פיזיקה ואסטרונומיה | תל אביב 360

Advertise on podcast: פיזיקה ואסטרונומיה | תל אביב 360

Categories
This podcast has
18 episodes
Language
Explicit
No
Date created
2025/07/09
Latest episode
2026/02/04
Average duration
36 min.
Release period
15 days

Description

רוצים לדעת את הפתרון לתעלומות הגדולות של המדע? מסוקרנים מה עלה בגורלו של טלסקופ החלל ג'יימס ווב? תוהים איך ניתן לחקור את כדור הארץ מהחלל ומה זה בכלל מאיץ החלקיקים? על כל זאת ועוד עונים מיטב החוקרים והחוקרות של אוניברסיטת תל אביב. האזינו ל"תל אביב 360" – על פיזיקה ואסטרונומיה

Unlock פיזיקה ואסטרונומיה | תל אביב 360 podcast Email contact info,
Listeners & Audience details

Email contact information

Direct podcast contact details

Listeners

Audience numbers & engagement insights

Audience details

Podcast Insights

Podcast episodes

Check latest episodes from פיזיקה ואסטרונומיה | תל אביב 360 podcast


תורת המיתרים ויקומים מקבילים | 100 שנה למכניקת הקוונטים (פרק 2)
2026/02/04
דואליות גל חלקיק / החתול של שרדינגר / אי ודאות / שזירה / מנהור / סופר פוזיציה… מאה שנה עברו מאז שבאה לעולם מכניקת הקוונטים והפכה אותו. זו אולי התיאוריה הכי מדויקת שנכתבה אי פעם, אבל גם זו שהכי פחות ברורה לנו… לחלקיק אין מסלול או מיקום עד שאתה מודד אותו, אין סיבה ותוצאה כמו שההיגיון שלנו מבקש, אין קודם ואחר כך… מאוד מאוד מוזר. הפרדוקסים והסתירות שבה הם מעל לכוחה של האינטואיציה, המחשבה והשפה. במקום היגיון, מכניקת הקוונטים מציעה לנו עולם של הסתברויות ומצבים מוזרים בהם חלקיק יכול להיות בכמה אפשרויות בו־זמנית, לתקשר עם חלקיק שנמצא בגלקסיה אחרת, לעבור מחסומים בלתי עבירים. עולם בו חתול יכול להיות גם חי וגם מת בו בזמן. אבל מכניקת הקוונטים היא לא רק סיפור על מוזרות. זו התיאוריה הכי מצליחה של המציאות החומרית שיש לנו היום, ומנוע פרקטי, יומיומי, של החיים המודרניים: לייזרים, שבבים, MRI, שעונים אטומיים, ניווט מדויק וייצור של חומרים חדשים - אין כיום טכנולוגיה מתקדמת שלא משתמשת בה בהצלחה. מכניקת הקוונטים מכונה "היהלום שבכתר המדע האנושי", ולא בכדי. איך יכול להיות שמצד אחד כל תחזיותיה התיאורטיות אושרו בניסויים ואנחנו משתמשים בה כל יום היום, כל היום - ומצד שני לא מבינים אותה? בסדרה הזו של "תל אביב 360" ננסה לעשות שני דברים: להבין את הרעיונות בבסיס מכניקת הקוונטים, ויותר מזה - להתפעם מהיופי שלה. אני דרור פויר, ואתם על עוד סדרה של סקרנות יתר מבית "360 - הפודקאסטים של אוניברסיטת תל אביב" __________________________ תורת המיתרים ויקומים מקבילים. עם פרופסור ירון עוז, ראש המרכז למדע וטכנולוגיה קוונטית באוניברסיטת תל אביב פרופסור ירון עוז הוא מהפיזיקאים התאורטיקנים המשמעותיים בישראל, עם עבודות על תורת השדות הקוונטית, כבידה קוונטית, תורת המיתרים, חורים שחורים, ועוד. שיחה מרתקת על נושאים שמותחים את גבולות ההבנה האנושית: על סדקים שיודעים אם חלקיק עבר דרכם, על כבידה קוונטית, על תיאוריית המיתרים שמנסה ליישב בין היחסות לקוונטים, על יקומים מקבילים ועקרון ההולוגרפיה - שלפיו כולנו חיים ביקום דו ממדי. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: ⁠⁠https://360tau.com/Curiosity_Spotify⁠⁠ ⁠⁠https://360tau.com/Curiosity_ApplePodcast⁠⁠ _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/ApplePodcast⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠
more
פוטון בודד באפלה | 100 שנה למכניקת הקוונטים(פרק 1)
2026/02/02
דואליות גל חלקיק / החתול של שרדינגר / אי ודאות / שזירה / מנהור / סופר פוזיציה… מאה שנה עברו מאז שבאה לעולם מכניקת הקוונטים והפכה אותו. זו אולי התיאוריה הכי מדויקת שנכתבה אי פעם, אבל גם זו שהכי פחות ברורה לנו… לחלקיק אין מסלול או מיקום עד שאתה מודד אותו, אין סיבה ותוצאה כמו שההיגיון שלנו מבקש, אין קודם ואחר כך… מאוד מאוד מוזר. הפרדוקסים והסתירות שבה הם מעל לכוחה של האינטואיציה, המחשבה והשפה. במקום היגיון, מכניקת הקוונטים מציעה לנו עולם של הסתברויות ומצבים מוזרים בהם חלקיק יכול להיות בכמה אפשרויות בו־זמנית, לתקשר עם חלקיק שנמצא בגלקסיה אחרת, לעבור מחסומים בלתי עבירים. עולם בו חתול יכול להיות גם חי וגם מת בו בזמן. אבל מכניקת הקוונטים היא לא רק סיפור על מוזרות. זו התיאוריה הכי מצליחה של המציאות החומרית שיש לנו היום, ומנוע פרקטי, יומיומי, של החיים המודרניים: לייזרים, שבבים, MRI, שעונים אטומיים, ניווט מדויק וייצור של חומרים חדשים - אין כיום טכנולוגיה מתקדמת שלא משתמשת בה בהצלחה. מכניקת הקוונטים מכונה "היהלום שבכתר המדע האנושי", ולא בכדי. איך יכול להיות שמצד אחד כל תחזיותיה התיאורטיות אושרו בניסויים ואנחנו משתמשים בה כל יום היום, כל היום - ומצד שני לא מבינים אותה? בסדרה הזו של "תל אביב 360" ננסה לעשות שני דברים: להבין את הרעיונות בבסיס מכניקת הקוונטים, ויותר מזה - להתפעם מהיופי שלה. אני דרור פויר, ואתם על עוד סדרה של סקרנות יתר מבית "360 - הפודקאסטים של אוניברסיטת תל אביב" פוטון בודד באפלה. עם פרופסור עדי אריה מהפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן פרופסור עדי אריה הוא חוקר אופטיקה קוונטית שעוסק בהצפנה קוונטית, תקשורת קוונטית ומחשוב קוונטי. שוחחנו על חיישנים רגישים במיוחד שיכולים לגלות פוטון בודד ולחוש גלי כבידה שעוברים במרחבי היקום, על מה עוצר את המחשוב הקוונטי מלפרוץ קדימה, מהי הצפנה קוונטית - וכמובן, על המסתורין העומד בבסיס מכניקת הקוונטים. בואו, רואים את האור! ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: ⁠https://360tau.com/Curiosity_Spotify⁠ ⁠https://360tau.com/Curiosity_ApplePodcast⁠ _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/ApplePodcast⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠
more
המפץ הגדול והתפתחות היקום
2025/12/18
פרופ' דן מעוז, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת תל אביב בפודקסט שלפניכם, בדקנו מה קרה ברגע שבו היקום עצמו נולד. באולפן התארח פרופ' דן מעוז, מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב. שאלנו אותו על מחקריו המשלבים תצפית קפדנית עם בחינת שאלות תיאורטיות על היקום, על חקר גרעיני גלקסיות פעילות ועל תהליך יצירת היסודות הכימיים הכבדים. שאלנו גם על רגעי ההתפוצצות של כוכבים כבדים (סופרנובות), על התהליך הקוסמי האחראי להיווצרות יסודות קריטיים לקיום החיים, כדוגמת הברזל המצוי בדמנו. האזינו לפרק נוסף של "תל אביב 360" , פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל בהנחייתה של ורד לבקוביץ _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠
more
נשק לייזר - נשק העתיד | פרופ' אברהם קציר
2025/10/30
בשנתיים האחרונות נורו לישראל כאלף טילים בליסטיים מאיראן ובעלות בריתה.רובם יורטו בידי מערכת "חץ 3", אך חלקם חדרו וגרמו להרס כבד ולנפגעים.האיום צפוי לגדול ולהשתכלל – ולכן ישראל זקוקה למערכות הגנה חדשות, ובראשן נשק הלייזר.בהרצאה נסביר בפשטות מהו לייזר, מה מייחד לייזרים רבי - עוצמה, וכיצד הם הופכים לנשק קטלני.נציג את מערכת הלייזר "מגן אור", ואת מערכת הלייזר "להב אור", שיירטה עשרות כלי טיס בלתי מאוישים.חיינו עשויים להיות תלויים בטכנולוגיה זו! _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠
more
אור וצליל מבראשית - מופע לכבוד 100 שנים למכניקת הקוונטים
2025/09/30
קונצרט ההרצאה אור וצליל מבראשית יתקיים ביום ה׳, 23 באוקטובר, 18:00 במוזיאון אנו, אוניברסיטת תל אביב. בהנחיית ד״ר נועם חי וד״ר שולמית שריד.בנגינתם של ד״ר שולמית שריד (צ׳לו) וד״ר גיא ספלק (פסנתר). האירוע בחסות המרכז הקוונטי של אוניברסיטת תל אביב. לפרטים נוספים ולהרשמה לקוצרט: ⁠lsgenesis.com⁠ המופע יתאר את התפתחות היקום בראי מכניקת הקוונטים תוך שילוב יצירות מוזיקליות ווידאו ארט. בפודקסט נכסה את פרקי המופע ונפרט על הקשרים המעניינים בין מכניקת הקוונטים למוזיקה. בפודקסט מופיעים ד״ר נועם חי - פיזיקאי תאורטיקן לאנרגיות גבוהות, פוסט-דוקטורנט בבית ספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב וד״ר שולמית שריד, צ׳לנית ומוזיקולוגית, מלמדת צ׳לו בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה ומפיקה את סדרת קונצרטי ההרצאה. _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠
more
Twist, Tune, Transform: The Science behind Tomorrow’s Materials
2025/09/17
In this fascinating conversation, Prof. Rafi Bistritzer — Wolf Prize–winning physicist at Tel Aviv University — takes us inside the world of moiré materials: extraordinary structures created by stacking ultra-thin layers of matter at just the right “magic” angle. We explore how this simple twist can turn ordinary materials into superconductors, insulators, and more — revealing surprising quantum phenomena and opening doors to entirely new technologies. From the puzzle that sparked the field to the cutting-edge use of sound waves for controlling the electronic behavior of materials, Prof. Bistritzer explains how scientists are moving from studying the materials nature gives us to designing new ones with tailor-made properties. It’s a journey into the future of physics, where curiosity meets the potential for breakthroughs in computing, energy, and beyond. __________________ Tel Aviv 360, Israel's largest and most diverse podcast about research and innovation • Tel Aviv 360 in Facebook ◄ ⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠ • Tel Aviv 360 in WhatsApp (Silent group) ◄ ⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠ • Tel Aviv 360 in Spotify ◄⁠⁠⁠ https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠ • Tel Aviv 360 official website ◄ ⁠⁠⁠https://360tau.com⁠
more
זווית הקסם
2025/09/04
מרואיין: פרופ' רפי סיסטריצר, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת תל אביב בפודקסט שלפניכם התמקדנו במחקריו של פרופ' רפי ביסטריצר, חתן פרס וולף לפיזיקה לשנת 2020, שיחד עם פרופ' אלן מקדונלד גילה את "זווית הקסם" בגרפין – גילוי אשר חולל פריצת דרך בפיזיקה של חומרים דו-ממדיים והוביל לייסוד תחום מחקר חדש: טוויסט־רוניקה (Twistronics). מחקרו התיאורטי הראה כי סיבוב של שכבת גרפין אחת ביחס לשכבה אחרת בזווית של 1.1 מעלות יוצר מבנה אלקטרוני ייחודי המאפשר הופעת תכונות פיזיקליות יוצאות דופן, ובהן מוליכות־על בטמפרטורות גבוהות יחסית. תחזיות אלה, שאושרו בניסויים בשנת 2018, שינו באופן מהותי את הבנתנו את יחסי הגומלין בין גאומטריית החומר לתכונותיו האלקטרוניות, פתחו צוהר למשפחה שלימה של חומרים חדשים - חומרי מוירה (Moiré materials), והרחיבו את גבולות הידע המדעי בתחום פיזיקת המצב המוצק. שאלנו אותו על הגילוי המרעיש וגם על מחקריו בשנים האחרונות בהם פיתוח סריגי־על אקוסטו־אלקטריים המאפשרים שליטה דינמית במבנה האלקטרוני של חומרים דו־ממדיים בזמן אמת. האזינו לפרק נוסף של "תל אביב 360" – פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל בהנחייתה של ורד לבקוביץ ___________________________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠
more
שיא ישראלי בשיגור לוויינים לחלל
2025/07/09
פרופ' מאיר אריאל - ראש המרכז להנדסת חלל באוניברסיטת תל אביב ומנהל הפרויקט, וגם התלמידות אור זינר משער הנגב וסופיה חביבאללה בתחילת חודש מרץ 2025 תשגר אוניברסיטת תל אביב 9 לוויינים לחלל. מדובר בשיא ישראלי במספר הלוויינים שישוגרו בשיגור בודד. עד עכשיו שיגרה אוניברסיטת תל אביב תריסר לוויינים - יותר מכל מוסד אקדמי או חברה מסחרית בישראל. את המחקר בסך 10.5 מיליון ₪ יזמה ומימנה סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.להק הלוויינים הזעירים נועד למדוד את הקרינה הקוסמית בחלל ומלבד זאת הלוויינים שישוגרו, יעסקו גם במשימת הנצחה – הם ישדרו באופן אקראי את שמות החללים במלחמת חרבות ברזל.את הלוויינים בנו במשך יותר משנתיים תלמידי תיכון מצטיינים בתשע רשויות ברחבי הארץ במסגרת תוכנית ת.ב.ל (תלמידים בונים לוויינים) ואלה הרשויות: ירוחם, שער הנגב, מעלה אדומים, גבעת שמואל, הרצליה, עין מאהל, טייבה, כפר קרע וירכא.בכל אחת מהרשויות הקימה האוניברסיטה חדר נקי שבו נבנו הלוויינים. הוקמו גם שלוש תחנות תקשורת לוויינים המחוברות לתחנה באוניברסיטת תל אביב והן תאפשרנה לקבל נתונים מהלוויינים ולפקד עליהם. התלמידים והתלמידות בתיכון במגמות פיזיקה ומחשבים, קיבלו הדרכה מצוות המרכז להנדסת חלל באוניברסיטה וערכו את המחקר והפיתוח המורכבים ביחד עם סטודנטים מהפקולטה להנדסה. הלוויינים צפויים להישאר במסלול סביב כדור הארץ במשך כשלוש שנים.אחת ממטרות התוכנית היא לקדם את החינוך המדעי בפריפריה ולהעניק הזדמנות שווה לתלמידות ולתלמידי הפריפריה לקחת חלק בפרויקט לאומי – ולהצטיין בו. זהו חלק עיקרי מחזון אוניברסיטת תל אביב המחויבת במחויבות עמוקה לחברה הישראלית ופועלת למען מגזרים שונים בחברה בתוכניות העדפה מתקנת ובתוכניות קהילתיות רחבות היקף.באולפן התארחו פרופ' מאיר אריאל - ראש המרכז להנדסת חלל באוניברסיטת תל אביב ומנהל הפרויקט, וגם התלמידות אור זינר משער הנגב וסופיה חביבאללה מעין מאהל.האזינו לפודקסט נוסף של "תל אביב 360" - פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל - בהנחייתה של ורד לבקוביץלהאזנה לפרקים נוספים "מדע, קוונטים וחלל"https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg6A-p5j2jtjYa7Qs7nXwWbzhttps://open.spotify.com/playlist/0jkF5XoKj1cbE0azhMgo5y?si=99T_oNbAQASxsygpXekp8A__________________________________________________"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il/
more
פרק 6 - מה נמצא מעבר למודל הסטנדרטי?
2025/07/09
פרופ' אבנר סופר, בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת ת"א פרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא "פיזיקת החלקיקים". הפרק הזה מתמקד בחיפוש אחר חלקיקים מסתוריים בשני גלאי חלקיקים שונים. ATLAS ו- Belle II. אלפי מדענים ברחבי העולם משתמשים בגלאים עצומים אלה להרחיב את הבנת הפיזיקה הבסיסית אל מעבר למודל הסטנדרטי המוכר. בפרק מתארח פרופ׳ אבנר סופר מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, המופקד על הקתדרה על-שם נתן קמינגס לפיזיקה ניסיונית של חלקיקים. פרופ׳ סופר זכה להכרה בינלאומית בשל תרומותיו לפיזיקת החלקיקים, כולל תפקידי הובלה וניהול בקולבורציות בינלאומיות בתחום. מחקריו כוללים מדידת הבדלים בין חומר לאנטי-חומר, חיפוש אחר חלקיקים מעבר למודל הסטנדרטי, ופיתוח שיטות למדידות וחיפושים חדשים. בפודקסט שאלנו את פרופ' סופר על מסלולו המדעי, ההשראה לעבודתו והאתגרים בחקר היקום. התמקדנו בשאלות על מחקריו בחלקיקים בעלי זמן חיים ארוך שיכולים לרמוז על פיזיקה חדשה מעבר למודל הסטנדרטי, כמו סופר-סימטריה או נייטרינו כבד, בפיזיקת טעמים ובסטיות זעירות שעשויות להוביל לתגליות חדשות. האזינו לפרק נוסף של "תל אביב 360" פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל, בהנחייתה של ורד לבקוביץ להאזנה לפרקים נוספים "מדע, קוונטים וחלל" https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg6A-p5j2jtjYa7Qs7nXwWbz https://open.spotify.com/playlist/0jkF5XoKj1cbE0azhMgo5y?si=99T_oNbAQASxsygpXekp8A __________________________________________________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo • לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il
more
פרק 4 - פזיקת החלקיקים במעבה האדמה ובחלל
2025/07/09
פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב בפרק האחרון בסדרה על פיזיקת החלקיקים, אנחנו מתמקדים ביישומים השונים שלה.פיזיקת החלקיקים מספקת לנו כלים פורצי דרך גם בתחומים בלתי צפויים כמו ארכיאולוגיה וחקר החלל. בארכיאולוגיה, היא מאפשרת למשל חקירה לא פולשנית של מבנים היסטוריים, גילוי חללים חבויים, תיארוך חומרים וניתוח כימי של ממצאים. בחלל, היא עוזרת לנו להבין את הרכב היקום, לפתח טכנולוגיות הנעה חדשות ולחקור כוכבי לכת באמצעות חלקיקים קוסמיים. באולפן התארח פרופ' ארז עציון. ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב במאיץ החלקיקים LHC, בסרן ושאלנו אותו תחילה על היישומים של פיזיקת החלקיקים בהווה שכבר משתמשים בהם גם אם רובינו לא מודעים לכך – הדמיות רפואיות, הפקה של אנרגיה חשמלית, תקשורת אינטרנטית תקשורת אופטית ועתירת נתונים. ובהמשך על יישומים בארכיאולוגיה - תיארוך באמצעות פחמן 14, יכולת לחקור באמצעים לא פולשניים את הקרקע ומבנים שונים וכן יישומים בחלל – גלאי חלקיקים בחלל, חיפוש חומר אפל.האזינו לפודקסט נוסף של "תל אביב 360" – פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל בהנחייתה של ורד לבקוביץלהאזנה לפרקים נוספים "מדע, קוונטים וחלל"https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg6A-p5j2jtjYa7Qs7nXwWbzhttps://open.spotify.com/playlist/0jkF5XoKj1cbE0azhMgo5y?si=99T_oNbAQASxsygpXekp8A__________________________________________________"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il
more
פרק 3 - הכול יחסי – הזמן והמרחב ואיינשטיין
2025/07/09
פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב בפרק השלישי בסדרת הפודקסטים בנושא "פיזיקה", אנחנו בוחנים מחדש את תורת היחסות של אלברט איינשטיין וגם את ייחודו של המדען עצמו. תורת היחסות היא שם משותף לשתי תאוריות מדעיות פיזיקליות – תורת היחסות הפרטית ותורת היחסות הכללית – שפיתח אלברט איינשטיין בראשית המאה ה־20 תאוריות ששינו את תפיסת העולם האנושית בכל הנוגע למושגי היסוד של הפיזיקה – זמן, מרחב, מסה ואנרגיה. עד הגיעו של אלברט איינשטיין, התפיסה הפיזיקלית של המרחב והזמן הייתה מוחלטת (לפי ניוטון), הזמן מתקדם באופן אחיד ומוחלט, ללא תלות במצבו של הצופה, המרחב הוא זירה קבועה ואחידה שבה אירועים מתרחשים. איינשטיין, שינה את הדרך שבה אנו מבינים את המרחב והזמן, והצביע על כך שהמציאות היא יחסית – תלויה בצופה ובנסיבות. תגליותיו לא רק הובילו למהפכה בפיזיקה אלא גם עוררו שאלות עמוקות על טבע המציאות והקשר בין התודעה לבין העולם הפיזי. אורח הפודקסט הוא פרופ' ארז עציון ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב במאיץ החלקיקים LHC, בסרן. שאלנו אותו האם ניתן לתת הגדרה מוחלטת וודאית לזמן ומרחב? האם הם מוחלטים או יחסיים? מה ההשלכות של תורת היחסות? מה הקשר בין האנרגייה למסה, והאם הנוסחה של איינשטיין (E=mc²):עדיין תקפה ורלוונטית? שאלנו גם על אלברט איינשטיין, שהיה כמובן דמות מרכזית ומכוננת במהפכה במחשבה המדעית לגבי זמן ומקום. עד כמה הוא היה שונה מהמדענים האחרים בתקופתו? ומאלה שקדמו לו? האזינו לפרק נוסף מסדרת הפודקסטים "תל אביב 360" – פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל, בהנחייתה של ורד לבקוביץ. להאזנה לפרקים נוספים "מדע, קוונטים וחלל" https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg6A-p5j2jtjYa7Qs7nXwWbz https://open.spotify.com/playlist/0jkF5XoKj1cbE0azhMgo5y?si=99T_oNbAQASxsygpXekp8A __________________________________________________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo • לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il/
more
פרק 2 - החלקיק האלוהי – בוזון היגס
2025/07/09
מדע, קוונטים וחלל החלקיק האלוהי – בוזון היגס | פודקסט פיזיקה (פרק 2) פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב במאיץ החלקיקים, סרן מרואיין: פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב במאיץ החלקיקים, סרן. פרק נוסף בסדרת פודקסטים חדשה בנושא פיזיקת החלקיקים, הפרק השני בסדרה מוקדש ל"חלקיק האלוהי" – בוזון הגיס. בוזון היגס הוא אותו חלקיק שהפיזיקאים טוענים שהוא אבן היסוד הבסיסית ביותר של החומר – הדבר שקובע למעשה את מסת החומר. לפני כ-13 שנים, ב-4 ביולי 2012, צבאו המונים על הכניסה לאולם ההרצאות במרכז האירופי למחקר גרעיני, CERN בז'נבה. ההתרגשות הייתה דומה לזו שיש באוויר לפני מופע רוק חד פעמי. אלא שהפעם היה מדובר בהכרזה של מעבדת CERN, כי שניים מהניסויים הגדולים שלה, גלאי "אטלס" וגלאי CMS, שמחפשים כבר כמה שנים אחר בוזון היגס, במאיץ החלקיקים הגדול LHC, מצאו ראיות לקיומו. באולפן התארח אחד מחברי הצוות שהיה ונותר גם היום חלק מצוות המדענים ב CERN - פרופ' ארז עציון, ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, וגם ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב – שעובדת במאיץ החלקיקים - CERN. שאלנו אותו מה היה כל כך מרגש במעמד ההוא שנכח בו? מהי חשיבותו של חלקיק ההיגס, ומדוע היה כל כך קשה לגלות אותו? מה המשמעות של גילוי חלקיק היגס, מה הוא מספר לנו על המסה של החלקיקים ועל המודל הסטנדרטי שלהם? ומה מתוכנן במחקרי ההמשך אחרי גילויו? האזינו לפרק נוסף בסדרת הפודקסטים "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ האזנה לפרקים נוספים "מדע, קוונטים וחלל" https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg6A-p5j2jtjYa7Qs7nXwWbz https://open.spotify.com/playlist/0jkF5XoKj1cbE0azhMgo5y?si=99T_oNbAQASxsygpXekp8A __________________________________________________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo • לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il/
more
פרק 1 - הסודות של מאיץ החלקיקים
2025/07/09
פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב במאיץ החלקיקים, סרן ברוכים הבאים לסדרת פודקסטים חדשה בנושא פיזיקת החלקיקים, הפרק הראשון בסדרה מוקדש למאיץ החלקיקים CERN ולחיפוש אחר ממדים נסתרים וחורים שחורים.אלפי שנים עוסקים בני האדם בחקירת טיבו האמיתי של העולם: ממה עשוי הכול? איך החלקים מרכיבים את השלם שאותו אנחנו רואים? בשנות ה-70 של המאה ה-20 גובשה תיאוריה מפורטת שקיבלה את השם "המודל הסטנדרטי של החלקיקים". המודל הזה מתאר מגוון חלקיקים מסוגים שונים ונחשב אחת התיאוריות הפיזיקליות המוצלחות ובעלת התחזיות המדויקות ביותר אי פעם. כדי להעמיד במבחן הניסיון את התיאוריה נבנה CERN - מאיץ החלקיקים שבשנה שעברה ציינו 70 שנה להקמתו. במהלך השנים מאז הקמתו התרחשו בו תגליות יסודיות בפיזיקה, כמה מחוקריו קיבלו שלושה פרסי נובל בפיזיקה וזכו להישגים טכנולוגיים רבים, בהם גם הקמת התשתית למה שאנו מכנים כיום "אינטרנט". כל זאת נעשה בשיתוף פעולה יוצא דופן של 24 מדינות חברות ועוד מדינות בעלות חברות חלקית. באולפן התארח פרופ' ארז עציון - ראש המכון לחלקיקים ואסטרו חלקיקים מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, וגם ראש הקבוצה של המדענים מאוניברסיטת תל אביב במאיץ החלקיקים, סרן.שאלנו אותו על ההישגים הגדולים של CERN, ומה מתוכנן לו בעתיד? מהו אותו "מודל סטנדרטי של חלקיקים" בפיזיקה והאם הצליחו כבר למצוא את כל הראיות למה שהוא מציג? בפודקסט דיבר פרופ' עציון גם על חורים שחורים והממדים הנוספים - מה הם, מדוע הם מעניינים את הפיזיקאים. והאם התנגשויות שנעשות במאיץ החלקיקים יכולות ליצור חורים שחורים זעירים או לחשוף רמזים לממדים נוספים? פרופ' עציון גם עדכן במצב המחקרים על החומר האפל במעבדה ובחלל.האזינו לפרק נוסף מסדרת הפודקסטים "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ להאזנה לפרקים נוספים "מדע, קוונטים וחלל"https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg6A-p5j2jtjYa7Qs7nXwWbzhttps://open.spotify.com/playlist/0jkF5XoKj1cbE0azhMgo5y?si=99T_oNbAQASxsygpXekp8A__________________________________________________"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il
more
פרק 5 - חלקיק הרפאים – ניוטרינו
2025/07/09
ד"ר עדי אשכנזי, החוג לפיזיקת חלקיקים, ביה"ס לפיזיקה ולאסטרונומיה בפקולטה למדעים מדויקים, אונ' ת"א, חברת האקדמיה הצעירה ישראלית פרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא "פיזיקת החלקיקים" והפעם אנחנו מתמקדים באחד החלקיקים הקשים ביותר לגילוי – הניוטרינו. חלקיקי ניוטרינו יכולים לעבור דרך גלאי חלקיקים מתוחכמים מבלי להשאיר עקבות. על פי הערכות, מספר החלקיקים ביקום מגיע ל-10 בחזקת 86. החלקיק מסוג נייטרינו שהתגלה לאחרונה במעמקי הים התיכון, עשוי לחולל מהפכה בפיזיקה. באולפן התארחה ד"ר עדי אשכנזי, פיזיקאית חלקיקים ניסיונית המתמקדת בחקר חלקיקי הניוטרינו. היא מן החוג לפיזיקת חלקיקים, בית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה בפקולטה למדעים מדויקים כאן באוניברסיטת תל אביב. וחברת האקדמיה הצעירה ישראלית. שאלנו אותה על 'חלקיק הרפאים' של היקום – הניוטרינו, שחולף דרכנו כל הזמן, אבל כמעט לא משאיר עקבות. מה כל כך מאתגר בגילוי שלו, ולמה בכלל חשוב לנו לנסות 'לתפוס' אותו? איך התגלית על תנודות הניוטרינו – היכולת שלהם לשנות את הזהות שלהם – שינתה את מה שחשבנו על המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים? שאלנו גם על המחקרים שנעשים במעבדה בראשותה - שאמורים לייצר סדרת מדידות שישפרו את המודלים הקיימים עבור אינטראקציה של חלקיק ניוטרינו עם גרעין ולתמוך בצרכים של הניסוי העתידי DUNE. וגם, איך הגלאים הענקיים – בים התיכון או בקרח של אנטארקטיקה, משלימים את העבודה שנעשית במעבדות? האזינו לפרק נוסף מסדרת הפודקסטים "תל אביב 360", פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל בהנחייתה של ורד לבקוביץ. להאזנה לפרקים נוספים "מדע, קוונטים וחלל" https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg6A-p5j2jtjYa7Qs7nXwWbz https://open.spotify.com/playlist/0jkF5XoKj1cbE0azhMgo5y?si=99T_oNbAQASxsygpXekp8A __________________________________________________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo • לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il
more
פרק 4: כל הזהב שבעולם מגיע מהתנגשות בין שני כוכבי ניוטרונים
2025/07/09
ד"ר יאיר הרכבי, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה אנחנו מציינים שנתיים לשיגור טלסקופ החלל ג'יימס ווב, אחת מהיצירות ההנדסיות המופלאות ביותר בתולדות האנושות. הטלסקופ, ששוגר בסוף 2021, ממוקם במרחק של מיליון וחצי קילומטרים מכדור הארץ, ומצויד ברזולוציה ורגישות יוצאות דופן שמאפשרות לנו לצפות ביקום כפי שלא ראינו מעולם. באמצעות היכולות המתקדמות שלו, ג'יימס ווב לוקח אותנו למסע בזמן אל ראשית היקום, והשנתיים הראשונות שלו נחשבות להצלחה כבירה.הטלסקופ נועד לחקור את הדרך שבה נוצר הכל, כולל אנחנו. מטרותיו המרכזיות הן לחקור את היווצרות והתפתחות הגלקסיות והכוכבים הראשונים, כמו גם תופעות שמימיות נוספות, כגון חורים שחורים. בנוסף, ווב מנתח את האטמוספרות של פלנטות רחוקות בניסיון לענות על השאלה הגדולה ביותר: האם אנחנו לבד ביקום?על כל הנושאים האלה, ועוד, נדבר בסדרת פודקאסטים בת ארבעה פרקים של "תל אביב 360", בשיתוף הרכב אינטרגלקטי של חוקרים מובילים מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב.בפרק הרביעי והאחרון בסדרה, נשוחח עם ד"ר יאיר הרכבי מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה, שכיהן בוועדה הבוחרת את המשימות של טלסקופ ווב. נשוחח על תהליכי הבחירה של המשימות השונות וגם על המחקרים המרתקים שלו בתחום מיזוג כוכבי נייטרונים – העצמים הדחוסים ביותר ביקום מלבד חורים שחורים. הידעתם שכל הזהב שבעולם נוצר כתוצאה ממיזוג כוכבי נייטרונים?ננסה להבין מה עוד ניתן ללמוד ממיזוג כוכבי נייטרונים, וכיצד ג'יימס ווב יכול לעזור לנו להבין אחת מהתופעות המסתוריות ביותר ביקום.מוזמנים להאזין לפודקאסט המיוחד של "תל אביב 360" בהנחיית דרור פויר. להאזנה לפרקים נוספים "סקרנות יתר"https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg4lecK5LcNSAncdzH6sNdzhhttps://open.spotify.com/playlist/4lLtZTmXgFvmfd6rxAmXaI?si=WvyeO55IQUqjXsXTCwR3RA__________________________________________________"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il
more

Podcast reviews

Read פיזיקה ואסטרונומיה | תל אביב 360 podcast reviews


0 out of 5
0 reviews

Podcast sponsorship advertising

Start advertising on פיזיקה ואסטרונומיה | תל אביב 360 & sponsor relevant audience podcasts


What do you want to promote?

Ad Format

Campaign Budget

Business Details