Advertise on podcast: כל תכני עושים היסטוריה

ברפואה של היום אנחנו עדיין פוגשים מחלות מאוחר מדי: כשכבר אי אפשר להתעלם מהתסמינים. בפרק הזה אנחנו עוצרים רגע לפני, ושואלים איך נראית רפואה שמזהה סיכון עוד לפני שהוא הופך למחלה. סיון ורדי ופרופ' בליצר מארחים את גיא לייטרסדורף, מנכ״ל Longevity AI, לשיחה על המעבר מרפואה תגובתית לרפואה מונעת, יוזמת ואישית. גיא משתף במסע האישי שהתחיל בהתנדבות במד״א ובאירוע שטלטל את תפיסת מערכת הבריאות אצלו, והמשיך להקמת חברה שמנתחת נתוני בריאות, הרגלי חיים וביומרקרים כדי לזהות סיכונים מוקדם – ולהוסיף לא רק שנים לחיים, אלא חיים לשנים. פרק על רפואה פרואקטיבית, על גבולות הטכנולוגיה, ועל השאלה עד כמה אנחנו באמת מוכנים לדעת מה צפוי לנו מראש.

בפרק הבכורה של אימפריות כחול לבן, יעל דרומי מארחת את דניאל ברינבאום, מנכ״ל סודה סטרים לשעבר, לשיחה על אחד מסיפורי הצמיחה המרתקים שיצאו מישראל אל העולם. יחד הם צוללים אל מאחורי הקלעים של החברה שהפכה ממותג עם רעיון חכם לאימפריה גלובלית, ומדברים על אסטרטגיה, מיתוג, ניהול, חדשנות, וגם על ההחלטות, הסיכונים והטעויות שבדרך. זהו פרק על חזון, מנהיגות, ושיעורים אמיתיים מעולם העסקים הישראלי והבינלאומי. חפשו אותנו באינסטגרם ״עושים היסטוריה״

מרד גטו ורשה מוכר כאחד מרגעי השיא של ההתנגדות היהודית בשואה, אך לצד סיפור הלחימה המוכר התקיימה מציאות מורכבת ורבת שכבות. בפרק זה, פרופ' חווי דרייפוס מציעה מבט "מלמטה" על ימי המרד: מן המהנדסים שבנו תשתיות ובונקרים תת־קרקעיים, דרך המוני הציבור היהודי שלקחו חלק במרד בהסתתרות ובלחימה, ועד חברי המחתרות הלוחמות: הארגון היהודי הלוחם והארגון הצבאי היהודי, שחיו כולם ופעלו בתוך מרחב קורס ומתכלה. נדון במתחים שבין המחתרות, בשאלות של מידע, זיכרון וייצוג, בתחושות הייאוש ובפערים שבין צעירים למנהיגות ותיקה לנוכח קריסת הסדר החברתי והפיזי של הגטו.

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן בעוד פרק שעוסק בפערים כלכליים והפעם הדגש הוא על ניידות כלכלית, על הפריפריה, על העוני, על מדיניות כלכלית לטיפול בעוני ועל הפערים בין ערבים ויהודים ובין אשכנזים למזרחים. האם יש בסיס לטענות של פוליטיקאים רבים על פערים עדתיים משמעותיים בישראל?

למה קיימת מדינה בשם צפון מקדוניה, למרות שאין מדינה בשם דרום מקדוניה, או מקדוניה בכלל? זה סיפור ארוך ומשונה שכולל את אלכסנדר הגדול, מדינת מזרח מזרח, ואת המדינה שאסור לומר את שמה.

אמרה שמקורה בחיל האוויר הבריטי גורסת כי - "אתה לא חייב להיות משוגע כדי להיות טייס - אבל אם אתה משוגע, זה עוזר." הבלבול, הלחץ והטעויות הרבות שאיפיינו את פיקוד חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים אילצו את אנשיה של טייסת 109, "טייסת העמק" המיתולוגית, למצוא פתרונות לא-שגרתיים כדי לשרוד. בפרק זה נשמע על היוזמות המשוגעות הללו: פתרונות מבצעיים וטכנולוגיים מאולתרים שהגו הטייסים ומהנדסיה של רפאל תוך כדי הלחימה. חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים - כפי שלא הכרתם. האזנה נעימה, רן

In this episode, Dr. Valeria Santini, Associate Professor of Hematology at the University of Florence Medical School in Florence, Italy, joins host Dr. Nikolaos Papadantonakis to discuss advances in lower-risk anemia and review important studies in myelodysplastic syndromes from ASH 2025, and what they mean for patients and families.

מה עושים כשהאייג׳נט שלכם ממציא ללקוח מוצר שלא קיים? בפרק אירחתי את אלמוג בקו לשיחה על השיטות השונות להתמודד עם בעיות באייג׳נט, על Root cause analysis בעידן הAI, איתור שגיאות וEvals. האזנה נעימה, עמית בן דור

איך בונים אמון ביומיום בלי שזה יישמע כבד ומוזר? הכירו את המילה הכי נשמעת ביפן, זו שפותחת כל דלת ומייצרת ברית מיידית - יורושקו אונגאישימס. בפרק הזה יושי היגוצ'י ודנה נחום הרמן צוללים לתוך המושג שאין לו תרגום מדויק, ומסבירים איך מילה אחת מצליחה לשבור את הקרח ביום הראשון בשגרירות ולהפוך פקודה יבשה לבקשה הדדית בגובה העיניים. וגם למה כל כך קשה להסביר לישראלים בקיבוץ למה ה"תודה" שלהם פשוט לא מספיקה.

איך טיול מקרי בפארק הפך למהפכה בטיפול בטראומה? ד"ר אודי אורן מסביר מהו גירוי בילטרלי, איך EMDR משפיעה על המוח, ומדוע היא יעילה למצבים שבין "בלאק-אאוט" במבחן לפוסט-טראומה מורכבת. בפרק נפרק את מיתוס "הכובע הסגול", נציג את הפרוטוקול הטיפולי שלב-אחר-שלב ונבחן את יעילות הטיפול הקבוצתי שצבר תאוצה מאז השבעה באוקטובר.

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן, לשיחה על אי שוויון בהכנסות, על מדיניות כלכלית לצמצום אי השוויון והעוני, על ניצול לרעה של מדינת הרווחה בישראל, על פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ועל אי השווין בתוך הקבוצות. וגם על הבדלים בדפוסי ההצבעה בישראל בין אשכנזים למזרחים ובין משכילים יותר למשכילים פחות.

בחודשים האחרונים התפתח מאבק בין הפנטגון לחברת אנת'רופיק סביב השאלה האם נכון וראוי שחברה פרטית תטיל איסורים ומגבלות מעבר לקונגרס האמריקאי. אבל בתוך המהומה הזו - שמערבת סוגיות טכנולוגיות, משפטיות, מוסריות וכלכליות - שאלה אחת הלכה לאיבוד: האם זה בכלל רעיון טוב לשלב מודלי שפה גדולים בתוך מערכות צבאיות, בתוך מערכות שמקבלות החלטות גורליות, החלטות של חיים ומוות? במחקר שפורסם ב-2024 ובמחקר המשך, שפורסם בראשית 2026, נעשו סימולציות, משחקי מלחמה, שבהם מודלי השפה הגדולים התבקשו לשחק מנהיגים של מדינות יריבות ואז לקבל החלטות תחת לחץ ובתנאים של משברים בינלאומיים. אלו מודלי השפה שכולנו משתמשים בהם. התוצאות של המחקרים לא פחות ממחרידות: מסתבר שלמודלי השפה הגדולים אין שום בעיה להורות על שימוש בנשק גרעיני, ולא, לא מדובר רק במהלך אחרון; בחלק מהמקרים הם שולפים את הנשק הגרעיני כמהלך ראשון. קישורים: ספר: אימפריות הסיליקון: המלחמה על עתיד הבינה המלאכותית https://www.amazon.com/Silicon-Empires-Fight-Future-AI/dp/1509550488 מחקרו של קנת' פיין (2026): https://arxiv.org/abs/2602.14740 מחקרם של החוקרים האמריקאים (2024): https://arxiv.org/abs/2401.03408

סיפורם של רוב המעפילים נגמר בקפריסין, אבל מה קורה כשהבריטים רוצים ללמד את היהודים לקח? במקום ההגעה הצפויה לקפריסין נכפה על נוסעי האונייה מסע מפרך לצרפת ומשם לגרמניה, שנתיים בלבד לאחר השואה. פרופ' אביבה חלמיש פורשת את הסיפור האמיתי מאחורי המיתוס: כיצד 4,500 מעפילים פיתחו מנהיגות ספונטנית על האוניות, איך "התנגדות פסיבית" הפכה לנשק פוליטי עוצמתי, ומדוע החוויה הזו, למרות התלאות, הפכה לכלי מרכזי בשיקום הנפשי של ניצולי השואה. זהו סיפור על ניצחון רוח האדם, על הכוח של החלש מול החזק, ועל הפער בין זיכרון קולקטיבי למציאות היסטורית מורכבת.

המנהיג הצעיר אבא קובנר מוכר לכולנו מהקריאה ההיסטורית למרד בגטו וילנה, דרך תוכנית הנקם בגרמנים ועד לעיצוב דמותו של זיכרון השואה בישראל. הפרק חושף גם קובנר אחר: מפקד, מנהיג רוחני ויוצר, אבל גם אדם אחוז חרדה קיומית. נדון בסירוב שלו למסגרות פוליטיות נוקשות, בניסיון שלו לחבר בין המסורת היהודית ללשומר הצעיר, ובשאלה מדוע השליך את הרעל לים ברגע האחרון. בשיחה זו פרופ' דינה פורת מספרת לנו על מנהיג שניסה לגשר בין אלפיים שנות גלות לבין המציאות הישראלית המדממת, מבלי לוותר על זהותו כפרט.

טייסת 109 של חיל האוויר, 'טייסת העמק', ספגה מכה קשה במלחמת יום הכיפורים. אך סיפורה של טייסת הסקייהוקים מאיר את המלחמה הכאובה הזו באור שונה מכפי שאנחנו רגילים אליו: לאור משבר האמון בין מפקדת חיל האוויר ודרגי השטח, החליטו אנשי הטייסת לנקוט בשורה של יוזמות מפתיעות ובלתי שגרתיות תוך כדי המלחמה עצמה. פרק זה יתאר את השתלשלות המאורעות שהוליכה אל אותו משבר האמון חריף בתוך החיל. האזנה נעימה, רן