Advertise on podcast: Tech Radar Voice

כמה באמת עולה להכניס בינה מלאכותית למוצר? בפרק השלישי בסדרת הטרנדים ל 2026-27 של הרדאר הטכנולוגי הישראלי, איתן מסוארי מארח את רן בר זיק, ארכיטקט תוכנה בכיר בפאלו אלטו נטוורקס, עיתונאי טכנולוגיה ומרצה למדעי המחשב, לשיחה על כלכלת הבינה המלאכותית. אב הטיפוס עובד יפה על המודל הכי חזק, עד שמחשבים כמה הוא יעלה מול כל הלקוחות. רן מספר מה קורה כשעוברים למודל זול והדיוק צונח משמונים וחמישה אחוז לחמישה אחוז, ואיך הנדסה טובה וישנה מחזירה אותו למעלה. פרק על עולם חדש עם הבעיות של העולם הישן, ועם לא מעט הומור בדרך.

מה קורה למוצר שלכם כשהלקוח כבר לא נכנס אליו, אלא שולח אייג׳נט במקומו? בפרק השני בסדרת הטרנדים לשנים 2026 עד 2027 של הרדאר הטכנולוגי הישראלי, איתן מסוארי מארח את מייש סיידל-קייסינג מאמזון, לשיחה על תכנון מערכות שגם אייג׳נטים יכולים להפעיל. שנים השקענו בממשקים שנוחים למשתמשים. עכשיו מגיע משתמש מסוג אחר, שלא צריך כפתורים יפים, אבל כן צריך להבין מה הוא יכול לעשות, מה השתבש ואיך ממשיכים משם. מה קורה לעומס על המערכת כשהמשתמש הזה לא מפסיק לנסות? ומה נשאר מחוויית הקנייה כשהוא מדלג על כל ההצעות שבדרך? אז מאיפה מתחילים להתאים מוצר קיים למשתמש החדש הזה? איתן ומאיש בוחנים אילו הנחות בתכנון המערכת כבר לא מובנות מאליהן, למה הבחירה בכלי החיבור היא רק חלק מההחלטה, ואיך מבינים מה הלקוחות באמת צריכים לפני שרצים לשנות את המוצר.

מה קורה כשהאייג׳נט מחזיר בדיוק את התשובה שחיפשתם, אבל בדרך עושה משהו שאף אחד לא נתן לו רשות לעשות? בפרק הראשון בסדרת הטרנדים ל 2026-27 של הרדאר הטכנולוגי הישראלי, איתן מסוארי מארח את ליאור כנפי, מנכ״ל טיקל, ואת דן ליננברג, מנהל קבוצת פיתוח באימג׳ן, לשיחה על הרנס אינג׳ינירינג ועל האתגר החדש שנוצר כשהבינה המלאכותית כבר יודעת לכתוב קוד במהירות. דן משתף במקרה שבו אייג׳נט מצא בעצמו הרשאות גישה שלא הוגדרו לו. התוצאה הייתה נכונה, אבל הדרך אליה המחישה בדיוק למה מהירות לבדה כבר לא מספיקה. ומשם עולות השאלות הגדולות באמת: איך יודעים שאפשר לסמוך על הדרך שבה האייג׳נט פועל, האם נגיע למצב שבו מפתחים כבר לא יקראו את הקוד שנוצר, ומה ההבדל בין לבקש מאייג׳נט לא לעשות משהו לבין לבנות מערכת שבאמת לא מאפשרת לו לעשות אותו. זה פרק על המעבר מההתלהבות מהמהירות לשאלה החשובה באמת: איך בונים אמון בתהליך פיתוח שבו יותר ויותר עבודה עוברת לאייג׳נטים.

מה קורה לארגון פיתוח כשהוא יכול לייצר הרבה יותר קוד, אבל אף אדם כבר לא מסוגל לקרוא את כולו? מבחינת איקו אזולאי, התשובה היא לא להדק את השליטה, אלא לבנות דרך חדשה לסמוך על התוצאה. בפרק התשיעי בסדרת צ׳יף אנג׳ינירינג, ליאור כנפי, מנכ״ל ומייסד טיקל, מארח את איקו אזולאי, סמנכ״ל טכנולוגיות בסולט סקיוריטי. אחרי שנים כמפתח, יזם ומנהל פיתוח, איקו מתאר את המעבר מניהול שמבוסס על שליטה וירידה לפרטים, לניהול שמתבסס על בחירת האנשים הנכונים, אמון והיכולת לתת להם להוביל. מהפכת הבינה המלאכותית הופכת את השינוי הזה לדחוף יותר. מפתחים מנוסים יכולים היום להגיע לתפוקה שבעבר דרשה צוות שלם, וראשי צוותים כבר לא יכולים להכיר כל שורת קוד. איקו וליאור מדברים על השינוי שנדרש בתפקידם של מנהלי הפיתוח ובמתודולוגיות העבודה כדי לשמור על אחריות גם כשלא קוראים את כל הקוד. השיחה נוגעת גם בהחלטות שנפתחות כעת מחדש. איך בונים סביב העבודה עם אג׳יינטים מנגנוני תכנון, בדיקה ובקרה שאפשר לסמוך עליהם? וכשאפשר לפתח מהר יותר, האם כלים שבעבר היה ברור שצריך לקנות עדיין מצדיקים את עצמם? זו שיחה על אמון, שיקול דעת ותפקידם החדש של מנהלי הפיתוח בעולם שבו המכונה כותבת יותר קוד.

מה קורה כשמוצר מבוסס בינה מלאכותית נותן תשובה שנשמעת מצוין, אבל היא פשוט לא נכונה? ברוב המוצרים זו בעיה. כשמדובר בבריאות, זו כבר אחריות מסוג אחר. בפרק השמיני בסדרת צ׳יף אנג׳ינירינג, ליאור כנפי, מנכ״ל ומייסד טיקל, מארח את מיכל נבו, סמנכ״לית מחקר ופיתוח בפנו איי. מיכל הגיעה לחברה שצמחה מתוך מחקר אקדמי, עם חוקרים שנמצאים כמה צעדים קדימה, מאגר מידע רפואי וביולוגי ייחודי וכמעט בלי תהליכי פיתוח. בפעם הראשונה בקריירה שלה היא נדרשה לבנות את ארגון הפיתוח מאפס ולהפוך רעיונות מחקריים למוצר שעובד בקנה מידה רחב ושאפשר לסמוך עליו. היא מספרת איך העבודה נעה בין שני העולמות: החוקרים מגלים כיוון חדש ובונים אב טיפוס, אנשי הפיתוח מפרקים אותו ובונים מחדש עבור סביבת הייצור, ואז החוקרים חוזרים כדי לעזור לבדוק אם המערכת באמת מתנהגת כפי שהתכוונו. דווקא במעבר הלוך ושוב הזה נבנה המוצר. אבל כשהמערכת אינה מחזירה תמיד אותה תשובה, איך בכלל יודעים שהיא מוכנה לפגוש משתמשים? מיכל וליאור נכנסים לעבודה שמאחורי הקלעים: מתחילים מכל מה שאפשר לבדוק בצורה חד משמעית, נעזרים במומחי התחום כדי לכייל את התשובות, עוקבים אחר הדרך שבה האג׳יינט קיבל החלטה ומכניסים משתמשים אמיתיים בהדרגה. מהשיחה עולה שהחלק הקשה אינו לגרום למערכת לענות, אלא לבנות דרך שמאפשרת לבדוק אותה, להבין אותה וללמוד מכל מה שקורה בשימוש אמיתי. אותה גמישות נדרשת גם בבניית הצוות. אנשים שהיו הבחירה הנכונה בתחילת הדרך לא בהכרח יתאימו לחברה בוגרת יותר, ולהפך. זו שיחה על תפקיד ניהולי בתקופה שבה אין ספר הוראות מוכן: להמשיך לקבל החלטות, לבנות אמון ולהשתנות יחד עם הטכנולוגיה.

אחת הטעויות המשמעותיות שאביעד חן עשה הייתה לנסות לתכנן ארכיטקטורה סגורה ולהחליט מראש איך הכול צריך לעבוד. רק כשהגיע ללקוחות ופגש את הבעיות בשטח, הוא הבין שהפתרון הנכון לא נולד בחדר ישיבות. אותו שיעור ליווה אותו גם כמנהל: אנשים מתרבויות שונות לא מגיבים לאותה דרך ניהול, ותרבות ארגונית לא נמדדת בכמות הכללים שכתבת, אלא במה שהצוות עושה כשאתה לא שם. בפרק השביעי בסדרת צ׳יף אנג׳ינירינג, ליאור כנפי מנכ״ל ומייסד טיקל מארח את אביעד חן, מייסד שותף וסמנכ״ל מחקר ופיתוח בבקליין. לאורך שלושה סטארטאפים, ששניים מהם נרכשו, אביעד עבר ממפתח שמחפש את הפתרון הטכנולוגי הטוב ביותר למנהל שבונה צוותים שיודעים לקבל החלטות גם בלעדיו. אותו עיקרון עולה גם כשהשיחה עוברת לשילוב אג׳יינטים בתהליך הפיתוח. כאשר אג׳יינט אחד מציע שינוי בקוד ואג׳יינט אחר בוחן אותו, מנהלי פיתוח צריכים להגדיר מחדש את מנגנוני הבקרה, את גבולות האחריות ואת השלבים שבהם עדיין נדרשת החלטה אנושית. זו שיחה על המעבר משליטה לאמון, ועל האתגר המשותף לניהול אנשים ולבניית מערכות אוטונומיות: לא להיות מעורבים בכל החלטה, ועדיין להשפיע על הדרך שבה היא מתקבלת.

בפרק השישי בסדרת צ׳יף אנג׳ינירינג, ליאור כנפי מנכ״ל ומייסד טיקל מארח את תומר לוי, מייסד שותף ומנכ״ל לוגז, לשיחה על מסלול הקריירה ממפתח שאוהב לגעת בקוד למנכ״ל שמוביל חברה גלובלית. הם מדברים על המתח שבין חוב טכנולוגי לדרישות העסקיות, על צוותים שנמדדים לפי תוצאה ולא לפי כמות הקוד, ועל השאלה מה באמת הופך ארגון פיתוח למצוין. כשהשיחה מגיעה לבינה מלאכותית, תומר מצנן מעט את ההתלהבות. הקוד אמנם נכתב מהר יותר, אבל הדרך מהדגמה מרשימה לשימוש אמין ורחב עדיין ארוכה ומלאה בעבודה אפורה. משם הם עוברים לעתיד של ניטור מערכות, ולשלבים שבהם אייג׳נטים מתחילים לא רק להסביר תקלה, אלא גם לחקור אותה ולפעול לפתרונה. זו שיחה מפוכחת, ישירה ובעיקר כנה על ניהול, טכנולוגיה והפער בין מה שמבטיחים על הבמה למה שקורה באמת בארגון.

ככל שמערכות מבוססות אייג׳נטים הופכות לאוטונומיות יותר, הן גם הופכות לקשות יותר לניהול. בפרק הרביעי והאחרון בסדרת אג'נטיק ארכיטקטצ'ר, ירחמיאל פלצמן מארח את גלעד עברי וגל נוי לשיחה על השאלות שכל צוות פוגש אחרי שהמערכת כבר באוויר. איך מעריכים איכות במערכות שאינן דטרמיניסטיות? איך בונים מנגנוני הגנה שמאפשרים לסוכנים לפעול בבטחה? איך עוקבים אחרי ההתנהגות שלהם לאורך זמן? ואיך שומרים על איזון בין ביצועים, עלויות וחוויית משתמש? דרך דוגמאות מהשטח הם מדברים על הערכת ביצועים, ניטור, אבטחה, שליטה בעלויות והאתגרים החדשים של הפעלת מערכות מבוססות אייג׳נטים.

מערכות מבוססות אייג׳נטים הופכות במהירות למורכבות יותר. השאלה כבר אינה איך בונים אייג׳נט אחד, אלא איך מתכננים מערכת שבה כמה אייג׳יינטים עובדים יחד בצורה נכונה. בפרק השלישי בסדרת אג'נטיק ארכיטקטצ'ר, ירחמיאל פלצמן מארח את הילה פוקס מחברת קודו לשיחה על העקרונות שמאחורי מערכות מרובות אייג׳יינטים. מתי נכון לפצל אחריות בין כמה אייג׳יינטים? איך בוחרים בין היררכיה לעבודה שיתופית? איך מעבירים מידע בין אייג׳יינטים, ומתי תקשורת בין אייג׳יינטים הופכת למורכבת יותר מהבעיה שבאו לפתור? דרך דוגמאות ממערכות אמיתיות הם מדברים על דפוסי תכנון, שיתוף מידע, תקשורת בין אייג׳יינטים, וההחלטות הארכיטקטוניות שעוזרות לבנות מערכות שנשארות פשוטות, ברורות וניתנות להרחבה.

להריץ אייג׳נט זה קל. לבנות אייג׳נט שאפשר לסמוך עליו בפרודקשן, זה כבר אתגר אחר לגמרי. בפרק השני בסדרת אג'נטיק ארכיטקטצ'ר, ירחמיאל פלצמן מארח את גיא איטח וחיים טורקל לשיחה על העקרונות שמאפשרים למערכות מבוססות אייג׳נטים לעבוד בצורה יציבה לאורך זמן. איך אייג׳נט לומד מהטעויות שלו? מתי נכון לתת לו לבקר את עצמו, ומתי עדיף שאייג׳נט אחר יעשה זאת? איך יודעים שהתשובה באמת השתפרה? ומה ההבדל בין מנגנון שליפת מידע לבין זיכרון מתמשך? דרך דוגמאות מהעולם האמיתי הם מדברים על ארכיטקטורות אדפטיביות, מנגנוני בקרה ושיפור עצמי, שליפת מידע ממקורות חיצוניים, ניהול זיכרון, והחלטות ארכיטקטוניות שעוזרות להפוך אייג׳נט שעובד בדמו למערכת שאפשר להריץ בפרודקשן.

כולם מדברים על אייג׳נטים. אבל האם אנחנו באמת בונים משהו חדש, או פשוט נותנים שם חדש לרעיונות ותבניות שכבר קיימים שנים? בפרק הראשון של סדרת אג'נטיק ארכיטקצ'ר, ירחמיאל פלצמן מארח את ליאון מלמוד ואורן פאר לשיחה על אחד הנושאים המדוברים ביותר בעולם הבינה המלאכותית כיום: המעבר ממודלי שפה למערכות אג'נטיות. הם מדברים על ההבדל בין מודלי שפה לאייג׳נטים, על השימוש בכלים, על קבלת החלטות באמצעות ריזונינג, ועל התפקיד של אמ.סי.פי כסטנדרט שמחבר בין מודלים, מקורות מידע ומערכות חיצוניות. בדרך הם צוללים לעולם של פרוטוקולים, תקשורת בין אייג׳נטים, שיקולי אבטחה והרשאות, האתגרים של עבודה עם אמ.סי.פי בסקייל, והשאלות שמתחילות לצוץ כשמערכות בינה מלאכותית הופכות מורכבות ואוטונומיות יותר. זו שיחה על ארכיטקטורה, סטנדרטים והחלטות תכנון, אבל גם ניסיון לעשות סדר באחד התחומים הכי מדוברים, והכי מתפתחים, בעולם התוכנה כיום.

בפרק החמישי בסדרת צ׳יף אנג׳ינירינג, ליאור כנפי, מנכ״ל ומייסד טיקל, מארח את ארז גלעדי, סמנכ״ל מחקר ופיתוח בוויינסייט, לשיחה על ניהול פיתוח, חשיבה מוצרית והאתגר של בניית מערכות בינה מלאכותית שמחוברות לכאב אמיתי של לקוחות. הם מדברים על המעבר בין סטארטאפים לחברות גדולות, על ההבדל בין להוביל בתוך ארגון עם שכבות לבין להוביל צוות קטן שצריך לקבל החלטות מהר, ועל החשיבות של חיבור ישיר בין צוותי פיתוח ללקוחות. בפרק הם מדברים גם על מודיעין נרטיבי, הדרך שבה מזהים לא רק מה נאמר ברשתות החברתיות אלא לאן השיח מתקדם. בתוך זה הם מדברים על שילוב מודלי שפה גדולים עם אלגוריתמיקה קלאסית, ניתוח סנטימנט בהקשרים משתנים, ובניית מערכות שמנסות להפוך כמויות גדולות של מידע לתובנות שאפשר לקבל עליהן החלטות.

בפרק הרביעי בסדרת צ׳יף אנג׳ינירינג שלנו, ליאור כנפי, מנכ״ל ומייסד טיקל, מארח את איתי כנרות, סמנכ״ל מחקר ופיתוח באגורה, לשיחה על המסע המקצועי שלו מתחילת הדרך בבדיקות תוכנה ועד להובלת ארגון פיתוח בעידן של בינה מלאכותית. השיחה נוגעת באימוץ כלי בינה מלאכותית בארגון, מדידת פרודוקטיביות בעולם שבו חלק משמעותי מהקוד נכתב בעזרת סוכנים חכמים, בניית צוותים שמסוגלים לנוע מהר בלי לאבד יציבות, ובחשיבות של תשתיות חזקות שמאפשרות לצוותים לעבוד בצורה עצמאית ויעילה יותר.

בפרק השלישי בסדרת צ׳יף אנג׳ינירינג שלנו, ליאור כנפי, מנכ״ל ומייסד טיקל, מארח את סיוון שיק, סמנכ״ל מחקר ופיתוח בדיג, לשיחה על מסע מקצועי שהתחיל כמפתח הראשון בחברה והמשיך להובלת ארגון הפיתוח כולו. הם מדברים על איך נשארים Hands On כמנהלי פיתוח בעידן הבינה המלאכותית, למה מפתחים היום עסוקים יותר בדיזיין וארכיטקטורה ופחות בכתיבת קוד, ואיך עוזרים לצוותים לאמץ כלים חדשים בלי ללכת לאיבוד בתוך כל הרעש והפומו של התעשייה.

בפרק השני בסדרת צ׳יף אנג׳ינירינג שלנו, ליאור כנפי, מנכ״ל ומייסד טיקל, מארח את מתי כונן, סמנכ״ל מחקר ופיתוח בפיירג׳ן, לשיחה על ניהול פיתוח בחברה שמפתחת טכנולוגיית בינה מלאכותית לעולמות מחקרי השוק. השיחה נוגעת באחד האתגרים הכי מעניינים היום בארגוני פיתוח: איך מאזנים בין איכות מחקרית לבין הבאת מוצר ללקוחות, איך מחברים בין עולמות הפיתוח, המחקר והדאטה סיינס, ואיך בונים מוצר מבוסס בינה מלאכותית שהלקוחות יכולים לסמוך עליו. בפרק הם מדברים גם על מידע סינתטי, עלויות ענן, תזמור מערכות בינה מלאכותית, ועל הבחירה של צוותים רבים לחזור דווקא לפתרונות פשוטים, יציבים וברורים יותר בעולם שבו הכול מתקדם מהר.