Advertise on podcast: Streetwise Hebrew

Here in Israel, we are preparing for our upcoming local elections on Feb. 27th. So this week we are rerunning an episode about the Hebrew word בחירות – elections.   A בחירה is a ‘choice.’ Guy teaches us how to choose, elect, and select in Hebrew, just in time for our local elections on Feb 27th.   New Words and Expressions: Bacharti becha – בָּחַרְתִי בְּךָ Ki banu bacharta ve’otanu kidashta mikol ha’amim – כִּי בָּנוּ בָֹחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִידַּשְׁתָ מִכֹּל הַעַמִּים Ve-otanu > veoysano – וְאוֹתָנוּ Ha-am ha-nivchar – הַעַם הַנִּבְחָר Bachar, nivchar – בָּחַר, נִבְחַר Ha-sikuy shel peres le-hibacher gavar – הַסִּיכּוּי שֶׁל פֶּרֶס לְהִיבָּחֵר גָּבַר At lo nivchart ki at isha? – אָת לֹא נִבְחַרְתְ כִּי אָת אִישָׁה? Nivchar – נִבְחַר Nivchart –  נִבְחַרְתְ Nivcheret – נִבְחֶרֶת Ha-nivcheret ha-israelit – הַנִּבְחֶרֶת הַיִּשְרְאֵלִית Nivcheret kaduregel – נִבְחֶרֶת כַּדּוּרֶגֶל Mutsar chalav – מוּצַר חָלָב Nivcheret shel rechivim tzoonatiyim – נִבְחֶרֶת שֶׁל רְכִיבִים תְּזוּנָתִיִים Ha-bchirot shelach tamid nigmarot ba’enayim sheli – הַבְּחִירוֹת שֶׁלָךְ תָּמִיד נִגְמָרוֹת בָּעֵינַיִים שֶֹלִי   Playlist and Clips: Ayala Ingedashet – Bacharti becha (Lyrics) Kiddush (Ashkenazi version) (Text) Rabbi Shlomo Carlebach – Kiddush Who is the chosen people / Avi Becker – London & Kirschenbaum, TV10 Collette Avital – interview, Knesset TV Channel 1956 football game, USSR vs. Israel, The Nathan Axelrod Newsreel Collection Israeli Dairy Council commercial Noi Roithenberg – Ha-bchirot Shelach (lyrics)

So you’ve learned some Hebrew verbs and nouns, but now you’re not sure how to properly address your 80 year old neighbor. Ma’am? גברתי? Mrs. Cohen? גברת כהן? Or is it fine to just use her first name? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Adoni ha-shofet / Kvodo – Your honor (m.) – אדוני השופט / כבודו Gvirti ha-shofetet / kvoda – Your honor (f.) – גברתי השופטת / כבודה Adoni – Sir – אדוני Gvirti – Ma’am – גברתי Mar Cohen – Mr. Cohen – מר כהן Gveret Cohen – Ms. Cohen – גברת כהן “Shalom, ani medaber/medaberet im Guy?” – Hi, am I speaking to Guy? – שלום, אני מדבר/ת עם גיא “Adoni, ten li lehasbir” – Sir, let me explain – אדוני, תן לי להסביר “Gvirti, tni li lehasbir” – Ma'am, let me explain – גברתי, תני לי להסביר “Tikra li Danny”, “tikra li Avi”, “tikrei li Dalia” – Call me Danny/Avi/Dalia – תקרא לי דני, תקרא לי אבי, תקראי לי דליה Ratsiti lishol im taskimi lehitraayen lapodcast sheli – I wanted to ask if you’d agree to be interviewed on my podcast – רציתי לשאול אם תסכימי להתראיין לפודקסט שלי At pnuya ba-shavua ha-ba? Yesh lach zman ba-shavua ha-ba?- Are you available next week? – את פנויה בשבוע הבא? יש לך זמן בשבוע הבא? Slicha – Excuse me – סליחה   Playlist and Clips: Arik Einstein – Adoni Ha-shofet (lyrics) Yehudit Ravitz – Balada Al Adon Kimat VeGveret Kvar (lyrics)   Ep. no. 10 about politeness in Hebrew Ep. no. 20 about Service in Israel Ep. no. 28 about slicha, excuse me Ep. no. 157 about Israeli brevity

The Hebrew word לתרגם, to translate, is a handy verb, especially if you live in Israel and go to the cinema. Why? Because you want to make sure the Israeli film you’re about to watch has been translated and has English subtitles. How do you ask whether something has been translated to your language? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Letargem – To translate – לתרגם Mutarjem (Arabic) – Translator – מותרג’ם Metargem – Translator – מתרגם Metargemet/metargem lisfat ha-simanim – Sign language translator – מתרגם/מתרגמת לשפת הסימנים Kshe-ata tsofe ve-metargem, ata lif’amim gam mitragesh me-ha-stsenot? – When you watch and translate, do you sometimes also get moved by the scenes? – כשאתה צופה ומתרגם אתה לפעמים גם מתרגש מהסצינות Hu metargem mi-turkit le-ivrit – He translates from Turkish to Hebrew – הוא מתרגם מטורקית לעברית Letargem sefer, letargem seret – To translate a book, a film – לתרגם ספר, לתרגם סרט Ata yachol letargem li rega ma hi omeret? – Could you translate for me what she’s saying? – אתה יכול לתרגם לי רגע מה היא אומרת Tirgoom – Translating – תרגום Targumim muzarim shel shemot shel sratim me-anglit le-ivrit – Weird translations of movie titles from English to Hebrew – תַרגומים מוזרים של שמות של סרטים מאנגלית לעברית Tirgoom me-anglit le-ivrit ze lo davar kal – Translating from English to Hebrew is not an easy thing – תִרגום מאנגלית לעברית זה לא דבר קל Tirgoom otomati, automatic translation – תִרגום אוטומטי Targoom – Translation – תַרגום Ha-targoom ha-hadash shel ha-sefer me’ule – The new translation of this book is amazing. – התרגום החדש של הספר מעולה Ha-sefer turgam le-20 safot – The book was translated to 20 languages. – הספר תורגם ל-20 שפות Ha-seret meturgam le-anglit – The film is translated to English – הסרט מתורגם לאנגלית Yesh targoom le-anglit? – Is there an English translation? – יש תרגום לאנגלית Yesh ktuviyot be-anglit – Are there English subtitles? – יש כתוביות באנגלית Ken, yesh ktuviyot, lo, ein ktuviyot, ein targoom – Yes, there are subtitles / No, there are no subtitles / There’s no translation Meturgeman – Interpreter – מתורגמן Dibuv – Dubbing – דיבוב Ledabev sratim – To dub movies – לדבב סרטים   Playlist and Clips: Metargem – translator – from TK to HEB Translating movie titles from EN to HEB Ilan & Ilanit – Ba-shana Ha-ba’ah (German)   Ep. no. 27 about foreign words and four letter roots Ep. no. 50 – interview with an interpreter

Israelis are playing it tough most of the time. ​How do you ask an Israeli to do something for you?​ Here are some ideas on how to make your message come across, without sounding too bossy, which might wreak havoc in the Middle East. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Efshar – Possible – אפשר Efshar lekabel mapit? – Could I have a napkin? – אפשר לקבל מפית Efshar mapit? – Could I have a napkin? – אפשר מפית Efshar espresso aroch – Could I have a long espresso? – אפשר אספרסו ארוך Ata yakhol latet li mapit vaksha? – Could you give me a napkin please? – אתה יכול לתת לי מפית בבקשה Ata yakhol ledaber ita? – Could you talk to her? – אתה יכול לדבר איתה Ata yachol ledaber ita? – Could you talk to her? – אתה יכול לדבר איתה Tuchal / tuchli / tuchlu lehagi’a machar ba’erev? – Could you make it tomorrow in the evening? – תוכל/תוכלי/תוכלו להגיע מחר בערב Tuchli lavo be-eser? – Will you be able to come at ten? – תוכלי לבוא בעשר Yesh matsav she titen li t’oto sh’kha? – Is there a way you’d give me your car? – יש מצב שתיתן לי ת’אוטו ש’ך Ata ba la-mesiba machar? Yesh matsav – Will you come to my party tomorrow? Perhaps. – אתה בא למסיבה מחר? יש מצב Yesh matsav she-tazmin eize pizza? – Can you order a pizza or something? – יש מצב שתזמין איזה פיצה Ba lecha laasot et ze achshav? – Do you feel like doing this now? – בא לך לעשות את זה עכשיו Ba lach lekalef et ha-avokado? – Do you feel like peeling the avocados? – בא לך לקלף את האבוקדו ​ Playlist and Clips: Arik Einstein – Hen efshar (lyrics) Arik Einstein – Don Quixote (lyrics) Ha-saruf – Kol Ha-yom Sababa (lyrics)   Ep. no. 10 about politeness in Hebrew Ep. no. 23 about the imperative Ep. no. 123 about kavanu

The Israeli song לצאת מדיכאון is perhaps the song that best describes how an entire nation is feeling at this moment. It’s an appropriate time to talk about דיכאון, depression, and its root. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Atem yod’im ma ha-derech hachi tova latset mi-dika’on?” – Do you know what is the best way to get out of depression? – אתם יודעים מה הדרך הכי טובה לצאת מדיכאון Dika’on – Depression – דיכאון Dik’onot – Depressions – דכאונות Latset mi-dika’on – To get out of depression – לצאת מדיכאון Lehikanes le-dika’on – To fall into depression – להיכנס לדיכאון Lo nichnasti le-dikaon mi-ze – I took it easily – לא נכנסתי לדיכאון מזה Ze shir optimi, ze lo shir medaké – This is an optimistic song, not a depressing one – זה שיר אופטימי,זה לא שיר מדכא Ha-matsav medaké – The situation is depressing – המצב מדכא Ledaké – To depress, oppress – לדכא Medaké – Depressing – מדכא Ledaké mered – To crush a rebellion – לדכא מרד Ledaké regesh/regashot – To suppress an emotion/emotions – לדכא רגש/רגשות Meduka – Depressed – מדוכא Dik’oni – Depressive – דכאוני Hu benadam ma-ze dik’oni – He’s such a depressive person – הוא בנאדם מה-זה דכאוני Al tikansu li ledikaon, ken? – Don’t get depressed – אל תיכנסו לי לדיכאון   Playlist and Clips: Yagel Oshri – Latset Mi-dika’on (lyrics) Channel 13 – about the song Latset Mi-dika’on   Ep. no. 72 about the situation, matsav  Ep. no. 135 about to go out, latset Ep. no. 166 about in and out  Ep. no. 247 about regashot, feelings

The Hebrew word לשחרר means to release, to free. It is used often when speaking about the hostage crisis in Gaza. How else do we use לשחרר, and how do we say it in the passive? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Leshachrer – To release, to free, to liberate – לשחרר Israelim kor’im la-memshala laasot hakol kedei leshachrer et ha-hatufim me-hamas. – Israelis call on the government to do whatever it can to release the hostages from Hamas. – ישראלים קוראים לממשלה לעשות הכל כדי לשחרר את החטופים מהחמאס Meshachrerim tsvi la-teva – They release a deer back into the wild – משחררים צבי לטבע Hem meshachrerim tsabei yam la-teva – They release sea turtles back to nature – הם משחררים צבי ים לטבע “Lo meshachrer otanu” – It doesn’t liberate us – לא משחרר אותנו Ts’chok meshachrer – Liberating laughter – צחוק משחרר Shachrer oti – Let me go, cut me loose – שחרר אותי Yalla, shachrer oti – Come on, let me go – יאללה, שחרר אותי Milhemet ha-shichroor – The 1948 war – מלחמת השחרור Hufshat shichroor – End of army service holiday – חופשת שחרור  Shichroor ba’alei hayim la-teva – Releasing animals back to nature – שחרור בעליי חיים לטבע Shichroor tsabei yam – Releasing sea turtles – שחרור צבי ים Hu shuchrar – He was released – הוא שוחרר Ha-hatuf shuchrar, ha-hatufa shuchrera, ha-hatufim shuchreru – The hostage was released – החטוף שוחרר, החטופה שוחררה, החטופים שוחררו  Esrim u-shnayim ha-meshuchrarim – The 22 released (hostages) – עשרים ושניים המשוחררים Hayal meshuchrar – Veteran – חייל משוחרר Ha-keren ve-ha-yehida le-hachvanat hayalim meshuchrarim be-misrad ha-bitachon – The fund and the unit for career counseling for veterans in the ministry of defense – הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון   Playlist and Clips: Meshachrerim tsvi la-teva Sagiv Cohen – Lo Meshachrer (lyrics) Noa Kirel & Doli & Penn – Shachrer Oti (lyrics) KAN TV – Hostages released Hayalim meshuchrarim – Veterans   Ep. #283 about falafel Ep. #322 about ts’chok The Israel Nature and Parks Authority Youtube channel

“When will the hostages be released?”, מתי הם ישתחררו, is what everyone in Israel is asking themselves. This week we saw the release of some of the hostages taken on October 7th. Guy explains how we talk about it in Hebrew. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Et hishtachrarti” – When I got released – עת השתחררתי Hu hishtachrer – He got released, he was liberated – הוא השתחרר Hem hishtachreru – They were released – הם השתחררו Hem mishtachrerim, hen mishtachrerot – They are being released – הם משתחררים, הן משתחררות Ha-im hem yishtachreroo ha-yom? – Will they be released today? – האם הם ישתחררו היום Matai ata mishtachrer/at mishtachreret/atem mishtachrerim- When will you be done with your military service? – מתי אתה משתחרר/את משתחררת/אתם משתחררים Ani rak rotse lehishtachrer – I just wants to go home – אני רק רוצה להשתחרר Lehishtachrer me-ha-tsava- To get out of the army service – להשתחרר מהצבא “Kol ha-anashim amru li, ‘ma be’emet, al ma hishtachrart?’ – Everybody told me, why were you released? – כל האנשים אמרו לי ‘מה באמת, על מה השתחררת’ Amarti she-haita li harada me-ha-neshek – I said I had anxiety from the gun – אמרתי שהייתה לי חרדה מהנשק Ve-az hem kaze: be’emet o she-stam asit kedei lehishtachrer? – And they went, ‘was it real or did you say it in order to get out of the army?’ – ואז הם כזה באמת או שסתם עשית כדי להשתחרר “Tishtachrer, ha-avar lo meshane yoter” – Free yourself, the past doesn’t matter anymore – תשתחרר, העבר לא משנה יותר Hishtachreroot me-chanika – To free oneself from a strangle hold – השתחררות מֵחניקה Hishtachreroot me-ego – Letting go of your ego – השתחררות מהאגו   Playlist and Clips: Meir Ariel – Terminal (lyrics) Itamar Har-Even – Noder Lehishtachrer mi-tsahal Rinat Gabai – Tishtachrer Amichai Yosef Ben Avraham – Ani Mishtachreret (lyrics)   Ep. no 342

Especially these days, it’s important to keep on smiling and to try and stay optimistic. Guy explains how to smile in Hebrew. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hiuyooch male shinayim – A smile full of teeth – חיוך מלא שיניים Hiyoochim mezuyafim – Fake smiles – חיוכים מזוייפים Raper/it – Rapper – ראפר/ית “Toda, he’eleta hiyooch al panai” – You brought a smile to my face – העלית חיוך על פניי Lehaalot hiyooch al pnei mishehu – To bring a smile to someone’s face – להעלות חיוך על פני מישהו “Mefazeret hiyoochim” – She spreads smiles – מפזרת חיוכים Dofek hiyoochim – Flash smiles – דופק חיוכים “Hu amar et ze be-hiyooch” – He said it smilingly – הוא אמר את זה בחיוך Lehayech – To smile – לחייך Hiyachti el mishehu/mishehi – I smiled at someone – חייכתי אל מישהו/מישהי Hayech/techayech, haychi/techaychi, haychu/techaychu – Smile (imp.) – חייך/תחייך, חייכי/תחייכי, חייכו/תחייכו “Hu yatsa mechuyach me-ha-pgisha” – He came out smiling from the meeting – הוא יצא מחוייך מהפגישה Haychan – Someone who smiles a lot – חייכן Yeled haychan / yalda haychanit – A smiley child – ילד חייכן, ילדה חייכנית   Playlist and Clips: Eden Hasson – Eich At Ohevet Adi Agai & Maor Ashkenazi – Hiyuchim Mezuyafim  Nasrin Kadri – Afa Alav Yitzhak Klepter – Yoshev Al Ha-gader (lyrics)   Ep. no. 53 about how to say smiley Ep. no. 172 about dofek, knocks Ep. no. 183 about pipi Ep. no. 285 about hilarious Ep. no. 322 about laughter  Ep. no. 323 about to laugh   How to link your Spotify and Patreon accounts

In time of war, we need to cheer one another up. How do we cheer on and provide words of encouragement to those around us in Hebrew? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Idood – Encouragement – עידוד Shir idood – An encouragement song – שיר עידוד Milot idood – Words of encouragement – מילות עידוד Ha-keren le-idood yozmot hinoochiyot – The fund for promotion of educational initiatives – הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות Ha-keren le-idood + noun – The fund for promotion of X – הקרן לעידוד + ש.ע Anachnu rotsim le’oded et ha-morim ve-hatalmidim – We want to encourage the teachers and students – אנחנו רוצים לעודד את המורים והתלמידים Lachshov mi-huts la-tavniyot – To think outside the box – לחשוב מחוץ לתבניות Le’oded (like lesovev, lefotsets, le’otet) – To encourage – לעודד, כמו לסובב, לפוצץ, לאותת Me’odedot – Cheerleaders – מעודדות Me’oodad – Cheered up, encouraged – מעוּדָד Ha-chayalim me’oodadim – The soldiers are in good spirits – החיילים מעוּדדים Ani me’oded haver atsoov – I am cheering up a sad friend of mine – אני מעודֵד חבר עצוב Yatsati me’oodad me-ha-rofe – I left the doctor feeling hopeful – יצאתי מעודָד מהרופא Yatsati me’oodedet me-hasicha im orech ha-din – I came out of my meeting with the lawyer feeling encouraged – יצאתי מעוּדדת מהשיחה עם עורך הדין Tit’oded, tit’odedi, tit’odedoo – Cheer up – תתעודד, תתעודדי, תתעודדו “Dai, lo nora, tit’oded” – Come on, it’s not the end of the world, cheer up – די, לא נורא, תתעודד Tit’oded, ha-helek ha-kashe kvar me-achoreicha – Cheer up, the tough part is behind you – תתעודד, החלק הקשה כבר מאחוריך Hit’odadeti ktsat im shokolad belgi – I cheered myself up a bit with a Belgian chocolate – התעודדתי קצת עם שוקולד בלגי   Playlist and Clips: Ha-bima – Shir Idood Ha-keren Le-idood yozmot hinoochiyot Omri 69 Segal & Roy Machluf – Tit’oded (lyrics)   Ep. no. 108 about bassa Ep. no. 310 about hizook

Israel is at war. There are a few words that we hear on the news all the time — words you should absolutely know. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Retsu’at aza – The Gaza Strip – רצועת עזה Retsua la-kelev – Leash for a dog – רצועה לכלב Otef aza (Ha-otef) – The area bordering with the Gaza Strip – עוטף עזה, העוטף Yeshuvey otef aza – Villages near the Gaza Strip, inside Israel – ישובי עוטף עזה Matach kaved shel raketot – Heavy barrage of rockets – מטח כבד של רקטות Az’aka, az’akot – Sirens – אזעקה, אזעקות Mamad (merchav mugan dirati) – Protected space within the apartment – מרחב מוגן דירתי Miklat, miklatim – Bomb shelters – מקלט Pikud ha-oref – Home Front Command – פיקוד העורף Harugim – The killed – הרוגים Ptsoo’im – The injured – פצועים Hatufim – Kidnapped – חטופים Bnei aruba – Hostages – בני ערובה Mehablim – Terrorists – מחבלים Ne’edar, ne’edarim – Missing – נעדר, נעדרים Hamal – Tactical Operations Center, War room – חדר מלחמה, חמ”ל Tarchish – Scenario – תרחיש Ha-tarchish ha-garua be-yoter – The worst possible scenario – התרחיש הגרוע ביותר   Playlist and Clips: Otef aza Matach shel raketot Mamad Hatufim Rachel from Ofakim Hamal ne’edarim Daniela Spector – Ha-kochav Ha-ze Met (lyrics)   Ep. #277 about ptsatsa, bomb Can We Talk? the podcast of the Jewish Women’s Archive

What can you write to your family and friends in Israel during these difficult days of war? What’s appropriate at this moment? Guy has some ideas. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Letaksher im haverim ve-krovim – Communicate with family and friends – לתקשר עם חברים וקרובים Ve-eich lehabi’ah de’agah ve-tmicha – And how to express concern and support – ואיך להביע דאגה ותמיכה  Shamati ma kara – I heard what had happened – שמעתי מה קרה Shamati ma kore ba-aretz achshav – I heard what is happening right now in Israel – שמעתי מה קורה בארץ עכשיו Atsoov – Sad – עצוב Kol kach atsoov – It’s so sad – כל כך עצוב Ze nora – It’s horrible – זה נורא Ze bilti nitpas – It’s inconceivable, unimaginable – זה בלתי נתפס Ze lo ye’amen – It’s unbelievable – זה לא ייאמן Ze matsav machrid – It’s a terrifying situation – זה מצב מחריד Ein li milim – I have no words – אין לי מילים Nigmeru li ha-milim – I ran out of words – נגמרו לי המילים Ani do’eg nora – I am terribly worried – אני דואג נורא Anachnu do’agim lecha/lach/lachem – We’re worried about you – אנחנו דואגים לך/לכם Kulam beseder? – Is everybody alright? – כולם בסדר Tmicha – Support – תמיכה Ani itach, ani itcha, ani itchem – I am with you – אני איתך, אני אתכם Anachnu itchem – We are with you – אנחנו אתכם Anachnu hoshvim aleichem kol ha-zman – We are thinking about you all the time – אנחנו חושבים עליכם כל הזמן Be-ma efshar laazor – How can I help? – במה אפשר לעזור Im atem tsrichim mashehu, anachnu po – If you need anything, we’re here – אם אתם צריכים משהו, אנחנו פה  Tikva – Hope – תקווה Lekavot – To hope – לקוות Ani mekave, ani mekava she-yihye shaket – I hope things will calm down – אני מקווה שיהיה שָקט She-yihye sofash ragu’a – May this weekend be calm – שיהיה סופ”ש רגוע   Playlist and Clips: Yehudit Ravits & Yoni Rechter – Dma’ot shel Mal’achim (lyrics) Matti Caspi – Makom Li-de’agah (lyrics)   Ep. no. 96 about ‘she-yihye’ Ep. no. 171 about tafas-nitpas Ep. no. 182 about siyoot, nightmare Ep. no. 361 about nora, awful

Israel is at war. Guy explains the word מלחמה and others from the same root, לחמ, that we hear on Israeli news coverage. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Milchama – War – מלחמה Milchama ve-shalom – War and Peace – מלחמה ושלום Milchemet ha-olam ha-rishona, ha-shniya – The First/Second World War – מלחמת העולם הראשונה, השנייה WW2 – מלחה”ע ה-2  Mivtsa – Operation – מבצע Lochama elektronit – Electronic warfare (lamed alef) – לוחמה אלקטרונית Lochama ba-terror – Counter-terrorism – לוחמה בטרור, לוט”ר Lochamat cyber – Cyber warfare – לוחמת סייבר Milchemet Todaa – Psychological warfare – מלחמת תודעה Milchemet yom ha-kipurim – The Yom Kippur War – מלחמת יום הכיפורים Lochem – Fighter/combatant – לוחם Lochem, lochemet, lochamim, lochamot Lochamei esh (Kaba’im) – Firefighters – לוחמי אש Lochemet esh – Female firefighter – לוחמת אש “Lihyot lochem esh ze avoda mesukenet” – Being a firefighter is a dangerous job – להיות לוחם אש זה עבודה מסוכנת “Ze matschik she-at omeret lochem esh ve-lo lochemet esh” – It’s funny you say firefighter in masculine, lochem esh, and not lochemet esh in feminine – זה מצחיק שאת אומרת לוחם אש ולא לוחמת אש “Ze ba-ragil. Ani lochemet le-kol davar” – It’s normal, I am a woman fighter in all senses” – זה ברגיל. אני לוחמת לכל דבר “Aval ba-stigma ze adayin lochem” – But the stereotype is still a male firefighter – אבל בסטיגמה זה עדיין לוחם   Playlist and Clips: Milchama ve-shalom (trailer) Milchemet ha-olam ha-shniya – WW2 Si Heyman – Gibor Gadol (lyrics) Lochemet esh Ep. no. 148 about shopping