Advertise on podcast: מחשבה תחילה

את משה רדמן אתם מכירים כאחד הקולות הבולטים במחאה, אבל מאיפה צמחה תפיסת עולמו? בשיחה אישית הוא חוזר אל עיר הולדתו, לוד, ואל ילדות רב־תרבותית שעיצבה את היכרותו העמוקה עם החברה הישראלית על כל גווניה. מתוך החוויות האלה צמחה תפיסתו הפוליטית: ההכרח להיאבק על הדמוקרטיה, לכבד את האחר, ולהכיר בכך שהישראליות רחבה ומורכבת הרבה יותר מן המחנות המוכרים. שיחה עמוקה הנעה בין זיכרונות ילדות לפוליטיקה, עם תובנות על כלכלת רווחה, הסדר מדיני, וההשפעה של איראן במזרח התיכון, שחושפת את תפיסת העולם הרחבה מאחורי המאבק הציבורי שלו. משה רדמן, כפי שלא שמעתם.

שיראל חוגג פרץ לתודעה הציבורית לאחר 7 באוקטובר. באותו יום נורא, אחותו ומשפחתה נפצעו קשה בכפר עזה, וכעבור ימים אחדים עלה לשידור בערוץ 14 והטיח דברים חריפים בנתניהו ובממשלה על אחריותם לחורבן. בשיחה עם אבנר בן זקן הוא חוזר לילדותו באופקים, לסביבה הרב־תרבותית, הפלורליסטית והמכילה, שבה אוכלוסיות שונות חיו זו לצד זו מתוך תחושת שייכות ישראלית משותפת. חוגג מאמין שביום שאחרי הבחירות יתגלה מחדש כוחם של הישראלים להתחבר, לשקם את האמון ולבנות מחדש ישראליות משותפת. שיחה אופטימית על אופקים, על 7 באוקטובר, על השבר, ועל האפשרות לחזור להיות ישראלים.

הפוליטיקה של זמננו מעוצבת במשולש מסוכן אחד: הון, דיסאינפורמציה ושלטון. פרופ׳ אבנר בן זקן פוגש את העיתונאי-החוקר עומר בן־יעקב לשיחה על הכלים שהפכו את הרשתות החברתיות לזירת קרב על המוח הישראלי - מ״מכונת הרעל״ ועד למדינות אויב שמנצלות את השסעים כדי להעצים את השנאה. אבל השאלה המטרידה באמת היא מה יקרה מחר בבוקר: האם המנגנונים שנבנו יקבלו הכרעה דמוקרטית אם הימין יפסיד בבחירות? ועד כמה ממשית הסכנה שהקיטוב יגלוש לעימות פנימי אלים ואפילו למלחמת אזרחים?
 שיחה חובה על הכוחות שפועלים מאחורי המסכים שלנו – ומשנים את המציאות בשטח.

ניצב בדימוס אמנון אלקלעי משוחח עם אבנר בן-זקן על השינוי שעוברת משטרת ישראל, מגוף שאמור לשרת את הציבור ולאכוף את החוק באופן שוויוני, למערכת החשופה יותר ויותר ללחצים פוליטיים ולמאבקי כוח. הם בוחנים מה קורה כשהמשילות נשחקת, האלימות גוברת ואמון הציבור במשטרה יורד, ובעיקר שואלים את השאלה הדחופה באמת: מה יקרה ביום הבחירות, אם המתח הפוליטי יהפוך לאלימות? פרק על משטרה, כוח ודמוקרטיה, ועל השאלה מי שומר על כללי המשחק בזמן אמת.

פרופ' דרור זאבי, מומחה להיסטוריה של המזרח התיכון, משוחח עם אבנר בן-זקן על התחרות ההולכת ומחריפה בין ישראל לטורקיה, ועל סוריה, שהופכת לזירה שבה האינטרסים של שתי המדינות עלולים להיפגש חזיתית. דרך השורשים ההיסטוריים של יחסי ישראל טורקיה, ממשבר המרמרה ועד עידן ארדואן ונתניהו, הם בוחנים כיצד שתי המדינות החלו לראות את עצמן כמעצמות אזוריות, ומה קורה כששתי תפיסות של כוח, השפעה והגמוניה נפגשות באותו מרחב. פרק על טורקיה, ישראל, סוריה והמאבק על עיצוב המזרח התיכון, ועל השאלה עד כמה התחרות הזאת עוד יכולה להישאר מתחת לסף העימות.

האלוף (מיל') יעקב מנדי אור, לשעבר מפקד אוגדת עזה, מפקד אוגדת איו״ש ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, משוחח עם אבנר בן-זקן על שאלה שהולכת ונעשית דחופה יותר: מי באמת מפעיל היום את הריבונות בשטחים?דרך הניסיון שלו כמפקד וכמי שפעל במשך שנים בזירה הפלסטינית, הם בוחנים את השחיקה של מונופול המדינה על הפעלת הכוח, ואת המציאות שבה פורעים יהודים תוקפים כפרים פלסטיניים, מציתים ומשחיתים, בעוד מנגנוני המדינה אינם מצליחים, ולעיתים אינם מנסים, לעצור אותם.פרק על ריבונות, משילות ואלימות פוליטית, ועל הרגע שבו המדינה מתחילה לוותר על הכוח שאמור להיות בידיה בלבד.

פרופ' חני לרנר, חוקרת פוליטיקה השוואתית ותהליכי כינון חוקה, משוחחת עם אבנר בן-זקן על אחת השאלות שמלוות את ישראל מראשיתה: איך קובעים את כללי המשחק המשותפים של חברה שאינה מסכימה כמעט על דבר? דרך מבט היסטורי והשוואתי על תהליכי כתיבת חוקה במדינות שונות, הם בוחנים מהי בכלל חוקה, כיצד מכוננים אותה, מה מעמדם של חוקי היסוד בישראל והאם יש מקום לחשוב מחדש על אספה מכוננת ועל תהליך חוקתי רחב. פרק על חוקה, הסכמה ומחלוקת, ועל השאלה האם אפשר לבנות בישראל מסגרת משותפת גם כשאין הסכמה על התוכן שבתוכה.

פרופ' מיכה פופר, חתן פרס ישראל בפסיכולוגיה ומחבר הספר "כשהציבור קם", משוחח עם אבנר בן-זקן על ארגוני המחאה שקמו במהלך המהפכה המשטרית, ועם פרוץ המלחמה הפכו במהירות לרשתות של התנדבות, סיוע ופעולה אזרחית. מתוך ההתארגנויות האלה מצטיירת חברה אזרחית מלאה ביכולות, משאבים ורצון לפעול. אבל פופר מציב גם שאלה עמוקה יותר: האם המחאה יודעת איזו דמוקרטיה היא רוצה לבנות? פרק על מחאה, מנהיגות וחברה אזרחית, ועל ההבנה שדמוקרטיה אינה מצב טבעי, אלא פרויקט שצריך לבנות, לטפח ולדמיין מחדש.

טל סגלוב, יזם בתחום הבינה המלאכותית, משוחח עם אבנר בן-זקן על טענה רדיקלית: הבינה המלאכותית לא רק משנה את הדרך שבה אנחנו עובדים וחיים, היא עשויה לשנות גם את מערכת הערכים שעליה בנויה החברה המודרנית.האם מודלי שפה הם באמת ניטרליים? סגלוב טוען שהאופן שבו הם בנויים, למידה ממיליארדי בני אדם, שילוב בין תרבויות ונקודות מבט וחיפוש אחר תשובה הסתברותית ולא אמת מוחלטת, מטה אותם באופן טבעי לכיוון של פתיחות, פלורליזם, סובלנות ושיתוף פעולה.פרק על האידיאולוגיה שמסתתרת מאחורי האלגוריתם, ועל האפשרות שהבינה המלאכותית תעצב מחדש את החברה, הפוליטיקה והדמוקרטיה במאה ה-21.

גיל ססובר, חבר הוועד המנהל של המכון למחשבה ישראלית, משוחח עם אבנר בן-זקן על הרגע המכונן שעיצב את המבנה הפוליטי של ישראל, ועל המחיר שהדמוקרטיה הישראלית ממשיכה לשלם עד היום. מדוע האופוזיציה מתקשה לבנות כוח פוליטי ולהעמיד חלופה משכנעת לחזון המשיחי? גיל ססובר טוען כי הבעיה נעוצה במבנה מפלגתי ריכוזי שמרחיק את הציבור ממוקדי ההשפעה. לדבריו, פריימריז אזוריים שיאפשרו לאזרחים לבחור ישירות את נציגיהם יכולים לחדש את האמון, להרחיב את ההשתתפות ולבנות מחדש כוח דמוקרטי. פרק על שורשי המשבר הפוליטי בישראל, על בניין כוח דמוקרטי ועל הצורך הדחוף בחזון חדש שיחבר מחדש בין הציבור לבין נבחריו.

מרדכי כהן, לשעבר מנכ"ל משרד הפנים ועמית המכון למחשבה ישראלית, משוחח עם אבנר בן-זקן על המשבר העמוק שמאיים על עתידה של החברה הישראלית: פוליטיקה של שבטים, זהויות וכוח. כהן טוען כי ישראל נמצאת בעיצומו של מאבק על זהותה. לדבריו, קבוצות שונות בחברה הישראלית, חרדים, מתנחלים וחלקים מהחברה הערבית, אינן מסתפקות עוד במאבק לשיפור מצבן האזרחי או הכלכלי. בשיחה הוא מנתח את הברית הפוליטית שבנה בנימין נתניהו בין הקבוצות הללו, ואת הדרך שבה היא מובילה לפירוק הממלכתיות וליצירת ישראל שבטית, לאומנית ומשיחית. פרק על הצורך הדחוף בחזון ישראלי חדש, כזה שפותח את השורות, משלב את החברה הערבית, ומציע דרך דמוקרטית אמיצה לחידוש הסיפור הישראלי.

פרופ' יגאל שוורץ, חוקר ספרות ותרבות ישראלית, משוחח עם אבנר בן-זקן על העשור שבו ישראל החלה לספר לעצמה סיפור אחר לגמרי. בספרו "מתקומה לשואה" טוען שוורץ כי בין אמצע שנות השמונים לאמצע שנות התשעים התרחש בישראל מהפך תודעתי עמוק: הנרטיב הציוני המאחד, שנשען על תקומה, חלוציות ובניין המדינה, החל להתפרק. במקומו נוצר מרחב חדש של ריבוי זהויות, זיכרונות וקולות, נשים, מזרחים, דתיים, עולים וקבוצות נוספות שביקשו לספר את סיפורן בעצמן. פרק על ספרות, זיכרון ופוליטיקה, ועל השאלה איך הסיפורים שאנחנו מספרים על העבר ממשיכים לעצב את האופן שבו אנחנו מבינים את ההווה, עד השבעה באוקטובר ואחריו.

פרופ' סמי סמוחה, מן הסוציולוגים הבולטים בישראל, משוחח עם אבנר בן-זקן על השסעים שמעצבים את החברה הישראלית, ועל השבר החדש שמאיים לפרק אותה מבפנים. לצד השסעים המוכרים בין יהודים לערבים ובין דתיים לחילונים, סמוחה מזהה בשנים האחרונות שסע פוליטי שהלך והעמיק עד כדי כך ששני המחנות מתקשים לדמיין חיים משותפים במסגרת אחת. לדבריו, המשבר סביב המהפכה המשטרית הפך את המחלוקת הפוליטית לשבר חברתי עמוק, החופף במידה רבה גם למתח העדתי הישן. פרק על חברה שנקרעת בין זהויות, זיכרונות ומחנות, ועל השאלה האם עוד אפשר לשקם אמון ולבנות מחדש מרחב ישראלי משותף.

ד"ר אורי לשמן, מוזיקולוג ועמית במכון למחשבה ישראלית, מתארח לשיחה עם אבנר בן זקן על המוזיקה הישראלית, ועל האופן שבו היא מספרת את סיפורה של הישראליות הרבה לפני שהסיפור הזה מצליח להתנסח במילים. דרך שירת הכיסופים של הציונות בגולה, הזמר העברי של ימי היישוב, מוזיקת המשוררים של שנות החמישים והמוזיקה העכשווית שמעמידה במרכז את חוויית הפרט, ד"ר לשמן מציע לקרוא את תולדות המוזיקה הישראלית כתולדות הזהות הישראלית עצמה. פרק על צליל ישראלי שנולד מערבוב בין מזרח ומערב, בין קולקטיב ליחיד, ובין מסורות שונות.

ד"ר בת אל רביד יוסף, אדריכלית ומתכננת ערים המתמחה בתכנון מרחבי דמוקרטי ועמיתה במכון למחשבה ישראלית, מגיעה לשיחה על אחד הכלים החזקים ביותר בעיצוב החברה הישראלית: המפה. בשיחה עם פרופ' אבנר בן-זקן היא מסבירה איך קווים שנמתחים על מפות אינם רק עניין תכנוני, אלא החלטות שמעצבות יחסי כוח חברתיים, כלכליים ופוליטיים. לדבריה, חלק משורשי המשבר הישראלי נטועים כבר במדיניות התכנון של שנות החמישים, שבה גבולות ומרחבים עוצבו לפי שיקולים דמוגרפיים, אתניים, לאומיים ודתיים, ולא מתוך ניסיון לבנות זהות מרחבית משותפת.