Advertise on podcast: תלם - במה לשיחה פוליטית אחרת

למרות שלל סיבות ביטחוניות ומדיניות להצטרף למדינות הליברליות במאבקן בתוקפנות הרוסית, ממשלת נתניהו דבקה בפוטין, ידיד איראן וחמאס. מתברר שההזדהות של נתניהו עם המחנה האנטי־ליברלי בסדר העולמי המתהווה חזקה משיקולי תועלת ואינטרסים ביטחוניים.

דורון מיינרט היה מח"ט בשריון ובכיר באגף המבצעים, אבל בשנים האחרונות הוא נלחם למען מדינת ישראל בכלים אחרים לגמרי: עם טלפון, מצלמת גוף ופנס הוא מקדיש את עצמו לנוכחות מגנה על קהילות פלסטיניות שמתנחלים מנסים לפגוע בהן. "המתנחלים מנסים להצית אלימות, הצבא השתנה לחלוטין. אני שם כדי להשאיר תקווה לפשרה", הוא אומר. מראיין: אורי תובל הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

אחרי שש שנות קורונה ומלחמה, כאשר המחסור במורים זועק לשמיים ואיכותם יורדת, הגיעו תוצאות המבחנים הבינלאומיים בחינוך. הם לימדו שישראל בצלילה חופשית. רגע לפני שאנחנו מאבדים אחיזה, דלית שטאובר, שהיתה פעמיים מנכ"לית משרד החינוך, באה לתת שיעורי בית לממשלה שתקום. מראיין: אורי תובל הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

מנסור עבאס אומר דבר אחד בעברית ודבר אחר בערבית? אין בכך שום פסול. להפך. מק"י של 1949 כבר הראתה שאפשר להחזיק תחת קורת גג פוליטית אחת שני נרטיבים לאומיים שונים, בלי להכריע ביניהם. אלא שרע"ם מבקשת לעשות דבר קשה יותר: לשבת בממשלה, ושם המחלוקת הלאומית כבר אינה רק שאלה של זיכרון וזהות אלא של אחריות להחלטות המדינה. ד"ר מייסון ארשיד שחאדה היא מרצה וחוקרת של החברה הערבית בישראל באוניברסיטה הפתוחה ובמכללה האקדמית סכנין. לקריאה במגזין תלם לחצו כאן.

מאזן הגרעין במזרח התיכון מתערער. בשיחה מרתקת בפודקאסט של תלם, ד"ר אור רבינוביץ', מומחית לתפוצה גרעינית מאוניברסיטת סטנפורד, מסבירה מדוע סעודיה, מצרים וטורקיה החליטו לפתח תעשיית גרעין, כיצד קשורה לכך המוטיבציה של איראן לרוץ לפצצה, ומדוע דווקא ישראל עלולה לאבד את החסינות המיוחדת שהקהילה הבינלאומית מעניקה לדימונה (על פי פרסומים זרים).מראיין: אורי תובלהקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

הלעג שבו המחנה הליברלי מגיב לימין הסמכותני אינו מחליש את יריביו אלא מטשטש את הסכנה שהם מציבים. פחד פוליטי, כשהוא מפוכח וממוקד באיום, יכול לחדד את המציאות ולהניע לפעולה. לכן, במקום להגחיך את המסוכן ("שר הפיתות!", "שר הטיקטוק!"), על הליברלים ללמוד לפחד ממנו. לקריאת המאמר המלא בתלם לחצו כאן.

מצרים הואשמה באחריות למתקפת 7 באוקטובר, ובתקשורת פומפו אזהרות שבכוונתה לצאת למתקפת פתע נגד ישראל. במהלך המלחמה בעזה נחשפה דעת הקהל הישראלית לגל האשמות חסר תקדים נגד מצרים. הנזק היה כה מסוכן, עד שהממסד המצרי החל לתהות האם ישראל מעוניינת בהסכם השלום. איננו יודעים מי עמד מאחורי הקמפיין שפגע קשות ביחסי האמון הרגישים בין המדינות, אולם קל לזהות מי המרוויחה הגדולה מכך: קטר. אמירה אורון היתה שגרירת ישראל במצרים בין השנים 2020 עד 2024. לקריאה במגזין תלם לחצו כאן.

אזהרה כזאת עוד לא שמענו, בוודאי לא ממי שהיה ראש השב"כ. "אנחנו נכנסים לתהליך המקטב של בחירות כשאנחנו חמושים ואלימים", מזהיר עמי אילון, "לאירוע מקומי עלולות להיות השלכות גדולות". בשיחה נוקבת הוא מביע עמדות חדות על הצורך לשלב את הערבים אזרחי ישראל בקבלת ההחלטות ולקדם תהליך מדיני מול הפלסטינים, אך בטוח שריפוי החברה עובר דרך הקשבה והתחשבות בימין, בדתיים ובמתנחלים. מראיין: אורי תובל הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז

משפט נתניהו עשוי לבשר מציאות משפטית חדשה בישראל, אבל לא באמצעות תקדימים אלא בשל הלקחים והנורמות שיותיר אחריו. סנגורים לומדים ממנו איך למרוח זמן, חוקרי משטרה מסיקים שבבוא היום הם יכולים להיחקר על החלטות שקיבלו לפני שנים, תובעים אומדים את המחיר האישי והמשפחתי הכרוך בניהול תיק משמעותי, ושופטים עלולים לברוח מהצרה הזאת כמו מאש. "אפקט נתניהו" שלא הכרתם.

המותג "ישראל" נמצא במצב אנוש. הוא מתאר מדינה מנודה, נגועה ומוכתמת, שאפילו לאמריקה נשבר ממנה. אירופה משלימה את תנועת המלקחיים, עם הכרה גוברת במדינה הפלסטינית ונכונות להטיל סנקציות כואבות. אי לכך, הבחירות באוקטובר הן על מעמדה הבינלאומי של ישראל ועל מניעת גורל דומה לזה של דרום אפריקה. כדי שזה יקרה, השלטון אצלנו צריך להתחלף – אבל בעיקר הדיסקט.

איך ייתכן שהמשפט החשוב ביותר בתולדות המדינה כמעט שאינו מסוקר בתקשורת? איך ייתכן שתומכיו של נתניהו מעירים הערות לתובעים ולשופטים בזמן הדיונים? מדוע שומעים יותר על תיאוריות קונספירציה נגד המערכת מאשר על ההסתבכויות, הסתירות והשקרים של נתניהו מעל דוכן העדים? והאם המשפט הזה בכלל יגיע אל סופו? שיחה עם כתב "העין השביעית" אורן פרסיקו, שמסקר את המשפט באופן צמוד. מראיין: אורי תובל הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז

תחת הסיסמה של "משילות", הממשלה הנוכחית ממירה במהירות קריטריונים של מקצועיות ואיכות בנאמנות פוליטית עיוורת, והריסוק השיטתי שהיא מובילה מרוקן את המדינה מיכולות הביצוע שלה. זה לא מאבק על ג'ובים, אלא על עצם קיומה של המדינה: האם תמשיך לשרת את אזרחיה, או שתהפוך סופית לשלל בידי הפוליטיקאים? על מדינת הקליפה הריקה. ניסים (נסי) כהן הוא פרופסור למינהל ומדיניות ציבורית וראש בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. קורא: אמיר אשר הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים לקריאה במגזין תלם

"זכור כי גר היית בארץ מצרים": יאיא פינק, פעיל פוליטי חברתי ומתמודד ברשימת מפלגת הדמוקרטים, הגיע אלינו לפודקאסט כדי לדבר על המחוייבות האנושית (וגם היהודית) לדאוג לשוויון זכויות אדם. מראיין: אורי תובל הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז

בטיקטוק, בפריים־טיים, בַמחאות – אחרי 7 באוקטובר נשים בישראל התחילו להתכסות. אין זה רק ביטוי של הדתה או שמרנות, שאופייניות לכל חברה במלחמה, אלא סימן לשינוי עמוק במעמדו של הגוף הנשי שחולל הטבח. כיצד נשיב את הבעלות עליו? ד"ר מירי כהן־אחדות היא בלשנית, חוקרת שיח ומרצה בכירה במכללת דוד ילין. קוראת: יפעת ניב־ברק. הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים. לקריאה במגזין תלם קראו כאן.

סוּפה טכנולוגית משנה את האנושות מהיסוד. הבינה המלאכותית מאיימת לשנות את שוק העבודה, לגזול משאבי אנרגיה – ולהשפיע על התודעה ועל הדמוקרטיה. בשיחה בפודקאסט של תלם עם ד"ר תומר שדמי, משפטנית ומומחית לרגולציה של טכנולוגיה, מתברר שהיא אופטימית: "החברות הגדולות מתכוננות לגל של זעם, אנחנו בשלב שבו יש לנו הזדמנות להשפיע על חלוקת הכוח" מראיין: אורי תובל. הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.