Advertise on podcast: לומדים תורה עם הרב שמואל רסקין

מה הייתה המטרה האמיתית של המבול? למה התורה קוראת למי ההרס והחורבן דווקא "מי נח" – מים של מנוחה? בשיעור עמוק ומרתק לפרשת נח ולחודש מרחשון, אנו צוללים אל פנימיות התורה והחסידות כדי לגלות מבט מחודש לחלוטין על סיפור המבול, על טרדות הפרנסה והחיים שכולנו חווים, ועל הדרך שבה הקב"ה מנהיג את עולמו. מגילוי הרבי על הימים שבין שמחת תורה לז' בחשוון, דרך משל ה"אילמים" וה"דיורים הפיקחים" במדרש, ועד לסוד המופלא של הלידה וההריון – מפת דרכים לחיים של משמעות ושמחה גם בתוך ה"סערות" של ימי החול. נהניתם מהשיעור? אל תשכחו ללחוץ על לייק (Like), להירשם לערוץ (Subscribe) ולהפעיל את הפעמון כדי להתעדכן בכל שיעור חדש! 🔔

ברוכים הבאים לסדרה החדשה על פרשת השבוע! 👋 אחרי תקופה ארוכה שבה עסקנו במושגים ביהדות, אנחנו מתחילים דבר חדש וחוזרים לפשט. לפעמים אנחנו שוקעים בכל כך הרבה פלפולים ועמקות, ושוכחים את הסיפור הפשוט עצמו – במיוחד מי שלא זכה ללמוד ב"חיידר". בסדרה הזו אנחנו "רצים על הפרשה" מתחילתה ועד סופה, ומגלים איך דווקא בתוך הפשט מסתתרים הרעיונות הכי גדולים לחיים שלנו. בשיעור שלפנינו על פרשת בראשית נגלה: 🔹 איך אדמו"ר הזקן גילה טעות בשרטוט של יבשת אמריקה במפה חדשה, רק מתוך התבוננות באות ב' של התורה? 🔹 היכן החביא אלוקים את האור הגנוז של היום הראשון, ומי זכה להשתמש בו? 🔹 למה אדם נברא יחידי, ואיך זה קשור למשפט "בשבילי נברא העולם"? 🔹 ולמה קריאת "אייכה" לאדם הראשון בגן עדן היא בעצם קריאת השכמה יומיומית לכל אחד מאיתנו? צפייה מהנה! אל תשכחו ללחוץ על סאבסקרייב, לעשות לייק ולשתף בתגובות איזו תובנה הכי דיברה אליכם.

רב ושמואל וראשית תקופת האמוראים בבבל: כיצד הפכה התורה הבבלית למרכזית כל כך בתולדות התורה שבעל פה? בשיעור נעקוב אחר המעבר מתקופת רבי יהודה הנשיא אל עולם הישיבות בבבל, ונכיר את פועלם של שניים מגדולי חכמי התלמוד. בבל הייתה מרכז תורה עוד לפני רב ושמואל. אז מה התחדש בזמנם? דרך נהרדעא, ישיבת סורא ובית רבנו שבבבל, נלמד כיצד רב הרחיב את לימוד התורה גם למקומות שבהם לא הייתה תורה מצויה, וכיצד שמואל עיצב את דיני הממונות בכללים המלווים את לימוד הגמרא עד היום. בשיעור נפגוש את בית הכנסת הקדום ״שף ויתיב״, את רב שילה ואת הקשר של חכמי בבל לרבי יהודה הנשיא. נעסוק גם בכלל ״הלכה כרב באיסורים וכשמואל בממונות״, בעקרונות ״המוציא מחברו עליו הראיה״ ו״דינא דמלכותא דינא״, בתרומתם של רב ושמואל לנוסחי התפילה ובמוסד ״ירחי כלה״.

הצטרפו לשיעור מרתק על אחד המאפיינים הבולטים ביותר בעולם החסידות: עולם הנגינה. בשיעור זה נחקור לעומק את הכוח של הניגון להוציא את האדם ממקום של עצב לשמחה, ולהעלות אותו מהחולין אל הקודש. מתוך התבססות על מאמר "יבל הוא היה אבי יושב אהל" מהספר "תורה אור" של אדמו"ר הזקן, נצלול לסודות המוזיקה המופיעים כבר בפסוקים הראשונים של פרשת בראשית. בשיעור נלמד על הנושאים הבאים: ההבדל המהותי בין הדיבור ("אותיות הירידה") לבין הניגון ("אותיות העליה" שמרוממות את האדם למדרגה גבוהה). הסיפור המופלא על אדמו"ר הזקן (בעל התניא) שפתר את הקושיות הסבוכות של גאוני שקלוב אך ורק באמצעות שירת ניגון בדבקות. סוד המשנה "וכל בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכים בשיר" והקשר שלה לעליית נשמות ומלאכים בעולמות העליונים. המושג "ביטול היש": מדוע הנשמה (או הגרעין הנרקב באדמה) חייבת לוותר על ההגדרות הישנות שלה כדי להתפתח ולעלות לדרגה חדשה? גילוי הזוהר הקדוש על ארבעת סוגי השירים (שיר פשוט, כפול, משולש ומרובע) וההקבלה שלהם לדרגות של אהבה ויראת ה'. השורש הרוחני של האחים יבל ("אבי יושב אוהל ומקנה" - בחינת המקיף העליון) ויובל ("אבי כל תופש כינור ועוגב" - כוח הנגינה וההובלה) מפרשת בראשית. הכלל החסידי החשוב: הקרבה העצומה שבין "היכל הנגינה" בשמים לבין "היכל התשובה".

ארבעת המינים או צדקה – ואיפה הטעות הקריטית בעצם השאלה הזו? בשיעור מרתק ועמוק לקראת חג הסוכות, אנחנו צוללים לעומקם של ימים מיוחדים אלו, מבינים את המשמעות האמיתית של שמחת החג, ולומדים מדוע ההשקעה בהידור מצוות ארבעת המינים היא בעצם ביטוי עמוק של אהבת השם והתחברות לאמת הנשגבת שמעבר ליומיום. שיעור חובה לכל מי שרוצה לחיות את הסוכות ברמה אחרת לגמרי! 📌 בשיעור זה נדבר על: המעבר החד מימים נוראים לימי שמחה הפולמוס סביב ארבעת המינים מול מצוות צדקה מה ההלכה אומרת על אורחים, עניים ושמחת חג אמיתית הסוד של האר"י ז"ל: למה על אהבת השם ומחיר המצווה לא מתווכחים מהי "קדושה" ואיך היא מתחברת לשמחה של מצווה

מהי באמת תשובה? רובנו חושבים שתשובה קשורה רק לחרטה על העבר, אבל תורת החסידות מגלה לנו סוד עמוק הרבה יותר. תשובה היא היכולת לשבור את המסגרת, לצאת מהשגרה, ולהמציא את עצמנו מחדש בכל יום. בשיעור מיוחד זה לקראת שבת תשובה ועשרת ימי תשובה, אנחנו צוללים אל אחת התורות היפות והמעשיות ביותר של תלמידי המגיד ממזריטש – סוד התשובה של רבי זושא מאניפולי. ר' זושא חילק את המילה "תשובה" לחמישה שלבים (ראשי תיבות) שמהווים מפתח לחיים רוחניים ומשמעותיים: ת - תמים תהיה עם ה' אלוקיך (לקחת את עבודת השם ברצינות) ש - שיוויתי ה' לנגדי תמיד (לזכור שהעולם מתהווה בכל רגע) ו - ואהבת לרעך כמוך (הבסיס להכל - אכפתיות מיהודי אחר) ב - בכל דרכיך דעהו (למצוא את ההשגחה הפרטית בחיי המעשה) ה - הצנע לכת עם ה' אלוקיך (עבודה פנימית בשקט ובצניעות) בנוסף, נלמד ממעמד הסנה הבוער של משה רבנו, נשמע את הסיפור המדהים על בעל התניא ביום כיפור, ונגלה מהם שני הסימנים המובהקים שמוכיחים שאדם באמת הולך בדרך הנכונה.

מה המשמעות העמוקה של עשרת ימי תשובה? למה הימים האלה אינם ימי פחד אלא ימי קרבה מיוחדת, ואיך מגיעים לזה? בשיעור מרתק זה נעמיק במושגי היסוד של הימים הנוראים – מראש השנה ועד יום הכיפורים. נבין את ההבדל בין חודש אלול לעשרת ימי תשובה, נגלה מה פירוש "קירוב המאור אל הניצוץ", נלמד על שלושת הספרים שנפתחים בראש השנה, ואיך על ידי תפילה וחפירה "למעמקים" יש לנו את הכוח לשנות את הדין מ"כתיבה" ל"חתימה". רוצים להבין מה היחס האמיתי בין האדם לקב"ה – מלך, אבא, או "אני זה אתה"? צפו בשיעור המלא והכנסו לימים הנוראים מתוך שמחה, משמעות וחיבור פנימי. 📌 נושאים מרכזיים בשיעור: • עשרת ימי תשובה על פי חז"ל והרמב"ם • דרשו ה' בהמצאו – "בהיותו קרוב" • תפילת יחיד מול תפילת ציבור • ספר הצדיקים, הבינוניים והרשעים • שינוי הדין מ"כתיבה" ל"חתימה" • מנהגי התפילה: המלך הקדוש, המלך המשפט, אבינו מלכנו ושיר המעלות ממעמקים • משל הנביעה מבעל התניא – לחפור ממעמקים • מהם "חיים" באמת ביהדות?

האם שנה שבה ראש השנה חל בשבת היא באמת שנה מסוכנת ומלאת גזירות נוראות? 😱 בשבועות האחרונים הופצו שמועות, עלונים ופרסומים שהכניסו אלפי אנשים לחרדה ולפאניקה. בשיעור מרתק, עמוק וחד-משמעי, הרב מפרק את השמועה סעיף אחר סעיף: 🔍 מה נחשוף בשיעור הזה? • מה באמת כתוב בגמרא ובספר "ערוך לנר" – ואיך הוציאו את הדברים מהקשרם? • מי מרוויח מזה שאתם מפחדים? (האמת מאחורי קמפיינים של הפחדה) • האם יש קשר בין ראש השנה שחל בשבת לאירועי ה-7 באוקטובר? • מהי המשמעות הפנימית העמוקה של ראש השנה שחל בשבת לפי תורת החסידות? • ולמה דווקא השנה הזו יכולה להיות השנה הכי טובה, שקטה ומבורכת שלכם? אל תישאר בחרדה – צפה עכשיו ושתף עם מישהו שצריך להירגע! 🔗

כשאחד משיאי השנה הפנומנליים ביותר פוגש את היום המקודש ביותר בשבוע, נפתחת תעלומה הלכתית ופנימית עמוקה. מדוע בראש השנה שחל בשבת לא תוקעים בשופר בכל עיר ועיר, ומה ההבדל המהותי בין הגזירה המפורסמת של רבה לבין הלימוד העמוק מהתלמוד הירושלמי? הפעם נצלול אל סודם של "יום טוב של ראש השנה שחל בשבת" וספרי החסידות העמוקים, ונבין את המשמעות העצומה של האור האלוקי המתחדש בשנה שפותחת ומסתיימת בשבת. 📌 מה נלמד בשיעור? מדוע ההלכה קובעת שאין תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת מחוץ למקדש. ההבדל המרכזי בין ההסבר של התלמוד הבבלי (גזירה דרבה) לבין הסבר הירושלמי. סיפורו ההיסטורי המסעיר של רבי עקיבא יוסף שלזינגר והניסיון לחדש את תקיעת השופר בשבת בירושלים. המושג החסידי העמוק "ס"ו" (יום טוב של ראש השנה שחל בשבת) מכתבי רבותינו חב"ד. ההשוואה הפנימית בין תנועת הבריאה וההסתלקות בראש השנה לבין קדושת השבת. הצעת קבלה מעשית ומיוחדת לקראת השנה החדשה לאור אופייה המיוחד של השנה.

חודש אלול תמיד הצטייר אצל רבים כחודש של פחד, איומים ודין חמור. אבל לפני למעלה מ-300 שנה, התגלה ביום אחד – ח"י באלול – כוח חדש ששינה לחלוטין את התפיסה הזו, והפך את אלול מזמן של חרדה לזמן של אהבה וקרבה. מה בדיוק קרה בתאריך הזה שגרם לעם שלם להתעורר מ"התעלפות"? בשיעור זה נצלול אל השורשים של ח"י באלול – מיום ההילולה של המהר"ל מפראג, דרך שלוש הלידות של הבעל שם טוב, ועד ללידתו של בעל התניא והקמת ישיבת תומכי תמימים. נבין את ההבדל התהומי בין עבודת השם מתוך פחד לעבודת השם מתוך הכרה במשל "המלך בשדה". 📌 מה נלמד בשיעור? ההילולא של המהר"ל מפראג והשפעתו על תנועות המחשבה שבאו אחריו. שלוש הלידות של הבעל שם טוב והסוד מאחורי התגלות נשמתו. הניסיון של אליהו הנביא לרבי אליעזר, והיהודי מצפת שסירב לחשוף את סודו. למה הבעל שם טוב נאלץ להשתמש במופתים גלויים כדי להעיר את עם ישראל? לידתו של בעל התניא, התפתחותו כגדול הדור וחיבורו העמוק לבניין ארץ ישראל. המהפכה של ח"י באלול: מדוע אלוקים אינו שוטר מאיים, ואיך הופכים את אלול לחודש של אהבה.

חודש אלול נתפס אצל רבים כחודש של פאניקה, לחץ והלקאה עצמית. אנחנו מניחים שאם עשינו חשבון נפש ויצאנו עם תחושה רעה – כנראה שעשינו עבודה טובה. אבל לפי החסידות, אם יצאתם מדיכאון מחשבון הנפש, אתם פשוט בכיוון הלא נכון. בשיעור שלפנינו נצלול למשמעות האמיתית של חודש אלול וההכנה לראש השנה. נבין למה הרהורי חרטה אקראיים באמצע היום הם בעצם "עצת היצר", כיצד מנהלים "חשבון צדק" מדויק ממש כמו בעסק שמבקש לגדול, ואיך תורת הבעל שם טוב מגן עדן וסיפור על חיילי הצאר מלמדים אותנו שכדי לנצח, צריך לצעוד קדימה בשמחה ולא בבכי. 📌 מה נלמד בשיעור? הטעות הנפוצה: למה תחושת אשמה היא לא המטרה של חשבון נפש, ומדוע חשבון חייב להיות יזום. מודל העסק: איך עושים "חשבון צדק" אמיתי מתוך רצון לשנות, בלי לפחד לפתוח את הנתונים. שליחות במקום אשמה: הדרך לזהות את התפקיד שלנו בעולם, ולהבין שאת המשימות הקב"ה בוחר עבורנו. עיר כובשים במארש: המפגש המכונן בין הצמח צדק לקנטוניסטים שלימד שאת הניצחון משיגים בעוז ובשמחה. התעלומה של הוידוי: מדוע אנחנו מתעקשים לומר "אשמנו בגדנו" גם כשאנחנו יודעים בוודאות שלא עשינו זאת?

המשנה שערך רבי יהודה הנשיא היא זיקוק תמציתי ומדויק של מסורות קדומות. אך מה עלה בגורלם של אלפי הטקסטים והדיונים שנותרו "מחוץ" לנוסח הרשמי? האם הם נשכחו, או שהיוו חלק בלתי נפרד מארגז הכלים של הלומדים לאורך הגיאונים והאמוראים? בפרק זה נצפה במבנה התוספתא שחיבר רבי חייא. נבחן כיצד התוספתא פועלת לא כמקור עצמאי, אלא כמפתח פרשני לביאור ענייני המשנה, ניחשף למחקרם של חכמי הדורות ורבי שאול ליברמן, ונראה דוגמה מעשית מפרק "במה מדליקין" להבדל המהותי בין ניסוח המשנה להרחבת התוספתא. 📌 מה נלמד בשיעור? הגדרת הרמב"ם: ההבדל בין "עיקרי המשנה", "ענייני המשנה" ו"דברי המשנה". דמותו של רבי חייא וליקוט הטקסטים התנאיים המקבילים למשנה. מעמדה של התוספתא לאורך הדורות: ימי בית המדרש, תקופת הגאונים וחידוש הלימוד במאה השנים האחרונות. תרומתו המחקרית וההלכתית של הרב שאול ליברמן וחיבורו "תוספתא כפשוטה". ניתוח טקסטואלי: השוואת פרק "במה מדליקין" במשנה מול מקבילותיו בתוספתא.

בכל פרשה קיימת "חסידישע פרשה" – רובד פנימי שמתרחש מתחת לפשט הפסוקים. בפרשת כי תצא, העוסקת כולה בסוגיית המלחמה והניצחון , מציג רבנו הזקן פיענוח עמוק ומפתיע לפסוק "כי תהיין לאיש שתי נשים, אחת אהובה ואחת שנואה". מהי הדרמה הפנימית שמתחוללת בין הנפש האלוקית (האהובה) לבין הנפש הבהמית (השנואה)? למה התורה קובעת שדווקא הבן הבכור – העוצמה הגדולה ביותר – שייך דווקא לשנואה? בשיעור מיוחד לחודש אלול, משרטט הרב שמואל רסקין את המסע אל פנימיות הלב, ושואל את השאלה ההפוכה: למה הנפש הבהמית ירדה לעולם ומהו התפקיד האמיתי שלה בחיינו? 📌 מה נלמד בשיעור? ה"חסידישע פרשה": מהו הרובד הפנימי של סדרת המלחמות בפרשת כי תצא? האהובה והשנואה: המאבק והיחסים בין הנפש האלוקית לנפש הבהמית. זכות הבכורה לשנואה: מדוע התוצר של הנפש הבהמית מקבל פי שניים? השאלה האלולית: הניעור של החייל והשאלה המטלטלת: "מי אתה ומה אתה עושה כאן?" מהות הנפש הבהמית: מאיפה מגיעים הכוחות, העושר והחיוניות של העולם החומרי?

חודש אלול נתפס אצל רבים כזמן של מתח, פחד מיום הדין וחרדה אל מול "המלך בשדה". אך האם זו אכן כוונת המקורות, או שמא מדובר בשיבוש בסיסי של הקשר בין היהודי לקדוש ברוך הוא? בעוד התשובה החיצונית מונעת מלחץ, תורת החסידות מלמדת כי תשובה אמיתית יכולה לצמוח רק מתוך שמחה, ידידות וחיבור פנימי. בשיעור זה צולל הרב שמואל רסקין אל עומק משל "המלך בשדה" של האדמו"ר הזקן, ומפרק את התפיסות המושרשות על ימי הרחמים והסליחות. דרך פסוקי תהילים ("לך אמר ליבי"), ניגוני אלול ומבט נוקב על החברה הישראלית, השיעור מציע ניקוי רעלים רוחני ומזמין אותנו למסע מתודי לעבר פנימיות הלב. 📌 מה נלמד בשיעור? מדוע תשובה שאינה מתוך שמחה אינה תשובה אמיתית לפי תורת החסידות. הפענוח של אדמו"ר הזקן ל"קול דודי דופק": מדוע הדפיקה אינה מגיעה מבחוץ אלא מתוך החדר הפנימי. פירוק הפחד מיום הדין והבנת העומק של י"ג מידות הרחמים. הפער בין השיעור הציבורי הקיצוני ברשתות לבין הרכות והקשבה שמתרחשות ברשות היחיד בעם ישראל. ההבדל בין חיצוניות הלב (טרדות היום-יום) לבין פנימיות הלב והנפש האלוקית. כיצד לרתום את מעשי היום-יום (תורה, תפילה וצדקה) לפגישה ממשית עם "המלך בשדה".

מפעל עריכת המשנה נתפס לעיתים כפרויקט של אדם אחד – רבי יהודה הנשיא. אך מבט מעמיק לתוך בית המדרש מגלה תמונה מורכבת ומרתקת הרבה יותר: הסכמה רחבה של חכמי הדור, שיתוף פעולה בינלאומי, ובעיקר "בריחת מוחות" מבבל לארץ ישראל. כיצד הצליחה חבורת חכמים קטנה להרים את תורה מתוך הריסות דור השמד, איזה תפקיד שיחקו חכמי בבל בגיבוש המשנה, ואיך שיטת החינוך המהפכנית של רבי חייא הצילה את הלמוד משכחה? 📌 מה נלמד בשיעור? מעורבות חכמי בבל וארץ ישראל בעריכת המשנה. יחסי הכוחות הגיאופוליטיים בין אימפריית רומי לממלכה הפרתית (פרס) והשפעתם על חכמי הדור. דמותו של רבי חייא והגעתו מבבל כדי להחזיר עטרה ליושנה. מודל הפצת התורה המהפכני של רבי חייא בשטח. תלמידי רבי מאיר ובני חכמי אושא בבית המדרש של רבי יהודה הנשיא. הרקע לצמיחת קובצי הברייתות, התוספתא ותחילת התפתחות היסודות לתלמוד.