Advertise on podcast: הבית האופטימי: הפודקאסט

פרק קצת אחר של הבית האופטימי, שהוא הזמנה לעצור לרגע, לנשום ולהסתכל על הבית בעיניים טובות. מדיטציית סדר שאפשר להקשיב לה בעיניים פקוחות, ואפילו לעשות תוך כדי כמה פעולות קטנות בבית. בלי משימות גדולות, בלי ביקורת עצמית ובלי הציפייה שהכול יהיה מושלם. כמה דקות של תשומת לב, תנועה עדינה ועשיית מקום. עורכת: ריי שגב האתר שלי, הספר והחוברת⁠⁠ ⁠⁠האינסטגרם שלי⁠⁠ ⁠⁠קבוצת ווטסאפ לעדכונים

ברוכה הבאה שנת תשפ"ז :) אנחנו כל כך רגילות לראות בבית את מה שעוד צריך לעשות: מה מבולגן, מה חסר, מה התקלקל, מה מחכה שנגיע אליו. אבל מה קורה כשאנחנו מפנות את הזרקור דווקא למה שכבר טוב? לכבוד השנה החדשה הזמנתי את שירלי יובל יאיר - פסיכולוגית, מוזיקאית וסופרת, ומפתחת שיטת ה"תודו ליסט", לשיחה על הכרת תודה כתרגול של תשומת לב. דיברנו על היכולת לזהות איפה הטוב נמצא, על הקשר בין הסדר שבחוץ לסדר הפנימי, על הדברים הקטנים והיומיומיים שאנחנו מפסיקות לראות מרוב שהם מובנים מאליהם, ועל האפשרות לאמן את המבט כך שיראה לא רק את מה שחסר - אלא גם את מה שיש. לא כדי לשכנע את עצמנו שהכול טוב, ולא כדי להתעלם ממה שקשה או דורש שינוי. אלא כדי להחזיק גם וגם. פרק לשנה חדשה, שמציע לעצור לרגע את רשימת ה - To Do האינסופית של הבית, ולהתחיל גם תודו ליסט. עורכת: ריי שגב האתר שלי, הספר והחוברת⁠ ⁠האינסטגרם שלי⁠ ⁠קבוצת ווטסאפ לעדכונים לאתר של שירלי יובל יאיר - ערכת תודו ליסט ועוד המון דברים טובים לאינסטגרם של שירלי יובל יאיר לפרק שלי עם שירלי בפודקאסט שלה "להנות מהדרך" * * נהנתן? לעוד פרקים על הפניית קשב, סדר פנימי, חמלה והיכולת לראות את הבית אחרת: להניח מילים טובות - פרק על חמלה פלאות של בית - איך להתאהב בבית שכבר יש לנו

לפני כמה שבועות אלטון, הכלב היפה, החכם והאהוב שלנו, סיים במפתיע את הביקור שלו על הכוכב הזה, אחרי עשר וחצי שנים איתנו. בפרק הזה אני נפרדת ממנו, אבל גם חושבת על כל מה שכלב מכניס איתו הביתה: אהבה ונוכחות, שערות וטיפות מים, טיולים וטקסים, אחריות ודאגה, ואיך בלי ששמים לב הוא הופך לחלק מהאופן שבו משפחה מתנהלת בעולם. ומה קורה לבית כשהוא איננו? כשהוא פתאום נקי ושקט יותר, וכשיחד עם הגעגוע נכנס בדלת גם חופש חדש ומפתיע? פרק על כלבים ובתים, על אהבה שהיא גם עבודה, על בלגן שהוא סימן חיים, ועל עשר וחצי שנים של אלטוניות שנשארת בבית גם אחרי שאלטון איננו. עורכת: ריי שגב הספר, החוברת, האתר האינסטגרם קבוצת עדכונים בווטסאפ * * לעוד פרקים בפודקאסט העוסקים בבית ופרידה: על פינוי בית ההורים אחרי מותם על שינויים בבית אחרי מוות של בן הזוג פרק פרידה מאמא שלי פרק על בית ושכול

אנחנו מכירות רק פרק אחד בחיים של החפצים שלנו: זה שבו הם חיים אצלנו. אבל איפה הם היו קודם, ולאן הם יכולים להגיע אחרינו? בפרק הזה אני מארחת את אסתי אחימאיר וד"ר יעל שטימברג, המייסדות של Just a Second, מיזם שמבקש לתת חיים חדשים לחפצים ורהיטים שכבר יצאו מהבית - ולשנות את הדרך שבה אנחנו מסתכלות על מה שנדמה לנו שכבר סיים את תפקידו. דיברנו על החיים הסודיים של חפצים, על הרגע שבו חפץ הופך ל"זבל", על תרבות השפע והצריכה, על שימוש חוזר ועל האפשרות לראות ערך ופוטנציאל במקום שבו מישהו אחר כבר ויתר. פרק על חפצים, בתים והזדמנות שנייה, ובעיקר על האפשרות לראות את הדברים בצורה רחבה ואחרת. האתר שלי, הספר והחוברת האינסטגרם שלי קבוצת ווטסאפ לעדכונים האתר של jas האינסטגרם של jas * * היה מעניין? לפרק נוסף בנושא זבל ומיחזור

סרטון הכרות קצר שיספר לכן ולכם משהו על הבית האופטימי. מוזמנות ומוזמנים פנימה.

עיצוב דני זה לא רק נרות ופרקט. מה אפשר ללמוד על תרבות שלמה רק מלהיכנס אליה הביתה? בקופנהגן, בין מנורות עם אור חם, רצפות עץ וחצרות פנימיות, נפגשתי עם האנתרופולוגית נעמה כהן לשיחה על הבית הדני - אבל מהר מאוד הבנו שאנחנו בכלל מדברות על בני אדם. למה הבית נראה כמו שהוא נראה? מה עומד מאחורי ה־Hygge שכל העולם התאהב בו? איך אמון, שוויון, פרטיות, אקלים וקהילה מוצאים את דרכם אל הסלון, המטבח ושולחן האוכל? זו שיחה על דנמרק, אבל גם עלינו. על מה שהבית שלנו מספר עלינו, ועל מה שאולי אפשר לקחת הביתה. מוזמנות ומוזמנים פנימה :) עורכת: ריי שגב לאתר שלי, לספר שלי לאינסטגרם שלי לקבוצת העדכונים של הבית האופטימי לאתר המרתק של נעמה לאינסטגרם המעולה של נעמה

בפרק הזה אני נפרדת - או אולי בעצם לא נפרדת - מריי שגב, האישה שליוותה את לידתו של הבית האופטימי, עורכת אותו בחודשים האחרונים, והייתה שותפה למסע שהתחיל כרעיון קטן והפך לבית עבורי ועבור רבות מכן. ריי עוזבת עכשיו את הארץ. היא אורזת את הבית, מפרקת חיים שלמים, אבל בוחרת לתאר את מה שהיא עוברת במילה אחרת: פרימה. דרך השיחה שלנו אנחנו חושבות יחד על ההבדל בין לפרק לבין לפרום, על בתים שאנחנו בונות ובתים שאנחנו משחררות, על זהויות שמשתנות, על חפצים שנושאים סיפורים, ועל האפשרות להתחיל מחדש בלי למחוק את מה שהיה. אנחנו חוזרות גם לרגעים שבהם יצרנו יחד את בראשית – הפודקאסט של שרון מבארי, אחרי שביתה נשרף בשבעה באוקטובר. אז הבנו שלפעמים אי אפשר להחזיר לאדם את הבית שאיבד, אבל אפשר להחזיק עבורו מרחב, קול וסיפור, עד שיוכל לסרוג לעצמו חיים חדשים. זה פרק על מעברים, על אומץ, על חופש, ועל החוטים שנשארים איתנו גם כשהדרך משתנה. ואולי, בסופו, תמצאו גם את עצמכן שואלות: איזה חוט בחיים שלי הגיע הזמן להתחיל לפרום בעדינות? מוזמנות ומוזמנים. עורכת: ריי שגב :) לאתר שלי, לספר והחוברת לקבוצת העידכונים בווטסאפ לאתר של ריי שגב

מה הקשר בין חמלה עצמית לבין הבית שלנו? למה דווקא מול הכיור, הכביסה והבלגן - הקול הפנימי שלנו נהיה כל כך אכזרי? בפרק הזה אני מארחת *שוב* את אדוה כהן ברר, ואנחנו צוללות אל הרעיונות של קריסטין נף מתוך ספרה חמלה עצמית, ומחברות אותם לחיים בבית: לפרפקציוניזם, לעומס, לביקורת העצמית, לתחושת הכישלון ולרצון האינסופי שלנו "להשתלט כבר על הבית". זוהי שיחה על האפשרות להפסיק להילחם בעצמנו בתוך הבית, להבין שחוסר שלמות הוא חלק מהחיים, ולגלות איך בית יכול להפוך ממקום של שיפוט - למקום של רכות, מנוחה ואנושיות. מוזמנות ומוזמנים :) עריכה: ריי שגב *שם הפרק בהשראת השיר של שניקה שקד הספר, החוברת, האתר האינסטגרם שלי הצטרפות לקבוצת ווטסאפ שקטה של הבית האופטימי האינסטגרם של אדוה להצטרפות למפגש על חמלה בסלון של אדוה - יוני 26 לאתר והתכנים המעולים של אדוה⁠ ⁠לפודקאסט "השורה התחתונה"

אנחנו מסתובבות לפעמים חיים שלמים עם תמונה בראש של הבית של החלומות שלנו. אבל מה אם החלום הזה הוא לא באמת שלנו? בפרק הזה אני משוחחת עם עינת דורון, מנטורית שפיתחה את שיטת היזמות הקשובה, על הקשר בין החלומות שלנו על בית, לבין הצרכים הרגשיים שמסתתרים מתחתיהם. דרך סיפורים, שאלות והתבוננות כנה (ולפעמים מאתגרת) אנחנו בודקות: מאיפה מגיעים הדימויים של הבית הזה? איך מזהים אם הם באמת מתאימים לנו - או שאימצנו אותם מהסביבה? ומה קורה כשעוצרים רגע, מקשיבים פנימה, ומאפשרים לחלום להשתנות? זה פרק על בתים, אבל גם על הקשבה, על דיוק, ועל האפשרות לבחור מחדש. הקלטה ועריכה: ריי שגב האתר שלי, הספר והחוברת שלי האינסטגרם שלי האתר של עינת האינסטגרם של עינת עמוד היוטיוב של עינת

- פרק מיוחד ליום הזיכרון לחללי צה"ל - - אני מארחת את תמר קריגר ערמוני - אמא לחמישה בנים, מורה לספרות וביבליותרפיסטית. אשה של מילים, של בית, של עומק. זה פרק על בית שעבר טלטלה גדולה. זה פרק על קירות שזזים - לפעמים באמת, ולפעמים מבפנים.על חדרים שמקבלים משמעות חדשה.על חפצים שמחזיקים זיכרון, ועל מרחבים שמנסים לפנות מקום לחיים. דיברנו על בית שמכיל בו זמנית את מי שאיננו ואת מי שחוזר.על מילים - כשיש אותן, וכשהן נגמרות.על אימהות בתוך מציאות שלא בחרת בה.ועל האפשרות, המאוד עדינה, של תקווה. זה לא פרק על פתרונות.זהו פרק על שהייה, על הקשבה, על להיות עם מה שיש. ממליצה להקשיב לו לאט. *שם הפרק בהשראת סיפרו של אתגר קרת עורכת: ריי שגב פואטרי סלאם של אבשלום ערמוני ז"ל - פברואר 2017 ריאיון עם רס"ן יהונתן ערמוני - אוקטובר 2024 טופס ביקור בית לזכר אבשלום ערמוני ז"ל האתר שלי, הספר והחוברת האינסטגרם שלי

למה כל כך קשה לשנות הרגלים? בפרק אני משוחחת עם אדוה כהן ברר, מאמנת אישית ויוצרת הפודקאסט המעולה "השורה התחתונה" על הספר "הרגלים אטומיים" של ג'יימס קליר ויחד אנחנו מחברות אותו אל ההרגלים שלנו בבית. אנחנו מדברות על ארבעת העקרונות להרגלים שנשארים,על השאלה היא "מי את רוצה להיות" ולא "מה את רוצה להשיג",על חוק שתי הדקות, על העונות של ההרגלים, וכל זה עם המון דוגמאות וסיפורים מהחיים, בנוהל הקבוע :) זאת שיחה על איך לוקחים כוונות טובות והופכים אותן לחיים אמיתיים. פרק שעושה הבדל! מוזמנות ומוזמנים פנימה. עורכת: ריי שגב האתר, הספר, החוברת שלי האינסטגרם שלי קבוצת ווטסאפ שקטה לעדכונים לאתר והתכנים המעולים של אדוה לפודקאסט "השורה התחתונה"

בפרק הזה אני מביאה את מה שנשאר איתי מחמישים פרקים של שיחות על בתים, על בלגן ועל סדר, על אובדן ועל אהבה, על שיגרה שמחזיקה ועל דברים שאפשר לשחרר. לא רשימה של 50 נקודות - אלא תובנות שצמחו תוך כדי תנועה, שהייתי צריכה ללכת כדי לגלות. תודה שאתן הולכות איתי. שיר: שיטות - פנינה גפן עורכת: ריי שגב הכתבה בynet של המאזינה דניאל פסו האתר שלי, הספר והחוברת האינסטגרם שלי

מה הזבל שלך אומר עליך? בפרק סוער ומסעיר אני מארחת את דנה זיו וסיון רובין ממחלקת הקיימות בעיריית תל אביב, לשיחה על הקשר בין הבית שלנו לשקיות הזבל שלנו. אנחנו מדברות על המסלול המתקצר מקנייה לזריקה, מנפצות מיתוסים, ומדסקסות זבל, אשפה ופסולת - כמו שעוד לא שמעתן. איך יוצרים בית שמתרגל פחות צריכה, יותר משמעות - וקצת יותר אופטימיות? הראי לי את שקית הזבל שלך - ואומר לך מי את :) עורכת: ריי שגב האתר שלי, הספר שלי לאינסטגרם שלי אתר צמצום צריכה בעיריית תל אביב לאתר תאגיד המיחזור

יש מחשבות שמלוות אותנו בבית כבר שנים: הבית נופל עליי. הוא לא רואה אותי. אם אני לא אעשה — זה לא יקרה. רוב הזמן הן מרגישות לי כמו עובדות. ככה זה. זה המצב. בפרק הזה הזמנתי את יעל טל, מלווה אנשים בתהליכי התבוננות ושינוי דרך שיטת העבודה של ביירון קייטי, כדי לעצור רגע ולבדוק איתה את המשפטים הכי ברורים (לכאורה) שיש לנו על הבית (ועל יושביו). דיברנו על זוגיות והורות, על עומס ואחריות, על המחשבות שמנהלות אותנו ביומיום בלי שנשים לב, ועל מה שקורה בבית כשאנחנו מסכימות לבדוק - לא את האנשים שאיתנו, אלא את הסיפור שאנחנו מספרות לעצמנו. זה לא פרק עם פתרונות מהירים, וגם לא עם עצות לסידור. זה פרק שמציע רגע של הקשבה, ואולי אפשרות קטנה להרגיש בבית - קצת פחות במאבק, וקצת יותר בנוכחות. לאתר של יעל טל לספר, החוברת, האתר שלי לאינסטגרם שלי לקבוצת הווטסאפ השקטה של הבית האופטימי תהליך העבודה המלא

מה באמת רואות מסדרות בתים כשהן נכנסות לבית של מישהו אחר? לא רק בלגן או סדר — אלא סיפורים, פחדים, זיכרונות, וחלומות. בפרק הזה אני מארחת את נועה הרניק, או בשם הבמה שלה - אדונית הארונית, לשיחה פתוחה בין שתי מסדרות בתים, על כל אותם דברים שלומדים רק מהשטח: למה קשה כל כך להיפרד מחפצים, מה מסתתר מאחורי ערמות וארונות סגורים, מה קורה כשנכנסים לבתים ברגעים של שינוי, פרידה או התחלה חדשה, ולמה לסדר בתים זו בעצם עבודת החלומות. שיחה על חמלה, גבולות, אגירה, פרידות, וגם על הזכות הגדולה — להיכנס לבתים של אנשים ולעזור להם להרגיש בהם שוב בבית. מוזמנות ומוזמנים ערך בכישרון: זאק אביעד הספר "הבית האופטימי", החוברת, האתר שלי האינסטגרם שלי קבוצת ווטסאפ שקטה לעדכונים לאינסטגרם אדונית הארונית לאינסטגרם איורי בתים של נועה