Advertise on podcast: כל תכני עושים היסטוריה

מה אישה שטובה לעצמה הייתה עושה? אנחנו משקיעים המון מחשבה במערכות היחסים שלנו, עם הילדים, החברים, ההורים ובני הזוג. אבל יש מערכת יחסים אחת, הארוכה והאינטנסיבית ביותר בחיים שלנו, שכמעט אף פעם לא עוצרים לבחון: מערכת היחסים שלנו עם עצמנו. למה דווקא כלפי עצמנו הביקורת היא ברירת המחדל? האם להיות טובים לעצמנו אומר לוותר ולרבוץ על הספה? ואיך יודעים מתי זו נתינה טובה לעצמנו ומתי זו בעצם הימנעות? בפרק הזה מתארחת ד"ר שני נווה, פסיכולוגית קלינית, מטפלת במבוגרים ומנחת סדנאות לנשים ששואלות את עצמן "מה עכשיו?", שהמסע שלה התחיל בפוסט-איט אחד על המראה באמבטיה. נדבר על חמלה עצמית ועל שלושת הרכיבים שלה, על ההבדל בינה לבין ביטחון עצמי, על מה שהמחקר מגלה על מוטיבציה בלי הלקאה עצמית, ועל הצעדים הקטנים שבונים מערכת יחסים טובה יותר עם עצמנו. פרק שיגרום לכם להסתכל אחרת על הקול שמדבר אליכם מבפנים.

עושים חשבון מארחים את גבי דיאמנט, מנכ״ל ומייסד חברת Bridgewise, לשיחה על החלפת יועצי ההשקעות בכלי בינה מלאכותית. מה ה-AI יודע שמיטב האנליסטים האנושיים לא יודעים? במה מודלים ייעודיים לניתוח פיננסי עדיפים על מודלי שפה כלליים? האם יש כאן חידוש שמערער על המחקר הכלכלי המוכר? ובסופו של דבר, מעבר לחדשנות ולזמינות: האם הבינה המלאכותית מצליחה להכות את השוק? הפרק בחסות חברת Bridgewise. מגישים: עומר מואב ושירה הדס נקר עורכת ראשית: שלי נוי מנהל אולפן וטכנאי: עידו שקד שיווק: רעות שוקר עורך הפרק: דביר זילבר

פרופ' פנינית רוסו נצר מארחת את יהודה איש שלום, עובד סוציאלי קליני ומי שכיהן כראש אגף פוסט טראומה ובריאות הנפש בארגון נכי צה"ל לשעבר, לשיחה מעמיקה על הפציעות שלא משאירות סימן חיצוני. מתוך ניסיונו האישי כלוחם שנפצע ומעבודתו המקצועית עם אלפי מתמודדים, הוא מפרק את המיתוס לפיו תפקוד חיצוני מעיד על חוסן נפשי, דן בתופעת ההיררכיה הפנימית שמונעת מאנשים לבקש עזרה, ומסביר מדוע תהליך השיקום חייב להתמקד בחזרה למשמעות ולחיים עצמם ולא רק בבירוקרטיה ובאבחונים.

שוק סוללות הליתיום עבר ב-2025 את 150 מיליארד דולר, ויותר מ-80 אחוז מהייצור העולמי שלהן נמצא בסין, שמזקקת גם כ-65 אחוז מהליתיום בעולם ומעל 90 אחוז מהגרפיט. אז אם המטרה הייתה להשתחרר מהתלות בנפט, האם רק החלפנו אותה בתלות בסין? בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את אסף וייס, מומחה טכנולוגי ומשקיע בתחומי האנרגיה והדיפטק, לשיחה על המדע, העסקים והגיאופוליטיקה של סוללות ואגירת אנרגיה, ועל המקום שבו חברות ישראליות יכולות עדיין להיכנס למשחק. אז מה בעצם קורה בתוך סוללה, ולמה אי אפשר לקבל בבת אחת גם הרבה אנרגיה, גם טעינה מהירה, גם בטיחות וגם מחיר נמוך? למה מטוס עדיין לא טס על סוללות, ודווקא דאטה סנטר קונה סוללות יד שנייה מרכבים? מה מציעים נתרן, מימן ותאי דלק, ואיך אוגרים אנרגיה בגלגל תנופה, בסלעים חמים, בקרח ובמים שמוזרמים במעלה ההר ובמורדו? ואיפה ישראל בתמונה הזאת, אחרי בטר פלייס וסטורדוט?

רותי רודנר היא מותג בפני עצמה. אישה של מילים. של עומקים. של ערכים. כזו שמשאירה חותם על האנשים שבדרכה. פיקסרית של החיים. היא מגדירה את עצמה כפארקוריסטית של החיים. מדלגת בין עולמות, לא חוששת מקפיצות גדולות, משינויים. ממציאה את עצמה מחדש ואיכשהו תמיד נוחתת על הרגליים. מילדות בקיבוץ גבעת ברנר במשפחה מיוחדת, לעיתונות ולתקשורת. מניהול בכיר לכתיבה וליצירה, ליזמות ולעשייה ציבורית. ובין כל התפניות בעלילה, גם זוגיות של למעלה משלושה עשורים עם גיא פינס, משפחה, ילדים ותשוקה בלתי נגמרת להשפיע ולעשות טוב. נפגשנו ל־Spill the SooP לשיחה על מה שמסתתר מאחורי כל הטייטלים. על אהבות ובחירות, על כישלונות מפוארים ועל האומץ לשנות כיוון גם כשהכול לכאורה כבר מסודר. יצא לנו מרק מיוחד במיוחד. עם הרבה עומק, לא מעט פלפל ובעיקר טעם של עוד. כזה שמזכיר שאפשר להיות גם וגם וגם. ועדיין להיות אחת ויחידה. 🎙️ Spill the SooP | רותי רודנר מגישה: שלומית פן אורחת: רותי רודנר עורכת ראשית: שלי נוי מנהל אולפן וטכנאי: עידו שקד שיווק: רעות שוקר עורך הפרק: ליהוא טלמור להרשמה לניוזלטר לקבלת עדכונים לגבי אירועי לייב ופרקים מיוחדים: https://www.osimhistoria.com/subscribe לפייסבוק של רשת עושים היסטוריה: https://www.facebook.com/makinghistorynetwork רוצים לראות טיזרים של הפודקאסטים? כנסו לאינסטגרם: 👇 https://www.instagram.com/osimhistoria/ #פודקאסט #פודקאסטישראלי #רשתעושיםהיסטוריה #פודקאסטים #עושיםפסיכולוגיה #מעיןבוימןמשיטה #עושיםהיסטוריה #רןלוי #עושיםטכנולוגיה #יובלדרור #התשובה #דורוןפישלר #עושיםתוכנה #עושיםחשבון #עומרמואב #שירההדסנקר #עושיםתנך #דיפטקישראל

בחודשים האחרונים של המנדט, מתפתח בנתניה מאבק קטלני בין האימפריה הבריטית לאנשי האצ״ל, מאבק שסוחף עמו את היישוב כולו. בואו איתנו אל הסיפור המורכב והטרגדי של חטיפת הסרג׳נטים הבריטים.

מה אם נספר לכם שהתנ"ך מתאר עולם שטוח עם ארבע פינות, שעומד על גבי עמודים מסתוריים ומוקף באוקיינוס קדמוני שורץ לווייתנים ומפלצות משונות? מיתולוגיה? אצלנו? בחלקו השני של הפרק בנושא גיאוגרפיה היסטורית, אחרי שעלינו לשמיים וירדנו לשאול, אנחנו חוזרים סוף סוף אל פני הארץ כדי לגלות איך הקדמונים באמת דמיינו את המרחב שבו הם חיים. איך נראית המפה הקדומה ביותר בהיסטוריה, ששורטטה על לוח חרס בבבל של המאה ה-6 לפנה"ס? מהו "הנהר המר" המקיף את העולם, ואילו אנשי עקרב ויצורים היברידיים אחרים מאכלסים את שמונת האזורים החיצוניים, המכונים נאגו, אזורים שאיש מעולם לא ביקר בהם ושאפילו אל השמש "שמש" אינו מגיע אליהם? היכן שוכן גן עדן (הארצי!) וכיצד ייתכן שהנהר שיוצא ממנו מחבר בין הפרת והחידקל לבין הגיחון והפישון? מה הקשר בין תפיסת המרחב המקראית לבין מפת "עלה התלתן" המפורסמת של בינטינג מהמאה ה-16? ומדוע – למרות האיבה העמוקה של סופרי המקרא לבבל – דווקא היא עשויה הייתה לתפוס את מרכז המפה התנ"כית? בחלקו השני של הפרק נצלול אל כנען, אל ארץ ישראל וחידת גבולותיה: מה ההבדל הדרמטי בין תפיסת "גבול" (border) לבין תפיסת "ספר" (frontier)? כיצד מצבת מישע מלך מואב חושפת את הסוד מאחורי שבט גד, והאם השבט בכלל נתפס בעבר כפולש זר? האם ידעתם שהמונח "ארץ ישראל" מופיע בכל המקרא עשר פעמים בלבד, ומה מוסיף לנו על כך ספר דברי הימים? כיצד מכתבי אל-עמארנה, כתובות מלכי מצרים ו"אסטלת ישראל" של מרנפתח מגדירים את "ארץ כנען"? היכן בדיוק עוברים "לבוא חמת" בצפון ונחל מצרים בדרום – ואיך כל זה מתקשר לממלכתו הנשכחת של ירבעם השני? האזנה נעימה, יותם

בפרק הזה אירחתי את תמיר דרשר, Principal Engineer ב- Microsoft CoreAIויוצר-שותף של Squad, פרויקט קוד פתוח לבניית צוותים של סוכני AI, לשיחה על Loop Engineering – מערכת אג'נטית אוטונומית שרצה בלולאות וסוגרת לבדה משימות מקצה לקצה. דיברנו על האבולוציה של לולאות ההרצה, עשינו סדר במושגי היסוד, ודנו בתנאי עצירה אפקטיביים למערכת, כך שתהיה עצמאית ויעילה מחד, אך ממוקדת במשימה וכפופה לבקרה אנושית מאידך. בהמשך עברנו לפרקטיקה והסברנו איך בכלל כדאי להשתמש ב-Loop Engineering, וצללנו לעומק ודיברנו על שמירת זיכרון וקונטקסט בצוותי Multi-Agent, על סוכן מנהל מול סוכנים מתמחים, ומה נדרש כדי להריץ סוכנים אוטונומיים בענן עם יכולות Self-Healing. מגיש: עמית בן דור אורח: תמיר דרשר עורכת ראשית: שלי נוי מנהל אולפן: עידו שקד טכנאי: אביאור זמבר שיווק: רעות שוקר מפיק ועורך: דביר זילבר

בפרק זה אנחנו צוללים לנושאי הליבה הכלכליים בבחירות הקרובות. איך יודעים אם תוכנית כלכלית היא רצינית או סתם פופוליזם זול? נעמיד למבחן את התפיסות הקפיטליסטיות מול הסוציאליסטיות, נתהה האם יש בישראל ימין ושמאל כלכלי אמיתי, ונסביר מה כדאי לבדוק במצע של המפלגות לפני שמכניסים את הפתק לקלפי. מגישים: עומר מואב ושירה הדס נקר עורכת ראשית: שלי נוי מנהל אולפן וטכנאי: עידו שקד שיווק: רעות שוקר עורך הפרק: דביר זילבר

פרופ' פנינית רוסו נצר מארחת את בן סוכמן, חבר קיבוץ בארי ומנכ"ל דפוס בארי, שמשתף בגילוי לב על השבעה באוקטובר והימים שאחריו. משעות התופת בממ"ד בקיבוץ, דרך שיחת הטלפון המטלטלת עם אימו עד לרגע חטיפתה והירצחה, ועד ההחלטה הניהולית והאישית לפתוח מחדש את בית הדפוס ימים ספורים לאחר הטבח. דרך סיפורו האישי והקהילתי, ננסה להבין את המנגנונים המאפשרים לבני אדם לפעול בתוך שבר קיצוני, נלמד על כוחה של עשייה יומיומית להניע החלמה, ונסביר איך בא ליידי ביטוי האיזון העדין שבין נחישות משימתית להכלה רגשית של קהילה שחוותה אובדן כבד.

בפרק קצת שונה של עושים תוכנה, עמית בן דור מארח שוב את דנה ממן, מייסדת Salted Mind, ואת שלי נוי, העורכת הראשית של רשת עושים היסטוריה, לשיחה פתוחה על כמה מהסוגיות הבוערות בעולם הבינה המלאכותית: האם ההפסדים הכלכליים של חברות הענק מנבאים את קריסתן, או שזה רק שלב בדרך לצמיחה אדירה? אצל מי נמצאת האחריות המוסרית והמשפטית לפעולות של בוטים, ועד כמה צריך להגביל את חברות הענק ברגולציה? ומה תהיה ההשפעה של גלי הפיטורים בהייטק בטווח ארוך, ומה השתנה בדרישות המנהלים מעובדים חדשים בעידן ה-AI?

נכנסתם לזוגיות עם המון התלהבות, ופתאום הכל משתנה. האדם שאיתו התחתנתם נעלם, ובמקומו מגיעים חוסר תפקוד, התפרצויות זעם והסתגרות. אז מה עושים כשאפסו הכוחות, ואתם מוצאים את עצמכם בעל כורחכם בתפקיד המטפל? איך שומרים על קשר כשנפשית אי אפשר להגיע אל הצד השני? למה טיפול זוגי רגיל לא עובד במצבים כאלה? ואיך מציבים גבולות בלי להפסיק לאהוב? בפרק הזה מארחת מעין את שילה ועדי כהן לשיחה גלויה על זוגיות בצל התמודדות נפשית. חודש בלבד אחרי שהכירו הם החליטו להתחתן, אך מיד לאחר החתונה עדי שקעה למצב תפקודי ונפשי ירוד שנמשך שנים. שילה מצא את עצמו בודד במערכה, נלחם על הבית מול יועצים שלא הבינו את הבעיה ומול בושה גדולה מהסביבה. שילה ועדי מספרים על המסע שלהם מתוך המשבר, דרך הטיפול הפסיכיאטרי והזוגי שפירק את דינמיקת המטפל והמטופלת, ועד לבניית קשר מאוזן, פתוח ומלא באהבה. פרק שיגרום לכם להסתכל אחרת על חמלה, על הצבת גבולות ועל הכוח לבקש עזרה. מגישה: ד״ר מעין בוימן משיטה אורחים: שילה ועדי כהן עורכת ראשית: שלי נוי עורך הפרק: ינאי צוריה טכנאי אולפן: אורי דישי מנהלת דיגיטל: רעות שוקר מנהל מכירות: עמית חזזי

פעמים רבות היסטוריה היא עניין של גיאוגרפיה, וגם הפוך – הגיאוגרפיה קובעת את ההיסטוריה. מהי בכלל גיאוגרפיה היסטורית? מה תפקידי השטח והזמן בדיון שלנו? לדוגמה מהי "ארץ כנען"? מהי "תקופת המקרא"? לכאורה פשוט, אבל בפועל לא פשוט בכלל... היכן שוכנת "הארץ שבין שני הנהרות"? מדוע הסהר הוא גם פורה? ועל איזה מרחב ג"ג אנחנו מדברים כשאומרים ה"המזרח הקדום"? מדוע לטענת ד"ר סתוי, חלוקת הזמן לתקופות (פריודיזציה) הוא מעשה לא אחראי, לא מדויק, מוטב שלא יעשה ובעיקר תוקע לנו חסמים מחשבתיים אודות מהלך ההיסטוריה.. ולמה בכל זאת אנחנו מחלקים את הזמן ו"נותנים בהם סימנים"? מהן התקופות התנכיות ומדוע הן לא מדוייקות (כמו למשל "תקופת השופטים"?) מהן התקופות הארכאולוגיות המקובלות? מהן התקופות להן יש כינויים היסטוריים?  מדוע לעיתים כ"כ קשה לחבר בין ההיסטוריה לגיאוגרפיה. רמז? חיזרו לרשימת הישובים הנזכרים בתיעוד המצרי של מסע שישק. אז איך באמת נראה המזרח הקדום לפי המחקר בתקופת הברונזה? מיהן 5 הממלכות הגדולות ששלטו באזור ומה היו היחסים בניהן?  על אילו איזורים שלטו בתקופת הברונזה? מהי "קריסת הממלכות" המפורסמת בסוף תקופת הברונזה? מה קורה מבחינה מדינית-גיאוגרפית בתקופת הברזל אחרי השבר הגדול? מדוע אין לנו טקסטים אמינים מהתקופה הזאת? מה קורה בינתיים בכנען ומדוע התיעוד בספר יהושע ככל הנראה לא מביא תמונה אמינה דיה? ואולי הכי חשוב - מה קורה בתקופת הברונזה בכנען? ובתקופת הברזל? בחלקו השני של הפרק נעשה זום אאוט ונדבר על תפיסת העולם, ליטרלי, של הקדמונים: איך הם התייחסו לעולם בו חיו? לשמיים? לקוסמוס? ואיך כל זה קשור ל"מריזמוס"? מה ניתן ללמוד מתיאורי בריאת העולם בבראשית על תפיסת אבותינו את העולם בו חיו? איך תיארו לעצמם המצרים את העולם? ואיך נראה התיאור המסופוטמי של אותו עולמנו? האם כותבי התנ"ך מכירים את התפיסות של העמים שמסביבם? ואם כן – מה "תגובתם" לנושא? מה כל כך מפחיד בליקוי חמה? ומי גורם לשמש לזרוח? האזינו וגלו מדוע ד"ר בעז סתוי טוען כי מדובר בפרק מבוא חובה לכל חובב תנ"ך, היסטוריה וחקר המזרח הקדום. האזנה נעימה, יותם

לקראת סופה של המלחמה והשואה, דילמה חסרת פיתרון הוצגה לפני יהודי הונגרי אחד. בואו איתנו לסיפורו המזעזע, המתסכל, ומעורר המחשבה של ישראל קסטנר.

אתם מכירים את סיזיפוס - זה שלנצח מגלגל סלע במעלה גבעה. אבל מה שאתם אולי לא יודעים זה איך הוא הגיע לגבעה ההיא ולסלע ההוא. הסיפור של סיזיפוס הוא סיפור על אדם שנאבק נגד המוות - ובניגוד לרובנו, די הצליח בזה.