Advertise on podcast: כל תכני עושים היסטוריה

בפרק קצת שונה של עושים תוכנה, עמית בן דור מארח שוב את דנה ממן, מייסדת Salted Mind, ואת שלי נוי, העורכת הראשית של רשת עושים היסטוריה, לשיחה פתוחה על כמה מהסוגיות הבוערות בעולם הבינה המלאכותית: האם ההפסדים הכלכליים של חברות הענק מנבאים את קריסתן, או שזה רק שלב בדרך לצמיחה אדירה? אצל מי נמצאת האחריות המוסרית והמשפטית לפעולות של בוטים, ועד כמה צריך להגביל את חברות הענק ברגולציה? ומה תהיה ההשפעה של גלי הפיטורים בהייטק בטווח ארוך, ומה השתנה בדרישות המנהלים מעובדים חדשים בעידן ה-AI?

נכנסתם לזוגיות עם המון התלהבות, ופתאום הכל משתנה. האדם שאיתו התחתנתם נעלם, ובמקומו מגיעים חוסר תפקוד, התפרצויות זעם והסתגרות. אז מה עושים כשאפסו הכוחות, ואתם מוצאים את עצמכם בעל כורחכם בתפקיד המטפל? איך שומרים על קשר כשנפשית אי אפשר להגיע אל הצד השני? למה טיפול זוגי רגיל לא עובד במצבים כאלה? ואיך מציבים גבולות בלי להפסיק לאהוב? בפרק הזה מארחת מעין את שילה ועדי כהן לשיחה גלויה על זוגיות בצל התמודדות נפשית. חודש בלבד אחרי שהכירו הם החליטו להתחתן, אך מיד לאחר החתונה עדי שקעה למצב תפקודי ונפשי ירוד שנמשך שנים. שילה מצא את עצמו בודד במערכה, נלחם על הבית מול יועצים שלא הבינו את הבעיה ומול בושה גדולה מהסביבה. שילה ועדי מספרים על המסע שלהם מתוך המשבר, דרך הטיפול הפסיכיאטרי והזוגי שפירק את דינמיקת המטפל והמטופלת, ועד לבניית קשר מאוזן, פתוח ומלא באהבה. פרק שיגרום לכם להסתכל אחרת על חמלה, על הצבת גבולות ועל הכוח לבקש עזרה. מגישה: ד״ר מעין בוימן משיטה אורחים: שילה ועדי כהן עורכת ראשית: שלי נוי עורך הפרק: ינאי צוריה טכנאי אולפן: אורי דישי מנהלת דיגיטל: רעות שוקר מנהל מכירות: עמית חזזי

פעמים רבות היסטוריה היא עניין של גיאוגרפיה, וגם הפוך – הגיאוגרפיה קובעת את ההיסטוריה. מהי בכלל גיאוגרפיה היסטורית? מה תפקידי השטח והזמן בדיון שלנו? לדוגמה מהי "ארץ כנען"? מהי "תקופת המקרא"? לכאורה פשוט, אבל בפועל לא פשוט בכלל... היכן שוכנת "הארץ שבין שני הנהרות"? מדוע הסהר הוא גם פורה? ועל איזה מרחב ג"ג אנחנו מדברים כשאומרים ה"המזרח הקדום"? מדוע לטענת ד"ר סתוי, חלוקת הזמן לתקופות (פריודיזציה) הוא מעשה לא אחראי, לא מדויק, מוטב שלא יעשה ובעיקר תוקע לנו חסמים מחשבתיים אודות מהלך ההיסטוריה.. ולמה בכל זאת אנחנו מחלקים את הזמן ו"נותנים בהם סימנים"? מהן התקופות התנכיות ומדוע הן לא מדוייקות (כמו למשל "תקופת השופטים"?) מהן התקופות הארכאולוגיות המקובלות? מהן התקופות להן יש כינויים היסטוריים?  מדוע לעיתים כ"כ קשה לחבר בין ההיסטוריה לגיאוגרפיה. רמז? חיזרו לרשימת הישובים הנזכרים בתיעוד המצרי של מסע שישק. אז איך באמת נראה המזרח הקדום לפי המחקר בתקופת הברונזה? מיהן 5 הממלכות הגדולות ששלטו באזור ומה היו היחסים בניהן?  על אילו איזורים שלטו בתקופת הברונזה? מהי "קריסת הממלכות" המפורסמת בסוף תקופת הברונזה? מה קורה מבחינה מדינית-גיאוגרפית בתקופת הברזל אחרי השבר הגדול? מדוע אין לנו טקסטים אמינים מהתקופה הזאת? מה קורה בינתיים בכנען ומדוע התיעוד בספר יהושע ככל הנראה לא מביא תמונה אמינה דיה? ואולי הכי חשוב - מה קורה בתקופת הברונזה בכנען? ובתקופת הברזל? בחלקו השני של הפרק נעשה זום אאוט ונדבר על תפיסת העולם, ליטרלי, של הקדמונים: איך הם התייחסו לעולם בו חיו? לשמיים? לקוסמוס? ואיך כל זה קשור ל"מריזמוס"? מה ניתן ללמוד מתיאורי בריאת העולם בבראשית על תפיסת אבותינו את העולם בו חיו? איך תיארו לעצמם המצרים את העולם? ואיך נראה התיאור המסופוטמי של אותו עולמנו? האם כותבי התנ"ך מכירים את התפיסות של העמים שמסביבם? ואם כן – מה "תגובתם" לנושא? מה כל כך מפחיד בליקוי חמה? ומי גורם לשמש לזרוח? האזינו וגלו מדוע ד"ר בעז סתוי טוען כי מדובר בפרק מבוא חובה לכל חובב תנ"ך, היסטוריה וחקר המזרח הקדום. האזנה נעימה, יותם

לקראת סופה של המלחמה והשואה, דילמה חסרת פיתרון הוצגה לפני יהודי הונגרי אחד. בואו איתנו לסיפורו המזעזע, המתסכל, ומעורר המחשבה של ישראל קסטנר.

אתם מכירים את סיזיפוס - זה שלנצח מגלגל סלע במעלה גבעה. אבל מה שאתם אולי לא יודעים זה איך הוא הגיע לגבעה ההיא ולסלע ההוא. הסיפור של סיזיפוס הוא סיפור על אדם שנאבק נגד המוות - ובניגוד לרובנו, די הצליח בזה.

כ-40% מהיבולים בעולם הולכים לאיבוד בגלל מחלות ומזיקים, וכ-250 מיליארד דולר בשנה מושקעים בכימיקלים חקלאיים, כמעט בעיוורון מוחלט. אבל מה אם הצמח עצמו היה יכול לספר לחקלאי שהוא חולה עוד לפני שרואים עליו משהו? בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את שלי אהרונוב, יזמת עסקית בלי רקע מדעי, מייסדת ומנכ"לית InnerPlant, חברה שמהנדסת זרעים גנטית כך שיפיקו אות אופטי כשהם בסטרס, ואת המערכות ההיקפיות כולל סנסורים וניתוח נתונים המחוברים לטרקטור, לרחפן ולוויינים ועוזרים לחקלאי לקבל מידע בזמן אמת על מצב השדות שלו. אז איך בכלל גורמים לצמח לזהור ולמה דווקא הצמח הוא החיישן הטוב ביותר? איך מוכרים דאטה לחקלאי ששולי הרווח שלו זעירים ולא רוצה עוד אפליקציה?  ואיך בונים חברה שהיא גם ביולוגיה, גם חומרה, גם AI וגם רגולציה?״סיפור שהוא לא רק על ביולוגיה סינתטית וחקלאות - אלא על המסע מרעיון טכנולוגי לבניית עסק: ההקשבה לחקלאים, החיפוש אחר התאמה בין המוצר לשוק, ובניית מודל עסקי סביב מה שהלקוח באמת צריך ומוכן לשלם עליו.

האם רצוי להטיל מס ירושה?  בפרק הזה אנחנו דנים ביתרונות ובחסרונות של מס ירושה, מה המחקר הכלכלי אומר על השפעת המס על חיסכון והיצע העבודה, עד כמה הוא יעיל בגבייה, והאם הוא כלי אפקטיבי לצמצום אי-שוויון, או אולי מס שיוצר יותר נזק מתועלת. והאם מס ירושה משפיע על עיתוי המוות?

אברהם איינהורן גדל בלב בני ברק, שביעי מתוך אחד עשר, בבית שאפילו יתד נאמן לא נכנס אליו, ילד שחלם להיות הרב שך ורדף אחרי הקדושה בדיוק באותה מידה שבה בדק גבולות. בגיל שש עשרה חיכה לו איש משמרת הצניעות, נשימה מסריחה צמודה לפניו, שוקר חשמלי ומכות, על החטא של ללכת למשחקי כדורגל, ולמחרת התקשרו שוב כדי לוודא שהמסר נקלט, ושם נסדק האמון. בפרק הזה הוא מספר על ילדות של שאיפה לגדולה בתורה, על נשירה מישיבה לישיבה עד לישיבות לנושרים בצרפת ולזולות הסמים של ירושלים, ועל רגע השפל שבו בכה על ספסל ברזל בגינה ציבורית והרגיש את הדמעות החמות נעשות קרות במגע המתכת. ועל מה שבא אחרי, כשמבחור בלי מקום לישון הפך ללוחם שריון, חייל בודד וסטודנט לתקשורת שראיין את מנכ"ל העמותה שפעם נזקק לה בעצמו. האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך. לסיפור המלא של אברהם, האזינו לפודקאסט שלו "בני ברק, רות, סוף", הסיפור האישי של אברהם איינהורן, שגדל בבני ברק החרדית, יצא בשאלה והתגייס כלוחם לצבא הגנה לישראל. דרך השירות הצבאי שלו ושיחות עם בני משפחה, חברים ומובילי דרך נרקם פסיפס ישראלי של זהות, שייכות ובחירה חופשית. ספוטיפיי: https://open.spotify.com/episode/2ualT3NkoTLDpA3WlagvoM?si=daKxc6D-TLW0g5J0gYormw אפל פודקאסטס: https://podcasts.apple.com/il/podcast/sap-ear/id1471319901?l=he

האורח שלי הפעם היה קצין צעיר ומבריק. שנפצע קשה בלבנון. עבר קטיעות. ניתוח ועוד ניתוח ועוד ועוד. שיקום ארוך. והחלטה אחת משנת חיים, לא לתת למה שנקטע - לקטוע את החיים. משם הוא רץ. לפעמים גלש בווירטואוזיות (בלי יד ובלי רגל אבל עם הרבה ראש ולב), עד לצמרת ההייטק וההון־סיכון הישראלי, עם חשיבה מקורית, אומץ, וכמה סיבובים שהחיים לא מלמדים בשום בית ספר למנהל עסקים. ב־7 באוקטובר הוא עלה שוב על המדים. ועושה מאות ימי מילואים, ועבודת קודש לצד חיילים פצועים ומשפחותיהם, מזכיר להם בגוף ראשון שאפשר לקום. להשתקם. לרוץ. לחיות בעוצמה. ועם הרבה ברכה.  קבלו את רמי ברכה

פרק הזה של "עושים תוכנה", אירחתי את גבריאל כהן לשיחה על הדרך המרתקת ממיזם קוד פתוח שנולד בסוף שבוע לסטארטאפ שמפתח סוכני AI. שוחחנו על Nano Claw – כלי שגבריאל פיתח מתוך צורך אישי בסוכן מאובטח ומבודד קונטיינרים, שהפך לוויראלי ב-GitHub בעקבות פוסט מאנדריי קרפתי ואזכור מצד שר החוץ של סינגפור. דיברנו על הגיוס של 12 מיליון דולר בסבב הסיד ועל התפיסה הטכנולוגית שמאחורי המיזם: אבטחה קשיחה בקונטיינרים, ניהול זיכרון חכם ופיתוח בגישת AI-Native. נגענו גם בחיבור הסוכנים לאפליקציות מסרים, בתקשורת אוטונומית בין-סוכנים, ובחשיבות של סוכן AI שיודע להציב גבולות ולא רק לרצות את המשתמש.

בחורף 1973 חצה מטוס נוסעים את הגבול ממצרים לשטח ישראל. מי היה על המטוס? מה הייתה מטרתם? ומה היה על מקבלי ההחלטות לעשות באותן דקות ספורות ומכריעות? ‏בואו איתנו ונעשה היסטוריה.

פרויקט הגנום האנושי דרש שלוש עשרה שנה ומיליארדי דולרים כדי לקרוא בפעם הראשונה את שלושת מיליארד האותיות של ה-DNA שלנו. היום ערכת בדיקה גנטית עולה פחות ממאה דולר, ומכונה שיודעת לרצף DNA עולה פחות מעשרת אלפים. אבל הקפיצה האמיתית היא לא בקריאה של הקוד, אלא ביכולת לערוך אותו, לכתוב אותו ולתכנת אותו מחדש. בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את פרופ' יוסי שחם דיאמנט, מומחה לננוטכנולוגיה ומנהל מכון סקוג'ן לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, שעשה את הדרך מהנדסת אלקטרוניקה ושבבים אל תוך התא החי, והיה בין הראשונים בעולם שהושיבו חיידקים מהונדסים על צ'יפ כדי לזהות רעלים וחומרי נפץ. אז מה זו בכלל ביולוגיה סינתטית, ובמה היא שונה מעריכה גנטית בקריספר? איך חיידק הופך לחיישן, ולמה ייתכן שהנכדים שלנו ישמרו את הזיכרון של המחשב על מולקולת DNA? מה הקשר בין בטון שמתקן את עצמו לבין חיידקים שמחליפים דשנים כימיים, ומה קורה כששרת AI מנסה להתחרות במוח אנושי שצורך שלושים וואט? ואיפה עובר הגבול בין מה שאנחנו יכולים לעשות לבין מה שאנחנו צריכים לעשות? עורכת: רעות שוקר

האם בינה מלאכותית תוביל לאבטלה המונית?מה ניתן ללמוד מהעבר על ההשפעה של חידושים טכנולוגיים שמחליפים עובדים על אבטלה? האם זה דומה ליבוא שמחליף עובדים? האם הפרדוקס של ג'בונס מ-1865 יכול לסייע בניבוי? ומה הקשר לתאוריית האטם (O-ring)? האם הטכנולוגיה צפויה להגדיל מאוד פערים בהכנסה? מה רצוי שממשלות יעשו, ומהן הסכנות הנוספות בבינה מלאכותית?

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: פרק טעים במיוחד על מאכלי חגים, תרבות סעודת החג בעת העתיקה, והרומן המורכב שבין המקורות המקראיים דרך חז"ל ועד לשולחנות החג והמועד בתרבות הישראלית המודרנית. אז כאמור הפרק הזה כולו סביב האוכל, השתיה והמסורות הקולינריות שליוו את אבותינו אך משפיעים על סעודת החג ומנהגי האוכל עד ימינו אנו. מדוע בעת העתיקה מנהג משלוחי המנות התקיים דווקא בראש השנה? מה היה קורה אם הייתם עולים על מכונת זמן ונוחתים בסעודה בתקופת המשנה האם הייתם מבינים למה כולם "זרוקים" על ספות ו"פופים" שמסודרים בצורת ח' כשהם אוכלים ביד אחת בלבד? למה ה"סופגן" המקורי המוזכר במשנה היה בכלל קרקר יבש שנאכל בפסח (ואיך הוא התבלבל ברבות השנים עם הספינג' הצפון אפריקאי?), ואיך הפך ט"ו בשבט מיום של ספירת מלאי חקלאי וחישוב תשלומי מס לחקלאים, לחג של...אכילת פירות יבשים? עוד בפרק על תרבות היין העשירה של אנשי העולם העתיק, מהם סודות זן ה"טרואר" המקראי ושאר הזנים העתיקים שקמים לתחייה בימינו? איזה טעם היה ל"קונדיטון" המתובל בדבש ופלפל שחור, ולמה הנביא עמוס כעס כל כך על העשירים לוגמי היין? מה המשמעות הסמלית האמיתית של אכילת מצות בפסח (ולמה זה ממש לא בגלל שהבצק לא הספיק להחמיץ?), למה ה"חזרת" המקורית בקערת הסדר היתה בכלל...חסה? איך החרוסת מנעה את ההשפעה המרדימה של חסת הבר? ומה הסיפור המרגש מאחורי החרס שנמצא במצדה, שמוכיח כי אפילו בימיהם האחרונים מול הרומאים, הקפידו המורדים על מנהג הפרשת חלה? על כך ועוד בפרק קולינרי מיוחד זה שנסוב וחג ומועד ונופל וקם בו מתארחת ד"ר טובה דיקשטיין מ"נאות קדומים" האזנה נעימה וטעימה יותם

הפרק הזה שודר במקור בפודקאסט הקודם של ערן ניצן - סיפור חזק וטוב. ליל סערה בירושלים, 1983. יצירת המופת היקרה בעולם, שעון הזהב שנבנה עבור מרי אנטואנט, נעלמת ללא עקבות בשוד הגדול בתולדות המדינה. בואו איתנו לסיפורו המטלטל של "שעון המלכה", תעלומה חובקת עולם על גאונות, שודד בודד ומבריק, וסוד שנשמר מעבר לקבר.