, עדיין, למרות הכל: צה"ל כ"צבא העם", כ"כור ההיתוך". האם כבודו של האתוס עדיין במקומו מונח? שוחחנו על הדרך בה צמח צה"ל והפך מאסופת כוחות מקומיים לצבא, על הויכוח החוזר על עצמו עשרות שנים - שירות קרבי לעומת שירות בעורף, על הסיכוי להפוך את צה"ל לצבא מקצועי, על איפה עובר קו השבר, ואם בכלל יש קו שבר כזה. על תפקיד השירות בצבא בהשתלבות באזרחות, השינוי הדמוגרפי ביחידות הלוחמות והאם אנחנו הופכים לצבא של שני עמים, כמו שמאיימים עלינו לפעמים?

אושוויץ, מקום הירצחם של למעלה ממיליון ומאה אלף יהודים, הוא מפעל המוות הגדול בהיסטוריה והזיקוק המוחלט של הרוע האנושי. מראות אושוויץ טבועים בנו הרבה לפני שהדורות האחרונים של הישראלים נסעו לבקר במקום; כולנו מכירים את המשרפות, השער עם הכתובת המצמררת, הרמפה, הדרגשים הצרים בבלוקים הצפופים, המוזלמנים. מראות שצרובים בנפש הקולקטיבית. אבל לפעמים, מרוב שאנחנו יודעים על אושוויץ, נראה שיש גם דברים שאנחנו פחות רוצים לראות והרבה פחות רוצים לדעת. מה עוד התרחש באושוויץ, לצד הרצח השיטתי? פרק מיוחד של HUJICAST לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה. דרור פויר משוחח עם ד''ר נוח בנינגה, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית שהמחקר שלו על אושוויץ עוסק בממד נסתר יחסית ומציג זווית מפתיעה, מאתגרת ומרתקת על חיי המחנה. בנינגה חוקר את התרבות החומרית של האסירים באושוויץ, בדגש על אופנה באושוויץ. המחקר של בנינגה עוסק ב-15 עד 20 אחוזים מהאסירים באושוויץ (קאפואים וכו') ש"נהנה" ממעמד מיוחד במחנה, הוא שלא חי בסכנת חיים והיה יכול לאגור רכוש, לענוד שעונים, לגדל שיער ואף לתפור לעצמו חליפות. לצד ההשמדה, אושוויץ היהמקום מושחת במיוחד. כמות אדירה של רכוש הגיעה לאושוויץ עם היהודים, והשחיתות פשתה במחנה. שוחחנו על המסחר בשוק השחור של אושוויץ, על דרכים שונות ומשונות להתפרנס באושוויץ, וגם על צוי האופנה של המחנה. שיחה שמאירה באור חדש זווית נוספת של אושוויץ.

למעלה ממחצית מהיהודים שנרצחו בשואה נרצחו על אדמת ברית המועצות. הם לא כונסו בגטאות או נשלחו למחנות ריכוז; רובם המכריע נרצח במקום ונקבר בגאיות הריגה, המפורסם בהם הוא באבי יאר, שעלה לאחרונה לחדשות. מהיהודים שנלכדו בכיבוש הנאצי ברוסיה כמעט ולא היו ניצולים שחזרו לספר והנתונים היו נעולים בארכיונים הסובייטים עד שנות התשעים. אולי בגלל זה במשך שנים רבות היתה שואת יהודי ברית המועצות "השואה שנשכחה". פרק מיוחד של HUJICAST לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה. דרור פויר משוחח עם פרופסור יונתן דקל-חן מהחוג להיסטוריה כללית ומהחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, החוקר את יהודי ברה"מ ומזרח אירופה. דברנו על מעמדם החברתי ומצבם הכלכלי של יהודי רוסיה ערב המלחמה; היהדות, כדת, אמנם דוכאה על ידי המשטר כמו שאר הדתות, אבל מעמדם של היהודים מעולם לא היה טוב יותר. מהרבה בחינות, המהפכה של 1917 שחררה אותם. רבים מהם עזבו את תחום המושב, התפזרו ברחבי האימפריה העצומה, והתערו בכל רבדי החברה הסובייטית; בצבא, בכלכלה, בתרבות, בפוליטיקה. ב-22 ביוני 1941 פלש היטלר לברית המועצות במבצע ברברוסה. בשטחים שכבשו הנאצים - הכוללים את בלארוס, אסטוניה, לטביה, ליטא, מולדובה, אוקראינה ועוד - חיו יותר מארבעה מיליון יהודים. כמיליון הצליחו להתפנות בזמן, השאר נרצחו במהירות ובאכזריות בידי יחידות האס-אס הידועות לשמצה, ה"איינזצגרופן", ובידי משתפי פעולה מקומיים. שוחחנו על למה נשכחה "השואה שנשכחה", על הסתרת הקורבן היהודי על ידי ברה"מ (וארה"ב), על מאות אלפי החיילים יהודים שנלחמו בגבורה עם הצבא האדום - יותר ממאה וארבעים אלף מהם נהרגו בלחימה נגד הנאצים, ועוד. השנה, על רקע המלחמה באוקראינה, נדמה לפעמים שההיסטוריה חזרה להבעיר את אירופה כדי להזכיר לנו שלא לעולם חוסן. שוחחנו על הסוגייה שיתוף הפעולה האוקראיני עם הנאצים שעלתה לאחרונה לכותרות (וגם על אלפי חסידי אומות העולם מאוקראינה), ועל מאות אתרים כמו באבי יאר הפזורים ברחבי ברה"מ.