Advertise on podcast: שומעת רגע?!

היה לי כבוד גדול לארח את אחת המורות הרוחניות הגדולות של העת הזאת. זוהר שלום. מייסדת בית הספר ללימודים אזוטריים,מפתחת שיטת BEE לנשימה אורית, (לינק למטה) מורה, חולמת, חוקרת וסופרת של תכני מודעות ותודעה מעל 18 שנה,מלמדת ומניעה תהליכי ריפוי ומודעות אישיים ופלאנטריים בעלת תואר דוקטור במדעי הרוח בדיוק ושקט, בחדות ורוך נשזרות המילים של זוהר לבהירות אחרת. שעשויה כמו מחומר שעוד לא נגעתי בו.אני ממליצה לכם מאוד למי שעוד לא מכיר להקשיב לתוכן שלה. הוא של העולם החדש.אני שמחה כלכך שזכיתי לשיחה הזאת.ומי שתזכה לעצור מדי פעם תגלה שיש אינסוף בכל רגעימים טובים לנומצרפת לכם לינק ליוטיוב של זוהר לאחד השיעורים המעוררים https://youtu.be/uzrcdBjqXsg?si=C04UeyXd0eBXZ0jHבית הספר ללימודים איזוטריים - מאוד ממליצה על הסטודיו לנשימה אורית https://zess.co.il/

לא יודעת למה אבל נשים חרדיות מרתקות אותי במיוחד כאלה שמשמיעות קול אחר. שאומרות ״אני אוהבת את הבית שלי אבל צריך עוד להלחם עליו. אין לי בו מספיק מקום״ . אולי כי זה לא כלכך שונה מחווית החיים שלי. אני מדברת עם אפרת אני יכולה בהתחלה לא להבין אותה. למה היא שם. למה היא מאמינה במה שהיא מאמינה. וגם איך?? הרי אניייי כל כך פרוגרסיבית ויודעת מה זה חופש ואמת וצדק ונכון והיאאאאאאא כל כך לא בכיוון... לשם המוח הולך באוטומט. אני לא יודעת למה אבל אני מרגישה שהשלום הבא הוא בין נשים ואנשים חילונים וחרדים . אי אפשר לצאת לעשות שלום בלי שיש שלום בית. בלי שכל אחד מבין מה הגבול שלו - מה שלו מה לא שלו - ארץ ישראל - התורה והשם הם שלי. כמו שהם של אפרת. זה מתנהג אחרת. אבל זה אותו האלוהים ואותה התורה. נשים יודעות לעשות את החיבור הזה שנכיל את המורכבות. לא כולן! אני מכלילה. אני פגשתי המון. אני מאמינה בנו. בכוח הרחם. בזעקה הכנה. אני מאמינה שנוכל לדבר פחות להקשיב יותר. שכל אחת תרגיש את השכינה ולא תצטרך לעשות בפיצוי על חשבון האחר. אני מאמינה שמי שמאמינה יכולה לשבת עם הפער בלי להאשים. לשאת את ההפכים . נשים יודעות שהעולם שבור. ושלם הן יודעות את זה בגוף. אני מאמינה בנו הפזל הפוליטי הזה גם אם ימצא לו פתרון הוא כלכך זמני וחלקי ומלא באגו. אנחנו רחוקות כל כך מהנהגה ולכן אני מאמינה בחיבור שמלטה. תודה אפרת שיש לך לב פתוח וכוחות לעשיה יחד ננצח ובע״ה

וואו מזמן לא התאהבתי כמו שהתאהבתי בנחומי. כשספרתי לאנשים שאני מראיינת את נחומי כולם אמרו לי שהיא מדהימה, אבל לא הבנתי עד כמה. השיחה איתה, כמו עם עדי אלטשולר, עוררה בי תקוה השראה ושמחה גדולה. יש בני אדם אותנטים, רגישים, קשובים! יש נשים אמיצות חכמות מלאות ניסיון שרוצות לתת. שרוצות טוב. שרוצות אחרת. על מה דברנו? כמובן כמובן נו בטח שעל סוגיית הגיוס - אבל לא כמו שאת חושבת כמובן שעל כמה זה מדהים להתבגר כמובן שעל איזה דלות תרבותית יש בחינוך החילוני ואיזה מצוקה יש בחינוך החרדי וכמובן שעל זה שאין מצב שלא נצטרך מתישהו לחבור יחד כדי לבנות פה עתידאיזה תיק אתם מהמרות שנחומי רוצה לקבל? יאללה פרק מדהים מחכה לשמוע את דעתך

כולם מדברים על אחדות אף אחד לא מדבר על חינוך! מערכת חינוך שרואה את הילדים שלנו, שמותאמת לרוח התקופה ומאפשרת לכל הילדים להרגיש בעלי ערך ושייכים !!! על מציאות כזאת אנחנו כבר לא מעיזים בכלל לחלום חינוך דל, מיושן ומפלג הוא מה שאנחנו רגילים אליו ואפילו כבר מקבלים כמעין גזרת גורל שכבר לא ניתן לשנות אבל יש אנשים - כמו עדי - שנולדו והגיעו לכאן כדי לשנות בדיוק את זה התרגשתי לארח ולשמוע את עדי מדברת על החזון שלה לחבר מחדש את ישראל. עם שנים של ניסיון בשטח (הקמה של עשות בתי ספר מכילים בכל רחבי הארץ) , יזמות חברתית מובילה (״כנפיים של קרבו״) ואופן חשיבה אותנטי ואחר (זיכרון בסלון) שלא מוכן לקבל ממלכתיות מקרטעת כמציאות - עדי מתמודדת מטעם מפלגת ישר! לתפקיד שרת החינוך ואם אתם עדיין לא משוכנעים שהיא צריכה להיות שרת החינוך שלנו אז אחרי הפרק אני בטוחה שתשכנעו תודה! רבה! השיחה שלנו עוררה בי תקווה, וחלימה ושמחה על האפשרות לקחת חלק במציאות ולשנות אותה מבפנים

אני קמה בבוקר עם געגוע. געגוע שורף. מתוכו לפעמים אני מתמלא זעם לפעמים עצב לפעמים יאוש לפעמים אני מצליחה לאסוף את החלקים ולהרכיב אותי לכדי דמות שיכולה להתחיל את היום שלה - אבל בשנים האחרונות הנשמה שלי לוחשת לי. בואיייייי תקשייייביייי לייייייי ואני לא מצליחה! אני לא יודעת למה היא צמאה ואיזה אוכל היא אוהבת אני לפעמים כלכך מחפשת מה לתת לה שגם אם היו מגלים לי את התשובה לא הייתי מאמינה שמצאתי כי כבר אני אחוזת חיפוש מפה לשם ומשם לפה כמו שתמיד קורה שמקשיבות הגיע אלי לאולפן ברוך ברנר (לינקים למטה), אדם שחוקר וחי תפילה על כל כך הרבה רבדיה אני מרגישה שזכיתי בשיעור פרטי אומנות החיים והיצירה אני מרגישה שמחה שאני יכולה לחלוק את השיעור שלי איתך אני מאחלת לך לגלות דרכים ולדלות ושערים אל מעמקייך אמן ואמן

לאחרונה אני יותר מבינה חומר. הוא מפסיק להיות סוג של עול ומכשול ואני מתחילה יותר להבין שגם הוא חלק מהמשחק ויש לו מהות ותכונות יפות ומרגשות משלו. חומר אפשר לכופף אותו, להרגיש אותו, ללמוד לעבוד איתו - למדתי נגיד שחומר ממש אוהב את התכונה - עיקביות. בעקבות הנישואים שלי לבעלי, איש חומר ורוח, למדתי המון על האפשרות להסתכל על רגעים כאוסף של נתונים. ועם נתונים אפשר לשחק. להגביר פה - להנמיך שם . הזמנתי את המומחית הבלתי מעורערת - הביולוגית ד״ר ליאת יקיר - שמצליחה באופן כלכך נהיר ופשוט לספר על הנתונים. על המוח. על הקונסולה הענקית הזאת שיש לנו בגוף ושאפשר ללמוד אותה ולשחק בנתונים שבסוף משפיעים על איך שאנחנו מרגישות וחוות את החיים ממליצה מאוד להכנס לאתר של ליאת : https://liatyakir.com/?_gl=1*1i1uijm*_up*MQ..*_gs*MQ..&gclid=Cj0KCQjw8c3VBhCsARIsAA_xJ9365H9xaHw85ebjFcKgXJ-Aq5lVDHDU8YKYA5WhfGvu0r9KfnXhbZAaAlX9EALw_wcB&gbraid=0AAAAADFpvVE0HrHR8_af2VGWD_wBOIN_o האזנה נעימה ומחכימה

ממממ הקלטתי פרק על לזוז על לחפש על למצוא על להיות שבעה ורעבה על להקשיב לחיים מנגנים ולהצטרף למוזיקה אשמח לשמוע מה חשבת

גיל 40 זה גיל טוב לקבל ברכות מאמא, לראות את כל מה שקיבלת ממנה, את הדרך שהיא חצבה עבורך למענך ובשבילך לראות את החכמה שלה את החכמה שקיבלתי ממנה את הדרך שלה להסתכל על החיים ולהרגיש שאני זה בזכותה חכיתי הרבה זמן לרגע בזמן שבו שיחה כזאת עם אמא שלי תהייה פשוטה ונעימה וקולחת ומרגשת ופשוטה בעיקר היה לנו פשוט ונעים שזה לכשעצמו הרבה

לפעמים שאת זזה ומשתנה את זזה ומשתנה ויש לזה מחיר ויש לזה תנועה שהיא לא כלכך מוסברת היא לא של הראש היא איפשהו בין הגוף ללב. לפעמים את אומרת דברים שאחר כך נראים לך יותר מדי בטוחים בעצמם.לפעמים אנשים יגידו עליך שאת ככה ומה פתאום את ככה ולאן זזתם פתאום חשבנו שאת ככה ואיך את לא רואה שאת ככה וככה ואיכס ופויאבל אני זזה לי. הופכת אבנים שלא בדיוק יודעת מה יש מתחתיהם. דורכת בטעות על פצעים וקרעים ואדמה רעועה. מצטערת, ויודעת שלא בכוונה יודעת שאני מחפשת.אחרי פרק סוער שעורר והכאיב ולחץ ונגע וכל מניאנשים אהובים וקרובים אמרו לי תקשיבי היה לי קשה להקשיב, תקשיבי כן אבל...תקשיבי נכנסת לשדה בוער. תרתי משמעולא כלכך ידעתי מה לעשות. מרגישה ברת מזל שנריה, האיש שערך את טקס החופה שלי ושל בעלי, הגיע עד אלינו הבייתה וישב איתי לשיחה כנה ורכה מלאה דברי אהבה. על תורה, על חופש, על אהבה, על חיפוש, על מסורת ועל הליכה בדרך. לפעמים פוגשים אנשים ואת מרגישה מהם שהם שליחים של אור. אנשים מיוחדים שהאנושי שלהם תחום כל כך שהמילים שלהם זכות וטריות שקטות וחודרות עמוקתודה לך נריה על שיחה רחבה נדיבה פשוטה ואמיתית. תודה לאנשים שלי שרואים אותי בעין טובה ומכוונים אותי ללכת בדרך עם יותר ענווה וזהירות וכוונה ומחשבהותודה לאמא שלי ותודה לאבא שלי ותודה לבורא עולם על העולם שאני חיה בו ונאלצת לזוז בו יום יום ולחפש דרכי אמת ולכן מי שמקשיבה וערבה לתנועה שלי ושהיא נוגעת בשלה

חברת בגדים שעבדתי איתה החליטה לסיים את הקשר המשותף אחרי שפרסמתי סטורי שקורא לתמוך ולעזור למשפחה שנשרף להם הבית - הבית בחוות גלעד.הטענה הייתה שה״ערכים שלנו לא תואמים״ - מה הערכים שלי בכלל? מה העמדה הפוליטית שלי? לאן אני שייכת? על מה אני חושבת שראוי להלחם? מה כן ערכי ומה לא ערכי - מה נכון ומה לא נכון - מה שייך לי ומה לא - מה בזכות ומה בחסד ? מה קורה פההההההה מי הם ה מתנחלים!!! נערי הגבעות!!! ? האלה כל הערכים שלהם מקולקים? הם כובשים אכזריים ושטופי דעת? אלימים פורעי חוק? תמר כהן פגשה אותי באומץ והביאה את עצמה. בסוף פגשתי אישה. שיש לי איתה הרבה מהמשותף וגם הרבה לא אני חושבת שהגיע הזמן שעם ישראל יתחיל לדבר איחוד כי להבין לאן ממשיכים מפה תודה לך תמר

אני אני ואני הכל בגללי או בזכותי! הכל באשמתי או בעצם זה אני אחראית לכל השפע הזה!? אנחנו חיים בתוך אני מדומיין שיושב ואוכל בבנות. שליט הראש האכזר מנהל את חיינו וגורם לנו צער ושמחה ריגוש ומצוקה אני רוצה להתחבר לנשמה. אני רוצה לנקות את האני שלי ולפעול ממקום חדש. אני עושה . בפשטות . ושהראש נכנס למצב אכילת הראש עם הזמן לאט לאט לומדת לשלוט עליו - ברוך - בעדינות - אבל שמות קץ לעבדות שלנו 40 שנה במדבר הספיקו אורית המופלאה - הנשמה החגיגית הגיע לשיחה על אלוהות וחיים וגעגוע קצת קשה להסביר על מה בדיוק הפרק - כי מילים הן של השכל וזה מתיש אבל זה פרק שכמו שאורית אמרה - מי ששומעת אותו - תשמע אותו חיבוק

על אורגזמות כעס שמעת? חרדת נטישה מכירה? ימים של שתיקה חווית? מפרשת מחוות קטנות כמעליבות עד העצם? מריבות מתישות? שחיקה וחורים בלב הקשר הזוגי? תקשיבי יש פה פרק שמספק על זה. בידיוק על זה. על הריקוד המתיש הזה אולי זאת בעצם פוסט טראומה אחותי זוהרה מביאה פה דיוק מעולם הטיפול על הרגע הזה שאת פוחדת להעזב, שהבית נהייה שדה קרב ואת נהפכת מאישה יפת טוהר למפלצת דרקונית יורקת דם ואש שבתוכה מבועתת להשאר לבד או להשתגע עד תחתית התהום שלך פרק שעושה סדר בתהומות הנפש בתוך הקשר הזוגי בתוך הבית בתוך הבטחון האזנה נעימה

ענבל ואני דברנו על מהות ההליכה בדרך. אחרי שנים של חיכיון להגיע כבר ״לשם״ מתחיל להתבהר לי העניין הזה שהשם הוא כאן. גן עדן זה כאן. גאולה קוראת רגע רגע. דברנו לעומק על הסכמה והתרגשות מעמדת הלומדת. אל מול הרצון להיות בת ישראל טובה יש גם רצון להיות אני. איך להתהלך כמו שאני בעולם ולא כמו ההלכה? איפה אני אל מול מצוות . מה זה תורה? דברנו על גילוי אלוהי. פתאום פה. פתאום שם. דברנו על חטאים והחטאה של מטרות ובעיקר פשוט ישבנו יחד והיה לנו נעים וחם האזנה נעימה לינק

שרה ואני נפגשנו (בערב!!!) ודברנו על דברים. על מימוש ועל אמונה ועל תפילה ועל להרגיש שאת מזייפת ועל לאהוב ועל האלוהים ועל הדת ועל הדימיון בתהליכי הפנימיים שקורים לי ולה ולעוד מלא האזנה נעימה נשמח ממש ממש לתגובות ושיתופים וחיבוקים

מה זה אומר להיות דתי? מה זה יהדות? אה מלא דברים? מה יש מעבר לפונט הכבד הזה ולמלא גברים האלה שכתבו מלא דברים שקשה להבין? אה מלא...? קורין מנסה למצוא את הידיים והרגלים בתוך היהדות ובין כעס להשתהות לסקרנות לקושי אני עוצרת לדבר עם אנשים שהיהדות קרובה לליבם. בפרק היום דברתי עם תמר - רבה רופורמית (למה שונאים כלכך רפורמים אגב?) באה לדבר על מה זה להיות יהודי בשבילה? למה היא הלכה להיות רבה (יש ממש הסכמה לעניין הזה) ואיך בעצם כולנו מחפשים משמעות ודווקא לטקסים ומסורת יש הרבה מה להציע שם. פרק ראשון מתוך מה ש(בע״ה!!!!) יהיה סדרה מפוארת יאללה חוזרות הבייתה בואו איתי אחרת לא ברור מה אנחנו עושות פה