Advertise on podcast: אוכלים את הראש - כל מה שבוער בתחום התזונה

לפני הכל- לינקים חשובים   תהיו בקשר, זה משמח אותנו! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   לינק לקובץ מתכונים- https://linktr.ee/eatwithnetta   "אני כל הזמן מחפשת", "אני כל הזמן רעב!" "בא לי עוד משהו", "אני מחכה לאזעקה ובזמן הזה אני נהיית רעבה" אם המשפטים האלה מוכרים לכם, אתם לא לבד, אלו טענות שנשמעות באופן תדיר בקליניקה. אנחנו מתעוררים לאזעקות, חיים בתוך חוסר ודאות מתמשך, והגוף שלנו?  מנסה לשרוד את המערכה בדרכו שלו. בפרק סולו תמציתי וקצר (שמגיע אחרי לילה של אזעקות וקצת עייפות) נטע קיילר צוללת לעומקי המוח העורקים והרקמות בשביל להבין מה עובר על הגוף בזמן המערכה המתמשכת הנוכחית. בפרק הזה נצלול אל: הביולוגיה של הסטרס: למה הקורטיזול שולח אותנו לחפש סוכר ופחמימות זמינות? שיבושי שינה ורעב: איך לילה בלי שינה משבש את הורמוני הרעב והשובע ויוצר רעב פיזיולוגי אמיתי. תפריט הפיצויים: איך להרחיב את מנגנון הפיצוי של הגוף מעבר לאוכל, ולמה דווקא עכשיו חמלה עצמית היא הכלי הכי חשוב במטבח. נשוחח על כלים פרקטיים להרגעת מערכת העצבים, על החשיבות של ארוחה חמה אחת ביום, ואיך "איים של שפיות" בניהול האוכל יכולים לעזור לנו לסיים את התקופה הזו חזקים ובריאים יותר. בואו לנשום, להבין ולהרפות בפרק מיוחד לרגל התקופה. נהנתם? מוזמנים לעקוב אחרינו באינסטגרם ובפייסבוק, לשתף בתובנות שלכם ולתייג את נטע ואת עמותת עתיד בתמונות של הארוחות המזינות שלכם.

לפני הכל- תהיו בקשר! https://linktr.ee/eatwithnetta https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/dr.libikohavi/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright https://www.facebook.com/Dr.Libi.Kohavi/   הידעתם? בכל יום אנחנו מאבדות בין 50 ל־100 שיערות וזה נחשב תקין לחלוטין. הבעיה מתחילה כשמחזור החיים של השערה משתנה ומשתבש. ולפחות על חלק מהסיבות- יש לנו השפעה. לפני שנבין למה שיער נושר חשוב להבין את חיי השערה ומה מרכיב אותה. מוזמנים לפרק שלם על השיער שלנו עם ד״ר ליבי כוכבי רופאת עור שמתמחה במחלות קרקפת ושיער, שימור שיער והשתלות שיער. נתחיל מהבסיס ונדבר על הרכב השערה ועל מחזור החיים שלה, נדבר על חשיבות של חלבון, אבץ ועוד כמה רכיבי תזונה, שחלקם אולי יפתיעו אתכם. משם נעבור לדבר על הרגלי חיים ותנאים אידיאלים כדי שהשערה תצמח בצורה אופטימלית משם עברנו להתנהגויות שמקדמות שיער בריא: תזונה מספקת בחלבון, ברזל, אבץ וויטמינים חיוניים, הימנעות מדיאטות קיצוניות, חשיבות האיזון ההורמונלי, השפעת סטרס כרוני, ואיך שינה ותפקוד מטבולי משפיעים על בריאות השערה. וכמובן- דיברנו גם על תוספים- מתי יש להם מקום אמיתי ומתי הם בעיקר תקווה באריזה יפה. ואז- נשירה. מה נחשב תקין ואיך יודעים מתי מדובר בתהליך זמני ומתי נדרשת בדיקה רפואית מעמיקה? השיער עשוי להוות חלון למצב הפנימי של הגוף אבל לא רק, הוא גם משפיע באופן משמעותי על איך שאנחנו תופסים את עצמינו קחו את המושכות ותהיו הבוסים של הרגלי החיים שלכם.   האזנה נעימה!

“למה אני צריך ליווי? מאז התרופה אין לי תיאבון, אני פשוט לא אוכל.” זריקות לטיפול בהשמנה שינו את כללי המשחק. עבור רבים – הן פתחו דלת לירידה במשקל. עבור אנשי מקצוע – הן העלו לא מעט חששות. הרעיון שאם אין תיאבון אז עדיף לא לאכול, ושהעיקר הוא לצמצם כמה שיותר- הוא שגוי מהיסוד. זה אולי עובד בטווח הקצר, אבל פוגע בבריאות, בהרכב הגוף וביכולת לשמור על הירידה לאורך זמן. אם הנושא הזה חדש לכם- הגיע הזמן לעשות סדר. פרק שלם שמוקדש למה שהציבור מכנה “זריקות הרזיה”. נטע קיילר מארחת את שירן בנדלר, תזונאית המתמחה בירידה במשקל ושימור הרכב גוף, לשיחה מקצועית, כנה ולא מתלהבת מדי. בפרק תלמדו: איך התרופות האלו באמת פועלות מה מרגישים כשמשתמשים בהן מה התועלת ומה הסיכונים ולמה ליווי תזונתי הוא לא בונוס- אלא תנאי בסיסי להצלחה אם יש סביבכם מישהו שמשתמש בתרופות האלו- זה פרק שחשוב שיעבור אליו. האזנה נעימה.

לפני הכל, תהיו בקשר!   https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/noam_manor7/ https://www.instagram.com/atid.dietitians/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright https://linktr.ee/eatwithnetta מסתבר שהתפיסה שלנו לגבי מוטיבציה- מתי היא אמורה להגיע ואיך היא אמורה להרגיש- פשוט שגויה. אנחנו מחכים לה כתחושה שתציף אותנו, כגל פתאומי של חשק ואנרגיה. וכשהוא לא מגיע, אנחנו מסיקים שאין לנו מוטיבציה. אבל האמת פחות רומנטית ויותר שימושית: המוטיבציה שם. אנחנו פשוט לא מזהים אותה, היא לא תמיד מגיעה כמו תחושה ברורה שאפשר לתפוס ביד וממש להרגיש. אולי הגיע הזמן להפסיק לחכות לה ולהתחיל לעבוד איתה. בפרק הזה אנחנו מדברים על 2 נושאים שיכולים להכריע איך היום יום שלנו יראה- מוטיבציה וקללות. נטע מארחת את נועם מנור, פסיכולוג ספורט ואימון גופני (M.A) ודוקטורנט למדעי הספורט, חוקר קללות וסיבולת, לשיחה ממוקדת על אחד המרכיבים הכי חמקמקים בחיים שלנו. מהי מוטיבציה באמת, איך מגבירים אותה ואיך משמרים אותה לאורך זמן. בהרגלי אורח חיים הבלתי נגמרים מהי מוטיבציה פנימית מול חיצונית ולמה זה לגמרי נורמלי לא להרגיש מוטיבציה- ועדיין לפעול מתוכה. ואז עברנו לנושא מפתיע במיוחד: קללות. למה אנחנו מקללים, למה זה נתפס כשלילי, ואיך שימוש נכון בקללות יכול דווקא להגביר חוסן, עוררות ומוטיבציה ברגעי מאמץ ותסכול. פרק מושלם לפתוח איתו את 2026-  עם פחות ציפייה להרגיש “מוכנים”, ויותר כלים לעבוד גם כשלא נעים. כי לפעמים, לחיות טוב יותר מתחיל בלהבין שמוטיבציה לא חייבת להיות יפה. האזנה נעימה!

  תהיו בקשר, זה משמח אותנו! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   יש שלושה חומרים פסיכואקטיביים חוקיים שמלווים כמעט כל אחד מאיתנו ביומיום: קפאין – מעורר יעיל שנמצא בקפה, תה ועוד; ניקוטין – חומר ממכר במיוחד שמגיע מסיגריות ומוצרי עישון; ואלכוהול – מולקולת אתנול שמופיעה בכל תרבות, חגיגה ואירוע חברתי. אלכוהול נתפס שנים כסמל לשחרור ולכיף, ובמשך תקופה אפילו קיבל תדמית של “בריא במידה”. בפועל, כשהולכים לראיות, הכיוון חד: הוא מזיק. יש לכך שפע נתונים – קצרי וארוכי טווח. במינונים נמוכים אלכוהול מוריד עכבות ומשרה תחושת רגיעה. במינונים גבוהים הוא מדכא את מערכת העצבים, פוגע בקואורדינציה, בשיפוט, בזיכרון ובבריאות. נטע קיילר אירחה את לימור בן-חיים, תזונאית קלינית, לשיחה מפוקחת על החומר הפופולרי כל כך. בין הנושאים שעלו: • היכרות עם אלכוהול: הרכב וסוגים • מטבוליזם, רעילות, הבדלים בין נשים לגברים • איך לשתות בצורה נבונה יותר – אם כבר שותים • אלכוהול ושמירה על משקל • מצבים שבהם לא מומלץ לשתות כלל • ההשפעה המצטברת על הבריאות

לפני הכל- בואו נהיה בקשר! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.facebook.com/share/1BKoCbEJZF/ https://bit.ly/4gLGPVy https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   פרק חדש עם המון ביקוש- גזים! זה דבר טבעי וחשוב, לעיתים סימן מבורך והרבה פעמים מקור לבושה. הגיע הזמן לדבר על הגזים שיוצאים מאיתנו. בפרק צללנו אל מערכת העיכול וחלקיה- מהקיבה, דרך המעי הדק ועד המעי הגס ודיברנו על כל מה שלא נעים לדבר עליו- גזים וחוסר נוחות במערכת העיכול. מצרבת, שיהוקים, גרעפסים וגזים. נטע קיילר הזמינה את ד"ר תמר פפר גיק, תזונאית גסטרו, לשיחה על עיכול, פירוק, ספיגה וכל מה שבא עם זה- על מה כל חלק במערכת עיכול אחראי ואיך ההתנהגות שלנו והתוכן שנאכל יכולה להשפיע על זה. בפרק עברנו על מיתוסים וגם על עובדות, על פירות שלא יוכלים לתסוס בקיבה, על סיבים תזונתיים וחיידקי מעי גס ועל הרגלי אורח חיים שישפיעו על העיכול ויכולים להיטיב עם חוסר נוחות במערכת העיכול. פרק חדש וכל כך חשוב בפודקאסט אוכלים את הראש.  

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/yair_lahav_center/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.lahavcenter.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright צום לסירוגין. מטריה רחבה מאוד של חלונות שמגדירים זמני אכילה שמושך הייפ גדול בשנים האחרונות, בעיקר בגלל מושג ששמו "אפופטוזיס", מוות תאי מתוכנן, מנגנון שבו הגוף נפטר מתאים פגומים או ישנים ומפנה מקום לתאים חדשים ומתפקדים יותר. מחקרים מצביעים על כך שצום עשוי להגביר את הפעולה הזו, מה שמסביר חלק מהפוטנציאל הבריאותי שמיוחס לו בשמירה על בריאות התא והרקמה. אבל הוא מה זה צום לסירוגין? 16:8? 18:6? 14:10 או בכלל 5 ימי אכילה רגילים ויומיים מאוד מצומצמים. יש כאלה שצמים ימים שלמים ואוכלים בימים מסויימים בלבד. מה לגבי מטבוליזם ובניית מסת שריר? כאן נכנס יאיר להב, דיאטן, פיזיולוג וכעת גם חוקר. המחקר של יאיר בוחן את המפגש המורכב בין צום לסירוגין לבין בניית שריר: האם חלון אכילה מצומצם פוגע ביכולת להעמיס מספיק חלבון ואנרגיה לגדילת שריר? האם יש מצב שבו צום דווקא מסייע לשיפור הרכב הגוף? האם המנגנונים של אפופטוזיס והתחדשות תאים רלוונטיים גם בהקשר של רקמת שריר? ואולי בסוף, יותר מכל טכניקה — מה שקובע הוא איכות התזונה, תדירות האימונים והאופן שבו משלבים הכל יחד? בכנס עמותת עתיד, נטע הזמינה את יאיר להב לשיחה קצרה על ההרצאה שהעביר ועל המחקר שלו. השאלות האלו פותחות את הדלת לדיון אמיתי על גוף, מטבוליזם, שריר וטרנדים. האזנה נעימה!  

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד. לפני הכל- תהיו בקשר! דרגו אותנו, תפיצו ותשלחו לאנשים שזה יכול לעניין אותם לרכישת הספר  https://pay.tranzila.com/szmc20201ch9/ לאתר של ״טעים ובריא״  https://tasty-healthy.com/he/ פייסבוק  https://www.facebook.com/Tasty.and.Healthy.Study?mibextid=LQQJ4d אינסטגרם  https://www.instagram.com/tasty.and.healthy.nutrition?igsh=c3gybGtkZDQ1dDgx     https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright קרוהן היא מחלת מעי דלקתית אוטואימונית כרונית. המערכת החיסונית לא מווסתת ופועלת כאילו יש איום במעיים למרות שאין באמת, והתוצאה היא שמערכת החיסון תוקפת את דופן המעי ויוצרת כיבים ודלקת איפה שלא צריך וזה יכול להיות כואב ולהפריע לאיכות החיים. הכיבים והדלקת יכולים להופיע בכל מקום לאורך מערכת העיכול — מהפה ועד פי-הטבעת. מערכת העיכול, המערכת שאמורה לספוג את רכיבי המזון שלנו פגועה וכואבת וכיוצא בזה מרכיבי מזון עשויים לא להיספג, יווצרו חסרים, האדם נחלש ועשוי להגיע לתת תזונה. זו מחלה עם שפע תופעות לוואי שפוגעת באיכות החיים ולכן היא מוקד עניין רב לחוקרים מתחום הגסטרואנטרולוגיה- איך מאפשרים לאדם להמשיך להתנהל ולאכול כרגיל. במושב ששמו כשסיבים ומיקרוביום נפגשים מהגוף ועד הצלחת יונת אהרוני-פרוטקוף, דיאטנית וחוקרת, המרכז הרפואי שערי צדק. לובה פלוטקין, דיאטנית וחוקרת, המרכז הרפואי שערי צדק וסמנכ"לית עמותת עתיד. הציגו ממצאים מהמחקר שלהן בהובלת פרופ דן טרנר- טעים ובריא אלטרנטיבה טעימה ל- EEN יעילה בקרוהן ומקדמת מיקרוביום בריא ואז הם באו לאולפן לדבר איתי. דיברנו על מחלת הקרוהן ועל התסמינים הלא נעימים שלה, דיברנו על אבחון ועל הטיפול שהיה עד כה ומה טעים ובריא בדקה וממצאה, מה זה תזונה נקיה ולמה המתכונים של טעים ובריא בכלל מומלצים לקהל הרחב.. מוזמנים להאזין ולהחכים. האזנה נעימה!

לפני הכל- תהיו בקשר, דרגו אותנו, תפיצו ותשלחו לאנשים שזה יכול לעניין אותם https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.linkedin.com/in/ido-taran/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright האתר של פסייגה ביו: https://cannasoul.co.il/psyga-bio/ הלינקדאין של פסייגה ביו: https://www.linkedin.com/company/psygabio/ האינסטגרם של פסייגה ביו: https://www.instagram.com/psygabio/ ספויילר- בדקות האחרונות של הפרק אנחנו מדברים על עובש על מזון ומה עושים איתו. האם זה גוזר את הדין של כל שקית הגזר אם יש על אחד קצת עובש? בפרק החדש של הפודקאסט אנחנו צוללים לעולם מסתורי, עתיק וכה חשוב- ממלכת הפטריות. נטע קיילר הזמינה את עידו טרן, חוקר ומגדל פטריות בחברת פסייגה ביו לשיחה מקיפה על עולם הפטריות. התחלנו ביסודות- המבנה הייחודי שלהן: גוף הפרי והרשת התת־קרקעית (התפטיר) שמקשרת בין עצים וצמחים ויוצרת "אינטרנט של הטבע". דיברנו על התפקיד המהותי של הפטריות באקוסיסטם: פירוק חומר אורגני, שיקום קרקעות, יצירת שיתופי פעולה שמאפשרים חיים על פני האדמה. אפשר לקרוא לפטריה מערכת העיכול של היער. ומשם עברנו לדבר על בריאות האדם והתרומה התזונתית של הפטריות ועל הרכיבים הייחודים של הפטריה כמו הבטאגלוקנים. נגענו בכמה כוכבים עולים בתחום הפטריות הארץ- הקורדיספס, ריישי, רמת האריה וזנב התרנגול. אבל לא להתבלבל, כל פטריה שמתאימה לאכילה היא בריאה ומביאה תועלת. תצטרפו למסע מרתק בין בריאות הקרקע לבריאות הגוף, בין המיקרו למקרו, שמראה כמה הפטריות חיוניות גם לכדור הארץ וגם לנו. וכרגיל- נהנתם? ספרו לנו וספרו לסובביכם

לפני הכל בואו נהיה בקשר לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ [email protected] https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright     הידעתם שיש תחום שלם שחוקר צמחי מרפא מסורתיים? תחום מחקר שמנסה לראות אם יש דברים בגו כשממליצים על צמחים מסויימים לריפוי ובריאות. מזה שנים רבות שלכל עם יש את התרופות המסורתיות שלו שעוברות מדור לדור ועוזרות לתסמונות כאלה ואחרות. והמדע? המדע מתעניין, מתעניין וחוקר. פרופ זהרה יניב בכרך, אתנובוטנאית ישראלית, חוקרת ומרצה בתחום צמחי המרפא, הגיעה לאולפן כדי לספר איך היא והצוות שלה טיילו בכל קצוות הארץ וחיפשו את הצמחים שמשמשים את המסורות ועשויים להוביל לפריצות דרך רפואיות גם במעבדה. הנחיות למציאת צמחי מרפא פוטנציאלים למחקר: הגיעו למושב/ ישוב/ שבט שאלו מי ההילר המקומי תבחרו בהילר שלפחות 3 בני מקום המליצו עליו שאלו את ההילר מה הצמח שהכי משמש אותו הבינו את תנאי הגידול שמאפשרים שימוש בו גשו למעבדה לחקור ספרו לנו מה גיליתם- החלק החשוב יותר! נטע קיילר וזהרה יניב בכרך דיברו על צמחי מרפא- המחקר סביב צמחי מרפא, הקושי לחקור, תגליות שמשמשות את הרפואה וצמחים שכבר הוכחו במחקר והתועלות שלהם. תכינו לעצמכם כוס תה צמחים מהגינה ובואו לשמוע. האזנה נעימה!  

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.project10k.org.il/#what-is-10k-project-heb https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright לינקים לעמודים שמנציחים את אריה ריין ז"ל https://www.aryehrein.info/ https://www.instagram.com/l.i.o.n.l.e.s.s?utm_source=qr&igsh=eHA0MGJoaDdpaXNu   הידעתם שבמכון וייצמן שברחובות מתנהל מחקר שעוקב אחרי משתתפים במשך עשרות שניםכדי לפתח משוואות חיזוי עתידיות למחלות וכדי לשפר את בריאות תושבי ישראל ובכלל? לבריאות תושבי המדינה יש השלכות חברתיות וכלכליות וכל המערכות המדיניות תלויות בכך שנהיה חברה בריאה, יצרנית מתפקדת, במיוחד במדינה סוציאלית כמו ישראל. וכך בעזרת טכניקות מדידה מתקדמות, בדיקות ומדדים מסויימים אוספים מידע במכון וייצמן כדי להסיק לאיזה מזון יש השלכה חיובית על הבריאות שלנו. ד"ר מיכל ריין,  דיאטנית חוקרת במחקר ה 10K הגיע לכנס עמותת עתיד והעבירה הרצאה ששמה- צריכת סיבים תזונתיים אוכלוסייה בריאה בישראל - ממצאים ממחקר ה-10K ואז הגיע לאולפן השטח שלנו כדי לספר לנו על המחקר. שתהיה האזנה נעימה!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://medicine.biu.ac.il/Koren https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright הידעתם? אוכלוסיות המיקרוביום של האישה ההרה מתקשרת עם רמות ההורמונים המשתנים בזמן ההריון וזה משפיע על התפוצה שלהם ועל אוכלוסית החיידקים בעובר. כך עולה מהמחקרים של מעבדת המחקר של פרופ עמרי קורן. למשל, אוכלוסיית החיידקים תגיב לעליה בפרוגסטרון שתסמן את סוף ההריון והבנה שהחיידקים האלה הולכים לאכלס את מעי התינוק. בכנס במושב ששמו מיקרוביום ופרוביוטיקה – הקשרים שמאחורי הבריאות הרב-מערכתית פרופ' עמרי קורן, ראש המעבדה לחקר המיקרוביום, הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי, אוניברסיטת בר-אילן. העביר הרצאה ששמה המיקרוביום באלף הימים הראשונים לחיים ואז בא לאולפן השטח של הפודקאסט כדי לספר בדיוק על זה. יש לסביבה השפעה על אוכלוסיית החיידקים של הילוד הטרי והיא יכולה להיות מצויינת בשבילו. רוצים לשמוע עוד? תאזינו לפרק שלנו. האזנה נעימה!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/ronibaruch2/ https://ronigastrodiet.co.il/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright בפרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025 והפעם על הקשר המרתק בין המוח, מערכת העיכול ואוכלוסיית החיידקים הוירוסים והפטריות שחיה לנו במערכת העיכול כשאנחנו אומרים "מוח", רובנו חושבים באופן טבעי על האיבר שנמצא בתוך הגולגולת שלנו – איבר המורכב והמרתק ביותר בגוף האדם. זזהו המוח הראשון: תחנת הפיקוד העליונה שמנהלת את כל מה שאנחנו עושים, חושבים ומרגישים. היום מגדירים ברפואה את המוח השני, רשת עצבית, כימית ומיקרוביאלית עצומה שמנהלת את מערכת העיכול, מתקשרת ישירות עם המוח שבגולגולת ומשפיעה על מצב הרוח, מערכת החיסון הבריאות הכללית ואפילו הנפשית. הכנס היה מושב ששמו סימפוזיון מדעי: מיקרוביום ופרוביוטיקה – הקשרים שמאחורי הבריאות הרב-מערכתית. רוני ברוך, דיאטנית, המחלקה לתזונה ,מכון הגסטרו ,מרכז רפואי תל-אביב העבירה הרצאה על המוח הראשון, המוח השני והמיקרוביום שביניהם ואז היא הגיעה לאולפן השטח שלנו כדי לדבר על המאזינים על הקשר בין ה3, ואיך שומרים עליהם ביחד ולחוד. רמז: מזון אולטרה מעובד לא מומלץ, סיבים תזונתיים כן. תעבירו הלאה לכל מי שאתם רואים שלא מתייחס מספיק טוב למוח השני והמיקרוביום. האזנה נעימה!

לפני הכל- בואו נהיה בקשר! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright [email protected] המאמר עליו דיברנו: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37796016/ מאמר ההשתלה הראשי: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32860791/ הידעתם? האקדמיה ללשון עברית החליטה שהמילים העבריות הנכונות עבור המונח "מיקרוביוטה" הן "יצורה זעירה". מעניין. המיקרוביוטה היא קהילה של מיקרואורגניזמים שחיים בתוכנו בסימביוזה שיכולה להועיל לאדם או להזיק לאדם. היצורה הזעירה של האדם כוללת חיידקים, נגיפים, פטריות, טפילים ועוד. הידעתם? בגיל המעבר ראו שהמיקרוביום הנשי משתנה לכיוון של מיקרוביום שמזוהה עם גבר. גם לפי סוגי דיאטות נראה אוכלוסיות שונות מאכלסות את המקרוביוטה, למשל בדיאטה ים תיכונית לעומת דיאטה קטוגנית הדלה בסיבים, ולשניהם תהיה רירית מעי בריאה. המיקרוביום הוא מוקד מחקר מעניין עבור מעבדות מחקר רבות, שמנסות להבין כיצד ניתן להתערב ולהשפיע.  כולל מעבדת המחקר של פרופר איריס שי באוניברסיטת בן גוריון. בכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025, עומר קמר, תזונאי וחוקר במעבדה, הציג ממצאים מהמחקר שלו על השתלת צואה, דרך הנחקרת להשתלה של חיידקי מעי, והשפעה על שימור ירידה תהליך של ירידה במשקל. בשיחה דיברנו על מיקרוביום, מיקרוביום ליבה, השתלת צואה ותוצאות של מחקר משמעותי שעשוי לשנות את מה שנאחנו יודעים על שימור תוצאות ירידה במשקל. האזנה נעימה וכרגיל- ספרו לנו מה חשבתםן!  

לפני הכל בואו נהיה בקשר לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/noamredlich/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright https://sylvanadamsports-tau.org.il/ https://www.instagram.com/sylvan_adams_tau?igsh=MWg4ZjBvdHh1enpsOA==   בואו נודה באמת, רוב האוכלוסייה שעושה אימונים אירוביים לא צריכים תזונה מיוחדת. בהנחה שלא מדובר בספורט תחרותי או בנסיון לשפר ביצועים, לגוף יש מספיק מאגרי אנרגיה בשביל לנהל פעילות אירובית ולשקם את עצמו לאחר מכן. המטרה של תזונה לאימונים אירוביים ובכלל היא לממש את פוטנציאל האימון באופן מיטבי ולפי זה נעשית התאמה תזונתית.תזונה מאוזנת ומגוונת שכוללת חלבון, ירקות ופחמימות מורכבות תומכת בפעילות אירובית. עם זאת, יש אנשים שהאימונים שלהם עצימים יותר ושם כן דרושה התאמה תזונתית. בקיצור, בואו לשמוע פרק שלם על תזונה לאימונים אירוביים. נטע קיילר הזמינה את נועם רדליך, תזונאית קלינית וספורט שמלווה ספורטאים וקבוצות  בתחום התזונה לשיחה מקיפה על אימונים אירוביים והתאמה תזונתית. בשנים שבהם מאדירים אימוני כוח ופחות מדברים על אימונים אירוביים, נטע ונועם שופכות אור ומעלות את קרנו של האימון האירובי-למה הוא חשוב, למה קריטי לשלב פעילות אירובית ומה זה נשנוש ספורט? וגם- לכמה זמן מספיקים מאגרי הגליקוגן והאם זה בסדר להתאמן על מאגרי גליקוגן מדוללים?מה הדרישה של פחמימות חלבון ומים באימון אירובי? מה לגבי ברזל? פרק חדש ומרתק, מלא בידע בפודקאסט שלנו. רוצו להאזין, תרתי משמע;) וכרגיל- ספרו לנו מה חשבתם.