Advertise on podcast: רוני סופר - עושה שכל

וילן הוא מומחה למלחמה באיראן, זוכה פרס ביטחון ישראל, אומר שהתוכנית להפיל את המשטר האיראני אינה תוכנית של ראש המוסד, אלא של ראש הממשלה. "מהיכרותי אתו, הוא הכיר את התוכנית לפרטיה. הוא גם זה שהיה בקשר עם נשיא ארה"ב כדי לאשר את התוכנית הזאת. זאת הייתה טעות אסטרטגית, שהמחיר שלה הוא החלטה איראנית לפתח נשק גרעיני. "אני חושב שאיראן קרובה מאוד לניסוי גרעיני ראשון", אמר בראיון. וילן מזהיר מהתפתחות הציר הסוני, אותו מובילות קטאר וטורקיה, הפועלות לדה-לגיטמציה של ישראל גם מול ארה"ב. הוא אינו שולל תוכניות גרעין צבאי של טורקיה וסעודיה המהוות עוד איום על ישראל. הוא חושב שנתניהו גרם לפגיעה עמוקה באתוס הישראלי, של לקיחת אחריות. הוא מזהיר מריקבון פנימי של העץ הישראלי היפה כיום רק כלפי חוץ, אם נתניהו יוותר בשלטון אחרי הבחירות.

הפרשן הפוליטי אטילה שומפלבי מזהיר כי בעוד נתניהו מתייחס לפוליטיקה כמקצוע, יריביו עדיין אינם עובדים כצוות. בפרק 41 של "רוני סופר עושה שכל" הוא קורא למפלגות האופוזיציה לחלק ביניהן גזרות, לתקוף בחוכמה ולהיאבק על כ-12 המנדטים של המתלבטים. לדבריו, מנסור עבאס - שם קוד לכוחם הפוליטי של ערביי ישראל - עשוי לקבוע מי יהיה ראש הממשלה הבא. נתניהו עצמו עשוי לחזר אחר קולותיהם ואף להיגרר להסלמה ביטחונית לפני הבחירות. ביום שאחרי, שומפלבי ממליץ על ממשלת אחדות: "כל אפשרות אחרת אינה טובה לישראל".

שלוש שנים אחרי טבח שבעה באוקטובר, צלם כאן 11 ארז כהן חוזר לבוקר שבו נמלט ממחבלים, סייע ללוחם ימ"מ פצוע והתכתב במשך שעות עם חברתו רינת שגב-אבן, שנרצחה בבארי עם בעלה חן ושני בניהם, אלון ועידו. בשיחה אישית עם חברו הוותיק רוני סופר הוא מספר על התמונות שאינן מרפות, האובדן, המחיר הנפשי וההחלטה לחזור כבר באותו יום לתעד. וגם: מדוע עיתונות חופשית היא חלק מההגנה על הדמוקרטיה, ומה יצטרך הציבור להכריע בבחירות 2026.

הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר אינו חוסך את שבטו מבנימין נתניהו. יעלון טוען כי ראש הממשלה מסוכן לישראל וכי גרם לה את הנזק הגדול ביותר בתולדותיה. לדבריו, בניסיונו לחמוק ממשפטו הפלילי, ממסקנות ועדת החקירה לאסון מירון וממסקנות ועדת החקירה לפרשת כלי השיט, נתניהו השתנה והעמיד את הישרדותו האישית מעל ביטחון המדינה. יעלון מטיל על נתניהו את האחריות העליונה למחדל 7 באוקטובר ודורש ועדת חקירה ממלכתית שתבוא חשבון עם כל האחראים. הוא דוחה את הטענה שהיה שותף לקונספציה: לדבריו, בתקופתו הועברו לעזה דלק ומשכורות לעובדי המנגנון הפלסטיני כמענה הומניטרי מתחייב - ולא כסף לחמאס. את העברת מיליארדי הדולרים מקטאר, שלטענתו אפשרו לחמאס לבנות מנהרות ולהצטייד לקראת הטבח, החטיפות, מעשי האונס ושריפת יישובי העוטף בשמיני עצרת ושמחת תורה תשפ"ד, מייחס יעלון למדיניות נתניהו וממשלותיו. לבסוף הוא מאשים את נתניהו בהובלת ממשלה משיחית, פשיסטית, מיזוגנית והומופובית, המסכנת לדבריו את עתיד ישראל - ומבהיר שייאבק בו עד להחלפתו בבחירות. האם בוגי יעלון מציג כתב אישום מבוסס נגד נתניהו, או מסיר מעצמו אחריות לקונספציה? מי צריך לתת דין וחשבון על 7 באוקטובר - ומה עשויה לחשוף ועדת חקירה ממלכתית?

יו"ר סיעת הדמוקרטים ח"כ אפרת רייטן מגיבה בחריפות לדברי שרה נתניהו על יאיר גולן ועל 7 באוקטובר, וטוענת כי סביבת נתניהו "חיה במציאות הפוכה". בפרק 38 של 'רוני סופר עושה שכל' היא מציעה לתקן את אי קיום ההבטחה לעינב צנגאוקר בצירופה מייד לפעילות המפלגה, מציבה יעד של 15 מנדטים לדמוקרטים ומסמנת את משרד המשפטים. רייטן מציגה את הרוויזיה שהיא מבקשת להוביל במערכת המשפט - האזרח במוקד, ממשלה מרוסנת, כנסת חזקה ואיזון מחודש בין שלוש רשויות השלטון.

אין איום השמדה על ישראל, אך יש איום במלחמה עלינו בכל הזירות. כך אומר תא"ל במיל. אמנון סופרין, ראש אגף מודיעין לשעבא במוסד, כיום מרצה באוניברסיטת רייכמן וחוקר במכון תמרור-פוליטוגרפיה. לדברי ד"ר סופרין, נדרשה פעולה שלנו  בסוריה, כדי למנוע מהטורקים מאחז בסוריה של א-שרע, שימנע חופש פעולה ישראלי במזה"ת. עם זאת הוא סבור שהא שטאמפ יעצור עימות בין נתניהן לארדואן. למרות חוסר היציבות סביבנו, סופרין קורא לממשלת ישראל הבאה, לחתור בכל הכוח להסדרים מדיניים.

האם אפשר להשפיע על הבחירות בישראל בלי לגעת אפילו בפתק אחד? דודי סימן-טוב, שחוקר כבר תשע שנים מבצעי השפעה ב-INSS, מזהיר כי גורמים זרים פועלים בניסיון להשפיע על הבחירות בישראל, להעמיק את הקיטוב ולערער את אמון הציבור. לדבריו, בין האיומים נמצאים מבצעי השפעה מצד איראן ורוסיה, וכן מאות מתחזים ברשת שמפעיל ארגון חוץ-מדינתי אסלאמי, שבסיסו בטורקיה. אלא שלטענתו, ממשלת ישראל עדיין אינה מתייחסת להתערבות הזרה כאיום אסטרטגי ואינה מחברת בין כל הגורמים שאמורים להתמודד איתה. וסימן-טוב מעלה טענה נפיצה נוספת: גם "מכונת הרעל" בישראל, לדבריו, מעוניינת לשמור לעצמה מרחב פעולה למבצעי השפעה משלה. מי מנסה להשפיע על הבחירה שלנו? האם ישראל ערוכה ליום הבחירות? ומה יקרה אם המטרה אינה רק להשפיע על התוצאה - אלא לגרום לנו לא להאמין בה? פרק 36 של 'רוני סופר עושה שכל' - כדי שנדע מה מאיים עלינו בימים אלה.

אל־ג'ולני, אחמד א־שרע, אינו מוותר על תביעת סוריה להשבת רמת הגולן ולנסיגה ישראלית מהחרמון הסורי. אבל ד"ר כרמית ולנסי, מבכירות חוקרות סוריה בישראל וחוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, אומרת: דווקא עכשיו צריך לתת סיכוי להידברות עם דמשק. א־שרע הוא ג'יהאדיסט לשעבר – וולנסי אינה מתעלמת מכך. אחרי 7 באוקטובר, היא מדגישה, ישראל חייבת להישאר עם עיניים פקוחות מבחינה ביטחונית. האיום לא נעלם: יש ניסיונות ואיומים לחסל את א־שרע, איראן עלולה לנסות לחזור לסוריה, והמאבק בין העדות עלול להצית מחדש מלחמת אזרחים ממש מעבר לגבולה הצפוני של ישראל. אז מי באמת שולט היום בסוריה? האם א־שרע השתנה? מה רוצה טורקיה? האם איראן עוד יכולה לחזור? והאם דווקא מתוך חורבות סוריה נפתחת לישראל הזדמנות מדינית שלא הייתה כאן שנים? ד"ר כרמית ולנסי בפרק 35 של 'רוני סופר עושה שכל' – שיחה מפוכחת על אויבת ותיקה שעוברת מהפכה, ועל האפשרות שסוריה של מחר תהיה שונה מאוד מסוריה שהכרנו. צפו עד הסוף – כי מה שקורה עכשיו בדמשק עשוי לקבוע איך ייראה הגבול הצפוני של ישראל בשנים הבאות.

כ־270 אלף ישראלים יצאו מהארץ לתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות בשנים 2023–2025 - שיא שמחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מזהיר כי עלול לפגוע בכלכלה, בהייטק, ברפואה ובביטחון. העיתונאית הפוליטית רונית ורדי, מחברת הספר 'ביבי: מי אתה, אדוני ראש הממשלה?', עוקבת אחר בנימין נתניהו כמעט 30 שנה. פעם התפעלה מיכולותיו; בפרק 34 של 'רוני סופר עושה שכל' היא מזהירה כי בחירתו מחדש מסוכנת לישראל. היא קוראת ליורדים לעלות למטוס, לבוא באוקטובר להצביע ומעמידה את ביתה בת"א לרשותם. האם מדיניות נתניהו מעודדת ישראלים לעזוב? האם ממשלתו מממנת השתמטות מצה"ל ומפרקת את הדמוקרטיה? האם יאיר נתניהו מוכשר כיורש — והאם מותר כבר לשאול אם אותה הנהגה עלולה להוביל לאסון הבא? פרק אמוציונלי, מעורר זעם ומחשבה. צפו, שאלו, הגיבו והצטרפו לדיון.

האם נתניהו מבקש לצרף את ישראל למתקפה אמריקנית נוספת נגד איראן, אם טראמפ יחליט עליה? איננו יודעים מה נאמר בפועל בשיחתם בחדר הסגלגל, אך עמוס הראל, הפרשן הצבאי של 'הארץ', מנתח את האינטרסים, את הסימנים ואת הסיכונים. צה"ל כבר מתמודד עם עומס כבד בעזה, בלבנון, בסוריה ובגדה המערבית, לצד שחיקת מערכי המילואים והסדיר. לדברי הראל, חופש הפעולה העצמאי של ישראל הצטמצם והתלות בהחלטותיו של טראמפ גברה. במקביל, השטח בגדה מבעבע והבחירות באוקטובר מתקרבות, אך עדיין אי אפשר לדעת אם ישראל עומדת בפני מלחמה נוספת או התפרצות רחבה. האם הרמטכ"ל אייל זמיר יציג לנתניהו את המחיר האמיתי של מערכה נוספת? ועד כמה משפיע הלחץ שמפעילים סמוטריץ' ובן גביר על ההחלטות הביטחוניות? עמוס הראל בפרק 33 של 'רוני סופר עושה שכל'.

האם ממשלה שנשארת בתפקידה אחרי מחדל שבעה באוקטובר יכולה לשמור על אמון הציבור? הפרשן הפוליטי של כאן, יואב קרקובסקי, משוחח עם רוני סופר על המשבר הפוליטי והציבורי, מסביר מדוע הוא מתנגד להשוואות קיצוניות גם בתקופה של מחלוקת חריפה, ומנתח את השלכות המשבר על הדמוקרטיה הישראלית. בשיחה הוא חוזר ללקחי רצועת הביטחון בלבנון, מדבר על הצורך בצבא גמיש שלומד את העבר, ומתייחס גם לתמונת הסקרים, למאבקים בתוך מחנה הימין, ולאסטרטגיה של בנימין נתניהו לקראת הבחירות. שיחה ישירה וביקורתית על פוליטיקה, ביטחון, מנהיגות והעתיד של ישראל. כשתוסיף עוד אמירות בולטות של קרקובסקי מהפרק, נוכל לחדד עוד יותר את הליד כך שישקף בצורה הכי טובה את המסר המרכזי של הפרק.

בעל עיטור העוז ממלחמת יום הכיפורים ומחבר "דו"ח בריק", שהתריע כבר ב־2018 מפני כשירותו של צבא היבשה, טוען שגם אחרי המלחמות מול חמאס, חזבאללה ואיראן, ישראל טרם הפיקה את הלקחים הנדרשים. בריק מסביר מדוע לדעתו היה אפשר למנוע את טבח 7 באוקטובר באמצעות פריסת כוחות יבשה מספקת, מדוע ישראל חייבת להצטייד במיליון כטב"מים ובחיל טילים מתקדם, מדוע הברית עם ארצות הברית חיונית לביטחון הלאומי, ומותח ביקורת חריפה על התנהלות הרמטכ"לים לשעבר גדי איזנקוט ואביב כוכבי. הוא מתייחס גם לרמטכ"ל הנוכחי אייל זמיר, ומזהיר מפני יציאה למערכה נוספת בעזה כאשר צה"ל, לדבריו, מצוי בשחיקה עמוקה. האם אלו אזהרות שחייבים להקשיב להן – או תחזית פסימית מדי? צפו בפרק 31 של "רוני סופר עושה שכל".

השב״כ נחשב במשך עשרות שנים לאחד ממוסדות הביטחון המקצועיים והמשפיעים בישראל. אבל האם משהו משתנה?בפרק הזה ג׳וש בריינר מציג תמונה שמטרידה אותו מתוך מעקב וסיקור ארוך שנים של מערכות האכיפה וביטחון הפנים. לדבריו, תחת הנהגת דוד זיני, השב״כ עובר שינוי לרעה — שינוי שלטענתו כבר בא לידי ביטוי גם בעזיבה של אנשי מערכת ובתחושת שחיקה פנימית.בריינר טוען שהוא מזהה תהליכים שמזכירים לו התפתחויות שראה בעבר במערכות אכיפה אחרות — ושמבחינתו השאלה כבר אינה רק מה קורה בתוך השב״כ, אלא מה המשמעות הרחבה לחברה הישראלית, לאמון הציבור וליכולת של מוסדות המדינה לשמור על כוחם ואמינותם.וברקע — הבחירות שבפתח.מבחינתו של בריינר, אלה עשויות להיות בחירות שיקבעו לא רק מי ינהיג את ישראל, אלא האם החברה הישראלית תדע להתחזק מחדש, לשקם אמון ולעמוד שוב על הרגליים.שיחה על כוח, מוסדות, אחריות והעתיד של ישראל.

במשך שנים שינתה ישראל את הדרך שבה היא חושבת על מלחמות. פחות הכרעה, יותר הרתעה. פחות שבירת יכולת האויב, יותר ניהול סיכונים, פגיעה מתמשכת וקניית זמן. מבצעים נועזים, פעולות מדויקות, מהלכי עומק ומכות כואבות — אבל פחות ניסיון לכפות שינוי יסודי ומתמשך על הצד שמולך. בפרק 29 של ״רוני סופר עושה שכל״ מציג ד״ר חנן שי ביקורת חריפה על התפיסה הזאת. בהשראת רעיונותיו של יובל נאמן הוא חוזר לעיקרון יסוד של הביטחון הלאומי: צבא מגן אינו יכול לבנות את עתידו על התרעה מספקת, משום שכזאת לעולם לא תגיע במלואה ובזמן. גם הרתעה לבדה אינה מספיקה. צבא חייב להיות מוכן — ומדינה חייבת לדעת להכריע. לדברי שי, מלחמה אינה נמדדת רק במספר המטרות שהושמדו, בעוצמת הפגיעה או בתחושת ההישג. הכרעה מושגת כאשר המדינה או הארגון שמולך מאבדים את היכולת להמשיך ולתפקד לאורך זמן. מכאן מגיעה הביקורת הרחבה יותר שלו על תפיסת הביטחון שהתעצבה בישראל בעשור האחרון: במקום לשאול כיצד מסיימים מלחמה, עברנו לשאול כיצד מנהלים אותה. במקום לנצח — להכאיב. במקום לשנות מציאות — לדחות את הסיבוב הבא. לדבריו, גם מהלכים צבאיים מרשימים ומדויקים, לרבות מבצעי עומק, פעולות סיכול ופגיעה ביכולות אויב, אינם יוצרים בהכרח הכרעה אם היריב מסוגל להשתקם, לחזור לפעול ולחדש את האיום. הוויכוח הזה עומד כיום בלב הדיון על איראן, חיזבאללה והמערכה האזורית מאז 7 באוקטובר. בארצות הברית נשמעת ביקורת על התארכות המערכות והקושי לייצר נקודת סיום יציבה, על רקע הניסיון לקדם סדר אזורי חדש. ד״ר שי מציב טענה חדה: אם ישראל לא תחזור לחשוב במונחים של הכרעה ולא רק של הרתעה — מול איראן והפרוקסיז שלה לא יהיה סוף למלחמות. יהיו סבבים. צפו בפרק וכתבו לנו בתגובות: האם ישראל שכחה איך מנצחים מלחמות?

האם מלחמה יכולה לשנות לא רק את המזרח התיכון — אלא גם את מדינת ישראל עצמה?ערן עציון, לשעבר סגן ראש המל״ל, ראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ ולוחם בשלדג, מגיע לפרק 28 של ‘רוני סופר עושה שכל’ עם טענה חריפה: הסכנה הגדולה אינה רק איראן ושלוחותיה — אלא הדרך שבה מלחמות ממושכות עלולות להשפיע על הדמוקרטיה, על קבלת ההחלטות ועל אופייה של ישראל.בשיחה ישירה עם רוני סופר — לשעבר דובר ראש הממשלה, הכתב המדיני והכנסת של ynet, כתב קול ישראל בפריז והכתב הצבאי של מעריב — עציון מתבקש לא רק לבקר, אלא גם לענות על השאלות הקשות:האם לישראל יש אסטרטגיה או רק ניהול משברים?מה מטרת־העל מול איראן?האם אפשר לדבר על ניצחון בלי להגדיר סוף?איפה הממשלה טועה — ואיפה דווקא המבקרים טועים?ומה היה עושה אחרת אילו ישב היום סביב שולחן הקבינט?זהו לא דיון על ימין ושמאל.זו שיחה על כוח, אחריות, דמוקרטיה — ועל השאלה לא רק איך מנצחים מלחמות, אלא איזו מדינה נשארת אחריהן.כתבו בתגובות:האם אתם מסכימים עם ערן עציון — או חושבים שהוא טועה?