Advertise on podcast: מה לי ולזה? - עם רן פקלר

לרן נמאס לשמוע שכל אחד מצביע אסטרטגית, ואת המיתוסים הבלתי נגמרים על שיטת הבחירות.

סכנה גדולה ולא מדוברת מרחפת מעל הראש שלנו בבחירות האלו:בינואר 2023- עם הצגת ״הרפורמה״ נחשפנו לאמת כואבת: החופש וזכויות האזרח שלנו לא מובנים מאליהם, הם בסכנה אמיתית.אותה הסכנה בדיוק עומדת על הפרק ביום שאחרי הבחירות, ואת זה חייבים להכיר ולמנוע.רן פקלר מסביר ממש מהבסיס: מה מגן על חופש האזרח במדינה דמוקרטית, ואיך ממשלת נתניהו ניסתה לבטל את ההגנות האלו- מה שעתיד לקרות שוב.

מה המחיר שאנחנו משלמים על המלחמה — ומה השגנו בתמורה? יניב קובוביץ, הכתב הצבאי של ״הארץ״, עם תמונת מצב מכל הגזרות: שחיקת החיילים, מצב הצבא והפער בין ההצהרות למציאות בשטח. וגם: למה כל כך קשה לסקר את צה״ל בביקורתיות?

האם במשטר דמוקרטי הממשלה מעל החוק או שהיא כפופה לחוק?מה זה בכלל שלטון החוק? מאיפה הרעיון הזה נולד? ולמה הוא מגן על זכויות האזרח שלנו.רן פקלר וד״ר גיא לוריא, עמית מחקר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מסבירים מה זה שלטון החוק ואיך מוודאים שכולם כפופים אליו, ולמה פגיעה בפיקוח עלולה להיות הרסנית לדמוקרטיה?

״אין הבדל בין חמאס לרשות״. סיסמה יפה. אסטרטגיה מזעזעת. הבטיחו למוטט את חמאס, פסלו את החלופה לשלטון שלו — ונשארנו עם חמאס ששולט בעזה. מיכאל מילשטיין חוזר להיסטוריה של חמאס והרשות הפלסטינית: איך צמחו כל אחד מהגופים, למה הפכו לאויבים ומה מפריד ביניהם ביחס לישראל. שיחה שמפרקת את ״כולם אותו דבר״ ומראה מה עולה לנו ההתעקשות לא להבין את המפה הפלסטינית.

למה התקשורת הפסיקה להסביר לנו מה קורה, ובמקום זאת, עסוקה ב״איזון קדוש״ ובלא להרגיז אף אחד במקרה הטוב, ובתעמולה במקרה הרע? ומה עשו הרשתות החברתיות לדמוקרטיות בעולם? רן פקלר ורן הר נבו, מייסד ״יאללה תקווה״, בשיחה שמסבירה בפשטות את הכל: מה דוחף את התקשורת להתקפל, את אלגוריתמי הרשתות החברתיות להזין את הפופוליזם והשקר — ואיך אפשר להציל את המצב?

עם משה רדמן אבוטבול רן פקלר ומשה רדמן חוזרים לרגע שבו משה גילה שהמדינה ממש לא מתנהלת כמו שחשב — ושגם על הדברים הכי בסיסיים צריך להיאבק. משם הם משרטטים בצורה פשוטה וישירה מול אילו בעיות עומק הציבור הליברלי עומד, ואיך פותרים אותן, בנחישות ובתקווה.

מי לא שמע על ההפיכה המשטרית? אבל אחרי כל הרעש, הכותרות, החוקים והמושגים, הכול כבר נראה כמו ערבובייה אחת גדולה — ולא ברור מה באמת חשוב. זה הרבה פחות מסובך ממה שנדמה. עו״ד ורד זייטמן, ורן פקלר עושים סדר במה שרצתה הממשלה לעשות, בחששות שעוררו המהלכים ובמחלוקת שסביבה הכול נסוב. פרק שבסופו התמונה תהיה ברורה הרבה יותר, ותישאר שאלה אחת שבאמצעותה תוכלו לבחון כל מהלך: מי מקבל עוד כוח, ומי יכול לעצור אותו?

במשך שנים ישראל הלכה והתרחקה מהמציאות ברצועת עזה, בזמן שחמאס בנה יכולות ותוכניות שהובילו למתקפת 7 באוקטובר. בספרו "06:29", הפרשן הצבאי *עמוס הראל* מנסה להרכיב תמונה רחבה של הכשלים, ההנחות וההחלטות שהצטברו בדרך לאותו בוקר. בפרק החדש של "מה לי ולזה?", רן פקלר ועמוס הראל נעים על ציר הזמן משחרור יחיא סינוואר ועד 7 באוקטובר, ובוחנים איך נבנתה הקונספציה, למה סימני האזהרה לא שינו את התמונה, ואיך מערכת שלמה התקשתה לדמיין את התרחיש שהתממש לבסוף. פרק על הדרך הארוכה ל־06:29, ועל מה שצריך להבין כדי לא להסתפק במילה "מחדל".

"משיחיים", מילה שאנחנו שומעים בלי סוף, ולעיתים נשמעת כמו כינוי קיצוני או סיפור רחוק שלא באמת נוגע לחיים שלנו. אבל מה אם מאחוריה עומד חזון סדור לביאת המשיח, שמחזיק בתפיסת עולם שלמה, ומשפיע גם על אנשים שמקבלים החלטות עבור כולנו? בפרק החדש של "מה לי ולזה?", רן פקלר ועו"ד יאיר נהוראי מפרקים את המושג מהיסוד: מהו החזון המשיחי, איך הוא מתורגם לפוליטיקה ולמדיניות, ואיזה תפקיד מייעדים לנו, הציבור הישראלי, בתוך התוכנית הזאת. פרק שאחריו המילה ״משיחיים״ כבר לא תישמע כמו סיסמה, אלא כמו תפיסת עולם שכדאי מאוד להבין.

כבר יותר מ-1,000 ימים שאנחנו שומעים על "ניצחון מוחלט", "הרתעה", "היום שאחרי" ו"רגל מדינית". אבל אם הצבא רושם הישגים משמעותיים, למה עדיין קשה להבין אם אנחנו באמת מנצחים? בפרק החדש של "מה לי ולזה?", רן פקלר וערן עציון, מבכירי המל"ל ומשרד החוץ לשעבר, חוזרים לשאלות הבסיס: מהו בכלל ניצחון במלחמה, איך מגדירים מטרות ואסטרטגיה, ואיך יודעים אם הפעולות בשטח באמת מקרבות אותנו אליהן. פרק שאחריו "ניצחנו" כבר לא תהיה מילה שתוכלו לקבל בלי לשאול: במה בדיוק?

כולם בטוחים שהם יודעים מהי דמוקרטיה. אז איך יכול להיות שכולם משתמשים באותה מילה, ורבים על כמעט כל מה שהיא אומרת? בפרק הראשון רן פקלר ופרופ' יניב רוזנאי חוזרים לשאלה שכבר לא שואלים: למה בכלל צריך דמוקרטיה, איזו בעיה היא אמורה לפתור ואיך בונים אותה מאפס? פרק שאחריו ״הרוב קובע”, ״זכויות האזרח” ושאר הסיסמאות כבר לא יישמעו אותו דבר.