Advertise on podcast: עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach

נפתח בשני וידויים: קהלת מעולם לא היה מהגיבורים החביבים עלי במקרא. הוא זכה מצידי ליחס שנע בין התעלמות לבין "המגילה הזאת שאוהבים לצטט ממנה ולהישמע עמוקים". וידוי שני- במסגרת לימודי נאלצתי, משיקולי לו"ז, ללמוד קורס אודות קהלת, פשוט כי...הוא הסתדר לי במערכת השעות. ואז...לאחר כמה חודשים מסיום הקורס מצאתי עצמי מצטט את קהלת, מתייחס לקהלת ואפילו מלמד אודותיו. מי שאחראית לקסם הזה שהתרחש, היא פרופ' נילי סמט מאונ' בר אילן, שגם מתארחת בפרק זה של "עושים תנ"ך", היא אשר הסיטה עבורי את נקודת המבט על המגילה מעולמות ה"אולפנא פינת מחשבות טובות וסיסמאות ריקות" אל עבר העולם המחקרי-היסטורי. אז מי היה קהלת? האם באמת מדובר בשלמה המלך? מה בין היסטוריה למסורת בעניין הזה? מתי חי הסופר הפילוסוף ומדוע פרופ' סמט מאחרת את זמן חיבור המגילה? היכן מקומו בקאנון? מהי השפה המיוחדת של קהלת השופכת אור חדש - היסטורי הלניסטי ופילוסופי על הטקסט? מה מתכוון קהלת כשהוא אומר "מקרה"? מה דעתו על החיים שאחרי המוות ואיך, מבין השורות ניתן ללמוד על ההיסטוריה של תקופתו המשתקפת בדעותיו אודות נושא זה?על כך ועוד בפרק שלפנינו. האזנה נעימה, יותם

שוחחנו בעבר ב"עושים תנ"ך" אודות משה, ונגענו בשתי אפיזודות המגדירות את דמותו המרתקת של גדול הנביאים - לידתו ומותו. הפעם נעסוק באחד האירועים המפורסמים בחייו של משה, ואולי בתורה בכלל- סיפור הסנה הבוער. היכן קורה האירוע המדובר? מה בין הר האלוהים בחורב והר סיני? מהי המשמעות של התגלות האל באש? מדוע מתחלף שוב ושוב שמו של כהן מדין? האם ניתן למצוא הקבלות בין הסיפור הזה לסיפור מתן תורה? איך משה מנסה להימנע מהשליחות ומתי נמאס לאל מנסיונות ההתחמקות האלה? ואיך, בסופו של דבר ואחרי הכל, הכל חוזר להשערת התעודות? על כל אלה ועוד בפרק שבסופו נס גדול עם מטה שהופך לנחש (ובחזרה) בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר. האזנה נעימה, יותם

מפגש המאזינים שערכנו לא מזמן בנאות קדומים עסק בסיפורי שלמה, ובמהלכו בין היתר, הקלטנו את הפרק שלפניכם, אודות סיפור משפט שלמה. פרק מיוחד בהשתתפותכם- קהל המאזינים. במרכז הסיפור נמצאת החידה הבלשית המפורסמת ביותר בתנ"ך, בה שתי נשים, שזה עתה ילדו, עומדות לפני שלמה המלך. כל אחת מהנשים טוענת שהיא האמא של התינוק החי ושהאישה השניה- היא האם של התינוק המת! עד כאן הסיפור המוכר. רק מה? בשום מקום בטקסט לא נאמר במפורש מי מבין שתיהן היא האמא האמיתית, אף על פי שניכר כי הטקסט עושה הכל כדי לרמוז לנו שהאמא האמיתית היא התובעת. מדוע למרות שנראה כי מדובר בסיפור פשוט, מדובר באחד הטקסטים הכי מורכבים ויוצאי דופן בכל התנ"ך? מה הם הראיות לכך שהתובעת היא האמא האמיתית? האם ניתן לסתור טענות אלה? מה הראיות לכך שדווקא הנתבעת היא האמא האמיתית? איך פתרו פרשני ימי הביניים את החידה? איך פותרים אותה חוקרים מודרניים? על כל זאת ועוד, נשוחח עם חוקר המקרא שחר ענבר, שישמיע באוזנינו פתרון חדש ומפתיע לחידה הבלשית שלפנינו. וכן, יש פתרון לתעלומה… האזנה נעימה, יותם

הפעם נדבר על מה שמכונה "המאה האשורית". האשורים הם שתפסו את מקומם של המצרים ששלטו בחלקים נרחבים מכנען בתקופת הברונזה המאוחרת עולים על במת האזור. כן- אותה ממלכה אדירה שהחריבה כזכור את ישראל וגם שלטה באזור במשך כמאה שנים היא נקודת המבט שלנו על ממלכת יהודה בפרק זה. מתי החלו להתגבש היסודות של התפיסה הדויטרונומיסטית ביהודה? מהי "המאה האשורית"? האם המקרא מכיר את מלכי אשור, מכיבוש שומרון ועד השליטה ביהודה? מה בין תגלת פלאסר סרגון השני וסנחריב? מה בין אחז, חזקיהו ומנשה ובין השלושה הללו - לארכיאולוגיה בשטח? איך ייתכן שרק שלושה מלכים שלטו ביהודה בתקופה המדוברת? ומצד שני- מה התנ"ך יודע לספר לנו על מלכי אשור? האם הטקסט המקראי מתאר ריאליה נכונה של התקופה, כפי שמשתקף מהארכיאולוגיה? מה הבעייה התיאולוגית העולה מהפער בין הארכיאולוגיה לתיאור המקראי של מלכי יהודה? מדוע אשור מחליטה לא להסיר את ממלכת יהודה מן המפה והאם ייתכן שחוזקתה של יהודה היה דווקא בחולשתה? מה משמעותן של תביעות החותמות שנמצאו ביהודה? מה משמעות התפשטות האוריינות ביהודה? ומה בדבר הרפורמה הדתית של חזקיהו? על זאת ועוד בפרק זה בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה. האזנה נעימה, יותם

בפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בהם שוחחנו על ישראל הקדום, העמקנו בדיון אודות ממלכת ישראל, עד לחורבנה. הפעם נכנס שוב למכונת הזמן הוירטואלית שלנו, נעזוב את ממלכת ישראל החרבה ונחזור "אחורה" לממלכת יהודה, הממלכה הדרומית, בראשית ימיה, המתקיימת לצד ממלכת ישראל הצפונית. ימים בהם שתי ממלכות עבריות מתקיימות האחת ליד השנייה. נתחיל את המסע שלנו בממלכת יהודה במאה העשירית לפני הספירה, תקופה מעורפלת יחסית מבחינה ארכיאולוגית, שהיא תקופת ייסודה וצמיחתה של הממלכה ונמשיך עד חורבן ממלכת ישראל, הפעם מנקודת המבט של יהודה, לאורך כ-200 שנה. איך תפיסת "המשך הארוך" ותקופת אל-עמארנה יכולות לתרום להבנתנו את צמיחתה של ממלכת יהודה? האם בראשיתה "יהודה" היא בכלל עיר מדינה ותו לא? מה אנחנו יודעים על ירושלים ממכתבי אל עמארנה מבחינה טריטוריאלית? מה מעמדה מול שכם? מהן השאיפות הטריטוריאליות של ירושלים בראשית דרכה כעיר מדינה עברית? איך קרה ששתי ממלכות עבריות צמחו פחות או יותר באותה תקופה? האם דוד ושלמה הן דמויות היסטוריות ובהנחה שכן- מה משמעות העובדה שבימיהם, במאה העשירית לפנה"ס הממלכה אינה שולטת ככה"נ בחבלי שפלת יהודה? ומה בדבר תיאור ביצורי רחבעם בספר דה"י ואיך הוא מתכתב עם הממצא בשטח? איך מסע שישק המופיע בתנ"ך לאחר מות שלמה ומגובה גם בטקסט חוץ מקראי, קשור לכל זה? אילו ממלכות ומעצמות זרות שלטו ביהודה? ולבסוף- מה עמדתו של פרופ' ישראל פינקלשטיין המתארח בפרק זה בשאלת חרבת קייאפה? האזנה נעימה, יותם

אנו מניחים כי התנ"ך העברי כפי שהוא לפנינו היום הוא העתק זהה של התנ"ך המקורי הקדום, ושהנוסח שלו נשמר בצורה מדויקת מהזמן שבו חובר לראשונה ועד ימינו. יחד עם זאת, ניכרים הבדלים רבים בין התנ"ך שלנו, לבין טקסטים עבריים מזמנים קדומים, כמו למשל מגילות מדבר יהודה. בנוסף, אנו מכירים בכך כי גם מבחינה צורנית התנ"ך עבר שינויים רבים מימי קדם ועד היום: הוא חולק לספרים, לפרשות ולפרקים ונוספו לו ניקוד, טעמים והערות שונות.אז איך ומתי נעשו השינויים אלו? מה זה "נוסח המסורה" ולמה הוא נקרא ככה? עד כמה הטקסט של התנ"ך כצורתו לפנינו כיום, זהה לטקסט העברי הקדום? באילו טקסטים מפורסמים נפלו טעויות ואיך אפשר לדעת זאת? ומה זה הומויוטלאוטון? באיזה שלב הוחלט שהנוסח המקראי סופי, ושאין לגעת בו ולשנות אותו יותר? ולסיום ממתק: מהו הסיפור הבלשי הסבוך סביב כתב היד המקראי החשוב בהיסטוריה- כתר ארם צובא, ולמה יש אנשים שמקדישים את חייהם לפתרון תעלומת הכתר? על כל זאת ועוד, בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר. האזנה נעימה, יותם

באחד הפרקים הקודמים של "עושים תנ"ך" נגענו בסיפורו של יוסף במבט כולל והבטחנו שבהמשך "נפרק" את הנובלה ששמה במחקר הוא מחזור סיפורי יוסף ונדון בהם אחד-אחד. בפרק זה נתמקד בסיפור שפותח את מחזור הסיפורים הזה: סיפור חלומותיו, ירידתו לבור ומכירתו למצרים. כיצד מוטיב החלומות של יוסף דומיננטי במחזור סיפוריו? מדוע החלומות מפתיעים? למה האחים שונאים כל-כך את יוסף? מדוע הם מתכננים להרוג אותו? ולמה הם זורקים אותו לבור? אם יעקב יודע שאחיו של יוסף שונאים אותו, למה הוא בכלל שלח אותו אליהם וחשף אותו לסכנה? הסיפור במבט ראשון נראה זורם ואחיד, ממש הרמוני. אבל, במבט נוסף ובקריאה ביקורתית וצמודה, הסיפור משמש דוגמא מצויינת לקריאה סלקטיבית ודילוג על פערים. בעיון מעמיק מסתבר שהסיפור מלא חורים, מתחים, כפילויות, סתירות, וכל שאר הדברים שהופכים את העיון בתנ"ך לכל כך מעניין. כל השאלות והתשובות שבסופו של פרק מביאות להבנה מלאה ואמיתית של סיפור מכירת יוסף, בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר. האזנה נעימה, יותם

והפעם – פרק שעוד לא היה כמותו! בפרק זה נשוחח על…הפרק הכי חשוב בתנ"ך, או אם נדייק: הפרק עם האפקט הכי גדול מכל פרקי התנ"ך - דניאל פרק ז'. פרק שההשפעה שלו אדירה, כזאת שחצתה גבולות, דתות ועידנים. קודם שנתייחס לפרק הספציפי, נחזור לרגע ונזכר בספר דניאל (שזכה לפרק נפרד בעבר) מיהו דניאל ומה פשר ספרו? מתי נכתב הטקסט? איך הספר מחולק? מה הרעיון הכללי של הספר ואילו רעיונות אפוקליפטיים מיוצגים בו? לאחר מכן נכנס לעובי הקורה של הפרק רב ההשפעה שלפנינו: מהו החלום שדניאל רואה בפרק ז'? מי הן ארבע החיות/מפלצות המיתיות שמופיעות בחלומו? למי קישרו החוזים האפוקליפטיים את אותן מפלצות אימתניות? כיצד הטקסט של ספר דניאל מחיה דגמים מיתולוגיים מהמזרח הקדום, שאינם שכיחים, עד כדי בבחינת כמעט ולא קיימים בשאר התנ"ך? מיהו בן האדם בחלומו של דניאל שחוצה את הגבול בין הקיום האנושי לבין הממד האלוהי? האם ייתכן כי גם יהודים החזיקו ברעיונות שאדם יכול "לחצות את הגבול" לעולם האלוהי? והכי חשוב – איך הפרק הזה, על הטקסט הפנטסטי שבו, השפיע על העולם בו אנו חיים – עד היום. על כל זאת ועוד נשוחח עם פרופ' יונתן בן דב מאונ' ת"א. האזנה נעימה, יותם

באחד הפרקים הקודמים שוחחנו על ירבעם ה- II, המלך הגדול ששלט למעלה מ-40 שנה ועמד בראשה של מיני אימפריה ישראלית אשר ייתכן ושלטה גם ביהודה. שוחחנו על הרקע ההיסטורי, העדות המקראית והממצא הארכיאולוגי מימיו. הפעם נדון באפשרות המרתקת שמסורות חשובות בטקסט המקראי הובאו לראשונה אל הכתב בממלכת ישראל בימיו של ירבעם השני. מסורות אלו, ייתכן ונכנסו רק בהמשך לקודקס המקראי היהודאי ומהווים יסוד חשוב בסיפור היסטורי של ישראל הקדום. מדוע ניתן להניח הנחה זאת? מה ניתן לדעת על חיבורים ספרותיים בימי ירבעם השני? האם העדות החוץ מקראית תומכת בכך שהיינו הסיפורים מתאימים לארכיאולוגיה של המאה ה- 8? האם טקסטים שמביעים זהות מתחברים בתקופת משבר או דווקא בתקופת שגשוג של ממלכה? מה הם "החומרים הצפוניים" בהם מדובר? כיצד להבין את הטקסטים האלה ומה הייתה מטרת כתיבתם? בפרק זה אשר מסכם את דברי ימי ממלכת ישראל (רגע לפני שנעבור לשכנה הדרומית יהודה) בו אני מארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה נשוחח על זאת ועל עוד שאלות מעניינות כגון האם היה סיפור רצוף צפוני? היכן נשמרו הטקסטים האלה? וכיצד הם הגיעו בסופו של דבר לירושלים, ליידי מחבר ההיסטוריה הדויטרונומיסטית של ספר דברים? האזנה נעימה, יותם

התנ"ך הוא על זמני, ולכן הפודקאסט "עושים תנ"ך", מטבעו, הוא על זמני. הוא תמיד אקטואלי, כמו סיפורי המקרא עצמם. מסיבה זו אנחנו גם משתדלים למעט באזכורים של אירועים עכשוויים. אבל, בזמנים יוצאי דופן עושים דברים יוצאי דופן. בתקופה הזו, המאוד מטלטלת וכואבת, החלטנו לתרום את המעט שביכולתנו על מנת לנסות ולהעלות את המורל, לשמח את הלוחמים והלוחמות, האזרחים והאזרחיות, בחזית ובעורף, ויחד עם חוקר המקרא שחר ענבר הכנו פרק מיוחד, אקטואלי, שמרכז את הנושאים שאתם המאזינים אוהבים לשמוע. בפרק זה אנו משוחחים על המוטיבים המקראיים שמעניינים את כל חוקרי, חובבי, ואוהבי התנ"ך, פרק שמסתיים, איך לא, במלחמה, ניצחון, ואחדות העם. נאחל לעם ישראל שיתן ה' את אויבנו ניגפים לפנינו ותשקוט הארץ ארבעים שנה...לכל הפחות. הפרק מוקדש בכאב עז לחברנו האהוב דור חנן שפיר ז"ל, שערך והפיק את עושים תנ"ך בעבר. דור נרצח ע"י מחבלים בני מוות, במתקפת הטרור באוקטובר 2023.

מפגש המאזינים שערכנו לא מזמן בנאות קדומים עסק בסיפורי שלמה המלך על רקע המציאות ההיסטורית. במהלך המפגש, הקלטנו את הפרק שלפניכם הדן בסיפור של שלמה המלך ונסיכת מצרים. מדובר בסיפור דל בפסוקים ומלא מסתורין. ד"ר בעז סתוי לוקח אותנו לטיול בתקופות שונות ברחבי המזרח הקדום על מנת לנסות ולהבין את ההיתכנות ההיסטורית של הנישואים בין שלמה לבת פרעה. האם ייתכן ששלמה שיכן נסיכה מצרית בירושלים וכנדוניה קיבל מפרעה את העיר גזר? מדוע האירוע המשמעותי הזה מתואר רק בשני פסוקים? איך ההיסטוריה והגיאוגרפיה של מצרים קשורות לזה? מהי האידיאולוגיה המלכותית המצרית והאם היא יכולה לשפוך אור על הפסוקים? ומדוע כשמבינים את נקודת המבט האגיפטולוגית חייבת להידלק נורה אדומה בוהקת סביב הסיפור? על זאת ועוד - כולל דברי פתיחה ופיספוסים מיוחדים למפגש המאזינים - בפרק שלפניכם. האזנה נעימה, יותם

המלחמה הסורו - אפריימית…מה??? הפעם נדבר ב"עושים תנ"ך על מלחמה חשובה ומשמעותית, גדולה, "מתוקשרת" (לפחות בתנ"ך…) אבל גם נשכחת. מדובר על מלחמה שהיא משמעותית עד מאוד, מופיעה גם בטקסט התנ"כי וגם בארכיאולוגיה של האזור, אך כמעט אף אחד אינו מכיר אותה. למה מכנים את המלחמה הזו "המלחמה הסורו אפריימית"? מיהם הצדדים הלוחמים? מה קרה במפגש הלא נעים שהיה לתגלת פלאסר השלישי עם פקח בן רמליהו ועם רצין מלך דמשק? למה רצין ופקח תקפו את אחז מלך יהודה ואיך הוא התמודד עם המתקפות הללו? מה האינטרסים של אשור באזורנו ואיזו קואליציה ניסתה להתגבש מולם? מדוע דווקא אחז הוא הגיבור המפתיע של הסיפור שלנו? מהם השינויים שנעשו במקרא ע"י בעלי המסורה והאם הם עומדים במבחן ההיגיון ההיסטורי? בפרק זה אני מארח את ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים, כדי לספר את סיפורה של המלחמה הנשכחת ששינתה את פני האזור שלנו לשנים רבות. האזנה נעימה, יותם