Advertise on podcast: חרדית מדוברת

תמי זוסמן היא חרדית, חברת מועצת העיר בית שמש ועל כך היא משלמת מחירים לא פשוטים. בפרק הזה של חרדית מדוברת, תמי משוחחת עם אסתי שושן על מה זה להיות האישה החרדית היחידה סביב שולחן המועצה של אחת הערים המסובכות בישראל - עיר שבה המאבקים בין חרדים לחילונים, ובין חרדים לחרדים, הגיעו לא פעם לנקודת רתיחה, עיר שבחרה להחזיר את השליטה לעסקנות החרדית. זוסמן מספרת על דרכה ממושב דתי לסמינר הליטאי וולף בבני ברק, על מה שומעים במסדרונות, מה אומרים לה בפנים ומה אומרים עליה בשקט, ומה קורה לאישה חרדית ברגע שהיא מגישה שאילתה במקום לבקש טובה. איך נראית פוליטיקה שמתנהלת בטלפונים ובחדרים שהיא לא מוזמנת אליהם? עם מה היא צריכה להתמודד שהעמיתים שלה פשוט לא? ומה עושים עם ציבור שזקוק לשירות, אך לא מסוגל לבקר או לתגמל את העוסקים בצרכיו.

תוך שהוא לא חוסך בביקורת קשה על ההנהגה החרדית הפוליטית "ממנה יש לי אפס ציפיות" הרב ד"ר יהודה יפרח, משפטן, עיתונאי וראש הדסק המשפטי של מקור ראשון, מבקש מההנהגת הימין הדתי להתפכח מהברית עם החרדים ולהבין את האיום על החברה החרדית עצמה, על צעיריה ועל החברה הישראלית כולה. בשיחה עם אסתי שושן במסגרת סדרת "חרדית מדוברת בוחרת" הם מנסים להבין את עומק הסוגיות במערכת בחירות זאת בסוגיית חרדים והמדינה, הוא מספר על חוויותיו בישיבה חרדית, על השירות הצבאי בביתר עילית אחרי 7 באוקטובר וחולק ציטוט לא צפוי של החת"ם סופר.

יש שיטה שיודעת לחלק ג'ובים ולשמר עוני באותה תנועה. מקומות עבודה למקורבים, קופות ציבוריות בניהול משפחתי ותלות מתוכננת לכל השאר. כי ציבור נזקק הוא ציבור צייתן, וציבור צייתן הוא קול בקלפי. בפרק הזה בחרדית מדוברת, בסדרת "חרדית מדוברת בוחרת", אסתי שושן מארחת שוב את נעמי אברהם, עורכת דין ורואת חשבון חקירתית, בת החברה החרדית, האישה מאחורי סדרת התחקירים "על הצביעות". איך שיחה נשית על אופנה וסגנון איפור היא בעצם שיחה פוליטית? ומשם לשוד הקופה הציבורית שהפך לשיטה: "רב הכותל" והעמותה שמאחוריו, האוליגרכיה החרדית ואחיזתה בציבור, ואסון מירון שאיש לא לקח עליו אחריות. בסוף השיחה נעמי קוראת את פרק פ"ב בתהילים, עד מתי תשפטו עוול? שאלה עתיקת יומין, רלוונטית מאוד לימינו.

הטונים עולים בין אסתי והפרופסור צדיק סביב סוגיות מעמד האישה ומחירי השמרנות בתוך קהילות סגורות. בפרק השני של השיחה הם עוסקים בשאלות של משפחה, זוגיות ופגיעות מיניות בהקשר האידאלים הנפוצים של נאמנות וקדושה. בהמשך הפרופסור יסביר למה הוא קורא לתורת הקבלה "מפלצת הספירות" ושולל את אמיתותה. והאם ניתן לקיים חיים דתיים אמוניים הנשענים רק על רציונל ושוללים את הרגש.

במקום בו מתחילה האמונה נגמר השכל? ובכן, יש מי שיחלקו על זה. בפרק הזה בחרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את פרופ' שלום צדיק, מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר פילוסופיה יהודית בימי הביניים ומחבר "קריאה לתחייתה של הפילוסופיה הדתית", שתכניו והתבטאויותיו מסעירים בתי מדרש מימין ומשמאל. מיהו האל הרציונלי, ומאיפה בכלל הגיעה תפיסת האמונה שאנחנו מחזיקים בה היום. האם צריך בית מקדש? ובהעדר ה"אמונה" בתפיסתה הפשטנית, למה, אם כך, לשמור מצוות בכלל. צדיק מסביר למה לימוד פילוסופיה יהודית הוא לא מותרות אקדמיות אלא צורך, ובדרך גם טוען למה סביר להניח שלשפינוזה לא היה ליבידו.

כן, הסכנה הזו קיימת, אך בכל זאת חשבנו שנכון לדבר על הנושאים הללו, כי אולי יום אחד תפגשו אותם ברחוב, בשכונה, או מתחת לפנס ותגידו, איך לא שמתי לב. בפרק הזה בחרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את שלי רפופורט יועצת אסטרטגית להטמעת שוויון בין נשים וגברים בערים, ברשויות מקומיות ובארגונים. בשיחה זו תגלו מה קורה ברשויות המקומיות בזמן שישנתם, איך הוטמעו בערים מסורתיות ודתיות נורמות חדשות לשוויון בין המינים, כן גם בערים שלא חשבתם.

איך נראה החלום הרומנטי של נערה בבית יעקב, ומה קורה כשהוא לא מתגשם בגיל עשרים? לאה שיינברום, עובדת סוציאלית קלינית, בוגרת "נבחרות" ומייסדת קבוצת שיח.ה להחלפת דעות בין נשים פמיניסטיות לגברים חרדים, עברה שנים ארוכות של רווקות בעולם שבו כל שנה שעוברת נספרת בקול רם, והתחתנה בגיל שנחשב בוגר במונחים חרדיים. הסיפור של לאה מסתבך כשהתודעה הפמיניסטית שלה מתעצבת ומתגבשת במהלך ימי הרווקות שלה, והיא מעזה לומר בקול רם שהיא רוצה את זה אחרת.בפרק הזה בחרדית מדוברת לאה מספרת לאסתי שושן על רווקות רבת שנים, על חתונה הלכתית לא קונבנציונלית אחרי שכמעט התייאשה מהקמת בית ועל תקווה גדולה שצריך להחזיק גם כשהמנגינה שלך שונה מהסביבה.

הרעיון החסידי נולד כדי לתת ערך לאדם הפשוט ולחבר כל אחד לחוויה הדתית ולקב"ה. אבל במקומות מסוימים הוא הפך לשעבוד מוחלט לדמות אחת, בשר ודם - לאדמו"ר. התחקירים של אהרון רבינוביץ ויואלי ברים על חסידות ויז'ניץ-מרכז חשפו לאן זה יכול להגיע: חסידים שנדרשים להפוך ל"זנבות", אברכים שמוכרים דירות ותורמים קרנות השתלמות לבניית בית מדרש של רבע מיליארד שקל וסכסוך ישן שמתדלק עד היום קטטות רחוב המוניות.בפרק הזה בחרדית מדוברת, אסתי שושן מארחת את יהודה מוזס - בנו של ח"כ לשעבר מנחם אליעזר מוזס, מי שהיה שמש האדמו"ר ונציג ויז'ניץ באגודת ישראל בכנסת. יהודה גדל בתוך חצר המלוכה של ויז'ניץ, הכיר מבפנים את הסודות, וראה מקרוב איך היא מתנהלת - בימי הזוהר וברגעי השבר. יחד הם חוזרים אל שורשי הדרמה: בן האדמו"ר שיצא לגלות וחזר, ריב האחים על הכתר, ואיך מתנהלות חצרות מלוכה בישראל של ימינו.

"אבא מסתכל מלמעלה" הייתה סיסמת הבחירות של ש"ס, "השם יתברך תמיד אוהב אותי" הפך להמנון המלחמה. מולם עולה סיסמת "נמות ולא נתגייס" של רבני ומנהיגי ש"ס, המושכת את הציבור המזרחי לבדלנות החרדית. סביב השורות האלה מתנהל המאבק על הקול המסורתי-מזרחי לקראת הבחירות. בפרק הזה בחרדית מדוברת, אסתי שושן מארחת את אופיר טובול - חוקר תרבות ומוזיקה, משפטן וראש בית כולנא – בוגר החינוך הציוני דתי ומסורתי מבחירה, כדי לברר איפה בכלל חי היום הכוח הזה: בקלפי, בבתי הכנסת השכונתיים, במוזיקת הפופ המזרחי או בקברי הצדיקים, ומי יזכה בו בבחירות הקרובות. שיחה שנעה בין רבניי הידברות, לאודיה, והרב הרוש, למשפיעניות רשת ביום בשבוע של צניעות, ולתפיסת המסורתיות הפשרנית מטבעה שתפגוש את ההכרעה בקלפי.

האם בחברה החרדית רוצים לדעת כמה עולה הביטחון שלנו? מי משלם את המחיר? ומה קורה לגוף ולנפש של מי שחזרו משם ולעולם יהיו מה שהיו קודם? בפרק הזה בחרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את ציפי הורביץ, אישה חרדית שעובדת באגף השיקום של משרד הביטחון ומלווה אישית פצועי המלחמה, פגועי גוף ונפש בדרכם להחלמה. ציפי מספרת בכנות חשופה איך היא הגיעה לשם, עוד מהימים של אימהות מוקדמת ובוסרית שלימדה אותה לחפש דרך ולשאול שאלות שאסור לשאול. היא מתארת מה עושה לאישה חרדית להביט יום יום בעיניים של מי שחירף נפשו בשדה הקרב, וללוות אותו בדרך הבלתי נגמרת חזרה לחיים, ואז לחזור בעצמה הביתה, אל קהילה שמעדיפה לא לדעת מה שילמו אחיה ואחיותיה בשביל השקט שלה.

החרדים מגיעים לבחירות 2026 בשיא כוחם הפוליטי - קואליציית חלומות, כל הוועדות, כל התפקידים וברית פוליטית איתנה של בגוש האמוני. ובדיוק שם מתגלה הפרדוקס: מעולם לא היו חזקים כל כך, ומעולם לא הרגישו מובסים כל כך. בחורי ישיבה במעצר, סנקציות, זעם ובערה ברחוב החרדי על הנציגות הפוליטית, שלא ממש יודעת איך לנהל את האירוע. בפרק זה בסדרת "חרדית מדוברת בוחרת" אסתי שושן מארחת את הפרשן, העיתונאי, הקומיקאי ואיש התקשורת אלי ביתאן, לסקירת מגמות הבחירות בתוך הרחוב החרדי, טשולנט עסיסי של משחקי הכס בין החצרות ותת המפלגות: הקרע בש"ס ומשבר הבייס, השיתוק המנהיגותי אצל גדולי הדור הליטאים, החסידים שתופסים עצמאות מול המדינה, ובן גביר שהפך למפלגה החרדית השלישית בגודלה בלי להתאמץ. ובאמצע הכול השאלה של הפרויקט: על מה בעצם יצביעו החרדים הפעם ? והאם המשבר הנוכחי יזיז לוחות טקטוניים, יגרום לאנרכיה או להתארגנות מחדש?

רגע לפני שחרדית מדוברת הולכת לקלפי היא רוצה להבין על מה הבחירות הפעם. סדרת פרקים חדשה תנסה לפצח את הסוגיות שמתדלקות את השיח הפוליטי בישראל עם מיטב האורחים והאורחות. בפרק זה על השולחן, הצעת החוק שתרחיב את הלימודים בהפרדה באקדמיה גם לתארים מתקדמים. אסתי שושן ומלכי רוטנר, חסידת בעלזא, פעילה חברתית, מייסדת קבוצת דף היומי לנשים ומנחת קבוצות, לוקחות בחזרה דיון שתמיד נעשה מעל הראש של הנשים החרדיות - למענן, בשמן, בלעדיהן. האם ההפרדה המגדרית המתרחבת באמת טובה לחרדים ולחרדיות? האם מתקיים כאן חופש בחירה אמיתי? מי מרוויח מהפרדה הזו? ובשאלה הגדולה של ההגיון מאחורי עיצוב צביון המדינה בחקיקה דתית.

מה מפריד בין החרדים לציונות הדתית - ומאיפה באים הרעיונות המשיחיים שמעצבים את שניהם? האם תפקידו של עם ישראל הוא להיות אור לגויים, ואם כן - מי מגשים את זה בפועל? האם הגאולה כבר כאן, ומה קורה לחרדים שמשקיעים את כל חייהם ב"פרויקט התורה" - האם הם מרוויחים, או מפסידים חלקים שלמים מעבודת השם או אף מהתורה עצמה? למה יום ירושלים, שהיה פעם קונצנזוס ישראלי, הפך למוקד מחלוקת? ומדוע חוזרים בתשובה מאמצים דווקא סממנים חרדים? בפרק זה בחרדית מדוברת אסתי שושן משוחחת עם הרב ספי גלדצהלר, ראש בית המדרש "הרוח הגדולה", דוקטורנט, מרצה וסופר - ואחד הקולות הבולטים כיום בהפצת משנתו של הרב יהודה ליאון אשכנזי, מניטו. הוא מקיים פולמוסים מצולמים עם נציגים של העדה החרדית ונטורי קרתא על שאלת היחס למדינה ולגאולה וגם עם בני דתות שונות על הרעיונות העומדים בבסיס אמונתם.

יהודית יפרח לא למדה בבית יעקב. מצד שני היא גם לא בעלת תשובה. היא פגשה את משה, בעלה בהקפות שניות בכותל בגיל שמונה-עשרה, וכך, בלי שהתכוננה ובלי שתכננה, מצאה את עצמה בתוך החברה החרדית, אישה, אמא בעולם בו היא תוהה לגבי הערכים בו. בפרק הזה ב"חרדית מדוברת", היא מספרת לאסתי שושן על מסע החיים שלה כבת לעולים ממרוקו שלא הכירו בחלוקות המגזריות, על הילדים שגידלה בחינוך החרדי, על ההתאמות שעשתה בחייה כדי להיות חלק. על השאלות, הלבטים והתמורות שבאו עם המלחמה. יהודית היא מנהלת משרד פרסום, יועצת אסטרטגית פוליטית, ונהגת אמבולנס במד"א והיא תרמה כליה למישהו אותו היא לא הכירה, זו שיחה על זהות, תרבות ואהבה שמנצחת.

בציונות הדתית זה הפך למאבק חברתי גלוי. בחברה החרדית, לא מדברים עדיין. מה קורה עם להט"בים שנולדו בחברה החרדית או הדתית? בפרק הזה אסתי שושן מארחת את הרב רפאל יהונתן פוליסוק, בוגר ישיבת הדגל הציונית דתית "מרכז הרב" הוא רב במכון פרדס, פוסק הלכה ופעיל בתחום הלהט"ב הדתי. פוליסוק עבר בעצמו את הדרך הארוכה: מילד שעלה מברזיל וגדל בחברה מסורתית, דרך עולם הישיבות תקופת שידוכים שלא צלחה ואל טיפולי המרה שטלטלו את נפשו. ומשם, דווקא אל תוך בית המדרש, שם בחר "לקחת בעלות" על היהדות שלו וללמוד את המקורות בעצמו, מהי עמדת ההלכה האמיתית סביב מי שנולדו עם נטיה מינית אחרת והאם גורלם הוא לוותר גם על אלוקים, התורה והקהילה ביציאתם מהארון? למה הוא אמר קדיש בכותל על עצמו? האם מדובר במאבק הלכתי טהור, או בעיקר מאבק מודרני אוניברסלי בין שמרנות לפרוגרס? ואיך נשמעות השאלות שמגיעות אליו מחרדים וחרדיות?