Advertise on podcast: מפתחים מחוץ לקופסה

איך בונים פודקאסט מצליח? קונים מיקרופון, לוחצים רקורד ו… מגלים שהעבודה רק התחילה בפרק הפגרה הזה אנחנו פותחים את הקופסה של ״מפתחים מחוץ לקופסה״. אחרי שש שנים של הקלטות, הכנות, עריכות ו״רגע, את זה מורידים בעריכה״ - הגיע הזמן לספר איך כל העסק עובד. איך מוצאים אורחים שיש איתם קליק? למה שיחה שנשמעת ספונטנית דורשת לפעמים שבועיים של שיעורי בית? כמה עורכים לפני שלומדים לשחרר? ואיך מוצאים לכל זה זמן כשיש גם עבודה, בית וילדים? נדבר גם על סאונד, וידאו, כלי AI, טאמבניילים והפצה - ועל הטיפ הכי חשוב למי שחולם להתחיל: תקליטו משהו. הפרק הראשון לא חייב להיות יצירת מופת. בין אם אתם רוצים להקים פודקאסט או סתם לגלות מה קורה מאחורי כל פרק שאתם שומעים - בואו לסלון. הפעם האורחים הם אנחנו מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

ביקשתם לדעת באילו כלים אנחנו משתמשים ביום־יום, אז אנחנו פותחים את ארגז הכלים. דיברנו על Superpowers, על Context7 ועל עוד כמה כלים שעוזרים לנו לתכנן, לפתח ולחסוך בטוקנים. בדרך שלחנו מודל אחד לקבל חוות דעת ממודל אחר, ודותן סיפר על כלי עיצוב שכבר הפך אצלו לחבר ואח. מתי נותנים לסוכן לרוץ לבד, ואיך יודעים שהכלי עובד בשבילנו ולא אנחנו בשבילו? מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

פותחים את לינקדאין, ורגע אחרי זה מרגישים שהסוכן של כולם כבר עובד במקומם, בזמן שאתם עוד מנסים להבין מאיפה מתחילים. אבל רוב מה שרואים שם הוא הגזמה, יחסי ציבור, או פתרון שבכלל לא מתאים לכם. במקום לשאול "מה פספסתי?", שחר ודותן מציעים שאלה אחרת: "מה אני באמת צריך?" בפרק קצר באמצע הפגרה אנחנו מדברים על איך להישאר בעניינים בלי לרדוף אחרי כל הכרזה, כלי או מודל חדש. אז מה היה לנו בפרק? איך ללמוד את מה שחשוב, ולוותר בשקט על כל השאר. למה כדאי להתחיל מאוטומציה קטנה שחוסכת פעולה מעצבנת, ולא ממערכת ענקית שאף אחד לא ביקש. למה הכלים מתחלפים, אבל היכולת לתת הקשר, לנסח הוראות ולבנות תהליך טוב נשארת. זה לא פרק על איך לרוץ אחרי הבינה המלאכותית. זה פרק על איך לגרום לה לרוץ בשבילכם. מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! הקישורים שהבטחנו! סבינה - https://www.youtube.com/@sabrina_ramonov ריילי בראון - https://www.youtube.com/@rileybrownai מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

איש אחד. מחשב. צבא של סוכני AI. האם זה כל מה שצריך כדי לבנות חברה של מיליארד דולר? בפרק הפגרה הראשון אנחנו בלי אורח. רק שחר ודותן, והחלום שקורץ לכל מי שיש לו רעיון במגירה: לבנות מוצר, להקים עסק ולעשות את הכול לבד. אבל בין מוצר שעובד לעסק שמרוויח יש פער שאף סוכן לא סוגר בשבילכם. דיברנו על סולופנורים, על איך AI מקצר את הדרך מרעיון למוצר, ולמה האתגר עובר מהקוד ללקוחות. איך בונים קהילה עוד לפני שיש מוצר גמור? למה ״אבל כבר יש כזה״ הוא לא סיבה לוותר? ומתי דווקא השיתוף בדרך נותן לכם יתרון? ואז מגיע החלק הפחות נוצץ. המוצר גדל, הקוד נשבר, ופתאום אתם גם הפיתוח, גם השיווק וגם התמיכה. ואם אתם כל היום מתקנים את המוצר, מי מנהל את החברה? אז עד לאן אפשר להגיע לבד, ומתי הדבר הכי חכם שסולופנור יכול לעשות הוא להפסיק להיות סולו? מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! על מה דיברנו: 00:00 שחר ודותן פותחים את פרקי הפגרה 01:51 מה זה סולופנור, והאם אפשר לבנות חברה של מיליארד לבד? 04:48 פיתוח בעזרת AI: החסם יורד, האתגר עובר ללקוחות 06:15 פיבוטים ו-MVP: לשנות כיוון בלי להתחיל מאפס 07:17 Go to Market: איך מגיעים לקהל? 08:04 Build in Public: לבנות מוצר יחד עם הקהילה 09:52 Postiz: קוד פתוח ומודל עסקי 11:09 ״אבל כבר יש כזה״: למה תחרות היא לא סיבה לוותר 12:26 לבנות מוצר משלכם על בסיס כלי קיים 13:48 סולופנורים גם בלי רקע בפיתוח תוכנה 15:56 קהילות של בילדרים: לא חייבים לבנות בבידוד 17:14 גבולות הסולו: סקייל, תחזוקה ומתי צריך צוות מה עוצר את הסייד פרויקט שלכם כרגע: לבנות את המוצר, להגיע ללקוחות או למצוא זמן לשניהם? כתבו לנו בתגובות. אהבתם? הירשמו לערוץ כדי לא לפספס את הפרקים הבאים. לעוד פרקים באתר: https://outside-the-box.dev לבקשת הצטרפות לקהילת הוואטסאפ: https://forms.gle/SSzcBsrTzupbnVxe8 מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

שישה אנשים, דירה בחיפה בחמש מאות דולר לחודש ושבעה חודשי פיתוח. כמה ימים אחרי העלייה לאוויר, בום ! ארבעת אלפים דולר רווח ביום. ככה התחילה Plus500. לסיום העונה השישית הבאנו את אלון גונן, ממייסדי Plus500, לשיחה על כסף, יזמות וכל התירוצים שאנחנו מספרים לעצמנו כדי לא להתחיל. דיברנו על הילד שסחר במניות מטלפון ציבורי, על המיליון שהלך לפני שההצלחה הגיעה, ולמה האנשים שהיו חכמים ממנו בטכניון פשוט לא ניסו. שאלנו מתי להקשיב לעצות ומתי להפסיק לבקש רשות, התווכחנו על המחיר של פרפקציוניזם, וגילינו שגם כשיש כסף, לא בהכרח יש שקט. וגם: איך שני בנקאים שכנעו אותו להשקיע בחברה אחרת במקום ב-OpenAI, למה הוא הפסיד שם מיליונים כי הקשיב לאנשים הלא נכונים, ומה כואב יותר, הכסף שהלך או ההזדמנות שהתפספסה? אם יש לכם רעיון שיושב במגירה ואתם רק מחכים לעוד קצת זמן, עוד התייעצות או אישור מצ׳אט,  הפרק הזה בשבילכם. שחר פולק ודותן טליתמן מארחים את אלון גונן בפרק סיום עונה משוגע !  מכונת הכסף, מתחילים. אהבתם? תעבירו לחבר או לחברה שתמיד אומרים ״יום אחד אני אקים משהו״, תעקבו ותנו לנו חמישה כוכבים(לפחות) .  מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

פעם אם התנהגת כמו בוט, זה היה חשוד. היום יכול להיות שאתה פשוט בוט. אז איך תופסים נוכלים בעולם שבו AI יכול לשכפל קול, לזייף זהות, להשתלט על מכשיר ולפעול בשמנו? אירחנו את קרן פלאצ'י, שמובילה את קבוצת ה-Trust & Safety של Intuit בישראל, לשיחה על המלחמה שלא נגמרת בין מי שמנסה לרמות את המערכת לבין מי שבונה אותה כדי לעצור אותו. דיברנו על הסיגנלים שמבדילים בין משתמש אמיתי לנוכל, ועל אחת הדילמות הכי קשות בעולם הזה: כמה הונאות אתה מוכן לספוג כדי לא לחסום בטעות לקוחות אמיתיים. אבל אז הגיע ה-AI ושינה את חוקי המשחק. כי מה קורה כשהתנהגות שפעם נראתה חשודה היא פשוט סוכן לגיטימי שפועל בשם המשתמש?  כשההנחה שיש בכלל בן אדם בצד השני כבר לא נכונה?  וכשאותם כלי AI עוזרים גם לנוכלים לתקוף וגם לחוקרים לעצור אותם? אז מי ינצח בעוד חמש שנים: ה-AI שמנסה לבצע את ההונאה, או זה שמנסה לעצור אותה? מפתחים מחוץ לקופסה אנחנו מ ת ח י ל י ם! * שימו לב שבעקבות תקלה טכנית הפרק עלה שוב , לא מדובר בפרק חדש אלה באותו פרק  מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

מה עושים כשמגלים שאחד השלבים הכבדים ביותר בעבודת יועץ סייבר יכול לקרות בלחיצת כפתור? רוב היזמים היו בונים מוצר ורצים למכור אותו. אסף נבו והשותפים שלו הגיעו למסקנה הפוכה: כדי לייעל באמת חברות ייעוץ סייבר, הם צריכים לקנות אותן ולהכניס את הטכנולוגיה פנימה. אירחנו את אסף נבו, מי שכבר בנה ומכר חברה והיום מנכ"ל סייבלינק, לשיחה על AI Roll-up: מודל שבו לא מנסים לשכנע שוק שלם להשתנות מבחוץ, אלא רוכשים עסקים קיימים ומשנים אותם מבפנים. אז מה היה לנו בפרק? למה גם מוצר שעובד ומכניס כסף יכול להיות מלכודת, ואיך מבינים אם אפשר להפוך אותו לחברה גדולה באמת.איך אוטומציה שפונה לעשרות ספקים חשפה שהחסם האמיתי אינו טכנולוגי, אלא אמון והרגלים של שוק שלם.איך קונים שליטה בחברות ייעוץ, למה רכישה היא רק ההתחלה, ואיפה אופרציה ואנשים יכולים להפיל גם את התזה הכי יפה.זה לא פרק על עוד כלי AI. זה פרק על הרגע שבו מבינים שהבעיה לא דורשת רק תוכנה טובה יותר, אלא מודל עסקי אחר לגמרי. מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

מה היה קורה אם מחר הייתם מגיעים לעבודה ומגלים שאין לכם מנהל. וגם אין פרודקט. ב-Eon זה פחות או יותר המצב. אירחנו את רחלי שיפטר, מפתחת Backend שעברה ב-8200, אמזון ו-Wiz, והיום עובדת ב-Eon, חברה שבה המפתחים מקבלים הרבה יותר אחריות ממה שאנחנו רגילים לראות. הם מדברים עם לקוחות, מקבלים החלטות מוצר, עובדים על בעיות מקצה לקצה, וכן - גם בלי ראשי צוותים ובלי אנשי פרודקט. אז מה היה לנו? איך בכלל עובדת חברת תוכנה בלי מנהלים ובלי פרודקט? למה רחלי חלמה לעבור לפרודקט ואז AI גרם לה לשנות את דעתה? מה קורה ל-Ownership כשמורידים ישיבות, סנכרונים והנדאופים? למה דווקא כשה-AI כותב יותר מהקוד, חשוב יותר מתמיד לדעת הנדסת תוכנה? ואיך בונים שכבת ידע פנימית שהופכת את ה-AI ממודל שיודע להשתמש בכלים למשהו שבאמת מבין את החברה? פרק על AI, על מפתחים עם הרבה יותר אחריות, ועל האפשרות שחברת התוכנה של העתיד תיראה מאוד שונה מזו שאנחנו מכירים היום. מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

פעם צוואר הבקבוק היה כתיבת הקוד. היום אפשר לייצר הרבה יותר קוד, הרבה יותר מהר. אבל אז מגיעות השאלות המעניינות באמת: מי בודק אותו? מי אחראי עליו? ומי מתעורר בבוקר לעוד מאתיים פי-ארים? נילי דוידור, מנהלת קבוצת פיתוח B2B בIntuit, מצטרפת אלינו לשיחה על איך AI משנה את עבודת הפיתוח מבפנים. לא רק את המהירות שבה מייצרים פיצ'רים, אלא גם את הבעלות על הקוד, הגבולות בין תפקידים ומה בדיוק מנהלים צריכים לנהל עכשיו. אז מה היה לנו בפרק? איך קוד קונטרביושן בין צוותים הפך מהבטחה נחמדה להצפה של פי-ארים ובדיקות ידניות.למה האחריות של מפתחים זזה מכתיבה לווריפיקציה, ואיך בודקים משהו שלא אנחנו כתבנו.מה קורה להתמחויות, לקוד אונרשיפ ולמדידת אימפקט כשמפתח בקנד יכול פתאום לשחרר קוד בפרונט.זה לא פרק על כלי AI חדש. זה פרק על המחיר של מהירות, ועל העבודה האנושית שנשארת כשכתיבת הקוד כבר אינה החלק האיטי. מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

מה קורה כשאיש ביזדב נתקל בבאג בפרודקשן ואומר: "פתח לי הרשאה בגיט, אני אתקן את זה"? היום זו כבר לא בדיחה. אנשי פרודקט, שיווק, פייננס ו-CS יכולים להרים לעצמם כלים, אוטומציות ואפליקציות. לפעמים זה חוסך שעות עבודה ומוליד רעיון למוצר. ולפעמים כלי פנימי עולה בטעות לרשת, מידע מגיע למקום הלא נכון, או שמגיע חיוב של אלפי דולרים שאף אחד לא תכנן. אירחנו את עדי טל, VP R&D במונשוט מרקטינג, לשיחה על השאלה שכל ארגון מתחיל לפגוש: איך נותנים לכולם לבנות, בלי להפוך את החברה לג'ונגל? אז מה היה לנו בפרק? למה במונשוט בחרו לפתוח תקופה מוגדרת של "כאוס מנוהל", ורק אחר כך למפות את מה שנבנה ולייצר מדיניות.איך POC שאנשי פרודקט בנו בעצמם הוכיח שיש בעיה אמיתית, ואז עבר ל-R&D כדי להיבנות מחדש כמערכת שאפשר לסמוך עליה.למה מדיניות AI טובה לא עוצרת יוזמה, אלא נותנת לאנשים דרך בטוחה יותר לבנות, עם גישה נכונה לדאטה, עלויות גלויות ואחריות משותפת.זה לא פרק על איך להחזיר את כולם לתור. זה פרק על איך R&D יכול להפוך מצוואר בקבוק לתשתית שמאפשרת לארגון לזוז מהר יותר. מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

איך מסמך וורד תמים הופך להיות פריצה למערכות שלך? אורן אברהם התחיל לפרק אייפונים בכיתה י"ב, המשיך להקים את למינר שנרכשה על ידי Rubrik, והיום הוא ה-CTO של האתר הישראלי שלה. בפרק הזה הוא לוקח אותנו לעולם שבו AI מקצר עבודת מחקר של ימים לשעה, אבל גם משנה לגמרי את כלכלת התקיפה ואת גבולות האמון שלנו. דיברנו על הפריצה שיכולה להתחיל מקלט שנראה לגיטימי, על למה הבעיה האמיתית מתחילה כשסוכן AI מקבל כלים לבצע פעולות, ועל הדרך שבה Rubrik חושבת על התאוששות אחרי שכבר קרה הנזק. אז מה היה לנו בפרק? למה המידע וההוראות מתערבבים במודלי שפה, ולמה זו בעיה ארכיטקטוניתאיך מתקפת שרשרת אספקה יכולה להתחיל מטקסט שנראה לגמרי רגיללמה זמן התגובה לחולשות כבר לא יכול להימדד בשבועותלמה גם תחרויות האקינג ותיקות צריכות לחשב מסלול מחדש בעידן ה-AIזה לא פרק על איך לפרוץ. זה פרק על איך לחשוב אחרת על מערכות שכבר סומכות על AI שיפעל בשבילן. מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

אם הבינה המלאכותית כותבת את הקוד, מה בעצם נשאר לנו לעשות? בפרק הזה אירחנו את אריאל שולמן לשיחה כנה על משבר הזהות שעובר על עולם הפיתוח: האם Clean Code עדיין רלוונטי, למה הפוקוס עובר מהקוד לטסטים, ואיך נראה התפקיד שלנו כשהעבודה עוברת מכתיבת קוד לבניית מערכות. דיברנו גם על הדרך שבה מודדים מפתחים בעולם החדש, למה ספירת טוקנים היא אותה טעות ישנה של ספירת שורות קוד, רק באריזה חדשה, ומי עלול למצוא את עצמו בחוץ כשהארגון כבר לא צריך רק "ידיים עובדות". אבל לצד כל הפחד, יש כאן גם הזדמנות ענקית. אריאל מסבירה למה AI הוא אולי שותף הלמידה הטוב ביותר שהיה לנו, למה מפתחים בתחילת הדרך צריכים להפסיק ללמוד כדי לבנות ולהתחיל לבנות כדי ללמוד, ואיך אפשר להפוך את הפחד מהשינוי להזדמנות מקצועית אמיתית. פרק על קוד, תשוקה, מקצוענות והרגע שבו צריך לשאול מחדש: מה בעצם הופך אותנו למהנדסים? מפתחים מחוץ לקופסה, אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

דמיינו ששלושה אנשים נכנסים לאותו מוצר בדיוק. אחד מקבל דשבורד. השנייה מקבלת צ׳אט. והשלישי בכלל מקבל כפתור אחד גדול שאומר לו מה לעשות עכשיו. לא כי צוות הפרונטאנד בנה שלוש גרסאות, אלא כי ה-AI הרכיב לכל אחד מהם ממשק אחר, בזמן אמת. ברוכים הבאים לעולם של Generative UI. אירחנו את שרה ריקובסקי, מהנדסת Full Stack בצוות ה-Data Services של AppsFlyer וממובילות קהילת Women in Tech החרדית, כדי להבין מה קורה כשה-AI מפסיק רק לייצר קוד ומתחיל לבנות את הממשק עצמו. דיברנו על: למה מודל ה-Request-Response מתחיל להיסדק מול אייג׳נט שרץ דקות ארוכות ומחזיר תוצאה שונה בכל פעםאיך אייג׳נט מרכיב ממשק מתוך ה-Design System שלכם, ולמה הוא לא באמת "מצייר" UI מה ההבדל ביניהם, ולמה הכול נשמע כמו סלט אותיות: A2UI, AG-UI, MCP Apps ו-A2Aהמשתמש ביקש להזמין טיסה וקיבל ציור של בננה. איך בכלל עושים Evals לממשק לא דטרמיניסטי?איך מתחילים בקטן ומוצאים את המקום הנכון במוצר להתנסות הראשונהוגם ניסינו לדמיין עולם שבו נפסיק לגלוש בין אתרים, כי האייג׳נטים כבר יעשו את זה במקומנו. אז האם ה-AI עומד להחליף את מפתחי הפרונטאנד? כנראה שלא. אבל הוא עומד לשנות את מה שהם בונים, איך הם בונים אותו, ואולי אפילו את המשמעות של המושג ״ממשק משתמש״. מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

מה יקרה כשהמשתמש שייכנס לאתר שלכם בכלל לא יהיה בן אדם? הוא לא יתרשם מהעיצוב. הוא לא ילחץ על הכפתור היפה שבניתם.  ויכול להיות שהוא בכלל לא ייכנס למסך שבניתם. בפרק הזה אירחנו את ניר פריזיאן, מייסד ומנכ״ל חברת Enpitech, לשיחה על המשתמש החדש שמתחיל להיכנס לכל מוצר שאנחנו בונים: סוכני בינה מלאכותית. עד היום בנינו אתרים עבור בני אדם ומנועי חיפוש. עכשיו אנחנו צריכים לשאול שאלה הרבה יותר מטרידה: איך בונים אתר שגם מכונה יודעת להבין, לחקור ולהפעיל? מה מחכה לכם בפרק: האם האתרים כמו שאנחנו מכירים אותם עומדים להיעלם ולהפוך בעיקר למקורות מידע עבור סוכניםלמה ממשק משתמש יפה כבר לא מספיקאיך מכינים את התוכן, הפעולות והמערכות שלכם לעולם שבו סוכן נכנס לאתר בשם הלקוחאיך בודקים מוצר כשהמשתמש צריך להחליט בעצמו מה לעשותומה כל זה אומר על העתיד של מפתחי הפרונט, חוויית המשתמש והאינטרנט כולוזה פרק על השאלה למי אנחנו בכלל בונים את האינטרנט הבא. מפתחים מחוץ לקופסה... אנחנו מ ת ח י ל י ם! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)

האם בעידן שבו AI כבר כותב קוד, אנחנו עדיין יודעים לזהות מהנדסים טובים? בפרק הזה אירחנו את דניס נרוש, שמוביל את תחום ה-AI באלמנטור, לשיחה על ראיונות עבודה, גיוס ומה באמת השתנה מאז ש-Cursor, Claude ו-ChatGPT נכנסו לנו ל-IDE. דיברנו על מועמדים שלא נוגעים ב-AI בכלל, על כאלה שנותנים לו לכתוב הכל בלי להבין מה קורה, ועל המקום שבאמצע: מהנדסים שיודעים להשתמש ב-AI כדי לזוז מהר יותר, אבל עדיין מביאים שיקול דעת, הבנה הנדסית, תקשורת, בדיקות וחשיבה על פרודקשן. כי היום השאלה היא כבר לא רק אם מישהו יודע לכתוב קוד. השאלה היא אם הוא יודע לחשוב. אם הוא יודע לעצור. אם הוא יודע לבדוק את מה שה-AI נתן לו. ואם הוא יודע מתי ללחוץ על הגז ומתי לשים ברקס. פרק על איך מראיינים מפתחים בעידן החדש, מה עדיין חשוב לשמר, מה כבר לא עובד, ואיך מבדילים בין AI Native Engineer לבין סתם מישהו שפתח Cursor וקיווה לטוב. מפתחים מחוץ לקופסה.... אנחנו מ ת ח י ל י ם!! מתים לשמוע מכם (רק תוסיפו קישור ללינקדאין שנוכל להגיב)