Advertise on podcast: כיכר החתולות

שיחה עם איש הספרות יובל פלוטקין, בעקבו ספרו החדש "למה לקרוא, או: איך לחיות פעמיים", על הספרות ככח מרפא וחלון לעולמם של אחרים בתקופה של ניתוק, על עזרה עצמית והיכולת יצור אמפתיה אנושית, על כתיבת הפצע וכתיבה כהתענגות, על המסורת הספרותית ועתיד הרומן ועל התקופה שבה הורים הזהירו את ילדיהם מקריאת יתר.

שיחה על כתיבה עם המו"לית, העורכת והסופרת מירי רוזובסקי, בעקבות ספרה החדש "כמו משאלה של אף אחד - מסות על כתיבה" - על מעשה הכתיבה ובחינה של הנפש הכותבת, על המיסטיקה שבכתיבה והרגע שבו הכל מתחבר, על הרוכן הפנימי שנפתח ודרכו יוצאים הרגשות והדמויות אל האור, על הכתיבה כמרחב של הבנה עצמית וקרבה, העולה על ההצלחה החומרית או מצב שוק הספר, על ההשפעה הרגשית של הדמויות על חיי היוצר, ובחשיבות הקריאה כחמצן חיוני לנשמה הכותבת.

המוזיקאי דוד לביא בשיחה על האלבום החדש והיפה "אמרי שירושלים ישנה" – שיתוף פעולה עם תמר פילוסוף עם שירים מולחנים שלפאול צלאן, דוד גרוסמן, עמיחי חסון לצד שירים אישיים. שיחה על תפילה חילונית בלב עיר עם אבנים מדברות, על מפגש בין ציונות-חילונית של החלוץ והשדה למסורת דתית-חסידית של ניגוני קרליבך, על הקשרהאישי הארוך בין המשפחות של שני היוצרים ואיך ההרכב הבריטי פורטיסהד עיצב את הסאונד של אחד השירים היפים באלבום.

שיחה עם פרופ' דבורה גילולה, חוקרת לימודים קלאסיים ומתרגמת ותיקה, לרגל פרסום תרגומה למסה הפילוסופית "על הכעס" מאת סנקה. גילולה סוקרת את תולדות האסכולה הסטואית מראשיתה ביוון ועד הגעתה לרומא, תוך התמקדות בדמותו של סנקה כיועץ לקיסר נרון. המפגש עוסק בתפיסה הסטואית הרואה בהיגיון ובתבונה כלים הכרחיים לריסון רגשות הרסניים והשגת שלווה פנימית. בנוסף, המתרגמת משתפת בתהליך עבודתה המקצועי ובקשר האישי שפיתחה עם הטקסטים הללו לאורך עשורים. דבריה מדגישים את הרלוונטיות הנצחית של הפילוסופיה הקלאסית לתיקון האדם והחברה גם בימינו.

שיחה עם חוקר החסידות מתן שלום על דמיון ותרגילי דמיון בספרו של ר' מנחם אקשטיין, "תנאי הנפש להשגת החסידות", המפתח תרגולי דמיון להרחבת הנפש וגילוי העצמי העליון, באמצעות מושגים כמו "הפייטן של עצמך" (יצירת סרטים פנימיים לבימוי הרגש), "מלחמת הדמיונות" (החלפת חרדות בדימויים חיוביים) והשתחררות מ"עריצות האני והרגע", ודיון על ההיסטוריה של הדמיון, ההפנוט והפסיכולוגיה.

שיחה עם נעם בן דוד - משורר, סופר, מעצב גרפי ומייסד שותף בהוצאת הספרים "נצח", לרגל צאת ספרו "אלכס". סביב הנושא הכללי "חברות", נעם מספר על תהליך הכתיבה של הספר, המבוסס על זיכרונות נעוריו ועל חברות משמעותית מתקופת מגוריו בארצות הברית. הדיון נוגע בנושאים של זיכרון ושכחה, הקושי לשחזר חוויות עבר והניסיון לחדור לשפות ולעולמות זרים דרך היצירה. בנוסף, הוא מתאר את הדינמיקה המקצועית והחברית עם שותפו להוצאה, ניסן, ואת החזון האמנותי של "נצח" כבית לספרות ניסיונית.

מהו "המפנה המרחבי" בחקר הספרות, מה נותן לנו הדימוי של מפה כדי להבין את המתרחש במרחב הספרותי ומה ההבדל בינו לתפיסה ההיסטורית-לאומית הקלאסית, על המעבר ממרכז ספרותי קנוני וסמכותי למציאות מבוזרת ופלורליסטית, על צמיחת הספרות הספוקלטיבית והכתיבה הממוארית ותפקידו של הדמיון בימינו ועל תפקידה של הספרות בתקופה של משבר פוליטי וחברתי. שיחה עם שי פורסטבנרג, מחברי מערכת כתב העת "המוסך" ומחבר המאמר "קריאת מפה" שהתפרסם בכתב העת "הביזיון". לקריאת המאמר: https://habizayon.com/articles/%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%a4%d7%94

פרק מיוחד לזכרו של חבר, מתרגם וחולם פראי, שנה אחרי מותו. בשיחה, ניסיון לחזור אל את דמותו של עמרי שפירא, כחבר שהצליח לראות יופי ופיוט בתוך הכאב והאבסורד של החיים. זהו פרק על הגעגוע ל"שפיות המטורללת" של חבר, על כתיבה שבחסד, ועל הניסיון לנשום את חסרונו בעולם שבו "האופק נמשך ונמשך".

שיחה על מרחב בתווך שבין אדריכלות, היסטוריה ופילוסופיה. אודי כסיף מבקר את הרציונליות והתכליתיות של התרבות ההלניסטית, ששולטת בכיפה עד ימינו. כחלופות, הוא מציע להתבונן בתרבות הסינית ואף בשפה העברית כחלופות רוחניות המאפשרות חיבור עמוק יותר לחיים. בתוך כך, הוא מתאר את המושג "מקדש להווה" ואת תפקיד האדריכל כמי שמעניק ממשות פיזית לאפשרויות מופשטות. השיחה נוגעת גם בחוויותו האישית של טראומה ופציעה במהלך מלחמת לבנון הראשונה, כרגעים מכוננים שחושפים את האדם לשבריריות הקיום ולאמונה. תוך חיפוש אחר אופטימיות ושימור האנושיות בעולם משתנה כסיף מתבונן בשינויים הטקטוניים של פריצת הבינה המלאכותית ומה אנו צריכים לשמר בדרך.

יגאל שוורץ מגדיר את עצמו "אדם מאמין של הספרות העברית", עולמו האמוני הוא הספרות, וזוהי השליחות שלו מזה עשרות שנים, בהן ערך את גדולי הסופרים בישראל. בשיחה לרגל ספרו החדש "שולחן עורך", בו הוא מספר על יחסיו עם סופרים כמו עמוס עוז, יואל הופמן, רות אלמוג, רונית מטלון, אהרון אפלפלד ונוספים - שוורץ מספר על היחסים הקרובים עם הסופרים, המגמות שניסה להניע ומנתח את החברה והספרות בישראל כיום. שוורץ מתאר את השינוי הכלכלי והחברתי שחל בשוק הספרים כיום, מתאר את דעיכת ההגמוניה החילונית-ציונית אל מול עליית קולות דתיים ומזרחיים, חשיבותו של העורך כמעצב תרבות והמתח שבין מחקר אקדמי לעשייה ספרותית.

שיחה עם שמעון אדף על הדאדא והסוריאליזם והתקבלות למרכז, עד כדי השפעה על תנועות נוער, אמילי דיקנסון עם הרצון להיות אף אחד, ריי ברודברי מאשפז חייזרים, על המרכז כמקום מקודש ועל היכולת האלהית לבנות את המרכז המקודש על גבי הפסולת והאשפה, על פי חביבה פדיה.

שיחה רחבת מעוף עם שמעון אדף על המתח שבין פריפריה למרכז ועל האופן שבו מושגים אלו מעצבים את התרבות והזהות הישראלית. על תל אביב כמרחב מדומיין, על המפץ הגדול של שדרות, על ייצוג ערים מודחקות ופיתוח שפה ייחודית, על התפרקות המרכז התרבותי וסערת הפרסים הספרותיים ועל החירות ליצור בשוליים.

הפילוסוף יואב אשכנזי מגיע לשוחח על ספרו "מהעולם המכושף אל הזמן המכני" ובוחן את תולדות דימוי האדם והתפתחות התודעה לאורך ההיסטוריה האנושית. הוא מבקש לפרק את התפיסות הפילוסופיות המודרניות המציגות את היחיד כיישות מנותקת ומכנית, ומציע במקומן התבוננות באדם כתהליך התפתחותי השזור בקהילה ובטקס. הוא סוקר את המעבר מעולם מכושף ואנימיסטי של שבטי ציידים-לקטים אל המבניםההיררכיים של האימפריות, ומשם למהפכת עידן הציר והנצרות שעיצבו אתהאינדיבידואליזם. לטענתו, המודרנה כלאה את האדם בתוך מערך דימויים אינסטרומנטלי שמרוקן את החיים ממשמעות ומייצר משבר פוליטי וחברתי עמוק. אשכנזי קורא לשינוי פרספקטיבה שישיב את הקשב לקצבים אורגניים ולזיקה אנושית חיה מעבר למנגנונים בירוקרטיים מנוכרים.

מפגש אכזר בין רכבה של העורכת והסופרת, מוריה דיין קודיש, לקטנוע של שליח וולט ורוכבו הוליד תקופה קשה ומאתגרת וגם ספר. מוריה מתארת כיצד האירוע הטראומטי ניפץ את האוטומטיות של הנהיגה והפך חוויה יומיומית למפגש כואב וישיר עם המציאות והחוק. היא בוחנת את הדיסוננס שבין השפה המשפטית הלקונית לבין הצורך הרגשי שלה ביצירת נרטיב אישי שמעניק משמעות לכאוס. היא משתפת בתחושות של אשמה ואחריות, ומסבירה כיצד פעולת הכתיבה והעריכה שימשה עבורה ככלי לריפוי ולעיבוד הטראומה. דיברנו על האינטימיות שבחוויית הנהיגה וקפיצת האמונה שהיא מזמנת, וגם על ז'אן בודריאר ואנרגיה עתידית של תאונות ואסונות.

מחבר הספר "כיכר החתולות" מגיע לפודקאסט שנושא את אותו השם. שיחה בין שני כיכריסטים בדימוס,  כשמרכזה ד"ר מריק שטרן, גיאוגרף עירוני, מנתח את המרחב הירושלמי תוך בחינת המאבקים על זהותה הדתית והתרבותית של העיר – המעבר של ירושלים מזהות חילונית למציאות פוסט-חילונית, תכנון וג'נטריפיקציה בשכונות התפר, מחשבהעל מוסדות התרבות בשימור החיים החילוניים בעיר ושאלה אחת גדולה - איך תראה העיר בעוד כמה עשורים?