Advertise on podcast: רכבת ההשקעות

בנדל"ן גם החלטה נכונה עלולה להפוך שגויה אם היא מתקבלת בזמן הלא נכון. מי שמוכר מוקדם מדי מוותר על רווח, ומי שקונה מאוחר מדי משלם על קרקע שכבר התייקרה, ובין שני הקצוות צריך למצוא איזון ולהחליט. דפנה הרלב, מנכ"לית ובעלים משותף של קבוצת אביב יחד עם אחיה דורון, פעילה בענף יותר מ-40 שנה ובאה ממשפחה של אנשי נדל"ן מובילים, ולכן היא מכירה את שני הצדדים. "אנחנו בדרך כלל מזהים מגמות מוקדם", היא אומרת בשיחה עם דן קצ'נובסקי, מנכ"ל ובעלים של סקאלה, בפרק של פודקאסט הבית של Capital Summit, רכבת ההשקעות. "ב-2007 מכרנו את קבוצת אוסיף, ואני לא צריכה להזכיר לכם שב-2008 היה משבר מטורף. אז אולי יש לנו גם מזל?". בשנת 2024 מכרה הקבוצה את אביב ייזום לקבוצת מליסרון לפי שווי חברה של יותר ממיליארד שקל, ואילו במכרז שדה דב ההצעה של הרלב לא התקבלה. "כנראה לא זכיתי ברכישת קרקעות כי הייתי יותר שמרנית ויותר זולה", היא מסכמת. מהמכרז היא לוקחת לקח רחב יותר: "אתה צריך להסתכל הרבה יותר רחב. אתה צריך להבין את האטמוספרה. אתה צריך לראות כמה היצע יש, מי המתחרים שלך". מהו המדד שלפיו היא מקבלת את ההחלטות ומדוע דווקא עכשיו, כשמחירי הדירות יורדים היא רוכשת קרקעות? האזינו לפרק המלא של רכבת ההשקעות, פודקאסט הבית של Capital Summit See omnystudio.com/listener for privacy information.

ארגון גדול מוציא על שירותי ענן בלבד עשרות ומאות מיליוני דולרים בשנה, וההוצאה על בינה מלאכותית צומחת מהר יותר. בחברות רבות עדיין אין תשובה ברורה לשאלה מי משתמש בה ולשם מה. אלון ארבץ, מנכ"ל ומייסד שותף, מכר את חברת הסייבר אינסייט בכ-350 מיליון דולר, והיום הוא נכנס לחשבוניות של חברות ענק כדי להבין לאן הכסף שלהן הולך. בפרק החדש של "רכבת ההשקעות", פודקאסט הבית של Capital Summit, הוא מספר שאצל אחד הלקוחות קרוב ל-15 אחוז מהשימוש בבינה מלאכותית הלכו לפרויקטים אישיים של עובדים. "יש עובדים שבונים את הסטארט אפ הבא שלהם לקראת היום שהם יעזבו את החברה, על הגב של המעסיק", הוא אומר. ארבץ מגלה איך חושפים דבר כזה, והאם מספיק רק לחסום את העובד? בפרק גם נשמע איך שינוי הגדרות אחד הוריד ב-90 אחוז את העלויות של חברת מסחר מקוון גדולה בארצות הברית. ולמה ויתר ארבץ על חלק גדול מהתמורה ממכירת אינסייט? ומה השאלה שנשאלת היום בפוינט פייב לפני פתיחת כל משרה חדשה?   להאזנה לפרק המלא See omnystudio.com/listener for privacy information.

באוקטובר 2023, כשהשקל עמד על 4 לדולר והמדינה הייתה בהלם,  דר' אבי אורטל ושותפיו החליטו שזה בדיוק הזמן לפתוח קרן השקעות ישראלית. קרן מנור אוורגרין גייסה מאז 1.8 מיליארד שקל ממשקיעים מוסדיים ומהמשפחות הפרטיות החזקות בישראל, ראתה מעל 400 חברות והשקיעה ב-13. חברות ישראליות בשלות עם תזרים יציב והיסטוריה פיננסית, שהבעלים שלהן מחפשים שותף אמיתי לדרך. בפרק החדש של פודקאסט הבית של Capital Summit, רכבת ההשקעות, אורטל מסביר לדן קצ'נובסקי איך זה נראה בפועל. המודל של מנור אוורגרין שונה ממה שמכירים בעולם הפרייבט אקוויטי. הקרן לא באה לקנות ולמכור, היא באה להישאר. הבעלים ממשיך לנהל, הקרן נכנסת כשותפה לצידו, ושניהם בונים יחד לטווח הארוך. ״המרנו את מושג השליטה במושג שותפות", אומר אורטל. ומכיוון שמדובר בשותפות אמיתית, הבחירה באנשים הנכונים חשובה אצלם יותר מכל מספר בדוח: ״מספרים לא טובים אפשר לתקן, אבל בן אדם שלא יודע לקבל ביקורת, אי אפשר". הגישה הזו הוכיחה את עצמה כבר בעסקה הראשונה. מנור אוורגרין רכשה חברת אלקטרואופטיקה ביטחונית ב-180 מיליון שקל, ליוותה אותה בסדרת רכישות והנפיקה אותה בבורסה לפי שווי של 600 מיליון, כשלאורך כל הדרך המשיכה לחלק דיבידנדים למשקיעים. אורטל לא מתעלם מהעובדה שהעסקה נסגרה בדיוק כשהעולם הביטחוני התחיל להתחמם: ״נפוליאון אמר תן לי גנרלים עם מזל״, הוא אומר, ״גם מזל צריך בחיים". מעבר לעסקה הבודדת, אורטל מסביר בפרק למה הוא מאמין שהמשק הישראלי עומד לפני שגשוג משמעותי, ואיך הקרן מנצלת את מה שהוא מכנה ״קסם המכפיל״, הפער בין המחיר שבו נקנות חברות פרטיות בישראל לבין השווי שלהן בשוק הציבורי. ״אנחנו נהנים מהיכולת לקנות חברות טובות במכפילים נמוכים,״ הוא אומר, ״ובסוף לקחת אותן לשוק הציבורי במכפילים הרבה יותר משמעותיים". מה קורה כשהשותף שבחרתם מפתיע אתכם? מה הקו האדום שאורטל לא מוכן לעבור בשום עסקה? ולאן הוא היה משקיע אילו לא היה מנהל את הקרן? לפרק המלא עם אבי אורטל ברכבת ההשקעות See omnystudio.com/listener for privacy information.

21 מיליון אמריקאים סובלים מדיכאון, 7 מיליון מהם עמידים לכדורים הנמכרים בשוק. גם בישראל הדיכאון שובר שיאים ומאז ה-7 באוקטובר הביקוש לטיפול בפוסט-טראומה וחרדה רשם זינוק שלא נראה כמותו. לחברת הביו-טק בריינסוויי יש פתרון, שגם קיבל את אישור ה-FDA, אבל אז התברר שזו רק ההתחלה. איך חודרים לשוק עם פתרון חדש? איך מחנכים למוצר חדש וכיצד מובילים חברה לזינוק של 1,800 אחוז בנאסד"ק? בפרק החדש של רכבת ההשקעות, פודקאסט הבית של Capital Summit, מארח דן קצ'נובסקי את הדר לוי, מנכ"ל בריינסוויי, החברה הציבורית שהצליחה לשנות את השוק על ידי שינוי המודל העסקי. איך היא עשתה זאת? לוי, שעבר דרך ארוכה מרואה חשבון בדלויט ועד מנכ"ל של חברה הנסחרת בנאסד"ק, יודע בדיוק היכן נמצאים החסמים ובעיקר - איך מזיזים אותם. מסתבר, שלשכנע חברת ביטוח לממן טיפול, לשנות את ההרגלים של פסיכיאטרים שמעולם לא עבדו עם מכשור, ולגרום לשוק של 21 מיליון חולים לזוז - זה מסע עסקי שלם בפני עצמו. "זה שיש לך טכנולוגיה ויש לך רגולציה זה לא אומר שהרופא רוצה לאמץ אותה מחר בבוקר", מבהיר לוי. מה גרם לקרן שהובילה את הנפקות טסלה וספייס אקס להיכנס עם 15 אחוז מהחברה? ואיך קיצור פרוטוקול הטיפול משישה שבועות לשישה ימים שינה את כל המשחק? האזינו לפרק המלא See omnystudio.com/listener for privacy information.

בשנת 2021 הונפקה רייזור לאבס בבורסה הישראלית והכל היה נראה ורוד. אבל אז הגיעה הקורונה ותוך שנה, הלקוח המרכזי התנתק, בועת מניות הטכנולוגיה התנפצה, ומחיר המניה צנח מ-15 שקל לארבעים אגורות. רוב החברות שהנפיקו באותה תקופה לא שרדו כלל. רז רודיטי, מייסד משותף ומנכ"ל רייזור לאבס, לא נסוג. בפרק של פודקאסט הבית של Capital Summit, רכבת ההשקעות, הוא מספר על שנתיים של המצאה מחדש, "דם, יזע ודמעות" לפי דבריו, וניסיון של כמעט עשור לשנות את אחת התעשיות השמרניות ביותר בעולם: כרייה בסדר גודל של טריליון דולר בשנה, שפועלת עם טכנולוגיות של לפני עשרות שנים. הפתרון שפיתחו: רשת חיישנים שמנטרת מכונות כרייה כבדות בזמן אמת, AI שמזהה תקלות לפני שהן קורות, ולאחרונה גם מוצר למשאיות ענקיות ששוקלות 300 טון. עסקה של 78 מיליון דולר שנסגרה לאחרונה, חלקה חודש אחרי השבעה באוקטובר, שמה את רייזר לאבס על המפה הבינלאומית. איך מוכרים AI לתעשייה שמרנית? כיצד לקוח עוגן יכול להרוס חברת מוצר? ולמה רודיטי עדיין לא מתחרט על ההנפקה? האזינו לפרק המלא See omnystudio.com/listener for privacy information.

יש דרך אחת לשרוד קורונה, מלחמה וזינוק ריבית בלי לאבד את הכיוון: ללמד את האנשים שלך לראות למשבר את הלבן בעיניים. זו הגישה של שמואל דונרשטיין, מנכ"ל ובעל השליטה ברב בריח, שהפך יצרנית דלתות שהייתה על סף פירוק לקבוצת תעשייה עם 13 מפעלים ומחזור שמתקרב למיליארד שקל. בפרק החדש של רכבת ההשקעות הוא מספר לדן קצ'נובסקי איך זה נראה בפועל. הדרך לא הייתה קלה. הנפקת החברה בבורסה, בקיץ 2021, קדמה בדיוק לשרשרת משברים של ריבית, קורונה ומלחמה. ב-2024 ספגה הקבוצה הפסד משמעותי בעקבות פגיעה במפעל הסמוך לעוטף עזה, ורק בחודשים האחרונים היא מציגה רווחיות יציבה ותזרים חיובי. מה עומד מאחורי ההחלטה להתפרס על פני 350 קבוצות מוצרים במקום להתמקד בדלתות בלבד? איך נראה נוהל משבר בחברת תעשייה בזמן אמת, ולמה דונרשטיין מאמין שהדמוגרפיה הישראלית תכריח בנייה מסיבית בעשורים הקרובים גם אם השוק כרגע בהאטה? דונרשטיין גם חושף מהי העסקה הטובה ביותר שעשה, מהי הטעות היקרה ביותר שלמד ממנה, והיכן היה משקיע 100 מיליון שקל אילו נאסר עליו להשקיע ברב בריח. האזינו לפרק המלא על תעשייה, משברים וצמיחה בענף הבנייה הישראלי See omnystudio.com/listener for privacy information.

מורן אלון, מנכ"לית הנציגות הישראלית של בנק פיקטה, הבנק הפרטי הגדול בעולם, מגלה בפרק חדש של רכבת ההשקעות למה גם משקיעים שזיהו נכון את מגמת הבינה המלאכותית מצאו את עצמם נפגעים קשות, ומה קרה בפועל בשוק השבבים בקוריאה הדרומית שממחיש את זה. בפרק חדש של פודקאסט הבית של Capital Summit, "רכבת ההשקעות" אלון מסבירה איך חברות הענק מוציאות מאות מיליארדי דולרים על מרכזי נתונים וחשמל, ולמה בשלב הזה הבינה המלאכותית דווקא מייצרת אינפלציה לפני שהיא מייצרת רווחיות. היא גם חושפת מה הדוחות של הרבעון השני מספרים על הכלכלה האמריקאית והאירופית, ולמה למרות המספרים הטובים היא ממליצה על זהירות בתמחור בארצות הברית. מעבר לשוק הסחיר, אלון פותחת צוהר לעולם שרוב הישראלים לא מכירים מקרוב, איך בנק פרטי בן יותר מ-200 שנה עם מעל טריליון דולר בניהול בונה תיקים אישיים ללקוחות, מהו בעצם מוצר מובנה, ולמה השקעות בפרייבט אקוויטי דורשות סבלנות של עשור ומעלה. ולקראת הסיום, אלון גם עונה על השאלה שמטרידה כל משקיע ישראלי - מה עושים עם החשיפה לדולר אחרי השינויים החדים בשער החליפין בשנה האחרונה? האזינו לפרק המלא על בינה מלאכותית, שוקי הון ועושר פרטי See omnystudio.com/listener for privacy information.

נועם קנטי, מנכ"ל משותף EY ישראל שמלווה כ-80% משוק ההייטק המקומי, נחרץ בעמדתו: "ההייטק הישראלי היום הוא דבר מורכב, הוא רחוק מלהיות סטארט אפ ניישן". ובכל זאת, השוק ממשיך לגדול בקצב מסחרר, מ-2 עד 3 מיליארד דולר בשנה לפני עשור, ל-16 עד 18 מיליארד דולר בשנים האחרונות. אבל מי מממן את הצמיחה הזו? זו כבר שאלה אחרת. בשיחה מרתקת ל"רכבת ההשקעות", פודקאסט הבית של Capital Summit, עם דן קצ'נובסקי, מנכ"ל ובעלים של סקאלה, קנטי חושף שרוב מוחלט של הכסף שנכנס להייטק הישראלי הוא כסף זר, ובעיקר אמריקאי. הנתון הזה, הוא מסביר, יוצר תלות עמוקה ומורכבת בכלכלה האמריקאית. ומה עם הבינה המלאכותית שכולם מדברים עליה? קנטי לא נמנע מהשאלה הקשה, ומודה שיכול להיות שהתעשייה כבר "נמצאת בתוך בועה". יחד עם זאת, הוא מסביר למה זה לא מפחיד אותו, ואיך הוא רואה את התפקיד החדש שיתפסו אנשי המקצוע בעולם שבו הטכנולוגיה יודעת יותר ויותר. בין לבין, קנטי לא חוסך גם בביקורת על אחד האיומים הפחות מדוברים בתעשייה: שער החליפין. הוא מסביר איך ההתחזקות של השקל כבר משפיעה על החלטות של חברות רב לאומיות, ולמה זה נוגע לכל אחד מאיתנו – כן, כולל גם מי שלא עובד בהייטק. האזינו לפרק המלא על הכסף, ה-AI ועתיד ההייטק הישראלי See omnystudio.com/listener for privacy information.

מנכ"ל ONE ZERO, אייל גפני, לא מסתפק בלנהל בנק דיגיטלי, הוא מנבא את סוף עידן האפליקציות הבנקאיות כפי שאנחנו מכירים אותן. "השלב הבא הוא שכל זה נעלם", הוא אומר בריאיון לרכבת ההשקעות. אבל לאן בדיוק זה הולך? הבנק, שהוקם על ידי אמנון שעשוע ומריוס נכט, כבר מוביל את דירוג שביעות הרצון בין הבנקים בישראל, ואחד מכל שלושה חשבונות חדשים בשלוש השנים האחרונות נפתח דווקא אצלו. אבל הבנק עדיין לא רווחי, ולפי גפני שינוי המצב קרוב מאוד. בשיחה מרתקת עם דן קצ'נובסקי, גפני מדבר על מחקר מסטנפורד שמראה שבינה מלאכותית מנצחת 93 אחוז ממנהלי ההשקעות שנבדקו, ועל האופן שבו וואן זירו כבר מאפשר ללקוחות לחבר את הדאטה הפיננסי שלהם לצ'אטים חיצוניים. בו זמנית הוא מדגיש שהגורם האנושי לא נעלם, במיוחד לא כשמדובר בהחלטות גורליות. האם סניפי הבנק באמת ייעלמו לגמרי? מה יקרה כשכל האפליקציות הפיננסיות שלכם יתמזגו לפלטפורמה אחת? ולמה גפני חושב שדווקא פיקדון הוא המוצר הפיננסי הכי מיותר בישראל? האזינו לפרק המלא ברכבת ההשקעות, פודקאסט הבית של Capital Summit See omnystudio.com/listener for privacy information.

דירת ארבעה חדרים בפתח תקווה עולה היום כשלושה מיליון שקל. יו״ר דירקטוריון מגוריט ישראל, ארז רוזנבוך, טוען שהמחיר הזה כבר לא רק כלכלי - הוא חברתי. לדבריו, ילדים שגדלים באזורי הביקוש לומדים עם ילדים דומים להם מגן הילדים ועד האוניברסיטה, ולעולם לא פוגשים חלק אחר של החברה הישראלית. בשיחה ל"רכבת ההשקעות", פודקאסט הבית של Capital Summit, רוזנבוך לא חוסך בביקורת על תוכניות מחיר למשתכן ומחיר מטרה, שלדבריו יצרו עיוות עצום וחילקו הטבות ענק למתי מעט בעוד 30 אחוז מהציבור לא נהנו מכלום. הוא חושף גם את המנגנון הפיננסי שמאחורי חברת מגוריט, שרוכשת דירות בהנחה של עד 17 אחוז ומממנת אותן בריבית נמוכה במיוחד. המודל הזה הפך את המניה שלה, אחרי שנים שבהן נסחרה עמוק מתחת להון העצמי, למניה שזינקה ב-150 אחוז בשנתיים האחרונות. מה קרה כשרוזנבוך ניסה לשכנע את משרד האוצר לתת ערבות מדינה לשוק השכירות ארוכת הטווח? ולמה הוא בכל זאת אומר לבנות שלו לא לחכות עם קניית דירה? האזינו לפרק המלא על שבר הדיור, השכירות המוסדית ושוק הנדל"ן הישראלי See omnystudio.com/listener for privacy information.

יום שני, ה-8 באוקטובר. בזמן שהמדינה בהלם, על שולחנו של גיל כהן, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון והאשראי במשרד האוצר, מונחת החלטה קריטית, האם לגשת לשוק ולגייס כסף כרגיל, או להמתין. "העיקר לסגור אותה בצורה טובה, גם אם לא מצוינת", הוא מספר על אותו יום בפרק חדש של רכבת ההשקעות, פודקאסט הבית של Capital Summit, בשיחה עם דן קצ'נובסקי, מנכ"ל ובעלים סקאלה. כהן, שנמצא בחטיבת המימון כבר 21 שנה, חושף איך מדינת ישראל גייסה כ-700 מיליארד שקל מאז פרוץ המלחמה, ולמה רוב המשקיעים שפנו אחרי השביעי באוקטובר לא היו כלל יהודים אלא גופים שראו הזדמנות כלכלית טהורה. הוא חוזר גם לרגע אחר, מוקדם יותר, כשבעיצומה של הקורונה מצא צוותו שוק שאף ישראלי לא ניסה קודם, וגייס באמצע הלילה 15 מיליארד דולר ממשקיעים אסיאתיים. בפרק כהן גם מסביר איך מתנהל המשחק מול חברות הדירוג הבינלאומיות, למה הורדות הדירוג האחרונות אינן החלטה פוליטית, ומה בעצם עומד מאחורי המספר שקובע כמה יקר יהיה לישראל ללוות כסף בפעם הבאה? אבל מה באמת מדאיג את האיש שאחראי על תזרים המזומנים של מדינה שלמה? האזינו לפרק המלא ברכבת ההשקעות ותגלו See omnystudio.com/listener for privacy information.

מיכל מור, מייסדת ומנכ"לית סמארט שוטר (Smart Shooter), התחילה את הדרך ברפאל, יצאה לעולם אזרחי לגמרי, ובסוף חזרה לתחום הביטחוני עם רעיון שלא היה קיים קודם, כוונת חכמה שהופכת כל חייל לצלף מדויק – ומסייעת להתמודד עם איום הרחפנים. בשיחה עם דן קצ'נובסקי בפרק של "רכבת ההשקעות", מור מספרת איך הפכה טכנולוגיה שפותחה לעולם הטילים לכלי שנמצא היום בידיים של חיילים בשטח, ולמה זה לקח כמעט שבע שנים מרעיון למוצר מבצעי. היא חושפת מה קרה כשהחברה ניסתה להקים דוכן בתערוכה בפריז, ולמה עדיין החליטה שכן חשוב להתארח בתערוכה כחברה ישראלית. מור גם מספקת הצצה לאסטרטגיה שהובילה את החברה מארץ קטנה אל ארצות הברית, גרמניה והודו, ולמה בכל שוק כזה צריך ללמוד את הכללים מחדש. ולקראת הסוף היא עונה על השאלה שכולם שואלים כשמדברים על טכנולוגיה צבאית מתקדמת, האם בעתיד המכונה תחליט לבד מי המטרה? האזינו לפרק המלא על דיוק, מהפכה וההחלטה שתמיד תישאר אנושית See omnystudio.com/listener for privacy information.

מרעומים אלקטרוניים. נשמע טכני ומשעמם, ובעצם זו הנקודה. חיים שטפלר, מנכ"ל ארית תעשיות, מספר שכך תיארו את החברה שלו שנים ארוכות. מפעל בשדרות, מוצר נישה, שווי של כ-100 מיליון שקל. ואז הגיעו אוקראינה, ה-7 באוקטובר, ובניית הצבאות האירופאים מחדש, ורשף מצאה עצמה מדורגת שנתיים מתוך שלוש כמניה הצומחת ביותר במדד תל אביב 1, עם שווי שקרוב לשלושה מיליארד שקל. פעילות החברה מתבצעת באמצעות חברת הבת "רשף טכנולוגיות בע"מ". בפרק הזה של רכבת ההשקעות, שטפלר מסביר למה המהלך הזה לא מנותק מהמציאות. "65 עד 70 אחוז מהעולם עבר לאלקטרוניקה, ירצו או לא ירצו", הוא אומר ומציין כי החברה שבראשה הוא עומד, נמצאת שם מאז שנות ה-80, עם ניסיון מוכח בשוק שהיה עד לאחרונה בלעדי כמעט לצה"ל. אבל יש גם צד לא נעים בשיחה הזו. שטפלר מדבר על כשל מובנה של מדינת ישראל בניהול הרכש הביטחוני, על חברות שקרסו כי לא קיבלו תשלום בזמן, ועל מה ההבדל בין מדינה שמתכננת רכש ל-10 שנים למדינה שתמיד עובדת מעכשיו לעכשיו. "אפס למאה לוקח שישה חודשים", הוא אומר ומבהיר: כשזה קורה באמצע מלחמה, המחיר נופל על משלמי המיסים. האם הוא צודק? ולאן הולך הסקטור של התעשייה הביטחונית? האזינו לפרק המלא See omnystudio.com/listener for privacy information.

אבישי עובדיה לא משקיע בנדל"ן. אין לו בכלל דירה. ובכל זאת, הוא כתב ספר שלם על שוק הדיור הישראלי, וחזר לרכבת ההשקעות, פודקאסט הבית של Capital Summit, כדי לדבר על מה שבאמת עומד מאחורי המחירים. "אין פה ראש של תמנון מרושע", הוא אומר על מצב ענף הנדל"ן בישראל. "יש פה שילוב של גורמים שיוצרים לך את הסופה המושלמת". מי האשמים? מה פגם בתכנית מחיר למשתכן? ואיך פרויקט שמסתמך על 920 אלף דירות קיימות בשוק יכול לייצר שכירות יציבה ארוכת-טווח לכולם, בלי לבנות ולו דירה אחת? עובדיה מציג תמונה מורכבת של שוק שבו כל שחקן דואג לאינטרסים שלו, והתוצאה נוחתת על האזרח שרוצה רק לקנות דירה. הוא מסמן נקודת סיכון ברורה קדימה, ומציע שני פרויקטים קונקרטיים שיכולים לשנות את המצב - עוד לפני שהגל יגיע. האזינו לפרק המלא   See omnystudio.com/listener for privacy information.

גיא פלכטר מכר חברת סייבר לפאלו אלטו ב-300 מיליון דולר. חצי שנה אחרי הוא נקרא למילואים בעקבות ה-7 באוקטובר. כשהשתחרר יצא לבנות חברה חדשה ממאפס. לא כי הכסף לא הספיק אלא כי זה פשוט "גירד" לו בגוף. בפרק של רכבת ההשקעות הוא מדבר בגובה העיניים על מה שאף אחד לא אומר: "לאחר אקזיט גדול, הציפיות הופכות לנטל. כבר שמו לך תג. זה הגבול התחתון שלך, ואתה נמדד בהרבה יותר אלמנטים". הוא גם מסביר כיצד מודלי שפה גדולים שינו את שוק הסייבר בחצי שנה, ולמה דווקא עכשיו השוק עבר אליהם ולא הם אל השוק. פלכטר מאמין ש"אכזבה זו אנרגיה שלא עוזרת לך להתקדם - זה לא הדלק הנכון שאתה צריך". אם כך, מה כן הדלק הנכון? מה ההבדל בין יזם שמוכר פעמיים לכזה שנעצר אחרי הפעם הראשונה? ולמה ישראל, עם יתרון טבעי שאיש לא מדבר עליו, עלולה לפספס את הרכבת הבאה? האזינו לפרק המלא ברכבת ההשקעות See omnystudio.com/listener for privacy information.