Advertise on podcast: חמלה וחוכמה

שיחה שניתנה במסגרת חגיגות 30 שנה לעמותת תובנה. עוסקת בחמלה בפעולה. נדון בגורמים מעכבי חמלה ומעודדי חמלה.

פתיחה של הקדמה קצרה על התרגול ואז הנחייה של מדיטציית הרהור על מוות וארעיות.

פתיחה של כמה דקות הסבר על מדיטציית טונג לן ואז מדיטציה מונחית.

מדיטציית הכרת תודה על של שינוי שחל בי במהלך הקורס.

נדון בתרגול בחיי היומיום וכיצד הוא מותנה בתנאים ונסיבות. נחשוב יחד איך אני משמר תרגולים רבי ערך לאורך זמן. נעשה סיכום של טקסט שמונת הבתים.  

בין חמלה לריקות. המציאות כאשלייה. היכולת המוגבלת לעזור לאחרים. חמלה עצמית במצב שכזה. קבלה רדיקלית של חוסר האונים. הרצון להמשיך לצמוח ולטפח את התודעה. הלוואי שתמיד אמשיך לנסות להושיט את ידי בחמלה לאדם אהוב וגם לכל היצורים החשים.

בית שביעי: ״בקיצור, הלוואי ואציע טובות ואושר, לכל האימהות שלי הישירות והעקיפות, הלוואי ואקח על עצמי בדממה, את כל פגיעותיהן ומכאוביהן של האימהות שלי.״ נדון ביחס שלנו לאידיאלים (לנשגב). בבודהיזם המאוחר הגיבור חש חמלה אינסופית. כשהלב פתוח והחמלה מופיעה, תמיד עולה השאלה האם אני עושה מספיק. הבית הזה מטפל בפער בין מה אנו אמורים לעשות והיינו רוצים לעשות, ובין מה שאנו באמת מסוגלים ועושים. העיסוק בפער צריך להיות ללא אשמה בושה וסלידה. הצורך לדעת לזהות את המצבים המנטליים הלא מיטיבים של הרגשות העוכרים. נדון בשאלה מהו המינון הנכון של תרגול על הכרית ולימוד, מול עשייה בעולם, שהרי העשייה בעולם יכולה להיות גם היא תרגול. בית שמיני: ״הלוואי שיישאר הדבר מטוהר, מזיהומן של שמונה הטרדות היומיומיות, ולוואי ואני, משהכרתי את כל הדברים כאשליה, חופשי מהיצמדות, אשתחרר מכבלי.״ ארצה לשמור את תודעתי מטוהרת משמונה טרדות היומיום (כשלון, הפסד וכו). הבית השמיני מסתיים בהתייחסות לריקות. נראה כיצד המצב הנוכחי בארץ מאפשר לנו ללמוד משהו על היחס שלנו לכל הסובלים בעולם (פרופורציה רחבה). מגע עם המגבלה האנושית. חובה לעבור דרך תרגול שמתמודד עם הכאב שבמודעות למגבלה. נדון באיזון שנדרש בין חמלה לחוכמה (ריקות).

מדיטציה על חמלה לי ולאדם אהוב.

שיחה על הבית הרביעי: ״כאשר אראה ישויות בעלות אופי לא נעים, מדוכאות בידי שליליות וסבל, הלוואי שיהיו יקרות לליבי – משום נדירותן – כאילו גיליתי אוצר אבני חן!״ נדון ביכולת לעבוד עם שלושת הרעלים, ולתרגל עם דוקהה.

מדיטציית חמלה – חמלה לרגשות מאמללים שעולים מול גנאי (עם הוראות קצרות בהתחלה).

הבית השני: ״כאשר אני בקשר עם מישהו, הלוואי שאראה את עצמי פחות חשוב מבין כולם, ומתוך מעמקי ליבי, ביראת כבוד אראה אותם כנעלים.״ בית שמזמין אותנו לפורר את הריכוז והחשיבות העצמית. תרגול שבא להיאבק באוטומטים שלנו. תירגול של קצוות. בית שלישי – חמלה כתרגול של ריכוז ונוכחות עם האחר: ״הלוואי שבכל מעשיי אחקור את מעמקיי תודעתי. וברגע שעולים בי מחשבות ורגשות מאמללים – משום שהם מסכנים אותי ואת האחרים – הלוואי שאתמודד איתם בעוז ואמנע אותם״ בכל המעשים המטרה היא לחקור את מעמקי תודעתינו.

מדיטצית התכוונות למען כל היצורים החשים וחלק שקט.

התחלת טקסט חדש – שמונה בתים על התמרת התודעה מאת גנשה לאנגרי תאנגפה. טקסט שהוא חלק ממסורת הלו ג׳ונג הטיבטית (התמרת התודעה). נתחיל בבית הראשון: ״בהחלטה נחושה להגיע למטרה הגבוהה ביותר, למען רווחת כל היצורים החשים, שעולה בערכה אף על אבן המשאלות, הלוואי שיהיו הם יקרים בעייני בכל זמן.״ נעסוק בהגדרת הבודהיסטווה – להשתחרר למען כל היצורים החשים. נעסוק בשאלה האם יש הבדל בין תרגול על הכרית לפעולה בעולם? איך הופכים את חיי היומיום לתרגול? ולאן מכוון התרגול? נדון בפער בין הלב והחמלה האינסופיים של בני האדם לבין המגבלה של העשייה הסופית (יש לנו רק שתי ידיים). דרך הבודהיסטווה היא הלך רוח משחרר והיא משנה את ההתייחסות שלנו לדוקהה. הבודהיסטווה מתרגל בכך שהוא לוקח על עצמו דוקהה של אחרים. נקרא את הבית החמישי ונדון בו: ״כאשר אחרים מקנאתם בי, פוגעים בי, מתעללים בי ומשמיצים אותי, הלוואי שאקח על עצמי את התבוסה ואציע לאחרים את הניצחון.״

הכרה בטוב לתרגול של צמיחה עם התופעות.

נדון במושג הקארמה בעולם הבודהיסטי.  זרע מחשבה קצור פעולה, זרע פעולה קצור הרגל, זרע הרגל קצור אופי, זרע אופי קצור גורל.  נדון בחוק הקארמה – איך התודעה מתהווה ומשתנה. נקשר לדאנה (נתינה) שהיא פעולה של אהבה, כך שתרגול של נתינה מוליד אהבה. נראה מהי חשיבות הכוונה בנוסף לחשיבות הפעולה והתוצאה.