Advertise on podcast: מפצחים השקעות - אברי גלעד ואיתי ליפקוביץ’

לפרק המיוחד הזה הזמנו 2 אורחים מעניינים: בועז ארז, מנכ״ל בלו וייב קפיטל ומוביל פעילות חברת 24/6, בעל יותר מעשרים שנות ניסיון במסחר, מחקר כמותי, הערכות שווי וניהול השקעות. אלה ארזי, נציגת בלו וייב ופעילות 24/6, העוסקת בפיתוח מערכת למסחר אלגוריתמי בשוק המטבעות. הפרק בהנחיית אברי גלעד ואיתי ליפקוביץ׳, מייסד ומנכ״ל בית ההשקעות הורייזן. בפרק החדש של מפצחים השקעות צוללים אברי גלעד ואיתי ליפקוביץ׳ אל המפגש בין בינה מלאכותית, מסחר אלגוריתמי ושוק המטבעות. יחד עם בועז ארז ואלה ארזי מבלו וייב, הם בוחנים כיצד מערכת 24/6 סורקת כמויות עצומות של נתונים, מנתחת קשרים בין כלכלות ומטבעות ומזהה הזדמנויות שקשה לסוחר אנושי לאתר בזמן אמת. השיחה עוסקת באחד היתרונות הגדולים של המכונה: היכולת לפעול ללא פחד, תאוות בצע או פאניקה. לצד זאת, המשתתפים מדגישים כי גם מערכת מתקדמת אינה יכולה לפעול ללא גבולות, בקרה אנושית וניהול סיכונים קפדני. הפרק בוחן גם כיצד אלגוריתמים מתמודדים עם מלחמות, משברים ואירועים בלתי צפויים, מדוע מסחר קצר טווח הופך לזירה של מכונות, והיכן המומחיות, השיפוט והקשר האנושי ימשיכו להעניק למנהלי השקעות יתרון גם בעשור הבא.

בפרק זה של הפודקאסט "מפצחים השקעות", מארח איתי ליפקוביץ' את רון מילר, סמנכ"ל הכספים של קבוצת אפקון. השיחה חושפת את מאחורי הקלעים של מהפכת החשמל והתשתיות בישראל, ומציגה כיצד חברות נערכות לביקושי האנרגיה חסרי התקדים. הנושאים המרכזיים שעלו בפרק: משבר האנרגיה וחוות השרתים: קצב הצמיחה המטורף של חוות שרתים (דאטה סנטרים) יצר מצב שבו חברת החשמל אינה עומדת בביקושים. כתוצאה מכך, המדינה עצרה אישורים לבניית חוות עתידיות, ויזמים נדרשים כיום לספק מקורות אנרגיה עצמאיים כדי לקבל אישור הקמה. ההזדמנות של אפקון: בוואקום שנוצר, קבוצת אפקון מספקת פתרונות כוללים ליזמים ולחברות טכנולוגיה. החברה מקימה כיום 10 תחנות השנאה (תחמ"שים) במקביל, ומספקת פתרונות אגירה בסוללות והקמת תשתיות אנרגיה לחוות השרתים. פעילויות אלו מצטרפות למנועי הצמיחה הנוספים של החברה, הכוללים עמדות טעינה לרכב חשמלי ואנרגיות מתחדשות בארץ ובחו"ל. ייבוא חשמלאים מהודו: מילר חושף כי ישראלים אינם ששים לעבוד כחשמלאים. כדי לעמוד בהיקפי הפרויקטים הענקיים, כמו הקמת המפעל החדש של אינטל שדרש מאות עובדים במקביל, אפקון פתחה סדנת הכשרה ומבחנים בהודו והביאה לאתר בין 70 ל-100 חשמלאים הודים מוכשרים. אסטרטגיית רווחיות חדשה: בעקבות מכה כלכלית שחוותה החברה בשנת 2022 בפרויקט הנדסה אזרחית (מובילאי), שבו תמחור חסר ורצון לגדול בהיקפים באו על חשבון הרווח, אפקון שינתה גישה. כיום, החברה מסרבת לגשת לפרויקטים אלקטרומכניים שאינם צופים מראש לפחות 8% רווח תפעולי, ולא בונה על שיפור רווחיות תוך כדי תנועה. צפי לעתיד: חרף העובדה שמניית החברה נסחרת במכפיל רווח נמוך יחסית למתחרות בולטות בענף, לאפקון יש כיום צבר הזמנות שמתקרב ל-3 מיליארד שקלים. החברה בונה על צמיחה אגרסיבית בשנים הקרובות מתחום תשתיות האנרגיה וכן מפרויקטי ענק לאומיים דוגמת המטרו. רכישות של חברות נוספות נשקלות כל הזמן, בתנאי שהן מציגות סינרגיה לפעילות הליבה והמייסד נשאר שותף פעיל עם תמריץ כלכלי.

שוק הדיור נמצא באחד המשברים הארוכים שידע, עשרות אלפי דירות טרם נמכרו הרוכשים יושבים על הגדר ובחלק מאזורי הביקוש המחירים כבר ירדו בשיעורים משמעותיים. אלא שבאותו זמן, שכר הדירה ממשיך לטפס ודירות להשכרה נחטפות במהירות. אז מה באמת קורה בשוק הנדלן הישראלי? בפרק הזה מארחים איתי ליפקוביץ, מנכל ומייסד הורייזן, ואברי גלעד את רוני כהן, מנכל ושותף באלדר שיווק, לשיחה ישירה על המשבר בענף, הירידות שכבר התרחשו והגורמים שמונעים מהמחירים להתרסק. האם מבצעי תשלום כמו 20 אחוז עכשיו והיתרה במסירה הם הזדמנות אמיתית או מלכודת מסוכנת? מדוע עסקאות מתבטלות, איפה אפשר למצוא הנחות של מאות אלפי שקלים, אילו אזורים עשויים ליהנות מהשבחה משמעותית, ומתי הרוכשים יחזרו לשוק? פרק חובה לכל מי ששוקל לקנות דירה, להשקיע בנדלן או פשוט מנסה להבין אם נכון להמשיך להמתין, או שההזדמנויות הטובות כבר מתחילות להופיע מתחת לפני השטח.

מה באמת קובע את שוויה של חברה: הדוחות הכספיים, מחיר המניה, הסיפור שמספרת ההנהלה, או הציפיות של המשקיעים לגבי עתיד שעדיין לא התממש? בפרק הזה של מפצחים השקעות, איתי ליפקוביץ, מייסד ומנכ״ל הורייזן, מארח את דוקטור אלי אלעל, רואה חשבון ומעריך שווי שמלווה חברות מהגדולות במשק, לשיחה שחודרת אל מאחורי המספרים ומבקשת להבין כיצד מבחינים בין מחיר שנראה אטרקטיבי לבין שווי כלכלי אמיתי. נקודת המוצא של אלעל מפתיעה: גם מספרים יכולים לשקר. החשבונאות היא שפה, וכמו בכל שפה, גם בה אפשר לבחור ניסוחים, להדגיש חלקים מסוימים ולטשטש אחרים. לכן קריאה אמיתית של דוחות כספיים אינה מסתכמת בבדיקת הרווח הנקי או שיעור הצמיחה. צריך לחפש את המקומות שבהם חלקי התמונה אינם מתחברים: מאזן שאינו מתיישב עם ההכנסות, הוצאות שאינן תואמות את הרווחיות, שינוי פתאומי באופן ההכרה בהכנסות או סטייה חריגה מהדפוסים ההיסטוריים של החברה. גם נתון שנראה חיובי אינו אומר הרבה כשהוא עומד לבדו. שיעור רווחיות של 30 אחוזים עשוי להיראות מרשים, אך אם בשנה הקודמת החברה הציגה 40 אחוזים, או אם המתחרות בענף מציגות 50 אחוזים, התמונה משתנה לחלוטין. לכן הערכת חברה מחייבת שתי השוואות במקביל: מול העבר של החברה ומול החברות שפועלות בסביבה העסקית שלה. מכאן עובר הדיון להבדל שבין מחיר לשווי. מחיר הוא התוצאה שמציג השוק ברגע מסוים, בעוד ששווי הוא הניסיון להעריך מה המשקיע מקבל לאורך זמן. הזדמנויות משמעותיות נוצרות בדרך כלל במקום שבו קיים פחד. כאשר הכול ברור והמשקיעים אופטימיים, השוק לרוב כבר מתמחר את החדשות הטובות. דווקא בתקופות של אי ודאות, לחץ או משבר עשוי להיווצר פער בין מצב הרוח הציבורי לבין היכולת הכלכלית האמיתית של החברות. ליפקוביץ מציג עמדה אופטימית ביחס לישראל בטווח הארוך. לדבריו, ישראל נמצאת בחזית של מגמות עולמיות מרכזיות, ובהן בינה מלאכותית, סייבר, טכנולוגיה ותעשיות ביטחוניות. גם השינויים הגיאופוליטיים באזור עשויים לפתוח הזדמנויות בתחומי התחבורה, הלוגיסטיקה והתשתיות. עם זאת, האופטימיות אינה מובילה להמלצה לבחור מניה אחת ולנסות לפגוע בדיוק בנקודת הכניסה. המסר המרכזי הוא פיזור: להתחיל מחשיפה רחבה לישראל, לרדת בהדרגה לרמת הענפים, ורק לאחר מכן, אם קיימים ידע וביטחון מספקים, לבחור חברות מסוימות. הגישה הזאת נשענת על עיקרון פשוט: עדיף להיות צודק באופן כללי מאשר לטעות באופן ספציפי. משקיע שבוחר חברה בודדת מקבל לא רק את פוטנציאל הצמיחה שלה, אלא גם את כל הסיכונים הייחודיים לה. לכן השקעה באמצעות קרנות ומכשירים עוקבי מדדים עשויה להיות נכונה במיוחד בתחומים שבהם המשקיע מזהה מגמה חזקה, אך אינו יודע מי תהיה החברה שתנצח. אחד הרעיונות המרתקים בפרק הוא ארביטראז הזמן. בשווקים מפותחים קשה למצוא נכס מהותי שאיש לא הבחין בו. הערך החבוי האמיתי נמצא לעיתים ביכולת להחזיק השקעה לאורך זמן, ליהנות מריבית דריבית ולא להיבהל מתנודות קצרות. השוק, לפי הגישה המוצגת בפרק, מעביר כסף מחסרי הסבלנות לבעלי הסבלנות. לכן השאלה החשובה אינה רק מה יקרה למניה בחודש הבא, אלא האם מדובר בעסק שהמשקיע היה מוכן להחזיק במשך שנים ואף להעביר לדור הבא. הדיון בענף הפיננסים ממחיש את החיבור בין רגולציה לשווי. בנקים וחברות ביטוח הם גופים בעלי חשיבות מערכתית, ולכן הרגולטורים פועלים בראש ובראשונה לשמירה על יציבותם. ההגנה הזאת אינה מבטלת סיכונים, אך היא יוצרת מבנה ייחודי שבו הרגולציה עשויה לצמצם את הסיכון לקריסה דרמטית. במקום להתלונן על רווחי הבנקים, מציע הפרק לבחון את האפשרות להפוך לבעלים שלהם באמצעות השקעה מפוזרת וארוכת טווח. חלק מרכזי מוקדש לבינה המלאכותית. מצד אחד, מדובר במהפכה אדירה שמשנה את שוק העבודה ומעניקה לעובדים יכולות שלא היו בידיהם בעבר. מצד שני, מהפכה טכנולוגית אמיתית אינה מבטיחה שכל חברה שפועלת בתחום תצליח. ענף התעופה שינה את העולם, אך רבות מהחברות הראשונות שפעלו בו נעלמו. כך עשוי לקרות גם בתחום הבינה המלאכותית. כדי להצליח בהשקעה צריך לעבור שלושה שערים: לזהות נכון את המגמה, לבחור את כלי ההשקעה המתאים, ולבחון מי האנשים שמסוגלים להפוך את ההבטחה למציאות. כאשר המשקיע מזהה רק את המגמה אך אינו יודע מי יהיו המנצחים, עדיף לפזר את ההשקעה ולבצע אותה בהדרגה. הפרק מסתיים באזהרה חשובה: מכפיל גבוה הוא למעשה ביטוי לציפיות גבוהות. ככל שהציפיות גדולות יותר, כך החברה רגישה יותר לכל אכזבה, עיכוב או שינוי בתחזית. הערכת שווי אינה נוסחה מתמטית בלבד, אלא שילוב של חשבונאות, משפטים, מימון, כלכלה, ניהול והבנת בני אדם. העתיד אינו נקודה שאפשר לחזות במדויק, אלא טווח של אפשרויות. המשקיע האחראי אינו מנסה לנבא בוודאות, אלא משווה בין סיכויים לסיכונים, מפזר את כספו ונותן לזמן לעבוד לטובתו.

בפרק הזה של מפצחים השקעות מבית הורייזן שוקי הון, איתי ליפקוביץ מארח את פלג דודוביץ, מנכ״ל פרופדו, לשיחה רחבה על מצב שוק הנדלן בישראל אחרי תקופה ממושכת של קיפאון, ריבית גבוהה וחוסר ודאות. הפרק מנתח את סימני ההתאוששות בשוק, את ההבדלים בין אזורים עם עודפי היצע לבין אזורים שבהם הביקוש מתחיל לחזור, ואת הפער בין מחיר הדירה הרשמי לבין ההטבות, המבצעים ותנאי המימון שמקבלים הרוכשים בפועל. לצד זה, השיחה נוגעת גם במצב המשקיעים, בהתחדשות עירונית, באתגרים של בנייה לגובה, במחסור בכוח אדם בענף, בצפון הארץ, בשוק השכירות ובשאלה המרכזית: האם 2026 תהיה השנה שבה שוק הנדלן חוזר לקצב עסקאות בריא יותר.

בפרק הזה מארח איתי ליפקוביץ', מנכ"ל בית ההשקעות הורייזן, את יוסי פריימן לשיחה שמורידה את שוק המט"ח לקרקע, בלי סיסמאות ובלי רעש. נדבר על מה באמת מזיז שערים בטווח הקצר ובטווח הארוך, איך החלטות ריבית, אינפלציה, גיאופוליטיקה וסנטימנט של משקיעים מתורגמים לדולר, אירו ושקל, ואיפה אנשים נוטים להתבלבל בין כותרות לבין תמחור אמיתי בשוק. ניגע גם בזווית הפרקטית, איך עסקים ומשפחות יכולים לחשוב נכון על חשיפה למט"ח, גידור וניהול סיכונים, מה ההבדל בין “להגן” לבין “להמר”, ואילו טעויות חוזרות על עצמן דווקא בתקופות של תנודתיות. פרק שמיועד למי שרוצה להבין את שוק המט"ח כמו מקצוענים, אבל בשפה ברורה, עם דוגמאות והיגיון כלכלי שאפשר לקחת הלאה. הפודקאסט הופק על ידי משרד יחסי ציבור שהם לוי המומחה ביחסי ציבור לקרנות השקעה.

בפרק הזה מארח איתי ליפקוביץ', מנכ"ל בית ההשקעות הורייזן, את יוסי פריימן לשיחה שמורידה את שוק המט"ח לקרקע, בלי סיסמאות ובלי רעש. נדבר על מה באמת מזיז שערים בטווח הקצר ובטווח הארוך, איך החלטות ריבית, אינפלציה, גיאופוליטיקה וסנטימנט של משקיעים מתורגמים לדולר, אירו ושקל, ואיפה אנשים נוטים להתבלבל בין כותרות לבין תמחור אמיתי בשוק. ניגע גם בזווית הפרקטית, איך עסקים ומשפחות יכולים לחשוב נכון על חשיפה למט"ח, גידור וניהול סיכונים, מה ההבדל בין “להגן” לבין “להמר”, ואילו טעויות חוזרות על עצמן דווקא בתקופות של תנודתיות. פרק שמיועד למי שרוצה להבין את שוק המט"ח כמו מקצוענים, אבל בשפה ברורה, עם דוגמאות והיגיון כלכלי שאפשר לקחת הלאה. הפודקאסט הופק על ידי משרד יחסי ציבור שהם לוי המומחה ביחסי ציבור לקרנות השקעה.

כולם מדברים על בינה מלאכותית, כולם רצים לקנות, אבל רגע לפני שאתם מצטרפים להייפ, כדאי לשאול את השאלה הכי חשובה בשוק ההון: האם זו מהפכה אמיתית, או בועה שמתומחרת מהר מדי? בפרק הזה של “מפצחים השקעות” איתי ליפקוביץ’, מנכ"ל הורייזן שוקי הון, מארח את יקירה שחר מבנק הפועלים לשיחה חדה ומעשית על מאחורי הקלעים של מהפכת ה-AI: הכסף שמסתובב בין החברות, התלות בכמה שחקנים ענקיים, ההימור העצום על שבבים ודאטה סנטרים, והפער בין הטכנולוגיה שכבר קיימת לבין הביקוש שעדיין צריך להוכיח את עצמו. זה פרק שמפרק את הכותרות הגדולות, ומחזיר אתכם לדבר היחיד שבאמת משנה למשקיעים: איפה אפשר לטעות בגדול, ואיך בונים חשיפה חכמה בלי להישרף בדרך. בפרק תגלו: מה זה אומר כשהכסף “מסתובב במעגל”, ומתי זה נהיה דגל אדום למה כולם בונים תשתיות ענק, ואיפה הלקוח הסופי נכנס לתמונה האם רכב אוטונומי ורפואה חכמה יגיעו מהר מספיק כדי להצדיק את התמחור איך משקיעים נכון: חשיפה ל-AI כן, אבל עם גיוון וניהול סיכונים

בפרק הזה איתי ליפקוביץ’, מנכ"ל הורייזן שוקי הון, מארח את רו״ח נדב לבנה גולדברג, שותף בפירמת אלמקייס פתרונות מיסוי, לשיחה שמפרקת מיתוס אחד גדול: מס הוא לא “שורה בסוף השנה”, הוא חלק מההשקעה מהרגע הראשון. הם מסבירים איך אותו מהלך שנראה כמו עסקה חכמה יכול להיחתך דרמטית בגלל סיווג מס, מס יסף, או בגלל פרט קטן שאף אחד לא שם לב אליו בזמן. הפרק לוקח את המאזינים למסע בין הטעויות הכי נפוצות של משקיעים: למה כסף שנשאר בחו״ל עדיין חייב בדיווח בישראל, איך הרשויות יכולות לדעת על חשבונות והכנסות גם אם “לא הבאנו שקל לארץ”, ואיך הבנקים הפכו לשומרי סף שמכריחים אותך להוכיח מאיפה הכסף הגיע. ואם חשבתם שקריפטו זה “כל עוד לא יצאתי לפיאט אני לא חייב”, כאן מגיע הטוויסט הכי כואב: גם החלפה בין מטבעות, סטייקינג ופעולות שנראות “בלי כסף אמיתי ביד”, עלולות להיות אירוע מס לכל דבר. לצד זה, הם נכנסים גם לאזור האפור של רילוקיישן, ניתוק תושבות, והניסיון למצוא “פרצות”, רק כדי לגלות שהעולם כולו סוגר אותן אחת אחת. בשורה התחתונה, זה פרק שמכוון ישר לנקודה הכי רגישה של כל משקיע: לא איפה להרוויח, אלא איך לא להפסיד את הרווח בגלל טעויות מס שאפשר היה למנוע מראש.

בפרק הזה איתי ליפקוביץ’, מנכ"ל הורייזן שוקי הון, מארח את רו״ח נדב לבנה גולדברג, שותף בפירמת אלמקייס פתרונות מיסוי, לשיחה שמפרקת מיתוס אחד גדול: מס הוא לא “שורה בסוף השנה”, הוא חלק מההשקעה מהרגע הראשון. הם מסבירים איך אותו מהלך שנראה כמו עסקה חכמה יכול להיחתך דרמטית בגלל סיווג מס, מס יסף, או בגלל פרט קטן שאף אחד לא שם לב אליו בזמן. הפרק לוקח את המאזינים למסע בין הטעויות הכי נפוצות של משקיעים: למה כסף שנשאר בחו״ל עדיין חייב בדיווח בישראל, איך הרשויות יכולות לדעת על חשבונות והכנסות גם אם “לא הבאנו שקל לארץ”, ואיך הבנקים הפכו לשומרי סף שמכריחים אותך להוכיח מאיפה הכסף הגיע. ואם חשבתם שקריפטו זה “כל עוד לא יצאתי לפיאט אני לא חייב”, כאן מגיע הטוויסט הכי כואב: גם החלפה בין מטבעות, סטייקינג ופעולות שנראות “בלי כסף אמיתי ביד”, עלולות להיות אירוע מס לכל דבר. לצד זה, הם נכנסים גם לאזור האפור של רילוקיישן, ניתוק תושבות, והניסיון למצוא “פרצות”, רק כדי לגלות שהעולם כולו סוגר אותן אחת אחת. בשורה התחתונה, זה פרק שמכוון ישר לנקודה הכי רגישה של כל משקיע: לא איפה להרוויח, אלא איך לא להפסיד את הרווח בגלל טעויות מס שאפשר היה למנוע מראש.

בפרק של הפודקאסט מפצחים השקעות ניתחנו את הנהירה לבורסה בתל אביב, וממפים את ההזדמנויות הגדולות של שנת 2026. איתי ליפקוביץ' מנתח את שוקי המניות והאג"ח. אתם מוזמנים להיכנס לאתר האינטרנט של הורייזן כדי ללמוד עוד על מוצרי ההשקעה שלנו.

בפרק של הפודקאסט מפצחים השקעות ניתחנו את הנהירה לבורסה בתל אביב, וממפים את ההזדמנויות הגדולות של שנת 2026. איתי ליפקוביץ' מנתח את שוקי המניות והאג"ח.

איך יכול להיות שבעיצומה של מלחמה שוק ההון הישראלי דווקא פורח? מה גרם למניית חברת ביטוח מקומית להכפיל את שוויה פי שניים בזמן קצר? והאם בינה מלאכותית באמת מסוגלת להחליף סוכן ביטוח בשר ודם? בפרק הזה של מפצחים השקעות, אברי גלעד מארח את אמיל ויינשל, האיש שהפך את איילון ו־ווישור לשחקניות משמעותיות בשוק הביטוח, לשיחה שלא עוצרת לרגע. נושאים מרכזיים: המהפכה החשבונאית – למה תקן IFRS 17 שינה את כללי המשחק והפך את הרווחיות העתידית של חברות הביטוח לשקופה ומושכת יותר למשקיעים. שליחות מול עסק – האם ביטוח הוא רק כסף, או שליחות אמיתית לעזור לאנשים ברגעים הקשים בחיים? הבום של ה-AI – מתי נראה תביעות שמסולקות תוך שניות? האם בעתיד הקרוב רובוטים יחליפו את הסוכנים, או שהקשר האנושי יישאר קריטי? ישראל כמעצמת טכנולוגיה – איך יצירתיות ישראלית ושיתופי פעולה בארצות הברית יכולים לשנות את השוק הגלובלי. העתיד של הביטוח – סייבר, רכבים אוטונומיים, מודלים חדשניים כמו Pay as you go: אילו תחומים ייצרו את ההזדמנויות הגדולות הבאות? תובנות למשקיעים – אילו מדדים כדאי לבדוק לפני שקונים מניות ביטוח, ואיזה סיכון חבוי עלול להפוך להזדמנות או לאיום.

בפרק החדש של מפצחים השקעות אברי גלעד משוחח עם מאיר פדרסקי, CFO של TSG, שנמצאת בלב תעשיות הביטחון של ישראל. 🔑 איך מוחות ישראליים הופכים לנכס שאי אפשר להחרים 💡 למה מדינות אירופה מכפילות את תקציבי הביטחון שלהן 🤖 ואיך בינה מלאכותית משנה את פני הלחימה וההשקעות זה לא עוד שיחה על שוק ההון, אלא הצצה נדירה לעולם שבו טכנולוגיה, ביטחון וכלכלה נפגשים – ומשנים את המשחק.

אם הייתם יכולים לחזור בזמן, רגע לפני התפוצצות בועת הדוט-קום או קריסת שוק הדיור בארה"ב ב-2008, האם הייתם פועלים אחרת? התשובה המביכה, על פי פרק מרתק בפודקאסט "מפצחים השקעות" מבית ההשקעות הורייזן, היא שכנראה הייתם חוזרים על אותן הטעויות בדיוק.   בפרק, איתי ליפקוביץ', הבעלים והמנכ"ל של הורייזן, וגיא חזן, מנתחים את התופעה המסקרנת והמסוכנת של בועות פיננסיות. הם צוללים לשאלות המהותיות ביותר בתחום: מה מגדיר בועה? האם מדובר בנכס חסר ערך כלכלי ממשי כמו צבעונים בהולנד ו-NFT , או שאולי גם נכס בעל ערך אמיתי, כמו מניה או בית, יכול להפוך לבועה כאשר מחירו מתנתק מההיגיון הכלכלי?.   אחת התובנות המפתיעות בפרק היא שלא כל בועה חייבת להתפוצץ ולהתרסק לאפס. ליפקוביץ' מציג את הזהב כדוגמה לנכס "חצי כלכלי", ש-99% מהביקוש אליו הוא ספקולטיבי. בועת הזהב אולי לא התפוצצה, אך היא "הענישה" את המשקיעים בתקופות ארוכות של 13 ו-14 שנה ללא תשואה. מנגד, נכסים ללא ערך כלכלי, כמו ה-NFT, פשוט נמחקו.   אז איך מזהים בועה וכיצד נזהרים? הסימנים, על פי המומחים, חוזרים על עצמם:   הפסיכולוגיה של העדר: הרצון "לעשות עוד כסף" רק כי רואים שאחרים עושים זאת, ותחושת הפחד להחמיץ (FOMO), הם הדלק המרכזי של כל בועה.   האינדיקטור של רוקפלר: כשאנשים ללא קשר לתחום הפיננסים, כמו "גברת כהן מחדרה" או המאפרת בטלוויזיה, מתחילים לתת לכם טיפים על השקעות, זהו כנראה סימן שהגענו לשיא ואין עוד קונים חדשים שידחפו את המחיר למעלה.   הסיפור והרשתות החברתיות: כל בועה מתחילה מסיפור ראשוני. בעידן המודרני, הסיפור הזה מקבל תאוצה אדירה בבלוגים וברשתות חברתיות כמו רדיט, שדוחפות משקיעים צעירים לפעול במסה.   הפרק בוחן גם תופעות עכשוויות כמו בועת מניות הקורונה (כמו זום ופייזר) שהתנפחו והתרסקו במהירות , ובועת ה-GameStop, שם משקיעים קטנים התאגדו כדי "לשחוט" קרנות גידור גדולות.   באופן מפתיע, עולה גם המושג "בועה בריאה". האם חברה כמו Nvidia, שמחיר מנייתה זינק במאות אחוזים, היא דוגמה לכך? ייתכן, מכיוון שהביצועים הפיננסיים והצמיחה בהכנסותיה הדביקו את קצב עליית המניה, ובכך הצדיקו את השווי הגבוה.