Advertise on podcast: סדר חדש

יניב ויצמן, מומחה לתרבות נוער ולשיווק לצעירים ומייסד משרד הפרסום "טינק" מגיע ל"סדר חדש" לקראת מערכת בחירות שבה צפוי מספר שיא של כ־640 אלף מצביעי פעם ראשונה. האם מאות אלפי המצביעים החדשים עשויים לשנות את תוצאות הבחירות? מה מניע אותם, מאיפה הם מקבלים מידע פוליטי ואילו פוליטיקאים מצליחים לדבר אליהם? בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מסביר ויצמן מה הופך מסר פוליטי לאותנטי בעיני צעירים, איך מפלגות ופוליטיקאים מנסים להגיע לדור שגדל ברשתות החברתיות, ועד כמה טיקטוק, אינסטגרם ומשפיעני רשת יכולים להשפיע על הבחירה בקלפי.

ד"ר איל חולתא, מי שעמד בראש המל"ל עד ינואר 2023, מגיע ל"סדר חדש" במלאת 3 שנים לאסון 7 באוקטובר, לשיחה על אחריות: מהם גבולות האחריות בין הדרג המדיני והביטחוני? אלו התרעות הגיעו טרם המחדל? ואיך השפיעו היחסים בין ראש הממשלה לראשי מערכת הביטחון על ההיערכות למלחמה אפשרית? בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מספר ד"ר חולתא, עמית בכיר במכון FDD בוושינגטון, על מנגנוני קבלת ההחלטות שנשחקו ועל הסיבות להצלחת מבצע ההונאה של חמאס.

פרופ' אורי בר־יוסף, חוקר ביטחון לאומי ומודיעין מאוניברסיטת חיפה, חוקר הפתעות אסטרטגיות ואת מחדל מלחמת יום הכיפורים, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על הדומה והשונה בין מחדל מלחמת יום כיפור למחדל ה־7 באוקטובר. מהם המחירים של מחדל ששלוש שנים אחרי עוד לא נחקר באופן חיצוני ובלתי תלוי? בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מנתח בר־יוסף את הקונספציה, את הקונפורמיזם העמוק בקהילת המודיעין של 2023 ואת אופי ההפתעה האסטרטגית. האם התחקירים הפנימיים מספיקים, ואיך נדע שכשלי המערכות תוקנו?

פרופ' תמר הוסטובסקי-ברנדס, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה וחברה בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, מגיעה ל"סדר חדש" כדי לעשות חשבון מסכם לארבע שנים של שינויים במערכת המשפט, במנגנוני הפיקוח ובמערכת השלטונית בישראל. אילו מהלכים הושלמו ואילו נותרו על השולחן? מה קורה כשמחברים יחד את השינויים בוועדה לבחירת שופטים, במעמד הייעוץ המשפטי, בתקשורת ובשירות הציבורי ואיפה כל זה פוגש את האזרח בחיי היומיום, גם אם בינתיים נדמה שהחיים ממשיכים כרגיל? בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם בוחנת פרופ' הוסטובסקי-ברנדס עד כמה השתנתה הדמוקרטיה הישראלית במהלך הקדנציה האחרונה, ומה עשוי לקרות אחרי הבחירות: אילו מהלכים צפויה לקדם ממשלה שתמשיך את דרכה של הקואליציה היוצאת, ומה תצטרך לעשות ממשלה שתבקש לבטל חלק מהשינויים, לשקם את מנגנוני האיזונים והבלמים ולבנות כללי משחק שיוכלו להחזיק גם בחילופי שלטון.

נעמי נוימן, לשעבר ראש המחקר ועיצוב המדיניות בשב"כ וכיום עמיתת מחקר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, מגיעה ל"סדר חדש" לריאיון ראשון ולשיחה על אחת השאלות שישראל הפסיקה לדבר עליהן: לאן הולך הסכסוך הישראלי-פלסטיני? שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, ולאחר שתפיסת "ניהול הסכסוך" קרסה בבוקר ההוא, ישראל עוד לא מציבה תפיסה חלופית, ולא אופק ביטחוני או מדיני ברור. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מנתחת נוימן את התפיסות שהובילו ל-7 באוקטובר ואת החלופות שנמצאות היום על השולחן. נוימן מסבירה מה קורה בצד הפלסטיני: על מצבה של הרשות הפלסטינית ומה עומד מאחורי הירידה בתמיכה בחמאס ובמאבק המזוין. נוימן מנתחת את סיכויי ההתלקחות בגדה וסיכויי ההיפרדות מהפלסטינים לאור המחירים שמשלמת החברה בישראל על היעדר הכרעה בסכסוך המדמם.

יעקב כץ, מייסד פורום MEAD לדיאלוג בין ישראלים, אמריקאים ומנהיגים ערבים מהאזור ועורך ה"ג'רוזלם פוסט" לשעבר מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על מצב הברית האסטרטגית החשובה ביותר לישראל: הברית עם ארצות-הברית. במשך עשרות שנים התמיכה בישראל הייתה כמעט קונצנזוס בפוליטיקה האמריקאית. בשנים האחרונות ובעקבות ה-7 באוקטובר, מתרבים קולות בפוליטיקה ובדעת הקהל המערערים על הברית, ואף יוצאים נגדה חזיתית. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מסביר כץ מה עומד מאחורי השינוי ביחס לישראל בשתי המפלגות, איזה חלק מהמשבר נובע מתהליכי עומק בחברה ובפוליטיקה האמריקאית ואיזה מהיעדר מדיניות של ישראל בסוגייה הפלסטינית, ומה יכולה ישראל לעשות כדי לבלום את ההידרדרות? וגם: מדוע דווקא עכשיו הוא מוביל את פורום MEAD לדיאלוג בין מנהיגים?

"זה פופוליסטי" היא אחת ההאשמות השכיחות בפוליטיקה הישראלית. פרופ' יותם מרגלית, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש ביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחב"ל באוניברסיטת תל אביב מגיע ל"סדר חדש" כדי להסביר מה הופך מפלגה או פוליטיקאי לפופוליסטיים, ולמה הפופוליזם הפך לכוח פוליטי דרמטי בעשורים האחרונים? בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, הוא מסביר מהם הכוחות הכלכליים, החברתיים והתרבותיים שהזינו את עליית הפופוליזם, מה ההבדלים בין פופוליזם מימין ומשמאל ואיך הפופוליזם בישראל שואב השראה ממגמות ומשטרים בעולם. וגם: מדוע הבטחה ל"חזרה לנורמליות" אינה מספיקה כדי להתמודד עם הפופוליזם בעידן ה-AI.

ד"ר שירה עפרון, חוקרת בכירה וראש קתדרת ישראל והמזרח התיכון במכון ראנד, מגיעה ל"סדר חדש" לשיחה על ההסכם המתגבש בעזה, כאשר חמאס נותר שחקן מתעצם בשטח. הנשיא טראמפ חתם על שלב ב' של תוכנית 20 הנקודות לשלום בעזה, אך הסוגיות המרכזיות נותרו פתוחות: מהי המשמעות בפועל של פירוק חמאס מנשקו? עפרון מתייחסת גם לגישה הדוגלת בהמשך השליטה ב"רצועות ביטחון" בעזה ובלבנון ועד כמה מדובר בתפיסת ביטחון חדשה/ישנה. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם, עפרון בוחנת את המחיר האזורי והבינלאומי של היעדר מהלך מדיני: האם הנורמליזציה עם סעודיה עדיין אפשרית; ומה מלמד הסכם הגרעין הסעודי-אמריקני על מקומה של ישראל באזור?

שירית אביטן כהן, הפרשנית הפוליטית של "ישראל היום" ופאנליסטית בחדשות 12, מגיעה ל"סדר חדש" לשיחה על הימין הישראלי לקראת בחירות 2026. הציבור בישראל זז ימינה, אך התמיכה בקואליציה הנוכחית הצטמצמה. מה זה אומר להיות ימני בישראל שאחרי 7 באוקטובר, איך מנתח מצביע ימין את אחריות הממשלה לטבח ואילו קבוצות מרכיבות את מחנה הימין? אביטן כהן מנתחת את הכוחות שמעצבים את מפת הימין בפתח בחירות 26: מדוע מצביעים שעזבו את נתניהו אחרי 7 באוקטובר חזרו לתמוך בו; כיצד מתייחסים בליכוד לברית עם המפלגות החרדיות; מי הם מצביעי בן גביר ומה מסביר את צמיחתו כמנהיג מפלגת הימין השנייה בגודלה לפי הסקרים? האם בנט, איזנקוט ושחקנים חדשים יכולים לבנות ימין ממלכתי שאינו חלק מהקואליציה הנוכחית? לבסוף, מה חשוב יותר לבוחרי הימין: אופייה היהודי של המדינה או המבנה הדמוקרטי שלה?

ד"ר לורן דגן־עמוס, חוקרת מדיניות החוץ והביטחון של הודו במרכז בגין־סאדאת באוניברסיטת בר־אילן, מגיעה ל"סדר חדש" לשיחה על אחת ממערכות היחסים החשובות והפחות מדוברות של ישראל. בזמן שמעמדה הבינלאומי של ישראל נשחק, הודו דווקא מצהירה בפומבי על רצונה להעמיק את הקשרים הכלכליים, הביטחוניים והדיפלומטיים עמה. עד כמה מדובר בשותפות אסטרטגית, ומה הודו מבקשת להשיג באמצעותה? בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם, דגן־עמוס מסבירה מה עלה בגורלו של מסדרון הסחר השאפתני IMEC, שאמור לחבר בין הודו לאירופה דרך מדינות המפרץ ונמל חיפה, וכיצד אירועי 7 באוקטובר שינו את התוכניות. עוד בפרק: איך הודו מצליחה לקיים במקביל יחסים עם ישראל, איראן, רוסיה וארצות הברית; כיצד משפיעות עליה היריבויות עם סין, פקיסטן וטורקיה; מה עומד מאחורי החזון הפוליטי של נרנדרה מודי שמנהיג את המדינה הלא־מוסלמית שבה חיה האוכלוסייה המוסלמית הגדולה בעולם?

אורי דביר, חוקר אורח במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר מנהל אגף תקציבים בנת"ע, מתארח אצל יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם לשיחת עומק על משבר התחבורה בישראל ועל הפקקים שעולים למשק עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה. מדוע למרות הסבסוד הנדיב והמחיר הנמוך, התחבורה הציבורית עדיין אינה חלופה אמיתית לרכב הפרטי? שיחה על אוטובוסים שלא מגיעים, רכבות שלא מתחברות, המטרו שעוד רחוק - וגם על הפתרונות שאפשר ליישם כבר עכשיו.

רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון ומחבר הספר "שעת אפס: איך ויתרנו על החינוך וקיבלנו הפיכה משטרית", מגיע ל"סדר חדש" לשיחת עומק על הקשר שבין מערכת החינוך, זהות ודמוקרטיה. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, הוד מציג את הפערים בתקצוב בין זרמי החינוך, את כניסתן של עמותות חיצוניות לבתי הספר, את הרדיפה הפוליטית אחר מורים ומנהלים ואת המחיר שמשלמת חברה שמניחה שילדים יהפכו מעצמם לאזרחים דמוקרטיים. בהמשך עוסק הפרק בשאלה האם אפשר להחזיר למערכת החינוך את האחריות לעיצוב אזרחים מעורבים, ביקורתיים ואכפתיים, לפני שיהיה מאוחר מדי?

מיכאל שמש, כתב ופרשן פוליטי בחדשות 13, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על המערכת הפוליטית לקראת בחירות 2026. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, שמש מנתח את שליטתו המוחלטת של נתניהו בליכוד, את הפער בין הביקורת החריפה שנשמעת בחדרים סגורים לבין הנאמנות המוחלטת בפומבי, ואת ההפתעה המוחלטת בממשלה מהעובדה שהיא שרדה אחרי השבעה באוקטובר ומילאה את ימיה. הפרק עוסק גם במשבר הגיוס וביחסי המדינה והחברה החרדית, באחריותן של המפלגות החרדיות לניהול המלחמה, ובעימות המחריף סביב מעצרי בני הישיבות. לקראת סיום, שמש מסביר מדוע מערכת המשפט, המפלגות הערביות והיכולת של הגושים להתארגן נכון הן שיכריעו את תוצאות מערכת הבחירות הקרובה.

יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מקדישים פרק מיוחד לארבע הסוגיות הפנימיות שיכריעו את בחירות 2026 ואולי גם את עתידה של ישראל ברקע קיטוב פנימי חסר תקדים: יחסי המדינה והחברה החרדית, מקומה של החברה הערבית והקול הערבי בפוליטיקה הישראלית, עתיד הדמוקרטיה ומוסדות השלטון, וההתפתחויות ביהודה ושומרון והשפעתן על ביטחונה, אופייה ומעמדה של ישראל. דרך נתונים, מחקרים ודיון פתוח, יוחנן ושירה מנסים להסיט את הדיון מהפוליטיקה היומיומית אל השאלות העמוקות יותר: אילו הכרעות ניצבות בפני המצביעים הישראלים, ומה יהיו ההשלכות של המשך המגמות הקיימות או של שינוי כיוון לאחר הבחירות.

מפכ"ל משטרת ישראל לשעבר, רב ניצב משה קראדי, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה נוקבת על מצבה של המשטרה ועל האתגרים העומדים בפניה תוך שינויים חסרי תקדים המתחוללים בה. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, קראדי טוען כי המשטרה עברה בשנים האחרונות תהליך עמוק של פוליטיזציה ופגיעה בערכי הארגון, מתייחס ליחסים בין השר למפכ"ל, לעצמאות המשטרה, למינויים ולחששות לקראת מערכת הבחירות. עם טשטוש גבולות ההתערבות של הדרג הפוליטי בארגון עולה השאלה - לאן הולכת המשטרה?