Advertise on podcast: דעה לא פופולרית

מה חזון מפלגת ״הדמוקרטים״ לשיקום האמון הציבורי במערכת המשפט ח״כ אפרת רייטן, יו״ר סיעת הדמוקרטים, עורכת דין ולשעבר חברה בוועדה לבחירת שופטים, הגיעה לדעה לא פופולרית להציג את התוכנית המשפטית שלה. ביקשתי להבין את העקרונות שבבסיס תפיסת עולמה והאם היא ומפלגת הדמוקרטים מוכנים ללכת רחוק לשינויים גדולים ומשמעותיים. לתכנית החוקתית של רייטן בקרו באתר שלה - https://www.efratrayten.com/constitutional-plan ⭐ אם אתם מחפשים שיח ששובר מחנאות פוליטית אוטומטית ומדבר על חברה, ביטחון ומדיניות מזווית אחרת, שימו סאבסקרייב ולייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. דיברנו על: 👇 🟡 לתקן או לשמר? האם האופוזיציה יודעת להציע שינויים עמוקים, שודאי יעוררי התנגדויות, במערכת המשפט? על המגננה מול לוין ורוטמן, עצמאות בתי המשפט והצורך להחזיר את אמון הציבור. 🟡 חוקה במקום עוד פלסטר: על מגילת זכויות, חוק יסוד החקיקה, הגבלת כהונה והפרדת רשויות — והתנאים שבהם רייטן מוכנה לדון גם בהגבלת הביקורת השיפוטית. 🟡 הכוח של לשכת עורכי הדין: למה עורכי דין משתתפים בבחירת השופטים שבפניהם הם מופיעים? על מקצועיות וניגודי עניינים, ועל הזווית של רייטן כחברה בוועדה לבחירת שופטים עם רוטמן, איילת שקד וגדעון סער. 🟡 ועדת חקירה — ומה עושים עם המסקנות? על ועדת חקירה ממלכתית לשבעה באוקטובר ואחריות מנהיגים. וגם ועדה אחרת שהוקמה בראשות שופט עליון - ועדת שמגר, שדנה במחירי עסקאות לשחרור חטופים והחשש מתמריץ לחטיפות נוספות. 🟡 אפשר לפרגן לצד השני? על הפער בין שיחות אישיות עם חברי הקואליציה להתנהגותם ברגע האמת, והחוויה של רייטן באופוזיציה. שיחת עומק על השאלה מי מחזיק בכוח, מי מגביל אותו ואיך בונים מוסדות שהציבור יוכל לתת בהם אמון. וגם אופטימיות במבט צופה פני עתיד. האזנה נעימה! 🎧

״הסיפור שלנו הוא לא סיפור חרדי, הוא סיפור ישראלי.״ מוטי לייטנר עומד בראשות ״הציבור החרדי״, מפלגה חרדית חדשה, ובשיחת עומק בדעה לא פופולרית הוא פורש את החזון שלו לא רק לשילוב החרדים בכלכלה, בשירות ובחיים האזרחיים במדינה, אלא גם חזון שבו כל צעירה וצעיר חרדיים מקבלים הזדמנות לממש את עצמם ולנווט את חייהם באופן חופשי. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית, שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. דיברנו על החזון הכלכלי הנועז של מפלגת ״הציבור החרדי״, חזון שחורג מתחומים קלאסיים של יחסי החברה החרדית עם המדינה ומציע פתיחת שווקים לתחרות ללא חסמים, מכסים ומכסות, ניטרול כוחם של ההסתדרות והועדים הגדולים, הפחתת מיסים וייעול המגזר הציבורי. דיברנו גם על הסרטון העצוב בו נדבן חרדי חילק למשפחות מעטפו עם כסף ברחובות בני ברק וההמון צבא על המעטפות. איך אפשר להוציא את הצעירים החרדים ממלכודות העוני המבזות הללו ולאפשר להם חיים של רווחה כלכלית, הישענות עצמית וחופש לממש את עצמם. וגם על פוליטיקה: למה בכלל צריך מפלגה חרדית נוספת? האם ההבטחות של פוליטיקאים שונים שמתחייבים שיקצצו בקצבאות ובכספים שמופנים לעסקונה חרדית, מה שעשוי לדחוף חרדים רבים לשוק התעסוקה, לא יספיקו? מה תתרום מפלגה חרדית חדשה לתהליכים הללו? מוזמנים להאזין, לשתף ולהגיב!

הטענה של יואלי ברים: אין דבר כזה ״אוטונומיה חרדית״. יש הפקרה. מדינת ישראל בחרה שלא לשלוח פקחים, לא לאכוף חוקים ולא לדבר עם הפרט החרדי, ומסרה את גורלו לידיים של עמותות ועסקנים. ״צריך להתייחס לממסד החרדי כאל ארגון פשיעה,״ הוא אומר, ״אבל לחמול על הפרט החרדי.״ ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית, שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 יואלי ברים, כתב לענייני חרדים של חדשות 13 ולפני כן של גלי צה״ל, גדל במשפחה חרדית בבית שמש. למד בתלמוד תורה שאין בו אנגלית, מתמטיקה או אזרחות, והאזין לרדיו בסתר בשירותים. היום הוא חתום על חלק מהחשיפות המשמעותיות ביותר על יחסי החרדים והמדינה. דיברנו על: 👇 🟡 המכונה: איך הממסד החרדי שולט בפרט מגיל אפס עד הקבר. בחינוך, בפתיחת עסק, בשידוך, בהלוואה, בדירה. ״אין לזה אח ורע בשום מדינה בעולם שעד כדי כך סוחרים בחינוך של ילדים.״ 🟡 קובץ האקסל מעיריית ירושלים: מסמכי הגזענות שברים חשף, שבהם דירגו תלמידות לסמינרים לפי מוצא ומראה. ״נראית מזרחית״, ״שמנה״, ״ההורים נבוכים״. והכל עבר במחשבי העירייה. 🟡 ״I don't speak English״: איך התחקיר על בלוף לימודי הליבה התחיל משיחת טלפון לאמא חרדית בדרום שאמרה שהילדים שלה בורים, והסתיים במורה לאנגלית של כיתה ח׳ שלא הבין את השאלה באנגלית. 🟡 הפקיד שקיבל מכתב פיטורים: הסיפור של שי קלדרון, האיש שהחליט לשלוח סוף סוף פקחים למוסדות החרדיים. ולמה ברים טוען שדווקא הסיפור הזה מוכיח שהמדינה יכולה לפעול, אם רק תרצה. 🟡 ״יש שנאת חרדים״ - על היחס בין החרדים לחברה החילונית 🟡 ״דוקטרינת דחיית הקץ״: מה אמר לו חבר כנסת מיהדות התורה כששאל מה התוכנית. התשובה מסבירה הרבה. 🟡 וגם: אסון מירון והחבר שנהרג שם, הפטורים הנפשיים של ילדי המקורבים, מפלגתו של לייטנר כבשורה, והחשיפה מהשבוע על נישואי קטינות והתפקדות לליכוד. שיחה שחושפת מנגנוני שליטה ועסקנות הרסניים שהמדינה מעודדת בקריצה, לצד אהבה גדולה לפרט החרדי. האזנה נעימה! 🎧

לפי אריאל כהנא, בארצות הברית כבר יש קונצנזוס שישראל עשתה רצח עם. הדמוקרטים כועסים על כך, הרפובליקנים אומרים ״כנראה שלא הייתה לכם ברירה״. והאנטישמיות, מימין ומשמאל, הופכת ממשהו שבשוליים למשהו שמותר להגיד בקול. איך בונים מחדש ת הקשר בין ישראל לידידה הקרובה ביותר שלה - ארצות הברית? ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית, שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 אריאל כהנא, כתב מדיני של ישראל היום במשך כמעט עשור, וכיום עורך המהדורה העברית של JNS, עוסק בזירה המדינית מאז 2009. דיברנו על: 👇 🟡 מה טראמפ אמר לו: ״לפני 15 שנה, פוליטיקאי אמריקאי שתקף את ישראל היה גמור. היום זה כמעט הפוך.״ ולמה גם מי שאוהב את ישראל בממשל נזהר מאוד ברטוריקה. 🟡 הסדק בימין האמריקאי: טאקר קרלסון, קנדיס אוונס והקונספירציה שישראל גררה את אמריקה למלחמה עם איראן. האם זה כבר המיינסטרים הרפובליקני, או עדיין השוליים? 🟡 נגד ״אין מה לעשות״: הבון-טון בימין הישראלי אומר שהאנטישמיות היא כוח טבע ושרק כוח עובד. כהנא קורא לזה ״האמירה הכי גלותית שיש״, ומזכיר שמדינת ישראל קמה בזכות מאבק על לגיטימציה. 🟡 מאות ארגונים, אפס תיאום: מיליארדים נשפכים על הסברה פרו-ישראלית בארצות הברית, ואף אחד לא מתאם ולא מודד. מול קטאר, שעושה בדיוק את מה שהעם היהודי עשה אחרי השואה. 🟡 העולם שהתפרק: אמריקה כבר לא השוטר העולמי, אירופה חלשה, ורוסיה וסין מאחורי איראן והחות׳ים. מה זה אומר על מדינה שבנתה את הכוח שלה על הברית עם המערב. 🟡 והמבט פנימה: על החלק של התקשורת הישראלית במחדל של השביעי באוקטובר, ועל החזרה למריבות הפנימיות ״כאילו אין אויב בחוץ״. ״אין לנו את הלוקסוס להרים ידיים,״ הוא אומר. האזנה נעימה! 🎧

״ב-2050, קרוב למחצית מהנגב הבדואי יהיה בזהות פלסטינית. מכון ריפמן כתב תרחיש ייחוס וקרא לו ״דרך חברון״. במילים של חגי רזניק: השביעי באוקטובר יהיה פסיק ליד מה שעשוי לקרות בנגב. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 חגי רזניק הוא מנכ״ל מכון ריפמן לפיתוח הנגב ולשעבר מנכ״ל משרד השיכון. רזניק גדל בקיבוץ רביבים והיום הוא מוביל במסגרת מכון ריפמן תוכנית לטיפול באתגרי השורש שמאיימים על הנגב. דיברנו על: 👇 🟡 150 אלף כלי נשק לא חוקיים בנגב: הנגב הפך ל״אמזון של הנשק״ — האב ההברחות שמספק את החברה הערבית, את עזה ואת יהודה ושומרון. רזניק מציג את מודל ה״פוליגונים״ לטיפול במכת הנשק הבלתי חוקי המשתוללת. 🟡 8,000 שקל בשנה מכל בית אב בישראל: זה מה שכולנו משלמים על כלכלת הפרוטקשן — במכולת, בדיור, בכל מוצר. 🟡 הזהות הפלסטינית שנולדת בסורוקה: איך גברים בדואים אזרחי ישראל מייבאים נשים, לעתים קטינות, מחברון וג׳נין, איך הילדים הופכים אוטומטית לאזרחים — ואיך שלילת קצבאות עשויה לפתור את ההצפה הדמוגרפית הפלסטינאית של הנגב. 🟡 מורים מג׳נין וחברון לימדו בבתי ספר ישראליים: עד לפני חודשים ספורים. רזניק מסביר איך זה נעצר, למה חייבים להקים רשות חינוך נפרדת ל-90 אלף איש בפזורה — ולמה דווקא ההנהגה הבדואית מתנגדת לזה. 🟡 מי שמתנגד להסדרה — ולמה: הטענה של רזניק שהתנועה האסלאמית, שהפכה להנהגה העל-שבטית בנגב מאז שנות ה-80, מייצרת דחיינות מכוונת. הימנעות מפתרון הבעיות דווקא מיטיבה עם חדירת התנועה האסלאמית לנגב והנצחת הפזורה הלא חוקית. 🟡 והוויכוח בינינו: על התיישבות יהודית בנגב — האם צריך לפזר יישובים חדשים או לחזק את המטרופולינים? ״אם לא נעמוד על הנגב, לא תעמוד תל אביב,״ אמר בן גוריון. רזניק מזכיר לנו למה זה עדיין נכון. האזנה נעימה! 🎧

שר החינוך לשעבר, הרב שי פירון מספר: מערכת החינוך לא כושלת בגלל תקציבים. היא מכשירה ילדים לעולם שכבר לא קיים בכלים שכבר אינם רלוונטיים. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 הרב שי פירון הוא שר החינוך לשעבר, מייסד תנועת ״פנימה״ ונשיאה, מחנך ומי שהיה חבר בועדת דברת לרפורמה במערכת החינוך. בפרק הזה הוא מדבר על חוליי מערכת החינוך והדרך לתקן אותה. דיברנו על: 👇 🟡 איך יכול להיות שמשרד החינוך גם מפעיל בתי ספר וגם מפקח עליהם? 🟡 איך קרה שכשר חינוך ישב לפגישת עבודה רק פעם אחת עם ראש הממשלה ומה זה אומר על היכולת להוביל שינויים בתוך המערכת? 🟡 הממותה שנקראת חינוך מיוחד: האינפלציה בהגדרת ילדים תחת ״החינוך המיוחד״ שואבת 20% מהתקציב. זה בדיוק כמו תווי החניה לנכים. 🟡 איך מבזרים את המערכת ונותנים למחנכים ולשטח חופש לחנך ביעילות וגמישות. 🟡 מקום 17 מתוך 22 ב-OECD: רמת הכניסה של מורים בישראל. ״זה פיגוע אסטרטגי.״ ״אם אתה יודע מה אתה רוצה ואתה מפוקס – אפשר,״ הוא אומר, ומבטל בכיינות של שרים שצועקים ״דיפ סטייט״ על כל כשלון מקצועי. האזנה נעימה! 🎧

ד״ר רות קבסה-אברמזון – היא מחברת הספר ״המדינה אינה זמינה כעת״ ומי שהתמודדה לאחרונה בפריימריז בליכוד. היא טוענת: השירות הציבורי בישראל לא קרס רק בגלל בירוקרטיה מסועפת. הוא קרס כי איבד את התשובה לשאלה ״בשביל מה אנחנו כאן״ – וכשלמערכת אין כוכב צפון, כל שאר הכשלים הם רק סימפטומים. דיברנו על: 👇 🟡 שחקני הווטו: היועץ המשפטי שתפקידו לתקוע, החשב שתפקידו לא להוציא כסף, הנציבות שתפקידה לא לאשר, התקשורת והוועדים. איך כל שחקן וטו עוסק, בשל מבנה המערכת, בעיכוב מדיניות של נבחרי הציבור. 🟡 האם יש דבר כזה דיפ-סטייט? 🟡 הפקיד שלחש בישיבה סגורה: ״ייהוד הגליל״ – כי כבר אז הבין שאסור להגיד את זה בקול. 15 שנה אחר כך: היהודים הם מיעוט לאומי בגליל. 🟡 ״כן, זה מעליב״. על המירוץ של קבסה-אברמזון בפריימריז: נתניהו תמך בה, וביום הבחירות פרסם תמיכה במועמדת אחרת. רות מספרת מה קרה שם, כולל הקמפיין הרעיל נגדה. 🟡 מברית גורל לברית ייעוד: למה אנחנו יודעים להתאחד רק כשיורים עלינו – ומה צריך לקרות כדי שנדע להתאחד גם כדי לבנות. האזנה נעימה! 🎧

״דמיינו משאל עם ובו העם בישראל כולו מחליט מה השיטה החדשה שבה המדינה צריכה להתנהל״. עשינו בפודקאסט מסע בן שני פרקים לשינוי שיטת הממשל. הפרק הזה שונה: הוא לא על איזו שיטה חדשה נכונה לישראל – הוא על איך בכלל מגיעים לשם. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 התארח אצלי אלכס קושניר – חבר כנסת לשעבר מטעם ישראל ביתנו, יו״ר ועדת הכספים, וכיום מנכ״ל מכון המכון האסטרטגי לעתיד ישראל (ISFI) . דיברנו על: 👇 🟡 ״זה לא באג. זה פיצ׳ר של המערכת״ - מדוע פוליטיקאים נאלצים לחשוב בטווח הקצר ולעסוק בפלסטרים ולא בשינויים מבניים אמיצים. 🟡 האיום הקיומי על היכולת שלנו לשרוד כאן, איום שהופך את החלפת השיטה הקיימת לעניין קיומי. 🟡 מה התהליך לשינוי השיטה: המנגנון הקונקרטי שאלכס מציע לחוקק מיד אחרי הבחירות – כולל אספת אזרחים של 1,000 איש שנבחרים באופן אקראי, וסיום במשאל עם מחייב. 🟡 למה משאל עם דווקא עכשיו? ומה למדנו מאירלנד ומשוויץ 🟡 מה הישראלים באמת חושבים כפי שעלה מסקר שערכו במכון: מי באמת מאיים על אורח חייהם?. ״הרכבת ירדדה מהמסילה״, אומר קושניר, ״אבל אפשר להחזיר אותה לפסים כדי שנמשיך יחד קדימה״. לדבריו, מי נוהג בקטר פחות משנה, החזרה למסילה היא הדבר העיקרי. האזנה נעימה! 🎧

קרן טרנר הייתה מנכ״לית משרד התחבורה בגיל 37, אחר כך מנכ״לית משרד האוצר בשיא הקורונה – וקמה והלכה. עכשיו, לקראת הבחירות, היא מתמודדת לכנסת במפלגת ״ביחד״ בראשות נפתלי בנט, ובאה לדבר בפתיחות על מה שבאמת שבור במדינה הזאת – ומה היא מתכננת לעשות עם זה. ⭐ מאזיני דעה לא פופולרית – שימו סאבסקרייב, חמישה כוכבים באפליקציה, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״ ונמשיך את השיח שלא מתקיים בתקשורת המסורתית. ועכשיו לפרק עצמו 👇 דיברנו על: 👇 🟡 למה קרן טרנר נגד תחבורה ציבורית בחינם: ״כשאתה עומד ומחכה לאוטובוס, אתה בעיקר רוצה שהוא יגיע״. מה הכשל ברפורמת התעריפים של מירי רגב – שבה, לדבריה, מאות מיליונים הופנו לאוכלוסייה שלא עובדת ולא משרתת – ולמה רכבת ישראל נמצאת בכאוס ניהולי מוחלט, בלי מנכ״ל, למעלה משנה. 🟡 המינויים הפוליטיים שהורסים את המדינה: ״אף אחד לא רוצה לעבוד בשירות הציבורי היום, כי רואים שהשיקולים הם שיקולים זרים״. קרן מתארת שרשרת שלמה: מינוי פוליטי מוביל לחברה ממשלתית חלשה, שמוציאה מכרז גרוע, שמוביל לעיכובים והתייקרויות – ובסוף לעוד פקקים ועוד תאונות דרכים. ״כמעט 500 הרוגים בשנה – זו לא גזירת גורל.״ 🟡 האומץ להתעמת – עם ארגוני המורים: ״אם צריך לריב עם יפה בן דוד, כמה זמן שייקח – זה מה שצריך לעשות״. שאלתי אם בגוש השינוי יש בכלל אומץ לרפורמה בחינוך שתתעמת עם הוועדים, גם במחיר של שביתה ארוכה. התשובה חדה: ״מלחמה בוועדים זה אמצעי בדרך למטרה.״ 🟡 פינוי-בינוי לחינוך: על בתי הספר של המפלגות החרדיות כמאגרי ג׳ובים, תקורות ומנגנון שליטה. על שכר מורים לפי כישורים ולא לפי ותק, על ביזור סמכויות למנהלים – ועל הרגע שבו זה נהיה אישי: הבן הקטן שלה עולה לכיתה א׳ עם 24% חרדים במחזור. ״אנחנו חייבים להצליח לחיות ביחד, אחרת פשוט לא נתקיים כאן.״ 🟡 יוקר המחיה: על תחרות ביבוא ובשיווק, על מונופולים, על תחרות בכשרות (״מה שכשר ליהודי חרדי בברוקלין אמור להיות טוב גם לנו״), על רשות מזון שתפרק את הבירוקרטיה, ועל הפשיעה שמוסיפה עד 5% למחיר של כל מוצר – כשאפילו המדינה משלמת פרוטקשן. 🟡 למה עזבה את משרד האוצר: על תוכנית ה-100 מיליארד בקורונה שהיא הובילה, ועל הרגע שבו זה התהפך לפיזור כספים פופוליסטי. ״לא מעבירים תקציב מדינה בזמן קורונה רק כדי שגנץ לא יהיה ראש ממשלה״. וגם – התשובה שלה לפרופ׳ אבי שמחון, שאמר כאן בפודקאסט שהיא ופקידי האוצר הפריעו לו. ויש גם זווית אישית: קרן מספרת על מייל ספונטני אחד ששלחה כמנכ״לית משרד התחבורה – ואיך הוא שינה תרבות עבודה גם במשרדים אחרים. ולמה היא מתכוונת, גם אם תהיה שרה, להמשיך לצאת פעמיים בשבוע לילדים. פרק ענייני, ישיר ומלא אופטימיות – עם מי שראתה את המערכת מבפנים, יודעת בדיוק מה שבור, וחזרה כדי לתקן. האזנה נעימה! 🎧

ההייטק הוא הקטר של הכלכלה הישראלית. כ- 60% מהייצוא והמקור לחדשנות גם בתחומי בטחון. מרחפים מעליו איומים אמיתיים – מהפכת הבינה המלאכותית, השקל החזק וגל הרילוקיישן. אבל גלומות בו גם הזדמנויות אדירות לצמיחה ולשינוי של החברה הישראלית כולה. ⭐ מאזיני דעה לא פופולרית - שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 האורח שלי הוא עידן טנדלר – יזם הייטק, לשעבר סגן נשיא בכיר בפאלו אלטו, שותף בקרן ההון סיכון Vine Ventures, ומייסד תנועת ״אנו באנו״ שמחברת בין ההייטק לחברה הישראלית. דיברנו על: 👇 🟡 מהפכת ה-AI משנה את ההייטק מהיסוד: למה הבינה המלאכותית היא לא ״עוד מהפכה טכנולוגית״ אלא רעידת אדמה שמשנה את כל המודל של הקמת סטארט-אפ – ולמה ישראל, ארץ הסטארט-אפים הקטנים, חשופה אליה במיוחד. 🟡 השקל החזק והמשבר בהייטק: איך מהנדס ישראלי הפך תוך שנה ל-20% יקר יותר ול״עובד הכי יקר בעולם״ – ומה זה עושה למרכזי הפיתוח של אנבידיה, גוגל ומיקרוסופט בישראל. 🟡 המדיניות הכלכלית שחסרה: אילו כלים יש לממשלה שהיא פשוט לא מממשת? 🟡 הבועה שאסור שתתקיים: ״רוב עם ישראל מעולם לא פגש הייטקיסט.״ 16% מהאוכלוסייה מחזיקים את כל הכלכלה, בעוד ערבים, חרדים ובני נוער בפריפריה נשארים בחוץ. המרחק בין נער בדימונה ליזם שהקים חברת ענק – שעה וחצי נסיעה בלבד, אבל מרחק ענק מבחינה תרבותית ומנטלית. 🟡 ההייטק ככור היתוך חדש: החזון של ״אנו באנו״ – למנף את הכוח הזה לפתרון האתגרים הכי עמוקים של ישראל, ולמה עידן אופטימי במיוחד. פרק על המוח של הכלכלה הישראלית – האיומים שמעליו וההזדמנויות האדירות שגלומות בו. האזנה נעימה! 🎧

ממשלות בישראל כמעט תמיד נופלות על סוגיות דת ומדינה. זה בוער בקרביים של הישראלים. מהמחשבה הזו יצאתי לשיחה עם הרב דוד סתיו על שדה המוקשים של החברה הישראלית ועל הדרך לפירוקו. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 האורח שלי הוא הרב דוד סתיו – מייסד ארגון ״צהר״ ורב העיר שוהם, ומהקולות הבולטים והמשפיעים בציבוריות הישראלית. הרב סתיו מייצג זרם שמאמין שהיהדות לא צריכה לעמוד בסתירה למדינה דמוקרטית ולחיים המודרניים – אלא לשמש גשר בין רובדי החברה. דיברנו על: 👇 🟡 מונופול הכשרות: למה בשר כשר בישראל יקר ב-20% מבחו״ל, איך משגיחים מסוימים מגיעים למשכורות של מאות אלפי שקלים, ולמה השליטה בשוק הכשרות נמצאת בידי עסקנים פוליטיים. וגם על רפורמת הכשרות שנדרסה ממש לאחרונה. 🟡 ביקורת חריפה על מערכת הגיור הרשמית: ״השיעור הראשון שהמתגייר מקבל הוא איך לשקר טוב יותר את הרב.״ על גיור כהלכה, על מי נחשב יהודי, ולמה זו שאלת היסוד של המדינה היהודית. 🟡 האם צריך בכלל רבנות ראשית? שאלנו את השאלה הרדיקלית – ״עולם ישן עד היסוד נחריבה?״ האם לרבנות הראשית יש בכלל תקנה או שכמו ממסדים אחרים, גם את הממסד הזה צריך לבטל? 🟡 על הזרם החרדל״י העולה, על הפער בין ״אופטימיות״ ל״תקווה״, ועל למה הרב סתיו – למרות הכל – מסרב לוותר על אף יהודי, חילוני או דתי. ״אני מפחד פחד מוות שמאות אלפי ישראלים ירדו מהארץ.״ פרק עמוק, כן ולדעתי גם חשוב מאד. האזנה נעימה! 🎧

״אנחנו מזמן כבר לא מדינה ענייה – אנחנו מהמדינות העשירות בעולם. אי אפשר לנהל את המדיניות כאילו זה קיבוץ ששולח ווטסאפ אחד לשני.״ מהמשפט הזה יצאנו למסע על אחד האתגרים הכי קריטיים והכי מוזנחים של ישראל: הקשר המשתנה עם ארצות הברית, הסדק ההולך ומתרחב בימין האמריקאי – ובעיקר, מה ישראל יכולה לעשות אחרת. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 האורח שלי הוא מתן לב-ארי – כלכלן, בוגר אוניברסיטת Georgetown, לשעבר ראש מטה בלשכת מנכ״ל משרד האוצר בתקופת הקורונה ונציג ישראל בדירקטוריון הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח. מתן בא עם תזה חדה: הגיע הזמן שישראל תפסיק להתנהל כמו סטארט-אפ קטן או קיבוץ עני – ותתחיל לחשוב ולפעול כמדינה עשירה וגדולה עם מדיניות חוץ אקטיבית ויצירתית. דיברנו על: 👇 🟡 מדוע נזף ג׳י די ואנס בישראל על כך שהיא לא ״מוקירה תודה״ לממשל היחידי בעולם שעדיין תומך בה? 🟡 הסדק בימין האמריקאי: קהל גדל והולך במפלגה הרפובליקנית ששואל ״מה אנחנו צריכים את ישראל בכלל?״ מה עומד מאחורי המגמה הזו, וכמה היא מסוכנת? 🟡 הסיוע שהוא לא באמת סיוע: מסע מרתק בהיסטוריה של הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל – מפרויקט הלביא ועד היום. האם זו בעצם השקעה ולא צדקה? 🟡 ההזדמנות ההיספנית: למה ישראל ״עצלה״ כשהיא מתמקדת רק באוונגליסטים – ומדוע דווקא הקהילה ההיספנית, שגדלה לחמישית מכוח ההצבעה האמריקאי עד 2032, היא מפתח אסטרטגי שאנחנו מזניחים. 🟡 מה עושים? התזה של מתן: מדיניות חוץ ישראלית אקטיבית שחושבת עשרה צעדים קדימה, מגוונת את הבריתות, וחוזרת להשקיע במדינות מחוץ לארה״ב – כמו שעשינו פעם, וכמו שקטאר עושה היום בתחכום מעורר השתאות – כדי לחזק דווקא את הברית עם אמריקה. פרק שפותח את הראש לאחד האתגרים הכי קריטיים ומוזנחים של ישראל – ומראה שיש בו גם הזדמנויות שרק מחכות שמישהו יקטוף אותן. האזנה נעימה! 🎧

⭐ לפני ששמים פליי - שימו סאבסקרייב (עוקב) וחמישה כוכבים כאן באפליקציה ⭐ ב״דעה לא פופולרית״ אנחנו מדברים הרבה על איך בונים את המדינה מתוך השבר – המלחמה הממושכת, הקרע החברתי. אבל יהודה טאוב בא ואומר משהו אחר: לא מספיק לחשוב ״בינוני״ או בתוך הקופסה. יש לנו הזדמנות ויכולת לחשוב בענק – לממש את הפוטנציאל הישראלי האדיר שמחכה להתפרץ. טאוב, מחבר הספר ״הפוטנציאל הישראלי״, גיבש 12 רעיונות שכל אחד מהם לבדו יכול לייצר צמיחה של לפחות 100 מיליארד דולר. וכולם נשענים על מחקר רציני, מספרים ומודלים מקובלים בעולם – שום דבר מופרך או בלתי אפשרי. רק צריך תעוזה, חשיבה מחוץ לקופסה, ורצון אמיתי לקפוץ בענק. דיברנו על: 👇 🟡 השואה השקטה בעם היהודי: תהליך שעשוי להוביל להיכחדות של חלק אדיר מיהודי העולם תוך שנים מעטות. יהודה מסביר למה יש עלות כלכלית כבדה לשמירה על זהות יהודית – ומה הפתרון שנמצא מתחת לאף, אפשר ליישם אותו מיד, ואפילו לא דורש השקעה כספית של ממשלת ישראל. 🟡 מכרה הזהב של האקדמיה: איך נוסיף קטר צמיחה אדיר אם נשנה את הדרך שבה האקדמיה הישראלית ממסחרת את ההמצאות והמחקרים שלה – ולמה זה יתרום גם לאקדמיה עצמה. 🟡 התעשייה הביטחונית: הפוטנציאל העצום שגלום בתעשיות הביטחוניות – ולמה הפוטנציאל כלוא בשוק סגור, לא תחרותי, עמוס בירוקרטיה. איך מסירים את החסמים והופכים את ישראל למרכז חדשנות בטכנולוגיה צבאית שעונה על הביקושים הגואים בעולם. 🟡 הסברה בשיטות של המאה הקודמת: למה מותגים כמו אדידס מודדים את ערך המותג שלהם כל הזמן ומקבלים החלטות על בסיס דאטה – בעוד ישראל מתנהלת בתחום הזה בחובבנות עתיקה. יהודה פירט את תכניות הענק שלו לא רק כי כל אחת מהן יכולה להיות מנוע צמיחה בפני עצמה – אלא גם כדי להצית מחשבה יצירתית ונועזת. כפי שהוא אומר: ״הרעיון הכי טוב הוא הרעיון ה-13, שאני עוד לא חשבתי עליו״. עכשיו רק נותר לרענן את בניית המדיניות הישראלית כך שתחשוב בענק – לא בבינוני והצפוי. לספר של יהודה - ״הפוטנציאל הישראלי״ - https://sellameir.com/products/%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99?srsltid=AfmBOoo0A8i0fq-ajKN8cRgmX93R9PtJWRUpiS4i6-MkfMOSyWANciPW האזנה נעימה! 🎧

שאלת השתלבות החרדים – בכלכלה, בהשכלה ובצבא – קורעת את הציבור הישראלי בימים אלה. מתחת לכותרות מסתתר סיפור חשוב, וייתכן שהוא אחד המפתחות האמיתיים לשינוי: צמיחתו של החינוך הממלכתי-חרדי. מערכות החינוך המפלגתיות (של ש״ס ויהדות התורה), הן ליבת מנגנון השליטה של המפלגות החרדיות – והאמצעי לייצר דור שלם של צעירים ללא כישורי בסיס. אז מה קורה כשנפתחת דלת אחרת ויותר ויותר משפחות חרדיות בוחרות בחינוך הממלכתי? ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על בניית המדינה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 האורחות שלי הן מיכל צ׳רנוביצקי – אישה חרדית, מיוזמי ומקימי זרם החינוך הממלכתי-חרדי וחוקרת במכון ברל כצנלסון, ומיכל טהון – עורכת דין עם שנים רבות של ניסיון בממשלה ובמגזר הציבורי. שתיהן חברו יחד לנסח מדיניות חדשה שתפרק את החסמים בפני התפתחות הזרם הממלכתי-חרדי, והן באות לספר על מה שקורה באמת בשטח – הרבה מעבר לעניין לימודי הליבה. דיברנו על: 🟡 מה זה בכלל חינוך ממלכתי-חרדי? ומה בדיוק נמנע מילדים חרדים היום בחינוך החרדי הרגיל, חוץ מלימודי הליבה. 🟡 הלחצים האדירים מאחורי הקלעים: איך מפעילים לחץ על ראשי ערים שלא לפתוח בתי ספר ממלכתיים-חרדיים – כדי לשמר את הכוח של מערכות החינוך המפלגתיות של ש״ס ויהדות התורה. הביקוש קיים, המשפחות רוצות, ומישהו עוצר. 🟡 בית על חול: הזרם הממלכתי-חרדי בכלל לא מעוגן בחקיקה – הוא פועל מתוקף חוזר מנכ״ל של משרד החינוך שאפשר לבטל בכל רגע. איך נוסד ככה? 🟡 הסיפור המדהים של חסידות בעלז: למה החסידות הגדולה נכנסה להסדר עם המדינה שהפך את בתי הספר שלה לממלכתיים-חרדיים. 🟡 התכנית שמוכנה ליישום: מיכל ומיכל לא באו רק לתאר בעיה – הן בנו תכנית סדורה, כולל הצעת חקיקה והחלטת ממשלה כתובה, שתתיר את החסמים בפני החינוך הממלכתי-חרדי. הכל מוכן. פרק חשוב, אופטימי ומרתק. האזנה נעימה! 🎧

לעומת הרפורמה המשפטית שקרע אותנו בויכוח פנימי, יש רפורמות משפטיות חשובות לא פחות שיש סביבן קונצנזוס רחב: עינוי דין, משפטים שנמשכים שנים, חוסר יעילות שמוביל ציבור שלם לתחושה שהמערכת פשוט לא רואה אותו. בפרק הזה אנחנו צוללים אל הרפורמה שמטפלת בבעיות היום-יום של האזרח. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב (עוקב), ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 האורחת שלי היא אורית קוטב, לשעבר משנה לפרקליט המדינה ובכירה במערכת במשך שנים רבות. אחרי פרקים משפטיים בזווית שונה עם רז נזרי ואבישי גרינצייג, זו הזדמנות לצלול עם מומחית בכירה מתוך המערכת אל רפורמה משפטית מסוג אחר – כזו שמטפלת בעינוי הדין שאזרחים חווים ביום-יום, ובפתרונות שאפשר להעניק. לאורית יש תכנית סדורה בשלושה מעגלים. דיברנו על: 👇 🟡 המעגל הראשון – ״רפואה מונעת״ משפטית: מניעת סכסוכים לפני שנוצרו. יש שורה של צעדים שהממשל יכול לעשות על זרועותיו השונות כדי להפחית חיכוכים וסיבות לסכסוכים – עוד לפני שמישהו מגיע לעורך דין. 🟡 המעגל השני – דלתות חדשות לפתרון: סכסוכים משפטיים רבים חוזרים על עצמם עשרות אלפי פעמים, כשכבר די ברור איך יכריע השופט – מתביעות פח קטנות של התנגשות קלה בין כלי רכב, ועד בדיקות אבהות. אורית מציעה ערוצים מהירים און-ליין וגישור חובה שמורידים עומס אדיר מבתי המשפט ומעניקים צדק מהיר. 🟡 המעגל השלישי – ייעול בתוך בית המשפט: גם כשסכסוך כבר הגיע לבית המשפט, יש מסלולים והליכים שאפשר לפתח כדי לייעל את התהליך, לצד המקרים שבהם דווקא יש היגיון בהליך יסודי וארוך. 🟡 מי מתנגד לייעול? שאלנו את השאלות הלא נוחות: על לשכת עורכי הדין שלפעמים מתנהגת כגילדה, ועל שאלת העומק הערכית – האם ההתמקדות בייעול, במקום שיש בו קונצנזוס, היא לא דרך להתעלם מהפיל שבחדר: השאלות הפוליטיות והערכיות על האיזונים והבלמים שמפלגות אותנו? פרק שמראה שמנסה לדבר על תיקון מערכת המשפט בלי להיגרר מיד למלחמת הגושים הפוליטית – ושדווקא שם, אולי, מסתתר צדק אמיתי לאזרח שאפשר לייצר במהרה. האזנה נעימה! 🎧