Advertise on podcast: שיח פיוט

הפיוט "וארץ שפל רומי" לעשרה בטבת משמש היום כפיוט הפתיחה לסליחות הספרדיות. אך במקורו, הוא היה פיוט שנאמר בתוך חזרת הש"ץ של התענית. על הסליחות לתענית, פיוטים לחזרת הש"ץ, והפיוטים מסוגת "וארץ שפל רומי". וָאָרֶץ שָׁפַל רוּמִי וְגָדַל שִׁבְרִי מְשׁוֹמֵם אֵשֵׁב יוֹם סָמַךְ הָאֲרִי עַל צְבִי הַר קֹדֶשׁ צִיּוֹן עִירִי לָכֵן אֲקוֹנֵן וְאֶתְאַבֵּל בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי‎‎‎ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי אַרְיֵה עָלָה בְחֵמָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּנָה עָלַי חוֹמָה גָּשׁ הוּא וְכָל עַמּוֹ לַעֲשׂוֹת בְּעַמִּי נְקָמָה וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה. (בראשית יד ח) מִלְחָמָה שִׁית מִשְׂגַּבִּי וּמוֹשִׁיעִי בְּאוֹיְבִי וּמַכְנִיעִי כּוֹס מָלֵא מֶסֶךְ הַשְׁקֵם יְיָ רוֹעִי מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי. (ש"ב כב ג) מלך עוזר בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי דְּלָקַנִי אוֹיֵב בַּחֶרֶב בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הֵכִין עָלַי אוֹרֵב וְעַל זֹאת אֲקוֹנֵן וְגִילִי עָרֵב אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. (ירמיהו ו ד) עֶרֶב יֵהָפֵךְ לְבֹקֶר וּבוֹגְדִים אַל יַעֲלוּ עָל חֹן עַל עַמְּךָ וְלִכְאֵבָם הַעֲלֵה תַעַל זְכֹר לִי בְּרִית אָבוֹת בְּפָרְשִׂי לְךָ כַּף וְשַׁעַל מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. (ש"א ב ו) ונאמן בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי זְאֵב עֲרָבוֹת עַל עַמִּי נוֹהֵם בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ חָנָה בְחֵילוֹ עֲלֵיהֶם טָרֹף טֹרַף כָּל הַיּוֹצֵא מֵהֶם נָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם. (ירמיהו ה ו) עָרֵיהֶם שָׂרְפוּ בָאֵשׁ בִּרְבוֹת תְּלָאוֹת רוּמָה יְיָ בְּעֻזֶּךָ זֵדִים לְהַשְׁאוֹת בּוֹשׁ יֵבוֹשׁוּ בַּעֲשׂוֹתְךָ עִמָּנוּ לְטוֹבָה אוֹת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יְיָ צְבָאוֹת האל הקדוש בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי יְדֵי צָר הֶחֱזִיקוּ מָגֵן וְצִנָּה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ כְּאִישׁ עָרוּךְ לַמִּלְחָמָה עַל קִרְיָה נֶאֱמָנָה לְזֹאת חִגְרִי שַׂק עֵדָה עֲדִינָה גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי וּשְׂאִי עַל שְׁפָיִם קִינָה. (ירמיהו ז כט) קִינָה דּוֹבֵר עַמְּךָ בְּיוֹם זֶה לְעֻמָּתֶךָ וְעַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ מַיִם עַל חָרְבָּן בֵּיתֶךָ יוֹם נָקָם תָּעִיר לְצָרִים הוֹמִים בְּבֵיתֶךָ דְּרָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי וְלַמְּדֵנִי אוֹרְחוֹתֶיךָ. (ע"פ תהלים כה ד) וחננו בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי מֹנַי שָֽׁפְכוּ עַל עִירִי סוֹלְלָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ נִזְרִי הָשְׁלַךְ וְתִפְאַרְתִּי נָפְלָה סְבָבוּנִי הָעֹשִׂים מַכָּתִי נַחְלָה מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה. (ירמיהו ד יט) אוֹחִילָה יוֹם זֶה לְנַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה וַאֲחַלֶּה פָנָיו לַעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְחוֹבָה אַל תֵּפֶן לְרִשְׁעֵנוּ וּמְחֵה חַטָּאת כְּתוּבָה הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה. (איכה ה כא)

על הפיוט לשבת חנוכה "שני זיתים", תוכן, משמעות, מבנה וייעוד. ביצוע הפיוט: https://youtu.be/E6TfSk2Aq0E?si=bBZVOZdvTWuttw1y מילות הפיוט: שְׁנֵי זֵיתִים / נִכְרָתִים / בְּגַן נָעוּל יַצְהִירוּ לְרֹאשׁ קְהָתִים / וְאֶפְרָתִים / שְׁתֵּי עֲטָרוֹת יַכְתִּירוּ מוּל מְנוֹרָה / הַטְּהוֹרָה / כְּמוֹ נֵרוֹת יַזְהִירוּ הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ לְבֵן אֶפְרָת / צִיץ נִכְרַת / אֲשֶׁר הָיָה כְּצִיץ נוֹבֵל לְבֵן הֻמְשָׁח / אֲשֶׁר הוּשַׁח / כְּמוֹ אֳנִיָּה בְּלִי חוֹבֵל זְכֹר מַרְאָה / אֲשֶׁר רָאָה / זְכַרְיָהוּ בְּעִיר בָּבֶל כְּמוֹ זְכַרְתָּם / וְהוֹשַׁעְתָּם / אֲזַי עַל יַד זְרֻבָּבֶל זְכֹר זַרְעָם / לְהוֹשִׁיעָם / וְגַם תִּקְרָא שְׁנַת יוֹבֵל וְשִׂים אוֹתָם / מְקוֹם אֲבוֹתָם / הֱיוֹת מוֹשְׁלִים בְּכָל תֵּבֵל וּמֵעַל יַד / אִישׁ צַיָּד / טַבַּעְתָּם יָסִירוּ הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ מַמְלָכָה / מְמֻשָּׁכָה / לְעִיר צִיּוֹן תְּשִׁיבֶנָּה וּבַת כְּבוּדָּה / בְּרֹב עֲבֻדָּה / לְבֵית אִמָּהּ תְּבִיאֶנָּה וְהַגְּבִירָה / וְהַצְּפִירָה / בְּרֹאשׁ דָּוִד תְּשִׂימֶנָּה וּמִצְנֶפֶת / מְעֻלֶּפֶת / בְּרֹאשׁ אַהֲרֹן תְּקִימֶנָּה וְהַתָּמִיד / אֲזַי תַּעֲמִיד / וְהַמִּנְחָה תְּרִימֶנָּה וְהַמֶּרְקָח / אֲשֶׁר לֻקָּח / וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה וְהַנֵּרוֹת / בַּמְּנוֹרוֹת / בְּנֵי אַהֲרֹן יַבְעִירוּ הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ הַנְּכֵאָה / וְהַצְּמֵאָה / אֲשֶׁר תָּמִיד לְךָ תְיֵלִיל סְמֹךְ יָדָהּ / בְּבֶן דוֹדָהּ / הַנִּקְרָא שְׁמוֹ חַכְלִיל וְתַכְנִיסֵם / לְגַן בֹּשֶׂם / וְחֻפָּתָם בְּהוֹד תַּכְלִיל וְתוֹלִיכֵם / וְתַמְלִיכֵם / בְּהַר צִיּוֹן וְהַגָּלִיל וְחֹק יָשָׁר / אֲזַי יוּשַׁר / עֲלֵי נֵבֶל וְגַם חָלִיל וְעַם אֹהֲבֵי / שִׁמְךָ וְעֹזְבֵי / חֲזוֹן שֶׁקֶר וְשָׁוְא וֶאֱלִיל וְאֹם פְּרוּכִים / יְהוּ בְרוּכִים / כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּ הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ

על הזמר הפופולרי לחנוכה "מעוז צור", היסטוריה, תוכן, ייעוד, מבנה מנגינה ועוד.   ליצירת קשר: דוד, 0585693181, [email protected] לקריאה נוספת: אברהם פרנקל, הזמר על הצלת וורמייזא וזמן חיבורו של מעוז צור, המעין נד [ב] (טבת תשע"ד), עמ' 9–21 יוסי ברוכי, חידת מעוז צור, אורשת י (תשפ"א), עמ' 7–12 שולמית אליצור, פיוטי החנוכה: סמל מול ריאליה, בתוך: דוד עמית וחנן אשל (עורכים), ימי בית חשמונאי, סדרת "עידן", כרך 19, יד בן-צבי, ירושלים 1995, עמ' 303–310 דוד אסף,גלגולו של ניגון: מה למרטין לותר ול'מעוז צור', בלוג עונ"ש

מילות הפיוט: בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹםיַעֲמָס־לָנוּ יֶשַׁע וּפִדְיוֹםוּבִשְׁמוֹ נָגִיל כָּל־הַיּוֹםוּבִישׁוּעָתוֹ נָרִים רֹאש עֶלְיוֹןכִּי הוּא מָעוֹז לַדָּל, וּמַחֲסֶה לָאֶבְיוֹן שִׁבְטֵי יָהּ לְיִשְׂרָאֵל עֵדוּתבְּצָרָתָם לוֹ צָר, בְּסִבְלוֹת וּבְעַבְדוּתוּבְלִבְנַת הַסַּפִּיר הֶרְאָם עֹז יְדִידוּתוְהוּא נִגְלָה לְהַעֲלוֹתָם מֵעֹמֶק בּוֹר וָדוּתכִּי עִם ה' הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת מַה־יָּקָר חַסְדּוֹ בְּצִלּוֹ לְגֹנְנֵמוֹבְּגָלוּת בָּבֶלָה שֻׁלַּח לְמַעֲנֵימוֹלְהוֹרִיד בָּרִיחִים נִמְנָה בֵינֵימוֹוַיִּתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵימוֹכִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ, בַּעֲבוּר הַגָּדוֹל שְׁמוֹ עֵילָם שָׁת כִּסְאוֹ לְהַצִּיל יְדִידָיולְהַעֲבִיר מִשָּׁם מָעֻזְנֵי[1] מֹרְדָיומֵעֲבֹר בַּשֶּׁלַח פָּדָה אֶת עֲבָדָיוקֶרֶן לְעַמּוֹ יָרִים תְּהִלָּה לְכָל־חֲסִידָיוכִּי אִם הוֹגָה, וְרִחַם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עֲצוּמָיווְגַם חָזוּת אַרְבַּע עָלוּ לִמְרוֹמָיווּבְלִבָּם דִּמּוּ לְהַשְׁחִית אֶת רְחוּמָיועַל־יְדֵי כֹהֲנָיו מִגֵּר מִתְקוֹמְמָיוחַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו נִסְגַּרְתִּי לֶאֱדוֹם בְּיַד רֵעַי מְדָנַישֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם מְמַלְּאִים כְּרֵסָם מֵעֲדָנַיעֶזְרָתוֹ עִמִּי לִסְמֹך אֶת אֲדָנַיוְלֹא נְטַשְׁתַּנִי כָּל יְמֵי עִדָּנַיכִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם, אֲדֹנָי בְּבֹאוֹ מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִיםזֶבַח לוֹ בְּבָצְרָה וְטֶבַח לוֹ בְּבוֹגְדִיםוְיֵז נִצְחָם מַלְבּוּשָׁיו לְהַאְדִּיםבְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִיםהָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים רְאוֹתוֹ כִי־כֵן אֲדוֹמִי הָעוֹצֵריַחֲשׁוֹב לוֹ בָּצְרָה תִּקְלוֹט לוֹ כְּבֶצֶרוּמַלְאָךְ כְּאָדָם בְּתוֹכָהּ יִנָּצֵרוּמֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג בְּמִקְלָט יֵעָצֵראֶהֱבוּ אֶת ה' כָּל חֲסִידָיו, אֱמוּנִים נֹצֵר יְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ קְהִלּוֹתָיו לְקַבֵּץמֵאַרְבַּע רוּחוֹת עָדָיו לְהִקָּבֵץוּבְהַר מְרוֹם הָרִים אוֹתָנוּ לְהַרְבֵּץוְאִתָּנוּ יָשׁוּב נִדָּחִים קוֹבֵץיָשִׁיב לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם וְשָׁב וְקִבֵּץ בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּאֲשֶׁר טוֹב גְּמָלָנוּכְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָנוּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה יוֹסֵף עִמָּנוּלְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹלְהַלְּלוֹ לְשַׁבְּחוֹ וּלְסַפֵּר הוֹדוֹמִכָּל־אֹם גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹלָכֵן בְּכָל־לֵב וּבְכָל־נֶפֶשׁ וּבְכָל־מְאֹד, נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ יָשִׂים עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹםמִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹםהָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלוֹםוְיִזְכּוּ לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָנִים עֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוׂות עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹםפֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִי־עַד שַׂר־שָׁלוֹם לקריאה נוספת: על זמירות שבת – טובה בארי, 'צור משלו אכלנו' — זמר לשבת, מחקרי ירושלים בספרות עברית, י/יא. על הפיוט 'ברוך ה' יום יום' שולמית אליצור, שירה של פרשה, פרשת ניצבים – עמודים 318–324

על הבקשות, מנהג שירת הבקשות, ופיוט ההתעוררות "אודה לאל". לקריאה נוספת: ד"ר קומיקו יאיאמה, הרקע ההיסטורי של שירת הבקשות, באתר הספריה הלאומית. קטעי המוזיקה: יוני גנוט (אודה לאל) המרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית. מונגש על ידי הספרייה הלאומית (ידיד נפש) ישיבת הר עציון (שימו לב)

על הפיוט יום שבתון אין לשכוח, היונה, מתן תורה, ריה"ל מחבר הפיוט, והבתים החסרים. הבתים הנוספים: וּמִתּוֹךְ עֲרָפֶל הֵאִיר אֹפֶל, וְעַל עָב הֵרִים יֹשְׁבֵי שָׁפֶל וּמִגְדַּל צָרַי אַרְצָה נֹפֵל, אַךְ אָנֹכִי מָלֵאתִי כֹח דְּרֹךְ בַּנַּעַל אוֹיְבִים וְצָרִים, וְגַם הַמְעֵד קַרְסֻלֵּי זָרִים וְאָז יַעֲנוּ לָךְ עַמִּי בְּשִׁירִים, אֵל הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ לקריאה נוספת על הפיוט: רחל ארז, יום שבתון – לרבי יהודה הלוי, מעמקים 12 כסליו תשס"ח אפרים חזן, השבת בשירתו של ר' יהודה הלוי, באתר הספריה הלאומית. (וכן הפרק לפרשת נח בספרו "ניצוצי פיוט, מנהג ופרשה – פרשת השבוע בראי השירה, הפיוט והמנהג בספרד ובשלוחותיה"על שירים מעין אזוריים: שולמית אליצור, שירת החול העברית בספרד המוסלמית, עמודים 111–112 עזרא פליישר, "מבנים סטרופיים מעין-אזוריים בפיוט הקדום", הספרות ב (תש"ל), בעיקר עמודים 195–198

על מנהג ההושענות, מקורו, יסודותיו, והרעיונות שמסתתרים בין פיוטי ההושענות. לקריאה נוספת: יוסף היינימן, "ההושענות – שרידים של דפוסי פיוט קדומים", תרביץ ל (תשכ"א), עמ' 357–369. שולמית אליצור, רבי אלעזר בירבי קליר: פיוטים לחג הסוכות ולשמיני עצרת, ירושלים תשפ"ד, עמ' 246–249. ניתן לקרוא על ההושענות ומשמעותן גם בשרשור הזה בפורום אוצר החכמה.

על משמעותם של סדרי העבודה, ההיסטוריה של אמירתם, החלקים השונים שבהם, וגלגוליו של הסדר "אתה כוננת"

על שני הפיוטים במחזור האשכנזי המתחילים במילים מלך עליון, מבנה הפיוט, גלגוליו והמשמעויות החבויות בו

מהיכן הגיעו פיוטי העקידה, מה משותף לפיוטים באשכנז ובספרד, ומה שונה ומיוחד בפיוטים האשכנזיים, ואילו רמזים חבויים בין בתיו של הפיוט "אם אפס רובע הקן" לקריאה נוספת: נחמן לוין, '"אם אפס רובע הקן": פיוט ופענוח בסליחה על העקידה', ספר רפאל, סיני קכג–קכד (תש"ס), עמ' רפ–רפז שולמית אליצור, 'עקדת יצחק: בבכי או בשמחה? השפעת מסעי הצלב על הסיפור המקראי בפיוטים', עט הדעת א (תשנ"ז), עמ' 15–35 אליהו נתנאל, '"ינון ואליה אני שולח": עיון בשניים מפיוטי העקידה', בראש השנה יכתבון, מכללת הרצוג, אלון שבות תשס"ג, עמ' 243–268 מילות הפיוט: https://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%9D_%D7%90%D7%A4%D7%A1 ביצוע הפיוט בפרוייקט "סיור סליחות" https://youtu.be/GydK8XhtF_w?si=XXPlLuXkgF7HrQQN

מהם פיוטים? היכן הם נכתבו, ומה הייתה מטרתם? מהיכן הגיעו פיוטי הסליחות? מה משמעותם, ואילו מסרים הם מביעים, כלפי הקב"ה וכלפי המתפלל? בפרק הראשון של ההסכת, התיישבנו לדבר על פיוטים בכלל ועל פיוטי הסליחות בפרט, עם מיקוד בפיוט "אנשי אמונה אבדו". להרחבה על הנושאים שנידונו בהסכת: על היווצרות הפיוט - עזרא פליישר, שירת הקודש העברית בימי הביניים, ירושלים תשס"ח, בעיקר עמודים 7-13, 47-58. על הסליחות - שולמית אליצור, 'למקורם של פיוטי הסליחות', תרביץ פד (תשע"ו), עמ' 503-542. על 'אנשי אמנה אבדו' - אריאל זינדר, קומי רוני: קריאות בפיוטי סליחה ותחנונים מאת משוררי בבל וספרד המוסלמית בימי הביניים, ירושלים תשפ"ד, עמ' 65-75. לתגובות ושאלות: דוד, 0585693181