Advertise on podcast: מנהיגות מזווית אחרת

אנחנו יודעים להעביר מידע. הבעיה היא שמידע לא מזיז אף אחד. בפרק הזה אני מארח את שירלי ארמלנד חן, מומחית לזיקוק מסרים ומחברת הספר "מה בוב יספר לג'ון". שירלי עובדת עם מנהלים ואנשי מפתח בארגונים, ומלמדת איך לקחת ים של מידע ולזקק ממנו תובנה אחת ברורה, כזאת שגורמת לאנשים להבין משהו חדש ולפעול. דיברנו על המנהל שהציג מצגת מושלמת ובעצם "העביר לנו את האחריות". דיברנו על למה כדאי להציג קודם את התובנה ורק אחר כך את הנתונים. ודיברנו על השאלה שמשנה את כל הדרך שבה בונים הרצאה, ישיבה או מייל: מה בוב, שישב בחדר, יספר לג'ון, שלא היה בו? ראינו גם איך מנהלים שיחה קשה כמו צמצומים, כך שעובד יחזור הביתה עם הבנה ולא רק עם כעס. ובדרך: למה "תסכם לי בשלוש נקודות" ב-AI זה לא העבודה האמיתית, ולמה אין דבר כזה הרצאת השראה. פרק מרתק! תהנו. קישורים לעקוב אחרי אייל - לינקדאין - https://www.linkedin.com/in/eyal-gonen-25b456215/ אינסטגרם - https://www.instagram.com/gonen_eyal/ לקבוצת הוואטסאפ השקטה - https://did.li/Mzbsl לערוץ הטלגרם - https://t.me/leadership_eyalgonen איפה למצוא את שירלי - הלינקטרי עם כל הלינקים: https://linktr.ee/ShirleeAC

אזור המנהיגות. בפרק הזה של "מנהיגות מזווית אחרת" אירחתי את צור ישראל גינוסר, מנכ״ל ושותף מייסד של תוכנית המנהיגות הופמן קופמן, לשיחה שנעה מהעולם הפנימי של המנהיגים, ועד לאתגרים הגדולים שמעסיקים היום ארגונים. התחלנו, באופן לא שגרתי, במדיטציה. משם דיברנו על שני "שרירים" שמדיטציה יכולה לפתח ושיש להם משמעות עמוקה למנהיגות: מיקוד - היכולת למצוא בהירות בתוך כל הרעש שסביבנו ובתוכנו, ומודעות עצמית - היכולת לראות מחשבה מבלי להזדהות מיד עם המחשבה, לקחת ממנה מעט מרחק, להתבונן בה, להרהר ולבחור באופן מודע יותר איך להגיב. בסופו של דבר, לפני תקשורת, משא ומתן, ניהול קונפליקטים ושאר מיומנויות המנהיגות - צריך לעבוד על מערכת ההפעלה שלנו. כי את אותו Skill בדיוק אפשר להפעיל מתוך מערכות הפעלה שונות ולקבל תוצאה שונה לחלוטין. דיברנו גם על הכוח של הצוותים שמרכיבים את תכנית המנהיגות בהופמן-קופמן, שהופכים ל־Personal Board - קבוצת אנשים שאפשר להביא אליה דילמות אמיתיות, לקבל פידבק ללא אינטרסים ולתרגל מנהיגות על החיים עצמם. על הכוח שנוצר כשסביב תוכנית מנהיגות מתפתחת קהילת בוגרים שחבריה לא רק מקבלים ערך, אלא גם מעבירים אותו הלאה - Pay It Forward. צור הציע גם הגדרה מעניינת למנהיגות: היכולת לייצר אצל אדם אחר מוטיבציה פנימית להתחבר למשימה. לא לגרום לו ללכת אחריך, אלא לגרום לו לרצות להיות חלק מהעשייה. אחד הכלים לכך הוא להיות Example of Excellence - אדם שרואים אצלו מודעות, עשייה והתנהגות שמעוררת באחרים רצון לפעול. דיברנו גם על פיתוח מנהיגות דרך מודל I-We-It: להתחיל מהאדם ומהמודעות העצמית, לעבור למערכות היחסים וליכולת לתקשר ולפעול עם אחרים, ומשם להתחבר למשימה הגדולה. מה האתגר המנהיגותי? צור רואה שתי "מלחמות" שמתרחשות כמעט בכל ארגון: מלחמת הסילואים - מכירות מול כספים, מו"פ מול שיווק, מחלקה מול מחלקה. ומלחמת הלמעלה-למטה - ההנהלה שרואה את התמונה הרחבה, מול מי שנמצא בשטח ורואה דברים שאי אפשר לראות מלמעלה. דווקא במפגש שביניהם נמצא אזור המנהיגות. מנהיגות טובה יודעת לחבר תמונות חלקיות, לייצר הקשבה ותקשורת, להפחית מלחמות אגו ולחבר אנשים לשאלה אחת: What is Mission First? מה הדבר שהכי משרת עכשיו את המשימה המשותפת שלנו? דיברנו על ה- Servant Leadership, והאם ארגונים הם באמת People First? צור מציע הסתכלות אחרת: ארגונים הם Mission First. האנשים הם הדבר החשוב ביותר שמאפשר למשימה להתממש, ולכן צריך לפתח אותם, לבנות אמון, מערכות יחסים ותרבות בריאה, אבל האנשים הם לא ה-End Goal של הארגון. יש משימה, ערך ותוצאה שהארגון צריך להגיע אליהם. בסוף דיברנו על AI ועל עסקת החליפין שאנחנו עושים עם הטכנולוגיה, בכל פעם שאנחנו מוסרים לה יכולת אנושית, אנחנו עלולים להפסיק לאמן את השריר הזה בעצמנו. בעולם של Rapid Change, אולי השריר החשוב ביותר שמנהיגים וארגונים צריכים לפתח הוא דווקא Adaptability, היכולת להשתנות, ללמוד ולהמשיך לפעול בתוך מציאות משובשת, בלי לאבד בדרך את המיומנויות האנושיות שלנו. פרק על מנהיגות, אבל בעצם גם על מיקוד, אגו, קהילה, מערכות יחסים, טכנולוגיה - ועל העבודה הפנימית שמאפשרת לנו להוביל טוב יותר.

הוא מהראשונים שהצליחו לעשות את זה, להנגיש תובנות ומחקרים מורכבים בשפה פשוטה ובגובה העיניים, ולחבר אותם בצורה ישירה לניהול היומיומי של כולנו.בפרק החדש עם פרופסור דן אריאלי, צללנו אל מאחורי הקלעים של הפסיכולוגיה האנושית והכלכלה ההתנהגותית. דיברנו על עיצוב סביבת העבודה והשפעתה על יצירתיות ומוטיבציה, על אומץ ניהולי וארגוני בעידן של פחד, על בחירות בחיים, אמון, מוטיבציה פנימית ויצירת משמעות.כמובן שאי אפשר בלי איך להשתמש נכון ב-AI כדי לאתגר את החשיבה שלנו, למה קונספירציות מצליחות לשגשג ואיך הרשתות החברתיות מנצלות את החולשות שלנו. למה דן בחר ללכת ללמוד להיות "דולת סוף החיים"? מה העצה הכי טובה שלו רגע לפני שהולכים לקלפי? למה עדיף (והרבה יותר קל) לשנות את הסביבה מאשר לנסות לשנות את אופי האדם? ולמה החוויות המשמעותיות ביותר בחיים שלנו כרוכות הרבה יותר בקושי ודמעות מאשר בהנאה וצחוק?בשביל כל אלה תצטרכו להאזין לפרק המלא.שיחה מרתקת שהיא פשוט חובה לכל אחד ואחת, לכל מי שרוצה להבין איך המוח שלנו באמת עובד ואיך לקבל החלטות טובות יותר. הפרק זמין עכשיו להאזנה בכל פלטפורמות הפודקאסטים:ספוטיפי - https://did.li/Wn4ZHאפל - https://did.li/dzvDNיוטיוב - https://did.li/FcBmCמוזמנים להצטרף ולעקוב גם כאן:לקבוצת הוואטסאפ השקטה - https://did.li/Mzbslלערוץ הטלגרם - https://t.me/leadership_eyalgonen

מרגישים שהעולם סביבנו פשוט השתגע? אתם ממש לא לבד. בפרק החדש ישבנו לשיחה עמוקה ומרתקת עם חוקרת התודעה מיקי אלון, כדי לנסות לעשות קצת סדר בתוך הכאוס העולמי והלאומי שאנחנו חווים. דיברנו על שחיטת פרות קדושות, על התנפצות אשליות, ובעיקר – על איך אנחנו, ברמה האישית, יכולים לנווט בתוך הסערה הזו. הנה 5 נקודות מרכזיות מהפרק שפשוט חובה לקחת צידה לדרך: 1. קריסת הסדר הישן ומעבר העידנים המערכות הגדולות שהתרגלנו להישען עליהן – ממשלות, מוסדות, ואפילו נורמות חברתיות – הולכות ומתערערות. כל "פרה קדושה" נשחטת. אנחנו לא חווים סתם רצף של משברים מקריים, אלא מעבר תודעתי עמוק לעידן חדש שמאלץ אותנו לשמוט את האחיזה במוכר ובידוע ולשאול שאלות קשות. 2. מטאפורת "תעלת הלידה" למה התקופה הזו מרגישה כל כך חשוכה וכואבת? התשובה היא שאנחנו נמצאים עכשיו בתוך "תעלת לידה" לאומית ואנושית. תעלת לידה היא מקום צר, דחוס ולוחץ עד הקצה. אבל הדבר הכי חשוב לזכור לגביה: היא חד-כיוונית. אי אפשר לחזור אחורה אל מה שהיה, החושך והלחץ הם אלו שדוחפים אותנו קדימה אל עבר השינוי. 3. שעת המבחן של הפרט ואחריות אישית המנהיגות החיצונית המוכרת לנו הולכת ונחלשת, והתחושה היא שאין באמת "מבוגר אחראי" שאפשר לסמוך עליו. אבל דווקא הריק הזה הוא קריאת ההשכמה שלנו. במקום לשקוע בתחושת קורבנות או לחכות למושיע, זה הרגע שלנו להתבגר, לקחת אחריות מלאה על החיים והתודעה שלנו, ולבנות עוגנים פנימיים חזקים. 4. הצורך באיזון: אנרגיה נקבית מול זכרית העולם שלנו כרגע נשלט על ידי "אנרגיה זכרית" לא מאוזנת – של כוחנות, הקצנה, מלחמות ואגו. כדי לרפא את השבר, העידן החדש דורש התרחבות של אנרגיה נקבית. לא במובן של גברים מול נשים, אלא ביכולת להכיל מורכבות, לייצר איזון, עגלגלות וחיבורים עמוקים. 5. מהפרט אל הקהילה החדשה האינדיבידואליזם של העידן החדש לא מוביל לניתוק, אלא לקולקטיב מסוג חדש. כשאנחנו בונים את עצמנו כאנשים שלמים שלוקחים אחריות, אנחנו יכולים לייצר קהילות מבוססות מצבי "Win-Win". המודל החדש מזכיר רשת של פטריות (Mycelium) בטבע – רשתות שלמות וחזקות שמתחברות, משתפות פעולה ומזינות אחת את השנייה. השינוי שאנחנו עוברים אולי מפחיד ומטלטל, אבל הוא מביא איתו הזדמנות היסטורית: לקחת את הרגע הזה, שהוא רגע של גורל כואב, ולהפוך אותו לרגע של ייעוד אמיתי. 🎧 האזינו לפרק המלא

בפרק אירחתי את לירון גליקמן, מומחית בינלאומית למיתוג אישי ונטוורקינג, דיברנו על הכוח של מערכות יחסים בעולם העסקי והאישי, על הדרכים להפוך "פניות קרות" לקשרים חמים, ואיך לבנות רשת קשרים אסטרטגית שפותחת דלתות ברחבי העולם. דנו בחשיבות האותנטיות במפגשים אנושיים, במודל 4 ה-Ps ליצירת מכנה משותף, ואיך להתגבר על המבוכה הטבעית שכולנו מרגישים באירועים חברתיים. - האם נטוורקינג הוא כישרון מולד או מיומנות נרכשת? - איך גורמים לאדם זר לרצות לעזור לנו מכל הלב? - מה הקשר המפתיע בין רשת קשרים לתוחלת החיים שלנו? - למה לבקש עצה זו הדרך הטובה ביותר לרתום משקיעים ולקוחות? - כיצד ניתן למנף כנסים ואירועים גם לאנשים המופנמים ביותר? פרק מרתק! תהנו. קישורים לפרק:ספוטיפי - https://did.li/Rm3ZHיוטיוב - https://did.li/pJWgTאפל פודקאסט - https://did.li/X6Qx5 לקבוצת הוואטסאפ השקטה - https://did.li/Mzbslלערוץ הטלגרם - https://t.me/leadership_eyalgonen לרכישת הספר של לירון - https://lironeglikman.com/he/%d7%a1%d7%a4%d7%a8-tscp/ הסושיאל של לירון Instagram: https://www.instagram.com/lirone.glikman LinkedIn: https://www.linkedin.com/in/lironeglikmanYouTube: https://www.youtube.com/@lironeglikman

בפרק אירחתי את איתמר בן מאיר, מנכ"ל נת"ע, דיברנו על פרויקט התשתית השאפתני והגדול ביותר בתולדות המדינה – המטרו. דנו במורכבות הניהולית של תקציב עתק, בשינוי התרבות הארגונית בתוך חברה ממשלתית, ואיך רותמים את כלל המשק והרשויות המקומיות למשימה לאומית אחת שתשנה את פני המדינה בעשורים הקרובים. - האם המטרו הוא פתרון הקסם למשבר התחבורה? - איך מנהלים אלפי עובדים ושותפים בפרויקט של 180 מיליארד ש"ח? - מה גורם למהנדסים לוותר על השוק הפרטי לטובת המגזר הציבורי? - כיצד בונים אמון בין משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות תשתית? - מה הקשר בין חפירת מנהרות למוביליות חברתית וציונות? פרק מרתק! תהנו.

מנהיגות מייצרת משמעות.  הפרק החדש הוא פרק סולו קצר, שעוסק במה שכולנו רוצים - משמעות, תחושה שיש לנו מקום בעולם, שאנחנו חלק ממשהו. אחד האתגרים הגדולים ביותר בתקופה שלנו, ושל עולם העבודה בפרט, הוא החיפוש אחרי משמעות. בתקופה שבה נראה שבינה מלאכותית מספקת את כל התשובות והפתרונות, תפקיד המנהיגות מתחדד והיא הופכת למקור של משמעות וחיבור אנושי. בפרק אני מדבר על "משבר המשמעות", מגפת הבדידות, על ההבדל בין אושר ומשמעות, ומציע כלים פרקטיים ליצירת משמעות וחיבור עמוק יותר לעשייה היומיומית.

הארגון שלכם סובל מ"כאב כרוני"? 🧠🩺 בפרק הזה ארחתי את ענבל הראל סמנכ"לית משאבי אנוש באופרטיב. תכננתי לדבר עם ענבל על "חיכוך", אישי וארגוני, על החיכוך שמנהלים מרגישים בתוך עצמם, כשהם צריכים להחליט, כשמשהו פנימי מאותת להם שהם לא בכיוון, כשהם חווים התנגדות ושחיקה. ועל ארגונים שהחיכוך בהם מורגש בכל מקום, אגו, כל מחלקה מושכת לכיוון אחר, נלחמים על משאבים, מפרשים את החזון אחרת, נלחמים על המקום. חיכוך שהופך אנרגיה של תנועה לאנרגית חום. שתוקע את המנוע בסוף.. אבל ענבל רצתה לדבר על כאב, כזה שאנחנו מרגישים אותו, באופן אישי וגם בארגון, שאנחנו בדיפולט רצים לתקן אותו, מחפשים פתרונות, שלא יופיע בדשבורד, ואם זה לא הולך אז פשוט מכחישים אותו, מתעלמים ממנו וממשיכים לרוץ. בלי ששמנו לב, יצא שדיברנו על כמה זה כואב לגדול, ועל זה שהחיכוך והכאב הם לא תקלה - הם סימן. דיברנו על הארגון כעל גוף חי: - המוח הוא המנהיגות, התודעה, מערכת קבלת ההחלטות. - הגוף הוא הארגון, הרקמות והשרירים. - מערכת העצבים היא ה-HR, שהם מערכת החישה הארגונית, אלה שמרגישים הכל. ענבל אומרת ש "Our Issuess are in our Tissues", הבעיות שלנו נמצאות בתוך הרקמות שלנו, הגוף זוכר הכל, אי אפשר לשים פלסטר על משבר אמון ולצפות שהארגון יחזור להיות מה שהיה. כאן נכנס מודל ה-AIA שפיתחנו בשיחה: 1. קשב - Attention: היכולת של מנהיג פשוט "לשבת עם הכאב", להקשיב למה שנאמר ולזהות את מה שלא נאמר, מבלי לרוץ לפתרון מיידי 2. זיהוי - Identify: להבין מה באמת מאיים על המערכת, האם זה פחד? איום על הזהות? חוסר ביטחון? 3. פעולה - Act: פעולה שנובעת מתוך הבנה עמוקה, לא מתוך דחף להשתיק את הסימפטום זה היה פרק שבו הורדנו את הפסאדה הניהולית ודיברנו על מנהיגות שמתחילה בלב ובגוף. מוזמנים להאזין לפרק המלא, לדרג את הפודקאסט ולעקוב!

מה גורם למנהלת בכירה, עם קריירה עשירה, להרגיש פתאום ב"כיתה טיפולית"? בפרק החדש, אירחתי את גלית גולד, VP HR Mend.IO , לשיחה חשופה על המסע שלה לתוך ה"גן הסגור" של ההייטק - מעבר שהיא עשתה באמצע החיים, עם המון אומץ וגם לא מעט רגעים מטלטלים. גלית לא הגיעה לספר "סיפור סינדרלה", היא הגיעה לדבר על הפחדים, על האתגרים שלא מדברים עליהם ועל העבודה הקשה שנדרשת כדי "להמציא את עצמך מחדש" מההבנה שצריך לעבור לג'ינס וסניקרס, לשנות את הטרמינולוגיה ולהתחיל לדבר הייטקית, על הפידבק המערער שקיבלה על המייל הראשון - "פה זה לא קורפורייט, דברי תכל'ס", האופסייט הנהלה הראשון שהובילה והיה לא משהו…  דיברנו גם על ישיבת בורד, שבעוד גלית נאבקת באנגלית וצמודה לסקריפט כתוב כדי לא לטעות בדקדוק, המנכ"ל חייך ואמר לה: "כולם כבר קראו את המצגת, אין צורך להקריא". באותו רגע, גלית עשתה את הדבר הכי אמיץ שאפשר: היא סגרה את המחשב והתחילה לדבר מהלב, מהניסיון ומהערך שהיא מביאה. בלי סקריפט, בלי פחד, בלי גרמר, פשוט מנהיגות נטו. דיברנו בפתיחות על תסמונת המתחזה שמלווה אותה גם אחרי שנים, ועל השליחות שלה היום: לפתוח את הדלת לאנשים שהם לא "קופי-פייסט" של התעשייה -  מהפריפריה, מהמגזר החרדי או הערבי, ומאנשים שעושים הסבה בגיל מבוגר. גלית פתחה את הלב, והזכירה  ש"עדכון גרסה" הוא לא רק טכנולוגי, הוא קודם כל אנושי.

לעמוד על הפודיום ולוותר על הפרס. בפרק החדש אירחתי את רענן כהן, יזם סדרתי והאיש מאחורי הספר (המטורף) "רק עוד קצת ודי". השיחה שלנו היא שיעור מאלף על מה שקורה מאחורי הקלעים של החוויה היזמית בהייטקס, על כל הכותרות הנוצצות ומה שעומד מאחוריהן, והכי חשוב - מה עובר על היזם.  רענן שיתף בכנות נדירה על המסע הבלתי יאמן שלו: הנפילה הגדולה: ב-MobileMax הוא היה על גג העולם. החברה הייתה בנסיקה, הונפקה בבורסה, ואז הוא סירב להצעה לרכוש ממנו מניות בשווי 10 מיליון דולר, כי היה בטוח שהחברה אוטוטו בדרך לשווי של מיליארד, ממש רק עוד קצת ודי. אבל אז הגיעו האייפון והאנדרואיד ושינו את המשחק, שווי החברה נמחק, ובגיל 40 הוא מצא את עצמו מסיים מסלול של 8 שנים כיזם ומנכ"ל, עם 4 ילדים ומשכנתא, אה - ובלי שקל. הסיבוב השני: ב-Bringg הוא כבר לא חיכה לכסף. הוא למד לקחת כסף הביתה כשזה התאפשר, גם כשזה יצר חיכוכים עם המשקיעים, וככה התחיל הנוקאאוט הראשון. ואז השני. ואז.. בדיוק כשהביא שותפות עם הלקוח הכי גדול שאפשר לחלום עליו, ובדרכו לעדכן את הבורד על גיוס שיהפוך את החברה ליוניקורן, הוא גילה שיש עוד סיבוב לקרב, ואחד הדירקטורים נעמד ומקריא לו זימון לשימוע לפני פיטורים. מלכודת ה-Fake it: דיברנו על המאחורי הקלעים, על הפער בין התדמית הנוצצת באירועי תעשייה לבין הבדידות והחרדות בלילה, על התחושה שאם כולם כל כך הפי-הפי, ורק אתה לא, אולי אתה לא מתאים לזה, או שאתה עושה משהו לא נכון?  מעבר לסיפור האישי, רענן זיקק מלא תובנות קריטיות, הינה 3 מהן: מוכנים לשאלת "דג הזהב"? אנחנו מגיעים לפגישות מוכנים להגן על עצמנו (Defense), אבל מה קורה כשהצד השני משתכנע ואומר "כן"? אם המשקיע או הלקוח שואל "אז מה אתה מציע?" ואתם מגמגמים, באותו רגע איבדתם את המומנטום. תבואו תמיד עם תשובת מוכנה ועם רעיון מגובש, זאת הזדמנות שחובה לנצל.  בדידות היזם: אינטנסיביות האירועים היא כזאת שמה שקרה לך בבוקר אתה כבר לא זוכר בערב, ואין לך באמת עם מי להתייעץ. רענן ממליץ למצוא מנטורים שנמצאים "כיתה אחת מעליכם" - כאלו שחוו את אותם קשיים ממש לא מזמן ויכולים לתת עצות פרקטיות בגובה העיניים. באקוסיסטם שלנו בישראל, בעיקר בהייטק, יש נכונות גבוה של אנשים שעשו את זה, לעזור לאחרים. מה שמר עליו בכל התקופה? ה-Monkey Mind משתלט בבוקר עם דאגות וכאבי בטן? ספורט - רכיבה, שחיה אבל בעיקר ריצה היא ה"סם" שככל שעוברים הקילומטרים, התמונה מתבהרת ואפשר להסתכל על הבעיות בצורה צלולה. ולגבי התירוץ שניסיתם לשלוף - "אף אחד לא קובע פגישות ב-7 בבוקר, אז אין תירוצים". מוזמנים להאזין לפרק המלא 🎧 ===================== האתר: https://www.eyalgonen.com/ הלינקדאין של אייל גונן: https://www.linkedin.com/in/eyal-gonen-25b456215/ אינסטגרם: https://www.instagram.com/gonen_eyal/ ערוץ הטלגרם של "מנהיגות מזווית אחרת": https://t.me/boost/leadership_eyalgonen קבוצת הוואטסאפ "מנהיגות מזווית אחרת": https://did.li/whatsapp-eyal-gonen

חנה רדו היא זן נדיר, דוגמא לכל יזם או יזמת חברתיים. בזמן שבקייץ 2011 הרוב התלוננו בסלון מתחת לפוך ומדי פעם קפצו לראות אוהלים ברוטשילד, חנה נסעה למצפה רמון להקים מיזמים חברתיים-עסקיים, היא פשוט הרגישה שהערכים שלה משתנים.  עזבה משרה חלומית כמשנה למנכ"ל במשרד פרסום McCANN' uהתחילה לתת הזדמנויות תעסוקה לאנשים בפריפריה, להביא כסף הלכה למעשה מהמרכז לפריפריה. המיזמים מאפשרים לאנשים לעבוד במשרדי גרופ19 בפריפריה, עם הכשרה מקצועית וחניכה, מול כל החברות הגדולות מהמרכז, והיא מביאה את הבשורה להמון ג'וניירים בפריפריה להתחיל לעבוד ולצבור ניסיון. השיחה עם חנה היא בית ספר ליזמות, למנהיגות, לעשיה בלי תרוצים ובלי התבכיינויות, היא לא עושה סקר או מחקר שוק לפני שהיא יוצאת ליוזמה, כי זה בדיוק מה שיתן את התירוץ לא לעשות כלום. אם יש לה יוזמה היא פשוט קמה ועושה אותה, מגייסת משאבים, נעזרת במנכ"ליות תותחיות, ומגיעה לתוצאות. לא ברור לי איך ראשי עיריות ומשרדי הממשלה לא מתחננים לחנה שתפתח יוזמות כאלה בכל עיר.חנה רדו יזמת, לא מנכ"לית. חנה מסבירה שהיא יזמת, יודעת להגדיר חזון ולמכור, לוקחת את הרעיון מ-0 ל-1. המנכ"ליות שלה לוקחות את המיזמים מ-1 ל-100. כל אחד צריך לפעול באזור התשוקות שלו, אזור הגאונות שלו, ואצל חנה זה ביזמות, ושם היא מרגישה שהיא צריכה להיות. לא פילנתרופית, יזמת חברתית-עסקית. חנה לא עוסקת בפילנתרופיה בפריפריה, כל יוזמה מוקמת כחברה בע"מ, מנוהלת כיחידת רווח עצמאית, מה שמבטיח את ההמשכיות והיציבות של היוזמה. כאן היא שונה מכל מיני "פרויקטים" או יוזמות שבאות להשפיע נקודתית, חנה משנה מציאות. כשיש משמעות, לא מחליפים סלון. כן, כן, חנה מספרת שיש לה סלון צבעוני, כל ספה בצבע אחר, ושכל חצי שנה הייתה מחליפה את הצבע בסלון. אבל מאז שהתחילה לעסוק ביזמות, פתאום היא רואה הרמוניה בסלון, כבר כמה שנים לא החליפה צבע. כשיש הרמוניה פנימית ותחושת משמעות, היא משפיעה על ההרמוניה שלנו עם הסביבה.  אחת מהגדרות המנהיגות היא לקחת אנשים ולהביא אותם למקום שהם לא היו יכולים להגיע אליו לבד. זה מה שחנה עושה, היא לוקחת נשים שהאופק התעסוקתי שלהן היה מוגבל, סייעות בגנים או סדרניות במלונות, ומאפשרת להן לעבוד במקצוע נדרש ודרך המיזמים של גרופ 19, להרוויח כסף כאילו שהן עובדות במרכז, רק בלי הנסיעות למרכז, ובאמצעות חניכה של מנהלת מקצועית. ברגעים קשים ובמשברים, כמו הקורונה והמלחמה שעברנו, ושהשפיעו מאוד על המיזמים מבחינה עסקית, חנה נזכרת בהוריה שעברו את השואה, ומקבלת פרספקטיבה על האתגרים, אם הם עברו את זה, אז האתגרים שלה פשוטים יותר. ===================== האתר: https://www.eyalgonen.com/ הלינקדאין של אייל גונן: https://www.linkedin.com/in/eyal-gonen-25b456215/ אינסטגרם: https://www.instagram.com/gonen_eyal ערוץ הטלגרם של "מנהיגות מזווית אחרת": https://t.me/boost/leadership_eyalgonen קבוצת הוואטסאפ "מנהיגות מזווית אחרת": https://did.li/whatsapp-eyal-gonen

"מבוא לענרכיזם" – משעת גורל לשעת ייעוד. שיחה עם שירה שפירא. כולנו מכירים את סיפור הגבורה של ענר שפירא ז"ל. הבחור שעמד בפתח המיגונית ברעים, הדף בידיים חשופות 7 רימונים, והציל את חייהם של רבים לפני שנהרג. אבל בפרק החדש בפודקאסט, כשיישבתי מול אמא שלו, שירה שפירא, הבנתי שהגבורה הזו לא הייתה אירוע נקודתי. היא הייתה התגלמות של מפעל חיים שלם, של אישיות "עגולה", חושבת ויוצרת. בשיחה מטלטלת ומלאת השראה, שירה לקחה אותנו למסע אל מעבר לרגעי האימה במיגונית: "מבוא לאנרכיזם" – ענר לא היה "רק" לוחם. הוא היה מוזיקאי מחונן, פילוסוף פרקטי ואיש של אמת. הוא האמין בטוב ליבו של האדם וביכולת של קהילה לחיות ללא כפייה. האלבום שלו, שיצא אחרי מותו, הוא צוואה של יצירה וחופש מחשבתי. מנהיגות ברגע האמת – ענר לא חיפש דרגות (ואפילו ויתר על קצונה), אבל הוא תמיד חיפש אחריות. ברגע הקריטי במיגונית, הוא ניתח את המצב, הרגיע את הסובבים ("הצבא בדרך"), ותפס פיקוד. המשפט האחרון שלו – "אם קורה לי משהו, תמשיכו אחריי" – הוא שיעור במנהיגות שלא נגמרת ברגע הנפילה. בין הנצחה למורשת – שירה, שמובילה גם את תחום המורשת במשרד המורשת, עשתה בשיחה הבחנה דקה וחשובה: "הנצחה" היא סטטית, זיכרון של העבר. "מורשת" היא דינמית – היא הבחירה מה לקחת מהעבר כדי לבנות את העתיד. משעת גורל לשעת ייעוד – זה אולי המסר החזק ביותר מהשיחה. שירה מספרת שענר לקח סיטואציה שנכפתה עליו (גורל) והפך אותה לרגע של משמעות ועשייה (ייעוד). זו הקריאה שלה לכולנו – כפרטים וכחברה: לא לשקוע רק באבל, אלא לקחת אחריות ולבנות משהו טוב יותר. השיחה הזו היא לא רק על שכול. היא על החיים, על יצירה, ועל הכוח לבחור בטוב גם בתוך החושך הגדול ביותר. ===================== האתר: https://www.eyalgonen.com/ הלינקדאין של אייל גונן: https://www.linkedin.com/in/eyal-gonen-25b456215/ אינסטגרם: https://www.instagram.com/gonen_eyal/ ערוץ הטלגרם של "מנהיגות מזווית אחרת": https://t.me/boost/leadership_eyalgonen קבוצת הוואטסאפ "מנהיגות מזווית אחרת": https://did.li/whatsapp-eyal-gonen

בפרק אירחתי את דוקטור מיכל הרשמן שטרית, מומחית לרטוריקה ומנהיגות. דיברנו על הקשר העמוק בין כוח המילים למנהיגות אותנטית, והאופן שבו רטוריקה משפיעה על הצלחה ארגונית וחברתית. ניתחנו מנהיגים בולטים כמו טראמפ וזלנסקי, והבנו איך הם משתמשים ברטוריקה לשבירת כללים ויצירת חיבור עם הציבור. - איך רטוריקה הופכת להיות כלי מנהיגותי מכריע? - מה ההבדל בין רטוריקה אותנטית לדמגוגיה מניפולטיבית? - כיצד מנהיגים יכולים לתקשר תקווה ואופטימיות בזמן משבר? - מדוע הקשבה אמפתית היא המיומנות הקשה ביותר למנהיגים? - איך נשים וגברים מתקשרים אחרת כמנהיגים? - מה המקום של סטוריטלינג ואותנטיות במנהיגות מודרנית? פרק מרתק שמגלה את הסודות של מנהיגים משפיעים! תהנו. ===================== האתר: https://www.eyalgonen.com/ הלינקדאין של אייל גונן: https://www.linkedin.com/in/eyal-gonen-25b456215/ אינסטגרם: https://www.instagram.com/gonen_eyal/ ערוץ הטלגרם של "מנהיגות מזווית אחרת": https://t.me/boost/leadership_eyalgonen קבוצת הוואטסאפ "מנהיגות מזווית אחרת": https://did.li/whatsapp-eyal-gonen

מה למדתי משיחה עם תמיר לאון שהוא אנטריפולוג, כן כן, כזה שחוקר תרבויות והתנהגות אנושית, על מערכת היחסים של מנהיגים ו"שבטים"? משבר סמכות: קיים תהליך היסטורי מתמשך של החלשות הסמכותיות של המנהיגים, רצף ארועים היסטוריים, בעיקר משברים, הובילו לזה. והיום לצעירים יש "בולשיט דיטקטור" עם רגישות גבוהה מאוד. קהילתיות ושייכות: אם יש שאלה אחת שמנבאת הכי טוב אם עובד ישאר במקום העבודה, היא כמה חברים טובים יש לו במקום העבודה. כשמסתכלים על הנתונים, מה העיסוק עצמו זה בגדר "רכילות", עניין הקהילה הוא הרבה יותר משפיע. מנהיגות היא רגשית, לא רציונלית: אנשים מפרשים את המנהיגים שלהם באופן רגשי לחלוטין, ורואים בהם את הגורם לכל מה שקורה, לטוב ולרע. הצורך ב"גדולה": בני האדם מחפשים "גדולה" אצל המנהיגים, תפיסה שמקורה ביחסי הורה-ילד, והעובדה שהאדם הוא היצור היחיד שנולד עם תלות מלאה בהוריו. כל אחד רואה ומפרש אחרת את ה"גדולה" הזאת ומייחס לה תכונות ויכולות שונות. אמון וחמימות: שני גורמים אוניברסליים שקובעים את האמון במנהיג הם היכולת לסמוך עליו במצב חירום (חוזק) והחום שהוא מקרין. מנהיגים צריכים לדעת להפגין חום, גם אם זה דורש "לזייף עד שזה נהיה אמיתי", למשל באמצעות הקשבה ומתן תוקף לרגשות (ולידציה). זהות ועולם העבודה: היום אנשים, בעיקר הדור הצעיר, לא מגדירים את עצמם דרך העבודה, אלא דרך מה שקורה לפניה ואחריה. הם מחפשים שייכות וקהילה, ולא אכפת להם לעזוב אם הם לא מוצאים את זה. הצורך בשגרות: בתקופות של שיבוש ואי ודאות, אנשים זקוקים לביטחון שמספקות השגרות, כשיש טקסים קבועים, אני יודע למה לצפות וכשהם קורים אני מרגיש שליטה, שמגבירה את הביטחון. פחות לנבא את העתיד ויותר להתכונן: היכולת לחזות את העתיד למרות כל המודלים - מוגבלת מאוד והיא בזבוז זמן ברובה. מה שחשוב הוא ליצור צוותים וארגונים שיוכלו להתמודד עם כל שיבוש. ניהול עצמי: עם המעבר לעבודה היברידית ופחות "בוסים" על הראש, חשוב לפתח אצל הדור הצעיר יותר מתמיד יכולות של ניהול עצמי. אינטראקציה פנים אל פנים: למרות הטכנולוגיה והיכולת לעבוד מרחוק, אינטראקציות פנים אל פנים חיוניות לתקשורת אפקטיבית ולחיבור אנושי, המוח שלנו עדיין לא מותאם באופן מלא לתקשורת דיגיטלית, ולכן עבודה במשרד היא לעבודה משותפת, אין משמעות ל"עבודה עצמית" או קידוד לבד מהמשרד. סוציאליזציה מוקדמת: הקבוצה הראשונה של הילדים היא קבוצת האחאים. אחר כך השתלבות בקבוצת ספורט או בצופים. ההתנסות הזאת יכולה לנבא הצלחה ומיומנויות בעבודת צוות. ===================== האתר: https://www.eyalgonen.com/ הלינקדאין של אייל גונן: https://www.linkedin.com/in/eyal-gonen-25b456215/ אינסטגרם: https://www.instagram.com/gonen_eyal/ ערוץ הטלגרם של "מנהיגות מזווית אחרת": https://t.me/boost/leadership_eyalgonen קבוצת הוואטסאפ "מנהיגות מזווית אחרת": https://did.li/whatsapp-eyal-gonen

מה למדתי מהשיחה עם גליה אקשטיין (Palo Alto Networks) צמיחה זה לא רק מספרים – זה סקייל בתפקיד. כמעט כל שנה התפקיד שלה נראה אחרת. כאבי גדילה מביאים את השאלה הקבועה: האם מה שעבד אתמול עדיין נכון היום? Disruption כערך ליבה: אם לא "נשבור" לעצמנו את השוק - מישהו אחר יעשה את זה. אומץ - נוחות. גאווה בעשייה: הציפייה היא שכל עובדת/עובד יהיו גאים בעבודה שלהם, זה הבסיס שיגרום לך להופיע במיטבך בכל יום. Execution מנצח - אבל לא על חשבון אנשים. מהירות ודיוק - כן, יחס מזלזל - לא. מנהלים חייבים להיות גם טכנולוגיים: לדעת לשאול שאלות נכונות, להבין עומק - לא לנהל “מלמעלה”. HR כ-Business Partner: הכוח הוא בהשפעה, לא להיות “שוטר של תהליכים”, אלא להיות שותף עסקי שמסביר מה המחירים ואיזה אפשרויות קיימות. גיוס ושימור: מותג חזק עוזר למשוך טאלנט, אבל לא תמיד נכון “להילחם עד הסוף” על כל עובד לאורך זמן, כי לפעמים זה לא תלוי בך. מה שכן האתגר הוא לקצר את הזמן עד שהעובד נותן ערך (Day-1 impact). Mental Health זה אינגייג’מנט 2025: המדד הפשוט והאמיתי - האם אנשים מרגישים שאכפת להם? (סובייקטיבי? כן. חשוב? מאוד.) חוזקות (Gallup) כבסיס לשפה ניהולית: Lead with your strengths. להפסיק לרדוף אחרי שלמות - להתחיל לעבוד עם מה שיש!. Intentional Management: להבהיר מה חשוב לי כמנהלת, לתת לזה שם (שפה) ולהנכיח ביומיום. “We pick it up”: רואים בעיה? פותרים - גם אם זה “לא התפקיד שלי”. אחריות כערך בסיס. צוות אחד, שפה אחת: ערכים זה לא שקף - זו שגרה, כשברור מה חשוב, הביצועים עולים. תהליך מול מהות: תהליכים נועדו לשרת את המטרה עם סטנדרט קבוע. כשהם חוסמים - מפעילים שיקול דעת ומשנים. זאת מנהיגות. AI והעידן החדש: כולם חווים סטרס. המפתח הוא כושר שינוי מתמיד, לא רק “חוסן” רגעי. להיות אמיצים מספיק כדי לשבור קבעון, אנושיים מספיק לראות אנשים לפני תהליכים, ומדויקים מספיק כדי לרוץ מהר בלי לאבד את המצפן. מה לקחתם מפה לצוות שלכם? 💬 ===================== האתר: https://www.eyalgonen.com/ הלינקדאין של אייל גונן: https://www.linkedin.com/in/eyal-gonen-25b456215/ אינסטגרם: https://www.instagram.com/gonen_eyal/ ערוץ הטלגרם של "מנהיגות מזווית אחרת": https://t.me/boost/leadership_eyalgonen קבוצת הוואטסאפ "מנהיגות מזווית אחרת": https://did.li/whatsapp-eyal-gonen