Advertise on podcast: סוד המנהיגות - עם עמי דרור

בפרק החדש של "סוד המנהיגות", עמי דרור מארח את נדב תמיר, מנכ"ל JStreet ישראל, דיפלומט ומי שליווה מקרוב את שמעון פרס כיועצו המדיני, לשיחה מעוררת השראה על המנהיג שהפך את הדמיון לכלי עבודה אסטרטגי. כמי שהיה בחדר ברגעים המכריעים, נדב תמיר מביא עדות ממקור ראשון על האיש שסירב להיכנע למציאות כפי שהיא, ובחר לראות בה תמיד חומר גלם לעתיד טוב יותר. פרס לא היה רק פוליטיקאי; הוא היה אדריכל של חזון, אדם שהבין שמנהיגות אינה נמדדת בניהול הקיים, אלא ביכולת להמציא את המחר. ​בפרק זה אנחנו צוללים אל: ​אמנות האופטימיזם המבצעי: איך היכולת של פרס להסתכל מעבר לאופק, גם ברגעים הקשים ביותר, הפכה למנוע מאחורי פרויקטים ששינו את פני המדינה. מהקמת הקריה למחקר גרעיני ועד לסטארט-אפ ניישן. ​המנהיג כאיש מכירות של תקווה: נדב תמיר מסביר איך פרס רתם את מנהיגי העולם ואת המגזר העסקי הגלובלי לחזון הישראלי, לא דרך כוח צבאי, אלא דרך היכולת לייצר סקרנות, השראה ושותפות גורל אינטלקטואלית. ​לשרת את העתיד ולא את העבר: ננתח את תפיסת המנהיגות הייחודית שלו. מדוע פרס האמין שמנהיגים צריכים להפסיק לעסוק בהיסטוריה ולהתמקד בעתיד, במדע, בטכנולוגיה ובחדשנות ככלים לפתרון סכסוכים. ​בין מדינאות לחברות אישית: נחשוף את הקשרים המיוחדים שרקם פרס עם מנהיגים אחרים, ואיך הדינמיקה האישית שלו הצליחה לפתוח דלתות שנראו נעולות הרמטית בפני הדיפלומטיה המסורתית. ​"אופטימי ופסימי מתים באותה דרך, אבל הם חיים בצורה אחרת. אני מעדיף להיות אופטימי" (שמעון פרס) ​זהו פרק על מנהיגות של מעוף, על החשיבות המכריעה של חזון בעידן של אי-ודאות, ועל האיש שהוכיח שהנכס הגדול ביותר של מנהיג הוא לא הכוח שבידיו, אלא היכולת שלו להמשיך ולחלום גם כשהוא האחרון בחדר שמאמין.

בפרק החדש של "סוד המנהיגות", עמי דרור מארח את האלוף במיל׳ דני יתום, ראש המוסד לשעבר, חבר הוועד המנהל בתנועת מפקדים למען ביטחון ישראל, לשיחה מרתקת על המנהיג שהפך מנהיגות לחברות. כמי שהיה בצמתי ההכרעה הביטחוניים והמדיניים הרגישים ביותר, דני יתום מביא עדות ממקור ראשון על האיש שלא בנה "קשרים" אסטרטגיים, אלא חברויות אמת ששינו סדרי עולם. קלינטון לא היה רק אשף תקשורת. הוא היה אדריכל של חיבורים אנושיים, אדם שהבין ששלום ויציבות לא נבנים רק על ניירות וחוזים, אלא על היכולת לייצר חברות עמוקה וחסינה. בפרק זה, אנחנו מפרקים את המודל המנהיגותי הייחודי של קלינטון, זה שהפך אותו לאחד הנשיאים הפופולריים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה. בפרק אנחנו צוללים אל סודות ההשפעה של קלינטון: אמנות יצירת החברויות: איך היכולת של קלינטון לבנות חברויות אישיות וקרובות, גם עם המנהיגים העקשנים בעולם וגם עם הצוות הקרוב שלו, הפכה למנוע מאחורי מהלכים היסטוריים יוצאי דופן? "שלום, חבר": נחזור לרגע המכונן שבו קלינטון נפרד מיצחק רבין במשפט שהפך לסמל. דני יתום מסביר איך צמד המילים הזה ייצג את המהות של קלינטון ורבין: מנהיגות שמושתתת על חברות אישית עמוקה, אמינות ושותפות גורל. רודף שלום גלובלי: ננתח כיצד החברויות שיצר סייעו לו במוקדי הסכסוך המורכבים ביותר: מהסכם יום השישי הטוב בצפון אירלנד, דרך עצירת מרחץ הדמים בסרביה, ועד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן. ניהול בגובה העיניים: דני יתום חושף כיצד קלינטון רתם את האנשים סביבו למחויבות טוטאלית דרך תחושת חברות אמיתית, שגרמה לכל עובד ושותף להרגיש חלק ממשפחה אחת. זהו פרק על מנהיגות של "כוח רך", על החשיבות המכריעה של אינטליגנציה רגשית בצמרת השלטון, ועל האיש שהוכיח שההישגים הגדולים ביותר בהיסטוריה מתחילים ביכולת הפשוטה והעמוקה להיות, קודם כל, חבר.

בפרק החדש של סוד המנהיגות, מורן מישל ועמי דרור יוצאים למסע בעקבות דמותו המרתקת והחידתית של ז'אן מונה, האיש שנחשב לאבי האיחוד האירופי, למרות שמעולם לא נבחר לתפקיד פוליטי רשמי בחייו. מונה לא היה המנהיג שעומד על הבמה ונושא נאומים חוצבי להבות. הוא היה איש הצללים, האסטרטג של המהלכים הגדולים, שפעל מתוך הבנה עמוקה של טבע האדם והכוח שבאינטרס המשותף. בעולם של מנהיגים המחפשים הכנעה וניצחון, מונה הציע מודל הפוך: מנהיגות של חיבור. בפרק אנחנו מנסים לפצח את סוד ההשפעה הבלתי נתפסת שלו: * הכוח שבמאחורי הקלעים: איך אדם ללא מפלגה, ללא בוחרים וללא צבא מצליח להוביל את מנהיגי המעצמות הגדולות בעולם ליישם את החזון שלו? * אמנות הצעדים הקטנים: איך בונים יעד ענק ובלתי נתפס כמו "אירופה מאוחדת" דרך הסכמים טכניים על פחם ופלדה? * מאינטרס לערכים: איך מייצרים מנהיגות שלא מחפשת להכניע את היריב, אלא להפוך אותו לשותף לגורל דרך יצירת תלות הדדית? * ההליכה ככלי עבודה: מונה היה ידוע בהליכות הבוקר הארוכות שלו בטבע, שם, הרחק מהרעש הפוליטי, הוא זיקק את מחשבותיו. נשאל: איך מנהיג מוצא את "הזמן לחשוב" בעולם של הסחות דעת, ולמה דווקא השקט הוא התנאי לגיבוש אסטרטגיה מנצחת? * המנהיג הלא-נבחר: האם דווקא השחרור מהצורך להיבחר מחדש הוא שמאפשר חזון ארוך טווח שמשנה את פני ההיסטוריה? זהו פרק על מנהיגות שקטה אך נחושה, כזו שמוכיחה ששינוי עולמי לא חייב להגיע ברעש גדול, אלא יכול להיבנות בסבלנות, בשכל ישר ובחיפוש עיקש אחר המכנה המשותף. פרק על האיש שהחליף את שדות הקרב של אירופה בשולחנות דיונים, ושינה את חייהם של מיליונים בלי שיידעו את שמו.

בפרק החדש של סוד המנהיגות, עמי דרור ואלוף במיל' מתן וילנאי, סגן שר הביטחון וסגן הרמטכ״ל לשעבר, יו"ר תנועת 'מפקדים למען ביטחון ישראל׳ יוצאים למסע אל דמותו של וינסטון צ׳רצ׳יל, מהמנהיגים הבולטים, המורכבים והמשפיעים ביותר של המאה ה-20. צ׳רצ׳יל לא היה המועמד המתבקש להנהיג את בריטניה ברגעיה האפלים ביותר. הוא הגיע לשלטון עם עבר של כישלונות, תדמית שנויה במחלוקת ואמון ציבורי מוגבל. ובכל זאת, ברגע האמת, כשאירופה נופלת לידי גרמניה הנאצית ובריטניה נותרת כמעט לבדה, הוא הופך לקול שמסרב להיכנע, למנהיג שמצליח לזקק פחד לאומי לכדי נחישות. בפרק אנחנו מנסים לפצח את סוד המנהיגות שלו: איך הופכים מילים לכוח שמניע אומה שלמה? מה תפקידו של מנהיג ברגע של איום קיומי - להרגיע או להדליק אש? איך מאזנים בין עקשנות מסוכנת לבין עמידה עקרונית? והאם אותו מנהיג שנדרש להוביל מדינה בימי מלחמה מסוגל גם להוביל אותה בימי שלום? זהו פרק על מנהיגות שמתהווה תחת לחץ קיצוני, נמדדת לא לפי פופולריות אלא לפי עמידות. מנהיגות שיודעת להחזיק מורכבות: גם השראה וגם מחלוקת, גם חזון וגם מחיר. ובעיקר היכולת להוביל עם שלם דרך פחד לעבר התקווה.

בפרק החדש של סוד המנהיגות, עמי דרור ופרופ’ שקמה ברסלר חוזרים אל דמותו של פרופ' חיים ויצמן - מדען, דיפלומט, נשיאה הראשון של מדינת ישראל, וחוליה מכרעת בין רעיון ציוני מופשט לבין מדינה שקמה בפועל. ויצמן לא היה מנהיג של כיכרות או נאומים סוחפים. כוחו היה בהתמדה, בחשיבה מדעית ארוכת טווח, וביכולת נדירה לחבר בין מדע, פוליטיקה, מוסר וציונות נחושה. הוא פעל במסדרונות השלטון, בנה אמון עם מעצמות, והאמין ששכנוע שקט, דיוק אינטלקטואלי וסבלנות אסטרטגית יכולים לשנות את מהלך ההיסטוריה. בפרק אנחנו מנסים לפצח את סוד המנהיגות שלו: איך נראה מנהיג שמוביל תנועה לאומית בלי צבא ובלי מדינה? מהי מנהיגות של מדענים? כיצד מדע, רציונליות ואתיקה משתלבים בהחלטות פוליטיות גורליות? ומה המחיר האישי של מנהיג שמוכן לוותר על תהילה לטובת תוצאה היסטורית? זהו פרק על מנהיגות מאופקת אך עיקשת, על חזון שמתקדם בצעדים קטנים אך מדויקים, ועל אדם שהבין שלפעמים ההישג הגדול ביותר של מנהיג הוא לא לנצח בקרב, אלא פשוט ליצור מציאות.

בפרק החדש של סוד המנהיגות עמי דרור וד"ר גייל טלשיר חוזרים אל דמותו של " דני האדום" , אחד הסמלים החזקים, החתרניים והמשפיעים של מהפכת 1968. דני האדום לא היה מנהיג במובן הקלאסי. בלי תפקיד רשמי, בלי היררכיה, בלי צבא או מפלגה מאחוריו. הוא צמח מתוך מחאה, אנרגיה צעירה, חוצפה אינטלקטואלית וסירוב עקרוני “לשחק לפי הכללים”. ובכל זאת, הוא הצליח להניע המונים, לערער משטרים, ולשנות את השיח הפוליטי והתרבותי של אירופה. בפרק אנחנו מנסים לפצח את סוד המנהיגות שלו: איך נולדת מנהיגות מתוך אנרכיה? מה ההבדל בין מנהיג שמוביל מהפכה לבין מי שמסרב להיות מנהיג? כיצד כריזמה, פרובוקציה ודיבור ישיר הופכים לכלי פוליטי? ומה קורה למהפכן כשהוא נכנס לממסד הפוליטי ומסרב להתנצל על כך? זהו פרק על מנהיגות אנטי סמכותית, שמסרבת לפשרות נוחות, שמאתגרת גבולות ולא מבקשת לגשר אלא לזעזע; מנהיגות שמזכירה לנו שלפעמים שינוי היסטורי לא מתחיל בתוכנית סדורה אלא באנשים שמוכנים לומר בקול רם: המלך הוא עירום.

בפרק החדש של סוד המנהיגות עמי דרור והעיתונאי החוקר הנריקה צימרמן צוללים אל דמותו של יאסר ערפאת, מהמנהיגים המורכבים, החמקמקים והשנויים במחלוקת במזרח התיכון. ערפאת לא היה רק סמל לאומי פלסטיני - הוא היה מערכת שלמה: מנהיג מחתרת שהפך לנשיא, לוחם גרילה שלבש חליפה דיפלומטית, אייקון אופנה, אדם שידע לדבר בשתי שפות בו זמנית, אל עמו ואל העולם, ולעיתים לומר לכל אחד מהם משהו אחר. הוא שלט באמצעות עמימות, איזונים פנימיים, ושימור מתמיד של כאוס. בפרק אנחנו מנסים לפצח את סוד המנהיגות שלו: איך מנהיג בלי מדינה מצליח להחזיק תנועה לאומית לאורך עשרות שנים? האם עמימות היא חולשה או כלי שליטה מתוחכם? כיצד משלבים אלימות אכזרית, דיפלומטיה וכריזמה אישית למנהיגות אחת? והאם ערפאת חתר באמת לפתרון או פעל לשמר מאבק מתמשך ששימר את כוחו? זהו פרק על מנהיגות אלימה, על כוח שנבנה מתוך קונפליקט מתמיד, ועל דמות שהצליחה להפוך את חוסר הוודאות לשיטת ממשל. מנהיגות שמציבה מראה לא נוחה לשאלה הגדולה מכולן: האם שלום הוא יעד או איום על מנהיג שמתקיים מן הסכסוך עצמו.

בפרק החדש של סוד המנהיגות, עמי דרור וד"ר מיכל יערי יוצאים למסע אל דמותו של מוחמד בן סלמן, יורש העצר הסעודי, מהמנהיגים המשפיעים והשנויים במחלוקת של המאה ה־21. בן סלמן לא צמח מתוך מסורת ליברלית או דמוקרטית. הוא פועל מתוך משטר ריכוזי, תרבות פוליטית שמרנית ואזור רווי מתחים, ובכל זאת הוביל מהלכים דרמטיים שמטלטלים את ערב הסעודית מבפנים ואת המזרח התיכון כולו. רפורמות כלכליות, שינוי מעמד האישה, מאבק בממסד הדתי הותיק לצד ריכוז כוח חסר תקדים ושימוש נוקשה ואכזרי באמצעי שלטון. בפרק אנחנו מנסים לפצח את סוד המנהיגות שלו: איך נראה חזון של מנהיג צעיר שמבקש “להמציא מחדש” מדינה עתיקה? מה ההבדל בין רפורמטור נועז לשליט אוטוריטרי? האם אפשר להפריד בין שינוי חברתי אמיתי לבין שלטון כוחני? ומה המחיר, הפנימי והבינלאומי, של מנהיגות שמקדשת תוצאות? זהו פרק על מנהיגות שאינה מחפשת קונצנזוס אלא שליטה, שאינה נשענת על פיוס אלא על מהירות והכרעה. מנהיגות שמעלה שאלות קשות על גבולות הכוח, האחריות של מנהיג לעמו, והקו הדק שבין חזון מסעיר לבין סכנה אוטוקרטית.

בפרק החדש של סוד המנהיגות, תומר אביטל ואני יוצאים למסע בעקבות אחת הדמויות הגדולות ביותר במאה ה-20, נלסון מנדלה, מנהיג שהפך לא רק סמל פוליטי, אלא מצפן מוסרי עבור עולם שלם. מנדלה לא נולד אגדה. הוא בנה את מנהיגותו ב-27 שנים של כלא, בבחירה יומיומית לוותר על שנאה, וביכולת כמעט בלתי אנושית להחזיק בעקרונות פשוטים של שיוויון וחירות גם כשהמחיר הוא חירותו שלו. בפרק הזה אנחנו בוחנים את סוד המנהיגות שלו: כיצד מנהיג שמגיע מהשוליים הופך לאבי האומה? איך מצליח אדם ששילם מחיר כה כבד לבחור דווקא בפיוס ולא בנקמה? ומה הופך אמפתיה לאסטרטגיה פוליטית מנצחת? מנדלה הוא מודל של מנהיגות שמסוגלת להתעלות מעל יצר הנקם, לשים את האומה לפני הכאב האישי, ולהוביל שינוי היסטורי בו אנשים שסבלו מחוסר אנושיות בוחרים להיות אנושיים ברגע שהם מקבלים כוח פוליטי.

בפרק החדש של סוד המנהיגות, פרופ’ אסא כשר ואני משוחחים על המנהיגות של פרופ’ ישעיהו ליבוביץ. פרופ' ליבוביץ הוא ללא ספק אחת הדמויות המורכבות, החכמות והחדות ביותר שצמחו בישראל. יחד אנחנו מנסים להבין מה הייתה המנהיגות המוסרית והאינטלקטואלית שהפכה אותו לדמות בלתי נשכחת. ליבוביץ לא היה פוליטיקאי ולא ביקש הנהגה. ובכל זאת, הוא היה אחד האנשים שהשפיעו עמוקות על תודעתה הערכית של ישראל. הוא עשה זאת בלי להתנצל ובלי להתחנף - רק באמצעות בהירות מחשבתית קיצונית, יושרה חסרת פשרות ואומץ לומר את האמת, בצורה הכי בוטה, גם ובמיוחד, כשהיא מכאיבה. בפרק הזה אנחנו מנתחים את לייבוביץ' כ-"אב טיפוס" של מנהיגות מסוג אחר: מנהיגות שאינה מחפשת כוח אלא מצפן מוסרי; מנהיגות שאינה זקוקה לפופולריות כדי להשמיע קול; מנהיגות שבנויה על חוסר נוחות ולא על נוחות. מהו שורש האומץ של ליבוביץ? מה אפשר ללמוד ממנו על שמירה על מוסר גם מול מציאות בלתי מוסרית? ליבוביץ האמין שמנהיגות אמיתית היא קודם כל עבודה פנימית של יושר: לחשוב עד הסוף, לומר עד הסוף, ולא לוותר על העקרונות והערכים גם כאשר הרוב בוחר לעצום את העיניים אל מול המציאות. זהו פרק על מנהיגות אינטלקטואלית טהורה, על מוסר שאינו מתקפל, ועל דמות נדירה שהזכירה לנו פעם אחר פעם שערכים ומוסר קודמים לכל.

בפרק החדש של סוד המנהיגות, גאיה גפן ואני משוחחים על המנהיגות של הנשיא חיים הרצוג ומנסים להזכיר לכולנו, ובמיוחד לבן שלו, איך נראית מנהיגות של נשיא אמיתי. חיים הרצוג היה נשיא של אחריות, לא של סיסמאות. הוא היה מנהיג שידע לחבר בין חלקי העם, דווקא בתקופות של קרעים עמוקים; נשיא שהביא איתו שיקול דעת, מתינות, אומץ, וחוכמה צבאית ומדינית שנרכשו לאורך עשרות שנות שירות. בפרק הזה אנחנו מנתחים מה הפך את הרצוג לדמות כל כך יוצאת דופן: היכולת להישאר ממלכתי גם מול משברים; העמידה האיתנה מול הבמה העולמית; הראייה הרחבה של מי שמבין שהנשיא אינו צד בקונפליקט - אלא הגשר שמעליו החברה יכולה לעבור בשלום. איך הצליח הרצוג לחזק את מעמד ישראל בעולם? מה היה סוד הכריזמה השקטה שלו? מה אפשר ללמוד ממנו על אחריות, על איפוק, ועל הובלה מתוך יושרה? איך נראית מנהיגות נשיאותית אמיתית דווקא כשמשווים אותה למציאות של ימינו? זהו פרק על ממלכתיות כערך, על כוחו של איחוי במקום הסתה, ובמיוחד על מנהיגות שכולה למען הממלכה.

בפרק החדש של סוד המנהיגות שרון כידון ואני מתעמקים באחת המנהיגות המשפיעות והמוערכות ביותר של המאה ה-20, מרגרט תאצ'ר. תאצ'ר, “אשת הברזל”, לא קיבלה את מנהיגותה בירושה ולא מתוך תפקיד סמלי. היא בנתה אותה בעקשנות, במשמעת פנימית בלתי מתפשרת ובאמונה עמוקה בדרך. זהו פרק שבוחן את סוד הכוח שלה: היכולת לקבל החלטות קשות גם כשהן לא פופולריות, הראייה האסטרטגית לטווח ארוך, והאמונה שהמנהיגות נבחנת במיוחד כשההחלטות לא פופולריות. איך הצליחה לחולל שינוי כלכלי וחברתי עמוק? מה אפשר ללמוד ממנה על עמידה בלחצים? מדוע הייתה קריטית לנפילת מסך הברזל? ומה נשאר מהמורשת הנחושה שלה בעולם בו מנהיגות הופכת ליותר ויותר פופוליסטית. זהו פרק על מנהיגות נדירה, על מחיר האומץ, על מנהיגות נחושה, ובעיקר על האומץ להוביל כשהרוח נושבת נגדך.

הפעם בסוד המנהיגות, עו״ד ניצן כהנא ואני משוחחים על מנהיגות מסוג אחר - מנהיגות של מי שמעולם לא נבחרה לתפקיד אך בחרה להנהיג, משום שהעולם היה זקוק למנהיגות. אלינור רוזוולט הייתה הגברת הראשונה של ארצות הברית, אך בפועל הפכה לדמות פוליטית ומוסרית עצמאית ורבת עוצמה. לא נשיאה, לא נבחרת ציבור ובכל זאת אחת המנהיגות המשפיעות ביותר של המאה ה־20. היא הייתה מהפכנית: פמיניסטית בתקופה שבה נשים רק החלו לממש את זכות ההצבעה; כותבת ומתקשרת יוצאת דופן שחיברה בין הציבור האמריקאי לבית הלבן; ובעיקר האישה שעמדה בראש ניסוח ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם האוניברסליות לאחר מלחמת העולם השנייה, על רקע חורבן אירופה והשואה. אלינור רוזוולט בחרה להיאבק למען החלשים, המודרים והבלתי נראים מתוך מוקד הכוח החזק בעולם. היא לא חששה להביע עמדה, גם כשהדבר עורר התנגדות חריפה, ביקורת פוליטית ולעיתים עוינות גלויה. כפי שאמרה,״עשי את מה שאת מרגישה בליבך שהוא נכון כי בכל מקרה יבקרו אותך״ זו מהות המנהיגות שאלינור רוזוולט מגלמת - לא כוח שניתן בקלפי, אלא אחריות שנלקחת. לא תואר ריק מתוכן, אלא מצפון. לא פופולריות של ידוענים אלא האומץ להשפיע על הקהל.

הפעם בסוד המנהיגות, דן חלוץ ואני משוחחים על המנהיגות של אייזנהאואר.מה ההבדל בין מנהיגות צבאית למנהיגות אזרחית? ומה ההבדל בין מי שיודע להפעיל כוח לבין מי שיודע לרסן אותו?בפרק הזה אנחנו צוללים לדמותו של אייזנהאואר: המפקד העליון של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, האיש שהוביל את הניצחון על הנאצים, הנשיא הפופולרי ביותר בארצות הברית, והמנהיג שהזהיר את העולם מפני הכוח הבלתי מרוסן של המערכת הצבאית תעשייתית.אנחנו מנסים להבין את המתח שבין המערכת הצבאית למערכת האזרחית: מתי ולמה מנהיגות אזרחית חייבת לעצור מערכת צבאית, מתי דווקא היא זו שדוחפת את הצבא לפעולה שהוא עצמו אינו רוצה בה, ומהי המשמעות האמיתית של לקיחת האחריות שלעולם נמצאת בידי המנהיגות האזרחית המנחה את המערכת הצבאית.זה פרק על מנהיגות בוגרת.על כוח שמבין את מגבלותיו.ועל ההבדל הדק והקריטי בין ניצחון צבאי זמני לבין ניצחון מדיני-פוליטי ארוך טווח.

הפעם בסוד המנהיגות, ח"כ נעמה לזימי ואני משוחחים על המנהיגות של יעל דיין - מנהיגה שלא חיפשה חיבוק ציבורי, אלא אמת וצדק. יעל דיין הייתה "הבת של", אבל היא סירבה להשאר באיזור הנוחות של הסופרת והעיתונאית ובחרה לתת קול לחסרי הקול. היא בחרה להילחם במקומות שבהם היה נוח לאחרים לשתוק: זכויות אדם, מגדר, כיבוש, חופש הביטוי - המאבק העיקש על דמותה המוסרית של מדינת ישראל אל מול הפופוליזים הלאומני. זה פרק על אומץ אזרחי, על הליכה נגד הזרם, ועל מנהיגות שלא מבקשת להיות אהובה אלא צודקת. מה אנחנו יכולים וחייבים ללמוד מהמנהיגות האנטי-פופוליסטית של יעל דיין במיוחד עכשיו, בתקופה בה פופוליזם לאומני הולך ומתחזק בכל העולם.